תכנית לקידום חדשנות, עידוד צמיחת ענף ההייטק וחיזוק המובילות הטכנולוגית והמדעית

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1503 מיום 14 במרס 2010, שעניינה תכנית לאומית להבאת מוחות לישראל, מס' 5080 מיום 26 באוגוסט 2012, שעניינה הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע, מס' 147 מיום 28 ביוני 2015, שעניינה קידום הסוגיה האסטרטגית טיפוח ומיצוי ההון האנושי כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, מס' 922 מיום 30 בדצמבר 2015, שעניינה פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים בשנים 2020-2016, מס' 1759 מיום 31 ביולי 2016, שעניינה הסדרת העסקתם של בני/בנות זוג של עובדים זרים מומחים בתחום היי-טק בישראל, מס' 2292 מיום 15 בינואר 2017, שעניינה תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק (להלן – החלטה 2292), מס' 455 מיום 18 באוקטובר 2020, שעניינה הגדלת מספר בוגרי התארים המתקדמים במקצועות הייטק המהווים עתודה לסגל אקדמי במקצועות אלה, ובהמשך לתכנית הרב שנתית של הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן – ות"ת) למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים התשע"ז-התשפ"ב, ועל מנת לקדם את צמיחת ענף ההיי-טק והמובילות הטכנולוגית-מדעית של מדינת ישראל, לבצע את הצעדים הבאים:
הסרת חסמים ועידוד צמיחת חברות הייטק בישראל
1 . על מנת להסיר חסמים ולעודד צמיחה של חברות הייטק ישראליות אשר יש להן בעלות בנכס לא מוחשי מוטב, כהגדרתו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – קניין רוחני וחוק עידוד השקעות הון, בהתאמה) לרבות זכות שימוש ייחודית בנכס, בתנאים שתקבע רשות המיסים ושמרכז פעילותן בישראל, ועל מנת לגוון את היצע מקורות המימון של חברות אלה ולהפחית את עלויותיהן, לרבות הסרת חסמים לגיוס חוב:
א. לקבוע הוראה בדומה להוראה שנקבעה בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (להלן – חוק המדיניות הכלכלית), המעניקה ליחיד זיכוי מס בשל השקעה במניות שתבוצע החל ביום 1 בינואר 2022, ולקבוע את העקרונות הבאים:  
1) פישוט ההליך הבירוקרטי הנדרש בסעיף 20 לחוק המדיניות הכלכלית לשם הוכחת זכאות להתרת השקעה במניות כהוצאה למשקיע יחיד, לרבות: ביטול הגדרות חברת מטרה וחברה מתחילה וקביעת הגדרה אחידה לעניין חברת מחקר ופיתוח שמשקיע יהיה זכאי להטבה בגין השקעה בה. יוגדר, בין השאר, כי חברת מחקר ופיתוח, אשר השקעה בה תזכה את המשקיע בהטבה, היא חברה שעומדת בתנאים הבאים:
א) מתקיים בה האמור בפסקאות (2) עד (5) להגדרת "חברה מועדפת" שבסעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון;
ב) היקף ההכנסה הטכנולוגית שלה, כהגדרתה בחוק עידוד השקעות הון (להלן – הכנסה טכנולוגית), לא עלה על 4.5 מיליון ש"ח; 
ג) היקף ההשקעות בחברה אינו עולה על 12 מיליון ש"ח והיא חברה עתירת מחקר ופיתוח;
ד) מתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2) שבהגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון. 
2) הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק על ידי ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן – רשות החדשנות) לכך שהחברה עומדת בתנאי החוק וכן ביטול הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות;
3) הרחבת הגדרת "השקעה" כך שתחול גם על השקעה במניות חברת המו"פ הנרכשת בדרך של הקצאת מניות, לרבות זכות לרכישת מניה;
4) הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון ש"ח לחברה;
5) חלוקת האחריות לעמידה בתנאי החוק בין חברת המו"פ למשקיע תהיה כדלקמן: האחריות לעמידה בתנאי החוק תהיה על המשקיע, לרבות האחריות לעמידה בתנאי ההשקעה בתקופת ההטבה, ואילו האחריות לדיווח על אי עמידה בתנאים הקשורים להיות החברה חברת מו"פ תהיה על החברה. 
