צמצום תשלומי הורים במערכת החינוך

בתוך החלטה רחבה ומרובת נושאים זו, מתמקד החלק הראשון בנושא של "חינוך ומעונות יום", ועיקרו עוסק בסבסוד מסגרות חינוך ומעונות יום לגילאי 3-4. מטרת ההחלטה, בהקשר זה, הייתה לצמצם פערים בחברה ולהגביר את שוויון ההזדמנויות על-ידי הקטנת ההוצאה הפרטית של משקי הבית על חינוך בשכבות האוכלוסייה החלשות. בבסיסה של החלטה זו, עמדו מסקנות ועדת שושני וועדת טרכטנברג. סע' 3 להחלטה התמקד בנושא תשלומי ההורים. סעיף זה למעשה אימץ את המלצות ועדת שושני, וביניהן את ההמלצות לקדם מנגנון פרוגרסיבי לתשלומי הורים, לתקן את סעיף (6 ד) בחוק לימוד חובה (התש"ט- 1949), לפעול להוזלת מחירי ספרי לימוד, לקדם את הפרויקט להשאלת ספרי לימוד, ולפתח פורמט דיגיטלי אינטראקטיבי של ספרי לימוד נגיש לכלל תלמידי ישראל.

דו"ח המעקב השני נכתב על ידי ערן רובינשטיין במסגרת פרויקט "המוניטור" ובהנחיית נועה רוזנפלד, מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח

הדו"ח הראשון שהוציא המרכז להעצמת האזרח בנושא זה פורסם בינואר 2017 ונכתב ע"י עדי פליישמן ודור דסא, במסגרת קורס "מעורבות חברתית" של ד"ר ניר מיכאלי במכללת סמינר הקיבוצים, ובהנחיית נועה רוזנפלד ואפרת בן־אברהם, מנהלות תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח

זהו דו"ח מוניטור שני שמוציא המרכז להעצמת האזרח בנושא. אך לא הרבה השתנה מאז פורסם דו"ח המעקב הראשון בדצמבר 2016.

נכון למאי 2018, מרכיבי ההחלטה המהותיים לא יושמו. לא הונהג מנגנון פרוגרסיבי למימון תשלומי הורים במערכת החינוך ולא קודמה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק לימודי ליבה כך שיקבעו הסכומים המותרים לגבייה באישור ועדת חינוך של הכנסת ויגבר הפיקוח הפרלמנטרי בתחום.

משרד החינוך נקט בצעדים להוזלת מחירי ספרי הלימוד, אך בשנת הלימודים הנוכחית לוקחים חלק רק  57% מבתי הספר בתכניות השאלה (וזאת למרות שחוק השאלת ספרי לימוד קבע חובת הפעלת השאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר).

ניתן לציין לחיוב את הצעדים בהם נקט משרד החינוך לקידום שימוש ופיתוח של ספרים ותכני לימוד בפורמט דיגיטלי אינטראקטיבי.