תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק, בדגש על שילוב קבוצות בתת ייצוג

תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק בישראל נועדה להתמודד עם האתגר הדמוגרפי והמקצועי של הענף. החלטת ממשלה 1852, שהתקבלה בספטמבר 2022, מתמקדת בשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשיית ההייטק (נשים, גברים חרדים ונשים ערביות), ובפיתוח מיומנויות טכנולוגיות ואנגלית מגיל צעיר.

ההחלטה מהווה נדבך נוסף בשרשרת החלטות ממשלה שנועדו לשמר את מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק גלובלית. היא מתמקדת בשלושה ערוצים מרכזיים:

1. חינוך: שיפור לימודי אנגלית ולימודים טכנולוגיים במערכת החינוך.
2. השכלה גבוהה: הנגשת תחומים טכנולוגיים לאוכלוסיות בתת-ייצוג.
3. שוק העבודה: קידום שילוב ג'וניורים, תוכניות הכשרה ייעודיות ותמיכה בתעסוקה איכותית.

למרות ההכרה הרחבה בחשיבות ההחלטה, התקדמות היישום הייתה חלקית. מבין 28 סעיפי הביצוע:

• יושם במלואו (43%): כולל הרחבת תוכניות אקדמיות לתחומי ההייטק והקצאת תקציבים לתמיכה בתוכניות בלתי פורמליות.
  לדוגמה:
  • פיתוח תוכניות אקדמיות לעידוד שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג.
  • השקת תוכניות כגון "הזנק להייטק" ו-"PRETECH" לחיזוק ההון האנושי.
• יושם חלקית (21%): תוכניות כמו "הייטקלס" נפתחו באופן חלקי בבתי ספר, אך לא הגיעו לכל היעדים שנקבעו.
• בתהליך (7%): משימות הקשורות להגדלת מספר המומחים הזרים נמצאות בשלבי ביצוע.
• לא יושם (29%): פרויקטים דוגמת תוכנית לקידום חשיבה מגדרית או מיפוי תפקידים בממשלה לא הושלמו.

נתוני ביצוע משמעותיים:

• 600 כיתות ח' וגנים נכנסו לפיילוט תוכנית "הייטקלס."
• מלגות ותוכניות הוקצו לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג, כגון נשים ערביות וחרדיות.
• במערכת ההשכלה הגבוהה נרשמה עלייה של 10% בסטודנטים מתחומים טכנולוגיים.

חסמים ומאפשרים

חסמים:

• שיתוף פעולה בין משרדי: חוסר תיאום בין משרדים עיכב משימות קריטיות.
• השפעות מאקרו-כלכליות ופוליטיות: מלחמת חרבות ברזל והמשבר הכלכלי העולמי פגעו ביישום התוכנית.
• מחסור בתשתיות: בעיקר מורים מוסמכים להוראת אנגלית וטכנולוגיה.

מאפשרים:

• יעדים כמותיים ברורים: מדדי הצלחה עוזרים למקד מאמצים.
• תקצוב ייעודי: כולל מענקים ותוכניות הכשרה מותאמות.