6) עדכון ההטבה למשקיע: 
א) התאמת מגן המס הנובע מהשקעה במניות חברת מו"פ, לשיעור המס הקבוע בסעיף 91 לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה);
ב) הוספת מסלול שחלוף מניות, אשר מקנה דחיית תשלום רווח ההון ליחיד אשר ביצע פעולת מכירה של מניות חברה מועדפת שבבעלותה מפעל טכנולוגי כהגדרתם בחוק עידוד השקעות הון (להלן – חברה טכנולוגית מועדפת) אשר ברשותו, לרבות מניות שקיבל באמצעות הוראות סעיף 102(ב)(2) לפקודה, שבגינה נוצר רווח הון, ככל שביצע השקעה בחברת מחקר ופיתוח, בתקופה של 12 חודשים ממועד מכירה כאמור.
ב. לקבוע הוראה, בדומה להוראה שנקבעה בסעיף 21 לחוק המדיניות הכלכלית, שמתירה רכישת מניות כהוצאה לגבי רכישות שתבוצענה החל ביום 1 בינואר 2022, ובהתאם לעקרונות הבאים:  
1) פישוט ההליך הבירוקרטי הנדרש בסעיף 21 לחוק המדיניות הכלכלית לשם הוכחת זכאות להפחתת רכישת מניות כהוצאה לחברה ישראלית הרוכשת חברה ישראלית אחרת, לרבות:
א) הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק על ידי ביטול הצורך בקבלת אישור המנהל, כהגדרתו בפקודה, לכך שהחברה עמדה בתנאי החוק, ולקבוע כי תחת זאת החברה תעביר דיווח לרשות המיסים לצורכי מעקב אחר ניצול הזכאות;
ב) ביטול התנאי הדורש כי לא יתקיים מיזוג בין החברה הרוכשת והנרכשת וכי נדרשת התנהלות בשתי ישויות נפרדות במשך תקופת ההטבה; 
ג) לעדכן את הגדרתה של חברה רוכשת הזכאית להטבה, כך שזו תחול אם והחברה הרוכשת הינה חברה טכנולוגית מועדפת;  
ד) לאפשר רכישה בחלקים כך שיוכרו השקעות שבוצעו בתוך 12 חודשים, ובלבד שבסיומן יהיו לחברה הרוכשת לכל הפחות 80 אחוזים בכל אחד מאמצעי השליטה בחברה המזכה וכי ב-12 החודשים שקדמו לשנת הרכישה החברה הרוכשת אינה "קרוב", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, בחברה המזכה.
ה) להגביל אפשרות הפחתת נכסים אחרים שיירכשו מהחברה הנרכשת, בכדי למנוע ניכוי כפל;
2) ההטבה כאמור בסעיף 1(ב)(1) תחול גם לגבי רכישת חברות טכנולוגיות זרות (להלן – חברה מזכה זרה), אם הרכישה משמשת לפיתוחו או קידומו של מפעל טכנולוגי בישראל אשר שייך לחברה הרוכשת, בהתאם להצהרת החברה שאושרה על ידי מנהל רשות החדשנות, בכפוף לכללים שייקבעו, לרבות: 
א) כלל הזכויות שיש לחברה המזכה הזרה בנכס לא מוחשי מוטב הועברו לידי החברה הישראלית במסגרת צירוף עסקים כמשמעותו בתקנה 7 לתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017;
ב) חברה רוכשת הזכאית להטבה הינה חברה טכנולוגית מועדפת, שהכנסותיה הטכנולוגיות, בשלוש השנים שקדמו למועד הרכישה היו בממוצע 25 מיליון דולר ארה"ב לשנה או יותר;
ג) חברה מזכה זרה תהיה חברה זרה אשר מיום היווסדה אינה "קרוב", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, של "החברה הרוכשת", שמתקיימים בה התנאים הבאים:
(1) שיעור הוצאות המו"פ שלה ביחס למחזור ההכנסות שלה עלה על 10%. בחינת שיעור הוצאות המו"פ תבוצע על פי נתוני שנת המס שקדמה למועד הרכישה או על פי נתוני שלוש שנות המס שקדמו למועד הרכישה, לפי הגבוה מביניהם בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים;
(2) סכום הוצאות המו"פ שלה עלה על 20 מיליון ש"ח; בחינת סכום הוצאות המו"פ תבוצע על פי נתוני שנת המס שקדמה למועד הרכישה.
