"העם דורש צדק חברתי"
זו הקריאה ששטפה את ישראל בסדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל לאורך קיץ 2011 . במהלכן הציף הציבור הישראלי, ביתר שאת, את דרישותיו להורדת יוקר המחייה במה שכונה לימים כ־״מחאה החברתית".
בתגובה למחאה, הקימה הממשלה ה־ 32, את הוועדה לשינוי חברתי כלכלי, "ועדת טרכטנברג", על שם העומד בראשה, פרופ' עמנואל טרכטנברג. בהקמתה נתבקשה הועדה להגיש המלצות בתחומים הבאים: שינוי סדר העדיפויות במטרה להקל את הנטל הכלכלי על אזרחי ישראל, שינוי בתמהיל המיסים, הרחבת הנגישות לשירותים חברתיים, הגברת התחרותיות והיעלות במשק עבור הפחתת מחירים והתווית צעדי יישום לתוכנית דיור (שהושקה ב־ 2011).
בדו"ח מסכם שפורסם בחודש ספטמבר 2011, הציעה ועדת טרכטנברג 165 המלצות מקיפות בשלל תחומים לרבות: חינוך, דיור, מיסוי, צמצום הריכוזיות במשק, והורדת יוקר המחיה. עיקרי דו"ח הוועדה אומצו על ידי הממשלה באוקטובר 2011. ראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו, הצהיר כי הדו"ח הינו "טוב לאזרחי ישראל, הוא מוריד את יוקר המחייה, מפחית במיסים, מגדיל את ההכנסה הפנויה, משתתף באופן משמעותי במימון החינוך לגיל הרך והופך את הדיור לזמין יותר". באופן ישיר, נגזרו מדו"ח הוועדה 12 החלטות ממשלה שהתקבלו על ידי הממשלה ה־ 32.
מה קורה עם זה?
תופעת הריכוזיות קיימת מזה שנים רבות במדינת ישראל. המחאה החברתית נוסף לאימוץ ויישום חלק מהמלצות הוועדה לשינוי חברתי כלכלי יצרו מגמה של צמצום הריכוזיות והפחתת הנטל הרגולטורי, המשפיעים באופן ישיר על יוקר המחייה בישראל. רוב המלצות דו"ח טרכטנברג אשר אומצו ויישומו — הביאו לשינוי בסדרי עולם בחלק מענפי המשק: מלט, מזון, חסכונות פיננסיים, צעצועים, טואלטיקה, רהיטים ועוד.
לאחר פרסום הדו"ח אומצו 22 סעיפים מדו"ח טרכטנברג במסגרת 12 החלטות ממשלה. מתוכם 15 סעיפים יושמו במלואם (68%), 4 סעיפים ייושמו חלקית (18%) ו־3 לא יושמו כלל (14%).
