דו”ח מוניטור מיוחד – מלחמת חרבות ברזל – משבר החקלאות בישראל

בשבעה באוקטובר חקלאי עוטף עזה, אזור הידוע כ"אסם התבואה" של ישראל, ספגו פגיעה קשה — ירי רקטי שהוביל לשריפות, השחתה וביזה של כלים חקלאיים ע"י מחבלי חמאס, טנקים שחצו את שדותיהם ומעל הכל — עובדי חקלאות רבים שנטבחו או נחטפו. בחודשיים שחלפו מאז, נראה ענף החקלאות כולו סובל ממחסור חריף בעובדים מקצועיים וחוסר יכולת לעבד חלקות החשופות לירי רקטי או כאלה בצפון ובדרום שהפכו לשטחים צבאיים סגורים. אלה מובילים להפסד כלכלי עצום עבור חקלאים רבים וחשש לפגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל.

אתגרי המלחמה מצטרפים לאתגרים רבים שעמדו לחקלאות הישראלית עוד לפני כן, כמו הפשיעה החקלאית המאמירה, עלויות ייצור גבוהות, מחסור בעובדים מקצועיים ועוד. אז מדוע חשוב מתמיד להילחם על החקלאות הישראלית בשעתה הקשה? ענף החקלאות הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, ראשית — מבחינת תרומתו לביטחון המזון: ייצור מקומי בהיקף רחב ומגוון מסייע להבטיח אספקה יציבה של מזון טרי לאזרחי המדינה ללא תלות ביבוא, גם בשעת משבר.

על פי נתוני משרד החקלאות מעל 90% מהפירות והירקות הנצרכים בישראל גדלים במדינה. מעבר לכך, החקלאות הישראלית מחזיקה בשטחים פתוחים רבים, אשר מהווים בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים וצמחים, החשובים לשמירה על איכות הסביבה והטבע. הענף תורם למאבק במדבור בישראל וגם תורם לשימור משאבי טבע באמצעות ניצול תוצרי לוואי ומי קולחין (שדות עוטף עזה לדוגמא מקבלים חלק ניכר מההשקייה שלהם ממי השפדן המטוהרים). החקלאות היא עוגן חשוב להתיישבות באזורי ספר, ומספקת מקומות עבודה וביטחון כלכלי לתושבי האזורים הללו ולפריפריה וכן מספקת תעסוקה ישירה ועקיפה לכ־300,000 עובדים. החקלאות תורמת להשבחת ערכי נדל"ן ע"י יצירת ריאות ירוקות המקיפות את הערים ומהווה פלטפורמה לתעשייה של עיבוד ומיכון חקלאי, יוזמות עסקיות וכמובן — טכנולוגיה.

בישראל יש כ־160 חברות בתחום האגרו־טכנולוגיה, שסך ערך ייצורן עומד על כ־ 12מיליארד ש"ח. לרוב המגזר החקלאי בישראל הוא מהראשונים בעולם להטמיע טכנולוגיות חדשניות.