ד) עסקת הרכישה תהיה בסכום שלא יפחת מ-20 מיליון דולר ארה"ב ותבוצע, גם אם בחלקים כאמור בסעיף 1(ב)(1)(ה), בתוך 12 חודשים כך שבסיומם לחברה הרוכשת יהיו לכל הפחות 80 אחוזים בכל אחד מאמצעי השליטה, כהגדרתם בפקודה, בחברה המזכה הזרה;
ה) סכום הניכוי שיהיה ניתן להפחית בכל שנת מס בחמש השנים הראשונות לאחר הרכישה לא יעלה על סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת ההפחתה לעומת סכום ההכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת המס שקדמה למועד הרכישה; 
ו) ניכוי שלא היה ניתן לנכות בשנת מס כלשהיא בשל ההגבלה בסעיף 1(ב)(2)(ה), יותר בניכוי במלואו בשנות המס הבאות לאחר תום השנה החמישית;
ז) הטבה זו תהיה חליפית להפחתת נכסים אחרים שיירכשו מהחברה הזרה, כגון רכישת הידע לפי סעיף 2 לחוק עידוד תעשייה (מיסים), התשכ"ט-1969, לרבות ניכוי הוצאות בשל תשלום תמלוגים אם בנכס שהועבר הייתה זכות שימוש;
ח) הטבה זו תינתן כל עוד הקניין הרוחני מוחזק בחברה בישראל והיא אינה מקטינה את פעילותה בישראל, כאמור בתקנה 3 לתקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ברווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז-2017;
ט) הטבה זו תהא בתוקף רק עבור רכישות שמזכר ההבנות לקראת כריתתן נחתם, בין אם שולמה בגינן התמורה ובין אם לאו, מיום החלטה זו ואילך;
י) ההטבה לפי סעיף זה תותנה באישור מקדמי של המנהל הכללי של רשות החדשנות (להלן – מנהל רשות החדשנות), לפיו הרכישה צפויה לשמש לפיתוחו או קידומו של מפעל טכנולוגי בישראל אשר שייך לחברה הרוכשת, והכל על פי בקשת החברה אשר תוגש למנהל רשות החדשנות, ותכלול את פרטי עסקת הרכישה והצהרה כי החברה והעסקה עומדים בתנאים למתן ההטבה, ובהתאם להודעת החברה הכוללת את הפרטים האמורים אשר תוגש למנהל רשות המיסים באותו מועד. עם זאת, אם לא התקבלה התנגדות מנהל רשות החדשנות בתוך 90 יום, תיראה הבקשה כמאושרת, ובלבד שניתן אישור מנהל רשות החדשנות ומנהל רשות המיסים כי הבקשה וההודעה התקבלו;
יא) נוסח החוק יעמוד באמות מידה בין-לאומיות לעניין משטר המס והתמודדות עם משטרי מס מזיקים (BEPS). 
