מה הוחלט?
ההחלטה עברה באוגוסט 2019 ועניינה ״תכנית רב־שנתית לפיתוח העיר אילת וחבל אילות״. החלטה זו נועדה לתת מענה לסגירת נמל התעופה באילת והעתקתו לנמל התעופה רמון בתמנע וסגירת שדה התעופה דב הוז בתל אביב. שדות התעופה שירתו את תושבי העיר באופן יומיומי והיוו ציר מרכזי לכניסה ויציאה של תיירים ותושבים לעיר. בין היתר הם שימשו גם כאמצעי לניידות של אנשי רפואה אשר נחוצים לתפקוד יום־יומי תקין בעיר.
החלטה 4662 מלכדת בתוכה עבודת מטה מקצועית של המשרדים הרלוונטיים ושל עיריית אילת והיא כוללת שורת החלטות בשלל תחומים: בריאות, תיירות, חקלאות, תעסוקה ופיתוח כלכלי, מקרקעין תחבורה ועוד. דו״ח זה עוסק בבדיקת היישום הממשלתי של החלטה זו.
כחמישה חודשים מקבלת החלטת הממשלה, בפברואר 2020 התפרצה מגיפת הקורונה ברחבי העולם, וגם בישראל. בחודש מרץ הוחלט בישראל על סגר כללי הכולל הגבלות רבות, ביניהן גם סגירה של ענף התיירות. העיר אילת המושתתת בעיקרה על ענף התיירות נפגעה קשות מהשלכות המגיפה וההגבלות על ענף התיירות. אחוזי האבטלה באילת הגיעו לכ־70% ועסקים רבים נסגרו עקב סגירת ענף התיירות.
מה קורה עם זה?
מטרות החלטת ממשלה 4662 שאחרי יישומה עוקב דו"ח זה הן שיפור שירותי הבריאות, מיצוי הפוטנציאל התיירותי של העיר אילת, ביסוס מעמדה של אילת כמרכז מחקרי בתחום המזון מן הים והחקלאות הימית והגדלה וגיוון של מקורות התעסוקה בעיר. באופן לא צפוי מגיפת הקורונה היכתה במדינת ישראל ולא פסחה על העיר אילת. ענף התיירות בעיר, אשר כאמור מהווה את מקור התעסוקה המרכזי של העיר נפגע באופן משמעותי ואיתו אחוז האבטלה בעיר עלה. בחלוף כשנתיים ממועד קבלת החלטה, דו"ח מעקב זה בוחן את אופן יישום סעיפיה, תוך ניסיון לייצר תמונת מצב עדכנית לעת הזו. מממצאי הדו"ח עולה כי עד כה ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, אך ניתן לראות כי יש שוני משמעותי בין התחומים השונים בהם מתעסקת ההחלטה. בתוך כך, במבט כללי על 35 סעיפי ההחלטה; 13 סעיפים יושמו באופן מלא (37%), 12 סעיפים לא יושמו (34%) ו־10 סעיפים יושמו באופן חלקי בלבד (29%).
יש לציין כי ההחלטה מתייחסת לשנים 2019–2023 וכי נותר למשרדים זמן על מנת ליישם את ההחלטה במלואה. נראה כי אכן יש רצון לפעול לקידום העיר האילת ולפעול בהתאם לתכנית שגובשה אך עדיין ישנם חסמים רבים המעכבים את יכולות היישום בפועל.