תכנית לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין

בהמשך להחלטת הממשלה מספר 251 מיום 19 במאי 2013 (להלן – החלטת ממשלה 251) בדבר "חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין", לפגישה שהתקיימה בין ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, וראש ממשלת סין, מר לי קצ'יאנג, ולאור עבודת הוועדה הבין משרדית אשר הוקמה בהתאם לסעיף 3 להחלטת ממשלה 251, להרחיב משמעותית את שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות וכן להפעיל תכנית כוללת לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות (להלן – התכנית), כמפורט להלן:

1. מטרות התכנית והרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות

האצת צמיחת המשק הישראלי באמצעות הרחבת שיתוף הפעולה עם סין בהתבסס על שילוב היכולות של שתי הכלכלות ולטובת שתי המדינות, ובפרט:

א) הגברת החשיפה של המשק הישראלי לשוק הסיני, שהוא בעת הנוכחית השוק השני בגודלו והצומח בעולם. בדרך זו ניתן יהיה להרחיב את שווקי היעד לייצוא הישראלי ולהגדיל את יכולתה של מדינת ישראל לפתח סקטורים טכנולוגיים,  ובכך לחזק את התחרותיות הישראלית בשוק הגלובאלי.

ב) הנגשת היכולות והמשאבים הייחודיים של סין לחברות ישראליות, ובכלל זאת ההון האנושי הקיים בסין, יכולות מדעיות והנדסיות, המשאבים הפיננסיים, יכולות הייצור וקשרי המסחר עם השווקים המתפתחים, במטרה להגדיל את התשואה וההשפעה של החדשנות והיזמות הישראלית בעולם.

2. יעדי התכנית ושיתוף הפעולה בין המדינות

א. הכפלת היקף ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל לסין בתוך חמש שנים, לסך של כ-5 מיליארד דולר בשנה, תוך הגדלת מספרן של החברות הישראליות התורמות לייצוא, באופן שהיקף יצוא הסחורות והשירותים השנתי לסין, מבלי לקחת בחשבון את שני היצואנים הגדולים בעת הנוכחית, יצמח ממיליארד דולר ל- 2.5 מיליארד דולר בתוך חמש שנים.

ב. הגדלת  היקף המבקרים הסיניים ובכללם תיירים, אנשי עסקים ואקדמאים אשר יגיעו לישראל להיקף של כ-100,000 איש בשנה, בתוך חמש שנים.

ג. הגדלה משמעותית בהיקף ההשקעות ההדדיות בין שתי המדינות, בתהליכי המחקר והפיתוח המשותפים ובהתקשרויות ארוכות הטווח ורחבות השפעה בין חברות, ארגונים וממשלות שתי המדינות.

3. הממשלה רושמת לפניה כי בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדים משמעותיים לצורך הרחבת התשתית לשיתוף הפעולה הכלכלי עם סין, ובכלל זאת:

א. החלטת הממשלה מס' 155 מיום 13 במאי 2013 בעניין "חיזוק הקשרים הכלכליים עם סין, הודו וברזיל" אשר הרחיבה את התמיכה הממשלתית בתהליכי מחקר, פיתוח ובחדירה לשווקים הללו באמצעות מוצרים מותאמים.

ב. תכניות לחיזוק קשרי הלימודים והמחקר בין מוסדות אקדמיים וחוקרים מישראל ומסין אשר מופעלות על-ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והות"ת.

ג. הסכמי שת"פ בילאטרליים בין ממשלת ישראל לבין הממשל המרכזי ומספר פרובינציות בסין המופעלים על-ידי לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.

ד. הרחבת היקף הפרוטוקול הפיננסי בין שתי המדינות בתחומים כלליים ובתחומי חקלאות והשקיה.

ה. הרחבת פריסת הנציגויות המדיניות והמסחריות של ישראל בסין וניהול מגעים ראשוניים לקראת קיום מו"מ על הסכם סחר חופשי עם סין, מול הגורמים המתאימים בממשלת סין.