ג. במטרה להנגיש לחברות טכנולוגיות אשראי הנדרש לצמיחתן, להקנות למוסד פיננסי זר פטור ממס בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות החל ביום 1 בינואר 2022, בכפוף לעמידה בתנאים שייקבעו, וביניהם התנאים הבאים:
1) החברה הזכאית הינה חברה טכנולוגית מועדפת;
2) הלווה והמלווה אינם צדדים קשורים;
3) החברה הזכאית היא חברה שהכנסתה הטכנולוגית בשנת המס שקדמה לשנה שבה לקחה את ההלוואה עלתה על 10 מיליון דולר ארה"ב;
4) החברה הזכאית היא חברה בה יחידים תושבי ישראל ביחד מקיימים את האמור בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף 3(ט) לפקודה. בבדיקת שיעור ההחזקה לא יילקחו בחשבון מניות הנסחרות בבורסה;
5) ההלוואה מיועדת לשמש את פעילות המפעל הטכנולוגי במישרין או בעקיפין.
ד. להטיל על שר האוצר להפיץ בתוך 60 יום מהחלטה זו תזכיר, אשר לא יכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2022-2021, לפיו ההוראות כאמור בסעיפים 1(א)-(ג) ייכנסו לתוקף ביום 1 בינואר 2022 ויחולו למשך 4 שנים.
2 . לקבוע כי יוארך תוקף סעיף 92א לפקודה, כך שההטבה למשקיע בחברת מחקר ופיתוח תינתן בתנאים המפורטים באותו סעיף עד ליום 31 בדצמבר 2025.  
3 . לרשום את הודעת רשות החדשנות כי היא תבצע בחינה, בשיתוף עם רשות המיסים, של ההשפעות הכלכליות להטבות שניתנו לפי סעיף 1 לעיל. לצורך בחינה זו, להנחות את רשות המיסים להעביר את הנתונים הנדרשים לבדיקה אודות היקפי השימוש בחוק, בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בעניין העברת מידע בין גופים ציבוריים ובכפוף לכל דין. תוצאות בחינה זו יוגשו לשר האוצר ולשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2024.
הגדלת מספר המועסקים בענף ההייטק
4 . לאור הפוטנציאל הכלכלי והמשקי הגלום בהגדלת מספר המועסקים בענף ההייטק ועקב הפער בפריון העבודה בישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות, לאור הצורך בכוח אדם מיומן לענף ההייטק כמשאב מרכזי החיוני לצמיחת הענף והאצת המשק, לאור המחסור בעובדים בעלי ידע בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב, אשר מרכיבים את ליבת כוח האדם לתפקידי מחקר ופיתוח בענף ולאור הביקוש הגבוה בתעשייה בפרט לעובדי מחקר ופיתוח מנוסים ובשים לב ליעד התעסוקה כפי שנקבע בקווי היסוד של הממשלה (סעיף 3):
א. במטרה לעודד חזרה של כוח אדם מיומן לענף ההייטק המקומי, אשר ישתלב בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות הייטק בישראל, להטיל על שר האוצר ועל שרת החדשנות, מדע והטכנולוגיה להנחות את משרד האוצר ורשות המיסים לבחון, בתיאום עם רשות החדשנות את הדרכים לעידוד חזרה של תושבים השוהים בחו״ל למעלה משנתיים ופחות משש שנים, ושבעת שהותם בחו״ל עבדו בתפקידי מחקר ופיתוח בחברות הייטק. בחינה כאמור, תתייחס למאפיינים הייחודיים של קבוצה זו, במטרה לייצר את התמריצים האפקטיביים ביותר לחזרתה לישראל. הבחינה תושלם עד לסוף שנת 2021. 
