מה הוחלט?
בדצמבר 2014 חתם שר הפנים על שלושה צווים לשינוי חלוקת ההכנסות מארנונה בדרום הארץ. מטרת הצווים היתה לצמצם פערים בחלוקת המשאבים בין הרשויות בדרום. צווים אלו כללו 11 רשויות מקומיות: רמת נגב, ירוחם, דימונה, נווה מדבר, שגב שלום, כספייה, אל קסום, מיתר, ערערה בנגב, ערד ומצפה רמון.
משמעות יישום הצווים היא הגדלה משמעותית, המוערכת במיליוני שקלים בשנה, מהכנסות מארנונה ממבני ציבורי (בעיקר בסיסים של צה"ל). הצווים קבעו כי החל משנת 2015 צריכות רשויות מסוימות להעביר נתח מהכנסותיהן מארנונה ממבני ציבור לרשויות אחרות, אך לא נקבעו בהם מנגנוני פיקוח מעקב ובקרה.
מה קורה עם זה?
נכון לאפריל 2017, הצווים מיושמים באופן חלקי. ישנן רשויות שהעבירו את הכספים לרשויות אחרות באופן מלא, וישנם מקרים שבהם הכסף לא הועבר במלואו. בעיה נוספת היא שבהעדר מנגנון יישום מעקב ובקרה, מועצה אזורית רמת נגב ביצעה פרשנות משפטית לגבי מהי חלק מהכספים והחליטה שלא להעבירם במלואם. מעל כל אלו, מוטל בספק המשך קיומו של מנגנון העברת הכספים נוכח החלטת הממשלה להקים קרן ארנונה לחלוקת הכנסות, הקובעת סדר חלוקה חדש ומנגנוני פיצוי לשמונה השנים הקרובות, ובמיוחד, נוכח ביטול מעמד "ערי העולים", מה שצפוי להפחית את קבלת ההכנסות מארנונה ממבני ציבור עבור חלק מהרשויות, ולגרום לכך שיפעלו לביטול המנגנון שהוקם בעקבות הצווים.