מה הוחלט?
באוגוסט 2017 אושר בכנסת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול אשר קבע כי תוקם במשרד לביטחון פנים רשות ממשלתית מאוחדת שתכלול בין היתר את תוכנית "עיר ללא אלימות".
מרבית סעיפי החוק נכנסו לתוקף בפברואר 2018 ומשכך הוקמה הרשות.
החלטת ממשלה 4388 אשר התקבלה בדצמבר 2018 ועניינה "עדכון תוכניות למניעת אלימות ולמאבק בסמים ובאלכוהול ברשויות המקומיות" קבעה, כי התוכנית למניעת אלימות ולמאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול ברשויות המקומיות שגיבשה הרשות, תחליף החל מינואר 2019 , את תכנית "עיר ללא אלימות" ותוכניות נוספות.
יחד עם החלטה זו, עברו החלטות 4389 בעניין "מערכי אכיפה עירוניים במודל מותאם למועצות אזוריות" ו־ 4390 בעניין "הקמת מערכים טכנולוגיים למניעת אלימות וונדליזם ברשויות המקומיות בחברה הלא־יהודית".
החלטות אלה עוסקות בהרחבה של התכניות הקיימות וביצוע פיילוטים של תכניות חדשות תחת הרשות במהלך השנים 2019 – .2020
הדוח נכתב על ידי נור אגבאריה וליטל פתיחה ובהנחיית עינת קורן ומיכל ש. צדוק מצוות ממשל במרכז להעצמת האזרח
מה קורה עם זה?
דוח מעקב זה בוחן את יישום שלוש ההחלטות של ההמשלה בנושא האלימות את הצעדים שננקטו על ידי המשרד לבטחון פנים.
מבחינת סטטוס היישום עולה כי ההחלטות לא יושמו ברובן. מבין 14 הסעיפים הרלוונטיים ליישום כעת: 4 יושמו באופן מלא(28.6%) ו־ 10 לא יושמו כלל (71.4%) סעיף אחד נותר ליישום עתידי.
4388 — 2 יושם באופן מלא, 1 ליישום עתידי.
4389 — 3 לא יושם.
4390 — 2 יושם באופן מלא, 7 לא יושם.
מניתוח סעיפי ההחלטה עולים המאפשרים:
מנגנון יישום בשטח: ההחלטות המנוטרות בדוח זה נוגעות כולן לתוכנית "עיר ללא אלימות" שכבר פרוסה
ברחבי הארץ ומהווה מנגנון יישום בשטח של המדיניות. סעיפים המבקשים להרחיב פעילות קיימת הם בעלי סיכוי יישום גבוה יותר מאשר סעיפים והחלטות המבקשות להקים מנגנון חדש..
מניתוח סעיפי ההחלטה עולים החסמים הבאים:
רשויות מקומיות: מודל העבודה של החלטות אלו מבוסס על עבודת הרשויות המקומיות ובמספר סעיפים הן אינן ממלאות את תפקידן.
אנמיה ניהולית: אנמיה ניהולית הינו חסם המופיע כאשר בעלי התפקידים האמונים על יישום המדיניות
הם בעלי הזמן, הסמכות והמשאבים הנדרשים ליישום המדיניות ואף על פי כן, היא איננה מיושמת. חסם זה
רלוונטי לגבי שבעת הסעיפים בהחלטה 4390 אשר לה חשיבות גבוהה בטיפול באלימות בחברה הערבית.
פורס מז'ור — קיצוץ תקציבי/פיזור הכנסת: הגורם המרכזי לאי יישום החלטה 4390 הוא קיצוץ נרחב
בתקציב המשרד לביטחון פנים. כוח עליון נוסף שהשפיע על יישום החלטה 4389 הוא התפזרות הכנסת
והפסקת עבודתן של ועדות הכנסת.