ב. במטרה להרחיב את מקורות כוח האדם לענף הייטק, לרבות עידוד שילוב נשים בענף, ובפרט בתפקידי מחקר ופיתוח בהן ייצוגן נמוך משמעותית מאשר חלקן באוכלוסייה, והגדלת מספר בני האוכלוסייה הערבית בענף, הן על-ידי קידום תעסוקת צעירים ערבים בענף והן על-ידי הסבת אקדמאים ערבים העובדים במקצועות בעלי פריון נמוך יותר מאשר בענף ההייטק, לפעול להגברת השתלבותן של אוכלוסיות בייצוג חסר בענף ההייטק, במסגרת התכניות המקודמות בתכנית הכלכלית לשנים           2022-2021 לקידום נשים ולקידום שילובם של ערבים במקצועות הייטק. לרשום את הודעת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה שיפעל, בין היתר, לקידום מו"פ יישומי במגזר הערבי, ולפנות לות"ת ולרשות החדשנות בבקשה לבחון את האפשרות להשגת מטרות אלה, בהתאם לסמכויות ולאמצעים העומדים לרשותן, זאת מבלי לפגוע בעצמאות ובסמכות מל"ג-ות"ת ורשות החדשנות. 
5 . לאור החשיבות שמקנה הממשלה לצורכי התעשייה עתירת הידע בישראל וליצירת התנאים שיאפשרו את המשך שגשוגה, להטיל על שר האוצר ועל שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקים צוות בין-משרדי בהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המנהל הכללי של רשות החדשנות, המנהלת הכללית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, הממונה על זרוע העבודה, יו"ר ות"ת וראש המועצה הלאומית לכלכלה או באי כוחם ונציגים מן האקדמיה והתעשייה (להלן – הצוות). הצוות יבחן את היעדים התעסוקתיים למול ענף ההייטק, ובכלל זאת יבחן את פוטנציאל כוח האדם הקיים בישראל להשתלבות בענף, את החסמים להגדלת התעסוקה בענף ואת ההשפעות המשקיות של השגת יעדים אלה. הצוות יגבש תכנית עבודה ממשלתית כוללת להגשמת היעדים שייקבעו על-ידו. כתבי המינוי, לרבות מינויו של ראש הצוות, יוסכמו במשותף על ידי שר האוצר ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הצוות יגיש את המלצותיו בתוך 180 יום מיום הקמתו. בכל האמור בסעיף זה אין לפגוע בסמכות ובעצמאות מל"ג-ות"ת ורשות החדשנות.
קידום המובילות הטכנולוגית והמדעית של מדינת ישראל
6 . על מנת לקדם את המובילות הטכנולוגית של ענף ההייטק הישראלי והבטחת האיתנות הטכנולוגית והביטחונית של מדינת ישראל לאורך זמן, ולאור החשיבות האסטרטגית של קידום תחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים להמשך הצמיחה של המשק, להעלאת הפריון ולייעול המערכת הציבורית בפרט:
א. במטרה לתמוך בהתפתחות טכנולוגיית הבינה המלאכותית, להטיל על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להוביל את מדיניות הממשלה בתחום הבינה המלאכותית בנושאי רגולציה, מדיניות מידע ונתונים, אתיקה, שיתוף פעולה בין-לאומי אזרחי והטמעה במגזר הציבורי האזרחי ונושאים נוספים ככל שיוסכמו על-ידי כלל חברי הצוות להלן, ולגבש תכנית לאומית בהתאם, תוך התחשבות בעקרונות משפטיים ואתיים מקובלים בעולם, כגון עקרונות ה-OECD על בינה מלאכותית שנקבעו בשנת 2019. במסגרת זאת, להטיל על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להוביל את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים האזרחיים בתחום, לייצג את ישראל בפורומים בין-לאומיים אזרחיים, לרבות פורום השרים של ארגון ה-OECD, ולהגן על האינטרסים של ישראל בפורומים האמורים. לשם כל האמור, יוקם צוות בין-משרדי (להלן – הצוות) בראשות המנהלת הכללית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר, רשות החדשנות וות"ת, אשר יעסוק בנושאים אלה, וזאת מבלי לפגוע בסמכויות משרד הביטחון. עבודת הצוות תרוכז על-ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והצוות יגיש המלצותיו בתוך 180 יום. המלצות בנושא הטמעה במגזר הציבורי האזרחי תגובשנה בשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי. השרה תדווח לממשלה על המלצות הצוות, ותעדכן את הממשלה על ההתקדמות ביישומן אחת לשנה. אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בסמכויות ובעצמאות מל"ג-ות"ת, המוסדות האקדמיים ורשות החדשנות.
