שילוב יעדי הפיתוח של האו״ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה

בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את "אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא" של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ־17 יעדים שאותם נדרש להטמיע במדינות החברות, במטרה להוביל להתפתחות עולמית בת קיימא עד ,2030. יעדים אלו מכונים Sustainable Development Goals, או בקיצור SDGs. החלטת ממשלה 4631 לעניין ״שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה״ שהתקבלה ב־14 ביולי 2019 מבקשת לתרגם את אג'נדה 2030 של האו"ם לידי מימוש ולהטמיע את השאיפה ליעדים הגלובליים בעבודתם השוטפת של משרדי הממשלה. בדברי ההסבר להחלטה פורטה חשיבותם של מדדי הפיתוח. בין היתר צוין כי "שפת ה־SDGs מיועדת להעשיר ולטייב את התכנון האסטרטגי הלאומי… שילוב מדדי פיתוח בר קיימא בתשתית התכנון האסטרטגי הקיימת תעשיר אותה ותמצב את ישראל בזירה הבין־לאומית כמדינה מובילה. הצעה זו מייפה את כוחו של המנגנון המוסדי הקיים להמשך התהליך האסטרטגי של הטמעת היעדים, ביצוע מעקב אחריהם ומדידה שלהם ודיווח בארץ ובעולם. קיום המנגנון הנ"ל נחשב למרכיב חיוני להצלחת הטמעת מדדי פיתוח בר קיימא".

דוח זה עוקב אחר יישום סעיפי ההחלטה, במטרה לתאר תמונת מצב עדכנית ומפורטת בחלוף כשנתיים וחצי ממועד קבלתה. התמונה שעולה מדוח זה היא כי ההחלטה לא יושמה. מתוך חמישה סעיפים שיועדו לביצוע, סעיף אחד בלבד יושם באופן חלקי (20%) וארבעת סעיפי ההחלטה הנותרים לא יושמו כלל (80%).

נציין כי על אף פניות חוזרות ונשנות למשרד להגנת הסביבה, באשר ליישום החלטת הממשלה, לא התקבל מענה כלשהו מהמשרד. ממשרד החוץ נמסר כי המשרד פעל יחד עם המשרד להגנת הסביבה להעלות את המודעות לנושא בקרב משרדי הממשלה וערך מפגש בין משרדי רחב בשנה הקודמת בו הוצג הנושא וכן פעל פרטנית מול מספר משרדי ממשלה שרצו להתקדם בנושא. במבחן התוצאה, ממשלת ישראל לא הצליחה לפתח מדדי בר קיימא אשר יבטאו את מחויבותה להשגת היעדים הגלובליים.