ו. מזכר הבנות שנחתם ביום 19 במאי 2014 על-ידי סגנית ראש ממשלת סין וראש ממשלת ישראל שעניינו שיתוף פעולה במחקר וחדשנות, חינוך, בריאות ותרבות, כאשר היו"ר מהצד הישראלי של הוועדה המשותפת שתוקם בהתאם למזכר ההבנות הוא שר החוץ.

הממשלה מייחסת חשיבות רבה להחלטות ולצעדים הללו, ומטרת החלטה זו להרחיב צעדים אלו תוך נקיטת פעולות נוספות לצורך קידום והרחבת שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות. מובהר כי אין בהחלטה זו לשנות החלטות ממשלה קודמות או לגרוע מסמכויות משרדי הממשלה והפעילות אותה הם מבצעים על-פי דין או החלטות ממשלה קודמות בנוגע לפיתוח וקידום קשרים כלכליים עם מדינות זרות, ובכלל זאת סין.

4. האחריות על קידום והרחבת הקשרים הכלכליים עם סין

א. למנות את ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה לשמש ראש צוות המשימה, אשר הוקם בהתאם להחלטת ממשלה 251, ואשר אחראי על ריכוז המאמץ הממשלתי לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל וסין ופועל מול הצוות הממשלתי המקביל בסין (להלן – ראש צוות המשימה). מובהר כי ראש צוות המשימה יהיה אחראי על תיאום והכוונה של כלל הצעדים לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים עם סין ודיווח לוועדת השרים כהגדרתה להלן, ובכלל זאת הצעדים המפורטים בהחלטת ממשלה זו. המינוי האמור יהיה בתוקף עד ליום 31 בדצמבר 2017. לאחר מכן, האחריות על הרחבתם וקידומם של הקשרים הכלכליים עם סין ותיאומם בממשלה תחול על משרד החוץ ומשרד הכלכלה. ראש צוות המשימה יציג לוועדת השרים עד סוף חודש יוני 2017 את הצעתו בנוגע לאופן חלוקת האחריות בין משרד החוץ ומשרד הכלכלה בנוגע לסמכויות המפורטות לעיל של צוות המשימה וראש צוות המשימה  לאחר שנת 2017.

ב. להקים ועדת היגוי בין משרדית לתיאום מתמשך של כלל כלי הסיוע הממשלתיים לחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל לסין בראשות ראש צוות המשימה (להלן ולעיל – ועדת ההיגוי). ועדת ההיגוי תכלול את מנכ"ל משרד הכלכלה, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מנכ"ל משרד החוץ, נציג משרד הביטחון, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר וסגן החשבת הכללית במשרד האוצר. ועדת ההיגוי תפעל במקום הוועדה הבין משרדית אשר הוקמה בהתאם לסעיף 3 להחלטת ממשלה 251, אשר עבודתה הסתיימה.

5. תכנית להכרה ממשלתית בפרויקטים רחבי היקף

א. להסמיך את ראש צוות המשימה, בתיאום עם משרד הכלכלה ומשרד החוץ, לפעול ליישום התכנית, שבאמצעותה תעניק הממשלה הכרה לפרויקטים עסקיים רחבי היקף נבחרים, אשר יבוצעו עם גופים סיניים, ואשר יפעלו בתחומים הבאים: תעשיות עתירות ידע; פתרונות חקלאיים; פתרונות להגנה על הסביבה ולשימור משאבי טבע; אנרגיה ואנרגיה מתחדשת; פיתוח תשתית מימונית; פרויקט הדגמה רחב היקף של טכנולוגיות מים ישראליות; פיתוח מערכות בריאות ושיתוף פעולה כללי מול הממשל בשנגחאי (להלן – תחומי התכנית). ראש צוות המשימה יהיה מוסמך מעת לעת לשנות את תחומי התכנית.

ב. לצורך יישום התכנית, ראש צוות המשימה יגבש את פרטי ותנאי ההכרה הממשלתית, תנאי הסף לצורך הגשת הבקשות להכרה זו, לקבוע את אמות המידה והקריטריונים לצורך בחירת הפרויקטים אשר ייבחרו במסגרת התכנית, ולפרסם באופן שקוף ונגיש את כלל הצעדים הננקטים במסגרת התכנית ובכלל זאת ההכרה הממשלתית בפרויקטים הנבחרים.