ב. לרשום את הודעת משרדי החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הביטחון והאוצר, ביחד עם רשות החדשנות, החברים בפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (להלן – פורום תל"מ), כמפורט להלן:
1) לאשר ולהפעיל את הפעימה הראשונה של מתווה תל"מ לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים (להלן – מתווה תל"מ), בהתבסס על המלצות הועדה שמינה פורום תל"מ לנושאי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים, אשר תכלול את המרכיבים הבאים, כפי שפורטו בסיכום פורום תל"מ מיום 8 באפריל 2021 (להלן – סיכום פורום תל"מ): פיתוח הון אנושי מחקרי בתחומי הליבה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הקמת מרכז חישוב-על לאומי לשימוש המגזר הציבורי הרחב, התעשייה והאקדמיה, קידום יכולות עיבוד שפה טבעית בעברית ובערבית, יצירת סביבה רגולטורית מאפשרת להתפתחות התחומים ועוד. כל אחד מהרכיבים, כאמור, יובל על-ידי אחד מגופי תל״מ לחוד או בצוותא, וזאת על מנת לאפשר את מימוש המתווה באופן המיטבי בהתאם להתמחות של חברי פורום תל"מ. 
2) משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יוביל את רכיב הרגולציה לעיל במסגרת הצוות הבין-משרדי בראשות המנהלת הכללית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה כאמור בסעיף 6(א).
3) הפעימה הראשונה של מתווה תל"מ בהיקף של כ-550 מיליון ש״ח תמומן על-ידי הממשלה  בחלוקה המוסכמת בין המשרדים החברים בפורום תל"מ, ובתוספת משאבים שתעמיד התעשייה, אשר תשתתף במתווה. לשם כך, אגף התקציבים במשרד האוצר יקצה תקציב הרשאה להתחייב שלא יעלה על 550 מלש"ח, והגופים החברים בפורום תל"מ יאגמו את תקציב המתווה המיועד להקצאה על-ידם.
4) לפנות לות״ת בבקשה לבחון את האפשרות להשתתפותה במתווה לעיל, ובכלל זה ברכיבי הון האנושי, NLP ו-HPC. אין באמור כדי לפגוע בעצמאות ובסמכות מל"ג-ות"ת.
5) הפעימה הראשונה תמומש בשנים 2023-2021, כך שהתקציב לעיל יחויב ויבוצע על-פני שנים אלה.
7 . להטיל על שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה לפנות למועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (להלן – המולמו"פ) לצורך גיבוש תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים-מדעיים לממשלה לחמש השנים הבאות בתחום המחקר והפיתוח האזרחי כמפורט בחוק המולמו''פ. תחומי עדיפות, כאמור, יגובשו בשיתוף עם ות"ת, רשות החדשנות, משרד האוצר ומשרד הביטחון, ויוגשו לשרה בתוך 180 יום. אין באמור כדי לפגוע בסמכויות ובעצמאות מל''ג-ות''ת, המוסדות האקדמיים ורשות החדשנות.
קידום נסיינות רגולטורית בישראל
8 . להטיל על צוות רגולציה חכמה שהוקם מתוקף סעיף 17 להחלטה 4398 שאליו יצטרף לעניין סעיף זה – נציג שתמנה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – הצוות) להגיש לממשלה המלצות לקידום ועידוד הקמת סביבות ניסוי רגולטוריות בישראל בדגש על קידומה של מסגרת רגולטורית כללית שתאפשר סביבות ניסוי רגולטוריות בהתבסס על המלצות דוח צוות רגולציה חכמה בעניין זה וכלים נוספים תומכי נסיינות רגולטורית. זאת מתוך מטרה לקדם רגולציה חכמה, מבוססת נתונים ותומכת חדשנות טכנולוגית. בנוסף, הממשלה רושמת את הודעת רשות החדשנות, כי תסייע לצוות בעבודתו כאמור באמצעות הידע והניסיון המצוי ברשותה. הצוות יגיש המלצותיו עד ליום 31 בדצמבר 2021.
