יישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות

התוכנית הלאומית למניעת אובדנות אושרה בממשלה ה־33 בתאריך 22.12.2013 ומספרה .1091 ההחלטה כללה את הקמתם של "צוות היגוי מצומצם", "צוות בינמשרדי מורחב" ו"יחידה למניעת אובדנות" שיפעלו ליישום התוכנית. בנוסף, נקבע כי תוקם "מועצה לאומית למניעת אובדנות" שתכלול נציגים של גופים שונים בהם — קופות החולים, הרשויות המקומיות, צה"ל ושב"ס, מנהלי בתי ספר תיכונים, ועד ההורים המרכזי, איגודי פסיכיאטריה, עובדים סוציאליים, האגודה הישראלית לגרונטולוגיה וגורמים נוספים. התוכנית כללה סעיפים נוספים כמו הקמת מאגר מידע, צמצום הנגישות לאמצעים קטלניים, סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, פעילות יזומה להעמקת יכולת האיתור של אנשים בסיכון, והכשרת גורמים מקצועיים מאתרים. הוחלט כי ינקטו פעולות להבטחת הפנייה לטיפול ושמירה על רצף טיפולי עבור אנשים הנמצאים בסיכון אובדני, לרבות הנגשה לשונית ותרבותית. התוכנית היתה צריכה להיות מוטמעת בהדרגה בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.

מאז הפעלת היחידה, נרשמה ירידה בשיעור האובדנות בקרב אוכלוסיות וקבוצות מסוימות, שרבות מהן שייכות לקבוצות סיכון. על פי נתונים שפרסם משרד הבריאות ביוני 2017, משנת 2011 נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדות בקרב גברים, משנת 2006 נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדות בקרב בני נוער (גילאי 24-15) ומשנת 2011 נרשמה ירידה בשיעור ההתאבדות בקרב נשים ערביות. יחד עם זאת, שיעור ניסיונות ההתאבדות המתוקנן לגיל יציב יחסית מאז 2011 ועד 2016, ולא נראית ירידה משמעותית בתופעה באופן מצרפי.

בשנים 2012-2008 פעלו שני פיילוטים למניעת תופעת האובדנות. הפיילוט הראשון יצא לפועל על ידי משרד הבריאות בשת"פ עם ארגון הג'וינט ביישובים רמלה, רחובות וכפר כנא, והפיילוט השני יצא לפועל על ידי משרד הבריאות, הרווחה, ביטוח לאומי וארגון בשביל החיים בבתי חולים בצפון הארץ. מסקנותיהם סייעו בבניית התוכנית הלאומית למניעת אובדנות. מטרות התוכנית הן צמצום מספר מקרי ההתאבדות וניסיונות ההתאבדות בישראל וסיוע למשפחות שיקירהן התאבדו.

הדו"ח הנוכחי בוחן את יישום התוכנית שלוש וחצי שנים אחרי שהתקבלה ההחלטה ועדיין משרטט תמונת יישום חלקית. אמנם קיימים מרכיבים שהתקדמו מאז הבחינה האחרונה, אך לא הושק קמפיין להגברת המודעות והכרה ציבורית בתופעת האובדנות, לא הוקמו מאגרי מידע ותשתיות תומכות, לא בוצעו מחקרים וכפועל יוצא גם תהליכי הניתוח וההערכה מתעכבים. כמו כן, צוות ההיגוי שהוקם לא התכנס למעלה משנתיים מאז קמה הממשלה ה־34, וטרם נבחרו ספקים חיצוניים לביצוע הכשרות לשומרי סף ברחבי הארץ ולהקמת מרכזי תמיכה להפעלת מרכזי סיוע מרחביים למשפחות שאיבדו את יקיריהן.