צמצום תאונות העבודה במשק

החלטת ממשלה 3382 קבעה כי יש ליצור מנגנון דיפרנציאלי אשר יתמרץ מעסיקים להגביר בטיחות ולמנוע תאונות עבודה במסגרתם. ההחלטה קבעה כי יש לייצר מנגנון תשלום על פיו מעסיק ישלם סכום גבוה יותר עבור ביטוח תאונות עבודה כלפי עובדיו, כתלות בסיכון הנשקף לעובדיו במקום העבודה. מטרת ההחלטה היא לגרום להפנמת עלויות הפגיעה בעבודה אצל המעסיקים, וכך להעלות את רמת הבטיחות.

החלטת הממשלה גובשה לידי הצעת חוק,  אולם בהליכי החקיקה התבצעו שינויים רחבים במנגנון המופיע בהחלטת הממשלה. השינוי העיקרי בין המנגנון המופיע בהחלטת הממשלה למנגנון אשר הופיע בהצעת החוק בנוסחה הסופי הוא הוצאת חברות הביטוח הפרטיות והחלפתן במוסד לביטוח לאומי, כך שלמעשה מעסיקים ישלמו דמי סיכון עבור תאונות עבודה עבור עובדיהם למוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שיבצע את הערכת רמת הסיכון למעסיקים, ויגבה תשלום דיפרנציאלי בהתאם.

כאמור, מרגע כניסת החוק לתוקף (ינואר 2019) הושתה על כלל המעסיקים במשק תוספת תשלום לפי שיעור סיכון, שנקבעה על 0.1% מהכנסתו החודשית של עובד. נכון ליוני 2019, התקנות אשר היו אמורות להגיע לאישור ועדת העבודה הרווחה, והבריאות בתאריך 01.05.2019 לא הגיעו לידי הוועדה (וככל הנראה, עקב התפזרות הכנסת ה־21, צפויות להתעכב עוד תקופה לא מבוטלת). סעיפי החלטת הממשלה פורטים את מנגנון הפנמת העלויות לכדי הוראות אשר אינן רלוונטיות למנגנון החדש שהתקבל בחקיקה, ולכן לא ניתן לקבוע האם סעיפים אלו יושמו. מסיבה זו בדיקת יישום ההחלטה בחנה את מימוש תכליתה ולא את ביצוע סעיפיה.

כאמור לעיל, החוק אכן יצר מנגנון להפנמת עלויות, ולכן ניתן לומר שהיבט זה של ההחלטה בוצע. עם זאת, החלטת הממשלה קובעת כי המנגנון יהיה תקף עבור תאונות עבודה שיתרחשו החל מתאריך 01.01.2019, כאשר התקנות שנדרשות לצורך כך יותקנו טרם כניסת החוק לתוקף. החוק שעבר לבסוף קובע כי המנגנון יחל לפעול עם כניסת התקנות לתוקף, בתאריך 01.05.2019. שני המועדים הללו חלפו, וכיום עדיין אין מנגנון פעיל להפנמת עלויות תאונות העבודה למעסיקים. כלומר, הן על פי המועד אשר נקבע בהחלטת הממשלה, והן על פי המועד אשר נקבע בחקיקה — החלטת הממשלה לא יושמה.