מה הוחלט?
החלטת ממשלה 4398 מיום 23.12.2018 בנושא "רגולציה חכמה — יישום המלצות ארגון ה־ OECD ותיקון החלטת ממשלה" קבעה בין היתר הגדרה לעקרונות מדיניות רגולציה והטילה על משרד רה"מ, באמצעות האגף למדיניות רגולציה, להיות אמון על בניית התשתיות הממשלתיות לרגולציה איכותית.
מה קורה עם זה?
הדו"ח מראה כי באופן כללי הקמת האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה ומינויו כמתכלל של יישום החלטה זו, הביא ליישום אפקטיבי בסעיפים הקשורים בהטמעה ו"בחלחול מדיניות" כלפי משרדי הממשלה האחרים.
נמצא כי מונתה סמכות מקצועית והוקם מנגנון פנים משרדי במרבית המשרדים, כפי שמורה ההחלטה. עם זאת, נרשם עיכוב דווקא בסעיפים הנוגעים בתחום העיסוק של האגף עצמו.
מבין תשעת הסעיפים הרלוונטיים ליישום בעת הזו, ארבעה יושמו (44.5%) וחמישה לא יושמו (55.5%) סעיף אחד נותר ליישום עתידי.
ניתן לייחס את יישומם/אי־יישומם של סעיפי ההחלטה לחסמי ומאפשרי הביצוע הנ״ל:
גורם מתכלל: הצבעה על גורם מתכלל אחד (עם עדיפות לבעל/ת תפקיד אחד/ת ולא צוות) מוגדרת לרוב
כמאפשרת יישום המביאה לעלייה בפוטנציאל יישום המדיניות. במקרה של הדוח שלפנינו נראה, כי הגורם
המתכלל אכן הביא להטמעת המדיניות בכלל משרדי הממשלה אשר מינו סמכות מקצועית ומנגנון פנים
משרדי לקידום רגולציה מיטבית. באופן מפתיע, דווקא הסעיפים הנוגעים בהנחת תשתיות עבודה עליהם
אמון האגף המתכלל, כגון הקמת תכנית הכשרה ופרסום אינטרנטי של הנחיות לפרסום רגולציה, נותרו
לא מיושמים.
חוסר תיאום בין משרדי ממשלה: החלטת ממשלה זו הינה מורכבת יחסית ודורשת את גיוסם של מספר
רב של גורמים ליישום. על אף המורכבות, רוב הסעיפים הרוחביים אכן יושמו, אך מנגד נציין כי בסעיפים
הדורשים את התגייסות ארגוני המטה, כגון הנציבות או רשות התקשוב, הדבר מתעכב.
פורס־מז'ור — משבר הקורונה: ניכר כי משבר הקורונה אשר התפרץ במלוא עוזו במהלך החודשים בהם
נבדקה החלטת ממשלה זו עיכב את היישום לפחות במקרה של סעיף אחד.