מה הוחלט?
מוקדי הקליטה מסייעים לעולים מאתיופיה להשתלב בארץ ומהווים גוף מקצועי, אשר לוקח חלק בפעילויות ופרויקטים שונים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה. מוקדי הקליטה פרוסים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ והעובדים במוקדי הקליטה הללו הועסקו כ"עובדי קבלן" ברשויות המקומיות. בשנת 2015 נחתם הסכם בין יו"ר הסתדרות העובדים. בהסכם זה נכללו העובדים במוקדי הקליטה, הכללית החדשה לבין שר האוצר, שמטרתו צמצום תופעת "עובדי הקבלן". ההסכם קבע, כי יש לפעול לתקנון משרות העובדים ברשויות המקומיות. בשנת 2018, לאור הרצון להעצים את יכולתן של הרשויות המקומיות להעניק שירותים בתחומי החינוך והחברה ליוצאי אתיופיה, התקבלה החלטה 4174 שעניינה "הטמעת שירותי מוקדי הקליטה ברשויות המקומיות". בהחלטה נקבע כי בהתבסס על ההסכם משנת 2015, המשרדים, במטרה לחזק את מוקדי הקליטה, יפעלו לתקנון משרות של העובדים ברשויות המקומיות בהן פועלים מוקדי הקליטה, המקומיים ולשמר את תפקודם התקין. ההחלטה קבעה, כי משרד החינוך יפעל לטובת תקנון המשרות של העובדים במוקדי הקליטה וכן יקיים הכשרה לשם קליטתם המיטבית של העובדים בתפקידים בתחומי החינוך, הנוער והקהילה.
מה קורה עם זה?
ההחלטה נועדה להיטיב עם מעמדם וביטחונם התעסוקתי של העובדים במוקדי הקליטה. הוחלט לשלב את משרד החינוך בהחלטה, מתוך הבנה כי מקומם הראוי של העובדים במוקדי הקליטה הינו בתחומי הקהילה והנוער של הרשויות המקומיות. במסגרת תהליך ההטמעה של העובדים לאחר קבלת ההחלטה, היה מעורב משרד החינוך בשיח מול הרשויות המקומיות וזאת במטרה לוודא שהעובדים החדשים יצליחו להיקלט בצורה טובה ומיטבית. עם תחילת התהליך, חששו עובדים רבים לפגיעה בשכרם ומעמדם וכן, היה חשש מהשילוב ברשויות המקומיות השונות. ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות הייתה מעורבת ביישום ההחלטה, ואף הוציאה תיקונים להחלטה הנוגעים להתנהלות מול הרשויות המקומיות, כדי לאפשר לעובדי מוקדי הקליטה שילוב מיטבי ברשויות השונות. למרות יישום של מרבית מסעיפי ההחלטה, מתוך 5 סעיפים, 2 (40%) יושמו באופן מלא, ו־3 באופן חלקי (60%). ישנן מורכבויות מסוימות אשר מעכבות את יישומה המלא.