ג. להסמיך את מנכ"ל משרד הכלכלה:

1) להפעיל מנגנון להערכת ההיתכנות הכלכלית של הפרויקטים נשוא הבקשות שיוגשו ולהעביר את חוות דעתו לקבוצות העבודה, כהגדרתן להלן, לצורך הליך הבחירה.

2) לדאוג לליווי הפרויקטים הכלכליים המשותפים עליהם יוחלט בקבוצות העבודה.

3) לנהל מעקב אודות חסמים בפעילות העסקית המשותפת של חברות ישראליות וסיניות וליזום ולהפעיל כלים ופתרונות להתמודדות עם חסמים אלו.

ד. התכנית תיושם באמצעות הקמתן של קבוצות עבודה נושאיות לפעילות מול הצד הסיני בתחומי התכנית (להלן – קבוצות העבודה), אשר ימונו על-ידי ראש צוות המשימה. קבוצות העבודה ייפגשו פעמיים בשנה עם עמיתיהן המקבילות בסין ויפעלו ליצירת מרחב פעילות משותף וארוך טווח מול השותף הסיני, יהיו אחראיות על הענקת ההכרה הממשלתית לפרויקטים עסקיים כאמור לעיל ויקדמו את יכולות החברות הישראליות בסין ואת האפשרות להשקעות הדדיות. קבוצות העבודה יעבירו דיווח שנתי על התקדמותן לראש צוות המשימה ולוועדת שרים לתיאום שיתוף הפעולה הכלכלי עם סין (להלן – ועדת השרים).

ה. מנכ"ל משרד החוץ ימנה מרכז פעילות ייעודי בשגרירות ישראל בסין לתמיכה בפעילויות השונות המתוארות בתכנית. מרכז הפעילות יפעל בתיאום עם הנספחים המסחריים בשגרירות מול צוות המשימה. תפקידו של מרכז הפעילות הייעודי יכלול טיפול בנושאים הבאים:

1) שימור הקשר השוטף מול השותפים הסיניים בקבוצות העבודה ותיאום בינן לבין קבוצות העבודה הישראליות המקבילות.

2) מעקב אחר התקדמות הפעילות הכלכלית בסין, איתור חסמים פוטנציאלים ועמידה ביעדים שהוגדרו לשיתוף הפעולה.

3) העברת הפרויקטים נשוא התכנית לאישור קבוצות העבודה המקבילות בסין, ככל שתנאי התכנית קובעים כי נדרש אישור כאמור.

4) חיזוק המאמצים לעידוד התיירות הסינית בישראל, מיתוג ישראל כיעד אטרקטיבי להזדמנויות עסקיות (בשיתוף עם משרד הכלכלה), ללימודים אקדמיים ולפעילויות ארוכות טווח עבור אזרחי סין.

5) קידום ביקורי משלחות ממוקדות בנושאי  החלטה זו וביצוע פעילות תקשורתית מתאימה.

6. חיזוק התשתית לשיתוף הפעולה

א. להנחות את משרד הפנים ומשרד החוץ לבחון מדיניות חדשה למתן אשרות כניסה ושהייה לאזרחים סיניים המעוניינים להגיע לישראל, ובכלל זאת לבחון את האפשרות שהסמכות בנוגע למתן אשרות כניסה קבוצתיות תועבר ממשרד הפנים למשרד החוץ. מדיניות זו תאיץ, ככל הניתן, את הטיפול ותאפשר גישה נוחה לקבוצות אנשי עסקים, תיירים, ואקדמאים  סיניים המעוניינים להגיע לישראל. במסגרת מדיניות זו, תיבחן האפשרות שאשרת כניסה רב פעמית לאנשי עסקים סיניים תוענק בתוך שני ימי עבודה ושאשרת כניסה עבור קבוצות תיירים סיניים תוענק בתוך חמישה ימי עבודה.

ב. להנחות את שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר החוץ לפעול ליצירת תכנית לחיזוק האטרקטיביות לפתיחת קו תעופה ישיר נוסף בין ישראל וסין.

