מה הוחלט?
בחודש אוקטובר ,2020 התקבלה החלטת ממשלה :450 ״תוכנית חירום לחיזוק המאבק נגד עוקץ וניצול אזרחים, צרכנים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים במיוחד לנוכח עידן משבר הקורונה״. ההחלטה התקבלה על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עושק אזרחים ותיקים וצרכנים פגיעים אחרים. העושק נעשה באמצעות שיטות שיווק אגרסיביות שיש בהן הטעיית הצרכן, השפעה בלתי הוגנת עליו או הפרה אחרת של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"). פעילות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן "הרשות") ופעילות המשרד לשוויון חברתי בנושא העלו את הצורך בריכוז מאמץ נוסף והעמדת כלים נוספים להתמודדות עם התופעה. לרבות: כלי אכיפה, תיקון החקיקה ופעילויות הסברה. זאת במטרה להרחיב את הסמכויות והכלים של הרשות לטובת הרחבת היקף פעילותה למיגור מלא של התופעה שהלכה והתעצמה לנוכח משבר הקורונה.
במסגרת דוח זה נבחנו 17 סעיפים אופרטיביים, מתוכם: 3 יושמו (18%), 8 יושמו חלקית (47%), ו-6 לא יושמו (35%).
מה קורה עם זה?
החלטת ממשלה 450 ממחישה את הפער בין הרצוי למצוי. חרף הנכונות המרשימה "להפשיל שרוולים" ולהידרש לסוגייה מורכבת, הפעילות הממשלתית לא הצליחה לעמוד בציפיות. לכן, סיפורה של החלטת הממשלה מלמד אותנו, בוודאי לא בפעם הראשונה, שלבירוקרטיה הממשלתית יש עוד כברת דרך לעב ור עד שהשוק הצרכני יהיה מרחב בטוח עבור האוכלוסייה הוותיקה.
ככל שאנחנו צורכים יותר ויותר, כך מתעצמת החשיבות של תחום הגנת הצרכן. המגוון הרחב של המוצרים והשירותים הקיימים בשוק, תחכומם והיעדר מידע מסודר בנוגע להם, מקשים על הצרכן לבחון אותם, להשוות ולבחור ביניהם. צרכנים המשתייכים לאוכלוסיות מוחלשות, כמו עולים חדשים, קשישים וקטינים, הם האוכלוסיות העיקריות החשופות לפגיעה בשל פערי הכוח בינם לבין בעלי העסקים. למרות חלוף השנים, אותם קשיים ומכשולים מלווים אותנו גם היום, ביניהם פערי הכוחות בין צרכנים לבעלי העסקים, חוסר יציבות פוליטית, היעדר שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים ושינויים ארגוניים תכופים.