קביעת תקנות בטיחות במים

בשנת 1959 נחקק חוק המים והוא מסדיר את ניהולם של מקורות המים, שימורם, הקצאתם לשימוש וקביעת מחירם בישראל. החוק תוקן לאורך השנים ולאחרונה בשנת 2006 נערכה בו רפורמת סמכויות מהותית לפיה הוקמה הרשות ממשלתית למים ולביוב והמועצה העומדת בראשה. במסגרת זו (בסעיף 18א(ג)) נקבע כי על רשות המים לקבוע תקנות ביטחון במים ובהן כללים לעניין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור. מטרת התקנות היא לקבוע כללי פעולה בזמן חירום. החוק מעגן את רשות המים כבעלת סמכות לקביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים.

תקנות הביטחון במים לא נקבעו למעלה מעשר שנים. עיכוב משמעותי זה הוביל לכך שמועד חדש לקביעת התקנות התקבל במסגרת החלטת הממשלה שהתקבלה באפריל 2017 (החלטה 2588 – צמצום מספרן של תקנות חובה שטרם הותקנו). בהחלטת הממשלה נקבע כי המועד החדש להתקנת התקנות הינו יוני 2017.
נכון לינואר 2018, התקנות לא נקבעו. העיכוב קשור בתיאום בין רשות המים למשרדי הפנים והמשפטים. על התקנות לבוא לדיון ולאישור מועצת רשות המים לפני יציאה לשימוע ציבורי, בכדי לפרסמן ברשומות.