ג. להטיל על מנכ"ל משרד התיירות לפעול לצורך עידוד התיירות הסינית לישראל, בדגש על תיירות עסקית. הממשלה רושמת לפניה את הצעדים שמשרד התיירות נקט עד עתה לחיזוק האטרקטיביות של ישראל לתיירים הסינים, ותבחן בעתיד את הצורך בהרחבת היקף המשאבים הכספיים המיועדים לכך. משרד התיירות יציג לוועדת ההיגוי תכנית פעולה לקידום התיירות מסין, תוך התייחסות לשינויים שיחולו בעקבות האמור בסעיפים 6א' ו- 6ב' לעיל, עד ליום 31 בדצמבר 2014.

ד. להנחות את משרד החוץ לפעול בתיאום עם צוות המשימה למיסוד תכניות להרחבת מספר הישראלים דוברי סינית בעלי היכרות וניסיון מעמיקים עם התרבות הסינית ועולם העסקים הסיני, תוך שיתוף האקדמיה הישראלית וחברות ישראליות, סיניות ובינלאומיות, אשר יוכלו להשתלב בפעילות העסקית הנרקמת מול סין. בנוסף יפעל משרד החוץ לחיזוק ההיכרות של צעירים בעולם הממשל והכלכלה בסין עם מדינת ישראל וכלכלתה. משרד החוץ יציג את תכניתו בתחום זה לוועדת ההיגוי עד חודש ספטמבר 2014.

ה. להנחות את משרדי החוץ והכלכלה לחזק את הנציגויות הממשלתיות הישראליות בסין על מנת לאפשר להן לסייע באופן מיטבי לחיזוק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

7. עידוד ההשקעות ההדדיות

א. להטיל על החשבת הכללית במשרד האוצר לבחון, אל מול הגורמים המתאימים בסין, אפשרות של חתימה על פרוטוקולים פיננסיים נוספים בין ישראל לבין סין, לשם צמצום הסיכונים המסחריים והפוליטיים הכרוכים בעסקאות ייצוא בינוניות וארוכות טווח, בין היתר, תוך התייחסות לצרכי המימון של פרויקטים בתחומי התכנית, להיקפי שיתוף הפעולה הכלכלי בין הצדדים ואופיים, למגבלה על סך ערבויות המדינה ולניהול סיכוני הממשלה.

ב. למסד מסגרת פעולה לעידוד השקעות של חברות סיניות משמעותיות במגזר הטכנולוגיה הישראלי בתחומי פעילותן. לשם כך, להטיל על המדען הראשי במשרד הכלכלה, בתיאום עם אגף התקציבים, אגף החשב הכללי במשרד האוצר וראש צוות המשימה לקדם תכנית לעידוד השקעות של חברות סיניות משמעותיות במגזר הטכנולוגיה הישראלי, כאמור. תכנית זו תיושם, ככל הניתן, בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:

1) מדינת ישראל תתמוך בהשקעה של גורמים פיננסים ישראליים בגופי השקעה הממוקדים בהשקעות בחברות ישראליות אשר עוסקות בפיתוח טכנולוגיות הרלבנטיות לשוק הסיני, זאת כנגד השקעה של חברות סיניות משמעותיות באותם גופי השקעה. מדינת ישראל תעניק את התמיכה האמורה אך ורק לגורמים פיננסיים ישראליים, וזאת בדרך של הענקת הגנה על השקעותיהם של הגורמים הפיננסיים הללו באותם גופי השקעה.

2) התחייבות המדינה הכוללת בעניין הענקת ההגנה על ההשקעות של הגופים הפיננסיים הישראלים כאמור לא תעלה על סכום של 200 מלש"ח.
הממשלה תפנה לממשלה הסינית לצורך עידוד מקביל של השקעות אלה מגופים סיניים בכלים המקובלים בסין.

ג. להנחות את מטה לקידום השקעות במשרד הכלכלה להכין תכנית פעולה לצעדים נוספים, מעבר לאמור בס"ק ב' לעיל, לעידוד השקעות של גורמים סיניים בישראל. התכנית תוצג לפני ועדת ההיגוי עד ליום 1 בנובמבר 2014.

