התייעלות ממשלתית בצריכת אנרגיה

בתקופה של אסונות טבע חוזרים ותופעות טבע חסרות תקדים, משבר האקלים מהווה את אחת הבעיות הבוערות (תרתי משמע) בעולם כיום. בעשור האחרון מדינת ישראל הכריזה על התייעלות אנרגטית כיעד לאומי וביצעה שורה של החלטות ממשלה שנועדו לקבוע יעדים ותוכניות לטובת מימושו. בשנת  2010 הוכרזה התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית ויושמה באופן חלקי, וזו הוחלפה בשנת  2017 ולאחר מכן ב־2020. חלק ניכר מהפעולות הנדרשות לתוכניות אלו לא יושמו והיעדים המרכזיים בהם לא מומשו. מדינת ישראל התחייבה במסגרת הסכמים בינלאומיים להשתתף במאמץ העולמי להתמודדות עם משבר האקלים, והציבה לעצמה יעד משמעותי שעד שנת 2030 30% מייצור החשמל יהיה מאנרגיה מתחדשת.

התייעלות ממשלתית בצריכת אנרגיה פורטת תכנית לקידום התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה עצמה. ההחלטה מגדירה את היעדים הממשלתיים להתייעלות בצריכת אנרגיה ועוסקת במספר צעדים עיקריים — מנייה עצמאית של צריכת חשמל לכל משרד, מימון פרויקטים של התייעלות אנרגטית, ייצור אנרגיה מתחדשת ומעבר לצי רכב חשמלי. מימוש הפרויקטים צפוי להוביל לחסכון שנתי של למעלה מ־28מיליון ₪ בהוצאות גופי הממשלה על אנרגיה וכמובן להפחתה בפליטות גזי החממה בסקטור הממשלתי. תחקיר ההחלטה שופך אור על התנהלות הממשלה "בתוך הבית" בנושא החשוב של מדיניות סביבה וקידום אנרגיות מתחדשות. ניצול מיטבי של נכסי הדיור הממשלתי יחד עם יישום נכון של סעיפי ההחלטה יאיצו את תחום ההתייעלות האנרגטית בכלל המשק הישראלי, יחזקו את הביטחון האנרגטי וידחפו את ישראל קדימה מבחינה כלכלית וטכנולוגית

החלטה 254 שמה לה למטרה למקם את הממשלה כחלוצה במדיניות הסביבה בישראל ומעמידה במרכז תחום שבדרך כלל נדחק הצידה בסדר העדיפות הלאומי המורכב. הממשלה מהווה גורם מרכזי במשק מבחינה כלכליתומחזיקה נכסים רבים ברחבי המדינה שמגלמים בתוכם פוטנציאל עצום להתייעלות אנרגטית וקידום אנרגיה מתחדשת. אמנם התייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה היא חלק זעום בתוכנית הלאומית שמקדם המשרד להתייעלות אנרגטית לשנת 2030, אך קידומה יהיה משמעותי מאוד במשק האנרגיה ובקידום מדיניות דומה בכלל המשק הישראלי.