מה הוחלט?
ועדת פלמור למאבק בגזענות הינה תוצר של מחאה ציבורית של קהילת יוצאי אתיופיה והוקמה כתוצאה מהחלטת ממשלה 1107 משנת 2016. דו"ח המלצות הוועדה גובש בעבודת מטה משותפת של נציגים בכירים של משרדי הממשלה, פעילים חברתיים יוצאי אתיופיה ונציגי אקדמיה ומטרתו הייתה מתן מענה מקיף ותשתיתי לגזענות מוסדית המופנית כלפי אזרחים בכלל, וכלפי יוצאי אתיופיה בפרט. מרבית המלצות הדו"ח אומצו בשתי החלטות ממשלה – החלטה 1958 מחודש אוגוסט 2016, בה עוסק דו"ח זה, והחלטה 2254 מדצמבר 2016, העוסקת בהמלצות הנוגעות למשטרה.
החלטת הממשלה 1958 עוסקת במספר רב של משרדי ממשלה וכוללת הנחיות בתחומים שונים, הן לעניין יחידות ופעילות ממשלתית הקיימת מזה זמן רב (תכניות של משרד החינוך, הכשרות למורים, סקרים בקרב עובדי מדינה, פעילות נציבות שוויון זכויות בעבודה), והן לעניין הקמה של יחידות ומנגנונים חדשים (היחידה למיגור הגזענות במשרד המשפטים, דו"חות פעילות עיתיים, מינוי ממונים לנושא במשרדי הממשלה).
הדו"ח נכתב על ידי עטר ידין, תחקירנית בפרויקט המוניטור, בהנחיית נועה רוזנפלד, מנהלת תחום ממשל במרכז להעצמת האזרח
מה קורה עם זה?
שנתיים מאז התקבלה החלטת הממשלה, ניתן לומר כי חלקים משמעותיים מתוך ההחלטה קודמו בפועל, בדגש על פעילות משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה – גם אם לא בלוחות הזמנים שנקבעו. בתוך כך ניתן לכלול את הקמת היחידה למיגור הגזענות במשרד המשפטים ופעילותה (פרסום דו"ח פעילות שנתי, מתן מענה לתלונות, תכלול החלטת הממשלה, יצירת רשימת מומחים לתקשורת והקמת ועדה ציבורית מייעצת). כך גם רבות מהפעולות שהיו באחריות היועץ המשפטי לממשלה.
יחד עם זאת, פעולות רבות שנמצאו בתחום האחריות שמחוץ למשרד המשפטים והייעוץ המשפטי לממשלה יושמו באופן חלקי בלבד או לא יושמו כלל – כך רוב הפעילות של משרד החינוך, משרד התרבות וחלקים מפעילותה של נציבות שירות המדינה.
בנוסף, בחלק מן היחידות שהיו קיימות לפני החלטת הממשלה, התקבלה החלטת הממשלה כ"המלצה" בלבד, ולא שינתה את סדרי העדיפויות בתוך היחידות והמשרדים. כך למשל, במשרד החינוך, לא פותחו הכשרות מחייבות למורים בנושא גזענות, לא הוטעמו תכנים בספרי לימוד ומשרד החינוך לא פועל לתמרץ תכנים רב תרבותיים בבתי ספר. בנוסף, גם בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה קשה להצביע על שינויים ברורים ומוגדרים בעקבות המלצות הדו"ח והנחיות החלטת הממשלה.