8. כלי סיוע למגזר הפרטי

להנחות את מנכ"ל משרד הכלכלה להפעיל תכנית מקיפה, בהלימה עם שאר הצעדים המפורטים לעיל, עבור חברות ישראליות המעוניינות לפעול בשוק הסיני, אשר תתבסס על העקרונות המפורטים להלן ועל תכניות דומות שמופעלות על-ידי משרד הכלכלה בנוגע להודו ולסין :

א. עיבוי תהליכי הכשרה ולימוד לחברות ישראליות המעוניינות להרחיב את פעילותן העסקית בסין.

ב. סיוע לחברות ישראליות המעוניינות לחדור לשוק הסיני, בין היתר, בתהליכי השיווק והפעילות בשוק זה, איתור מפיצים ולקוחות וארגון משלחות ותערוכות וכן בהתמודדות עם תהליכי רגולציה, רישום והסרת חסמים.

ג. שיפור היכולות וההתמחות של חברות ישראליות בקיום קשרי סחר עם סין ועידוד חברות ישראליות לבצע פעילות הדגמה ושיווק משותפים תוך מתן סיוע כספי.

9. כללי

א. למען הסר ספק מובהר כי החלטה זו, וכן האמצעים שיינקטו ליישומה, תחול ככל שאינה סותרת התחייבות של המדינה באמנה בינלאומית.

ב. כמו כן מובהר כי כל פעולה ליישום החלטה זו, אשר נוגעת לתחומי ייצוא והעברת מוצרים, שירותים וטכנולוגיות בתחום הביטחוני ובתחום הדו-שימושי, תיבחן במסגרת מנגנוני הפיקוח על הייצוא הביטחוני בהתאם לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 והתקנות והצווים מכוחו ובהתאם לפקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), תשל"ט-1979 והצווים מכוחה.

10. תקציב ותקנים

א. משרד החוץ:

1) ימנה בסין מרכז פעילות ייעודי, כאמור בסעיף 4(ה) לעיל, ויחזק את נציגויותיו בסין, ובכללן את המחלקות הקונסולריות. לצורך כך יוקצו למשרד החוץ בבסיס התקציב 2.5 תקני שליח ו- 3 מלש"ח לשנה, והמשרד יקצה ממקורותיו 1.5 תקני שליח ו- 1.5 מלש"ח בשנה. התקציב ישמש לפעילות הנציגויות, ולשכירת 5 עובדים מקומיים לפעילות המדינית והתקשורתית הכרוכה בקידום הקשרים הכלכליים. בנוסף, יוקצו למשרד 0.4 מלש"ח בשנה, והמשרד יקצה 0.2 מלש"ח נוספים, עבור שכירת 3 עובדים מקומיים בסין לשיפור והנגשת השירות הקונסולרי בנציגויות ישראל בסין.

2) ירחיב את מספר העובדים במטה בישראל העוסקים בסין ולשם כך יוקצו לו בבסיס התקציב 1.5 תקנים ו- 0.5 מלש"ח, והמשרד יקצה ממקורותיו 0.5 תקנים ו- 0.25 מלש"ח. בנוסף, וכמפורט בסעיף 5(ד) לעיל, משרד האוצר יקצה 5 מלש"ח בשנה למשרד החוץ בשנים
 2017-2015 ומשרד החוץ יקצה 1 מלש"ח לפעילויות לקידום ההיכרות בין ישראלים וסיניים בתחומי הממשל והכלכלה, ולהתמחויות של ישראלים בחברות בסין.

3) יגדיל את היצע הדיפלומטים אשר מקבלים הכשרה ייעודית לתחום הסיני. לשם כך, יקצה משרד האוצר תקן צוער אחד ומשרד החוץ יקצה תקן אחד ממקורותיו.

