מערכת הבריאות במלחמה
מערכת הבריאות הישראלית ממלאת תפקיד קריטי במצבי חירום. כאשר מתרחש משבר בריאותי כמו מלחמה, התפרצות מגפה, אירוע רב נפגעים ועוד, היא נדרשת לתפקד ביעילות ובמהירות, תוך ניהול משאבים חכם ושמירה על איכות הטיפול.
יכולתה של המערכת להתמודד עם אתגרים בלתי צפויים, כגון חולים רבים במקביל, מחסור בציוד ובכוח
אדם, ועומס על מערכות הטיפול הנמרץ, היא מדד לעמידותה ואיכותה.
מערכת הבריאות הישראלית, עד למגפת הקורונה, התמודדה עם אירועי חירום רבים אשר רובם קשורים למערכות ביטחוניות. מגפת הקורונה חייבה את משרד הבריאות להשתנות בקצב מהיר. המצב הבלתי צפוי, העולם המשתנה,והאתגרים הבריאותיים החדשים חייבו גישה חדשנית ומתקדמת. "הקפיצה האבולוציונית" ביכולתה של המערכת לנהל אירועי חירום התרחשה במהלך המגפה, כאשר היא הוכיחה את יכולתן של קופות החולים לנהל את הקהילות המקומיות וחייבה את משרד הבריאות להתמודד עם מציאות של חוסר וודאות, רצופה בשינויים חדים ולא צפויים בצרכים הרפואיים ובמצב הבריאותי הכללי.
הטבח הנורא בשביעי באקוטובר וכנגזרת לו "מלחמת חרבות ברזל" מציבים בפני משרד הבריאות אתגרים בסדר גודל לאומי, החל מטיפול בנפגעי המלחמה, היערכות ללחימה ממושכת וטיפול בנפגעי נפש רבים שיש לעטוף ולספק להם מענה איכותי.
כפי שמנכ"ל משרד הבריאות הגדיר, "המלחמה היא אירוע בריאות נפש לאומי." בדו"ח זה נסקור את לקחי מלחמת לבנון השנייה, דו"חות מבקר בנושאי מערכות הרפואה בעת חירום ומסקנות מבקר המדינה לגבי התנהלות המדינה במגפת הקורונה. כמו כן, נביא את תמונת המצב הנוכחית והמלצות עבור ממשלת ישראל להמשך.
למה חרגנו מהפורמט
בימי שגרה, מדור המוניטור מבצע מעקב מדוקדק אחר יישום החלטות ממשלה – כאשר בכל פעם נבחנת החלטת ממשלה אחרת. אולם, אלה אינם ימי שגרה.
במצב חירום, זרם בלתי פוסק של ידיעות ודיווחים מסחרר אותנו, מה שפעמים רבות משאיר אותנו אבודים במרחב. מרוב עצים, אנחנו לא רואים את היער. לכן, החלטנו במרכז להעצמת האזרח לעלות מעלה ולהתבונן על המצב ממעוף הציפור.
כחלק מהמאמצים שלנו לסייע בהבהרת התמונה הגדולה, בתקופה הקרובה אנחנו נרתום את המשאבים שלנו על מנת לבצע סקירות מקיפות יותר – שמותחות את היריעה מעבר להחלטת ממשלה מסוימת.