תכנית לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה
9 . על מנת ליישם את מסקנות צוות העבודה הבין-משרדי בנושא קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, בהמשך להחלטת ות"ת מיום 8 ביולי 2020 שעניינה עידוד פעילות של העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, ושבמסגרתה נוסף רכיב חדש למרכיב המחקר של מודל התקצוב של ות"ת המבוסס על מדדי הצלחה לפעילות מסחור הידע המתמקדים בנפח הפעילות, ובהמשך להודעת רשות החדשנות על עדכון שביצעה במסלולי ההטבות הרלוונטיים שלה באופן המגדיל את הגמישות בהסדרי ידע חדש וזכויות קניין רוחני בפרויקטי מו"פ משותפים לאקדמיה ולתעשייה ולפעילותה אל מול מוסדות אקדמיים ישראלים למען הנגשה על-ידיהם של התנאים הכלכליים הרלוונטיים לעסקאות העברת ידע שלהם (כגון היקף הון, שיעור תמלוגים וכו') במטרה להקטין את פערי האינפורמציה בין הצדדים לעסקה, להטיל על משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה לקדם פתרון לגישור על הפער המימוני לתרגום מחקר בסיסי למחקר יישומי באקדמיה, באמצעות הקמת קרנות מוסדיות ייעודיות לשלב זה או באמצעות כלי אחר שיימצא מתאים למענה על צורך זה. התכנית תבוצע בתיאום עם ות"ת ומבלי לפגוע בעצמאות ובסמכות של מל"ג-ות"ת.
השתתפות ישראל בתכנית המו"פ של האיחוד האירופי 
10 . על מנת לקדם את הצטרפותה של מדינת ישראל לתכנית המסגרת התשיעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי (להלן – תכנית הורייזן אירופה), אשר תפעל בין השנים 2027-2021, להמשיך להסמיך את ועדת ההיגוי הבין-משרדית ליישום ההסכם הטכנולוגי-מדעי בין  מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 2493, מיום 9 בנובמבר 2000, שעניינה הקמת ועדת היגוי              בין-משרדית ליישום ההסכם הטכנולוגי מדעי בין ישראל לאיחוד האירופי, לטובת ניהול המשא ומתן לעניין תנאי ההשתתפות של מדינת ישראל בתכנית הורייזן אירופה, במטרה לקדם את הצטרפותה של ישראל לתכנית הורייזן אירופה עד לסוף שנת 2021. אין בסמכות הוועדה לחייב את הממשלה להוצאה תקציבית, ועם סיום המשא ומתן, תנאי ההשתתפות כאמור יוגשו לאישור הממשלה.
א. לפנות לות"ת בבקשה לבחון את אפשרות להשתתפותה של ות"ת בתכנית הורייזן אירופה.
ב. מימון ההשתתפות של מדינת ישראל בתכנית הורייזן אירופה יתחלק בין ות"ת, רשות החדשנות ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בכפוף לאישור ות"ת לעיל. אין באמור כדי לפגוע בעצמאות ובסמכות מל"ג-ות"ת.
ג. להנחות את אגף התקציבים להעביר את התקציב שיועד להשתתפות ישראל בהורייזן 2020, בהתאם לחלוקה בין המשרדים הנוספים שהשתתפו בתקצוב התכנית המצוינת בסעיף 3 להחלטת הממשלה מס' 2074 מיום 7 באוקטובר 2014, שעניינה מימון השתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד האירופי, לבסיס תקציב רשות החדשנות החל משנת 2021. זאת, מאחר שרשות החדשנות היא הגוף המפעיל את מנהלת הקישור הלאומי לתכניות המו"פ של האיחוד האירופי (איסרד).