ריכוז תקני כ"א ותקציב עבור משרד החוץ לשנה

ב. משרד הכלכלה:

1) יפתח נציגות מסחרית חדשה בסין, וירחיב את פעילותו בנציגויות הקיימות. לצורך כך יוקצו למשרד בבסיס התקציב תקן נספח ו- 2 מלש"ח בשנה והמשרד יקצה ממקורותיו 1 מלש"ח לשנה לצורך תקציב הפעילות האמורה ושכירת שישה עובדים מקומיים.

2) ירחיב את מספר העובדים אשר עוסקים בישראל בקשרים הכלכליים עם סין ולשם כך יוקצו לו בבסיס התקציב, כולל נלוות, 1.5 תקנים, 1 תקני צוערים, ו- 0.5 מלש"ח, והמשרד יקצה ממקורותיו 0.5 תקנים, 1 תקני צוערים, ו- 0.25 מלש"ח. משרד האוצר ימשיך לתקצב את הפעלת תכנית כלי סיוע ייעודיים לחברות ישראליות המרחיבות את פעילותן בסין ובהודו (כמפורט בסעיף 7 לעיל) בשיעור של 16 מלש"ח לכל אחת מהשנים
2017-2015. משרדי האוצר והכלכלה יקצו כל אחד חצי תקן כ"א להפעלת תכנית זו.

3) יפעיל מאגדים של מספר חברות הפועלות יחדיו בשוק הסיני ולשם כך יוקצו לו במהלך השנים 2017-2015
5 מלש"ח לשנה והמשרד יקצה ממקורותיו 2.5 מלש"ח.

4) יפעיל תכניות להכשרת יצואנים לשוק הסיני ויארגן ויתמוך בפעילויות סיוע ליצואנים במאמצי השיווק והחדירה לסין באמצעות משלחות, תערוכות ועוד, ולשם כך יוקצו לו במהלך השנים 2015-2017 3 מלש"ח לשנה והמשרד יקצה ממקורותיו 1.5 מלש"ח לשנה. האמור בס"ק 4 זה ייעשה, בין היתר, באמצעות מכון הייצוא.

5) משרד האוצר יקצה ללשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה 2 מלש"ח בשנה עבור תמיכה בפעילויות בתחום המו"פ התעשייתי המשותף מול סין.

ריכוז תקני כ"א ותקציב עבור משרד הכלכלה לשנה

ג. משרדים אחרים:

1) משרד האוצר יקצה למועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה תקן אחד וכן 3 מלש"ח בשנה במהלך השנים 2017-2015 לצורך ביצוע הנושאים אשר הוטלו באמצעות החלטה זו על משרד ראש הממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה. משרד ראש הממשלה יקצה לצורך ביצוע הנושאים האמורים תקן אחד ממקורותיו.

2) משרד האוצר יקצה למנהל האוכלוסין במשרד הפנים באופן חד פעמי שני תקנים לשנה (24 חודשי עב"צ), לצורך קיצור זמן ההמתנה לקבלת אשרות כניסה לישראל לתיירים ואנשי עסקים סיניים, ושיפור השירות והמענה עבור סוכני תיירות הפועלים בסין, עד להטמעת מערכות טיפול ממוחשבות לנושא.

3) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר יוקצה תקן לצורך ריכוז כלל התהליכים הפיננסיים הכרוכים בפעילות עם סין, ובכלל זאת לצורך ביצוע הפעולות המוטלות עליו בהתאם לאמור בסעיף 7 להחלטה זו.

4) משרד האוצר יקצה את כלל המקורות המתאימים למימון מסגרת הפעולה לעידוד השקעות בהתאם לאמור בסעיף 7 (ב).

ריכוז הקצאת תקני כ"א ע"פ מקורות ושימושים לכלל המשרדים לשנה

ריכוז הקצאת תקציב ע"פ מקורות ושימושים לכלל המשרדים לשנה

ד. הקצאת התקנים, כאמור לעיל, תהא באישור נציבות שירות המדינה, בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

ה. ועדת ההיגוי תבצע מעקב מתמשך אחר אפקטיביות וביצוע החלטת ממשלה זו  והמשאבים שהוקצו עבור ביצועה ותציג אחת לשנה לפני חודש אפריל את מסקנותיה והמלצותיה להתאמות לוועדת השרים.