תכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב 2022 – 2026 ותיקון החלטות ממשלה

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2397 מיום 12.2.2017 ומס' 550 מיום 24.10.2021 ובמטרה להמשיך ולפעול לפיתוח כלכלי חברתי לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב, להביא לצמצום פערים בינה לבין כלל האוכלוסייה ולקידום שגשוגה ושילובה בחברה הישראלית, להביא לשיפור במצב הסוציו-אקונומי של החברה הבדואית ושילוב בתעסוקה ובכלכלה הישראלית, לחזק את הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי והארגוני ולהציבן כגורם מוביל בחברה הבדואית ולשפר את  המענים החברתיים באמצעות חברה אזרחית משגשגת המייצרת מענים משלימים לפעולות הממשלה והשלטון המקומי – להטיל על משרדי הממשלה לגבש ולבצע תכניות רב שנתיות כמפורט להלן. 
בהחלטה זו:
"אשכולות הנגב" – אשכול רשויות נגב מזרחי ואשכול רשויות נגב מערבי שהוקמו לפי חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955.
"האגף לפיתוח כלכלי חברתי" – האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית, משרד הרווחה והביטחון החברתי.
"החברה הבדואית בנגב"/"האוכלוסייה הבדואית בנגב" – כלל האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע, כמפורט בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם.
"החלטה 550" – החלטת הממשלה מס' 550 מיום 24.10.2021 בנושא "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026".
"ועדה מתמדת" – כמפורט בפרק יישום וניהול ההחלטה.
יישובי התכנית"/"יישובי הבדואים בנגב" – רהט, תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב, יישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר ויישובים נוספים ככל שיקומו בנפת באר שבע עבור האוכלוסייה הבדואית.
"שנות התכנית" – 2022–2026 (כולל).
יישובי התכנית מוכרזים כיישובי עדיפות לאומית לשנות התכנית לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 (להלן – חוק עדיפות לאומית). בהמשך לכך, כוללת התוכנית הטבות ליישובי התכנית על בסיס השיקולים המנויים בחוק עדיפות לאומית. בצד מתן הטבות על פי חוק עדיפות לאומית והשיקולים שביסודו, כוללת התוכנית הטבות נוספות הניתנות על פי הדין הכללי לכלל החברה הבדואית בנגב, שלא על פי חלוקה ליישובים, בשים לב לצורכיה הייחודיים של האוכלוסייה ובצורך בצמצום פערים בינה לבין כלל האוכלוסייה ולקידום שגשוג ושילוב החברה הבדואית בנגב במגוון תחומי החיים, כמוסבר לעיל. 
כל משרד יפעל בתחום עיסוקו בכפוף לכל דין, ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1801 (יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית). בנספח א' אשר בסיפה להחלטה זו יפורטו הסעיפים שעניינם מתן הטבות ליישובי עדיפות לאומית על בסיס חוק עדיפות לאומית והסעיפים שעניינם מתן הטבות על פי הדין הכללי לכלל האוכלוסייה הבדואית בנגב. 

א.    פיתוח כלכלי, תעסוקה וצעירים
להקים צוות לקידום כלכלה ותעסוקה בחברה הבדואית בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה או נציג בכיר מטעמו, ובהשתתפות מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, מנהל זרוע העבודה, מנהל שירות התעסוקה, מנכ"ל משרד האוצר או נציגיהם ונציג הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב. במידת הצורך יוזמנו נציגי המשרדים המקדמים פעולות בתחומי התעסוקה: משרד התיירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.  הצוות יקבע יעדים ליצירת מקומות עבודה, הכשרות עובדים ועידוד העסקתם וכן יקבע יעדי תוצאה ותבחינים לבחינת יעילותן של תכניות אשר יקודמו לפי סעיף א' בהחלטה זו. 

1.    משרד הכלכלה והתעשייה
א.    להנחות את  משרד הכלכלה והתעשייה, באמצעות הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה במשרד הכלכלה והתעשייה (להלן: הרשות להשקעות) להקצות סך של 5 מיליון ש"ח לכל אחת מהשנים 2023-2022, ואת משרד האוצר להקצות סך של 5 מיליון ש"ח לכל אחת מהשנים                  2023-2022  עבור מסלולי השקעה בהון אנושי לאוכלוסייה הבדואית בנגב (להלן: המסלול) עבור כל אחת מהשנים               2023-2022. בתוך שנה וחצי ממועד החלטה זו יבחנו משרד הכלכלה והתעשייה ואגף התקציבים במשרד האוצר ובשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי את אפקטיביות המסלול ביחס לכלי סיוע חלופיים בתחום התעסוקה. מצאו הצדדים כי קיימת אפקטיביות למסלול כאמור, יפנו לוועדת ההיגוי בבקשה שתסיט תקציבים לא ממומשים במסגרת החלטה זו לטובת המשך תקצוב המסלול ביתר שנות התוכנית. 
ב.    לרשום את הודעת מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה ומנהל הרשות להשקעות כי לשם הטמעת חדשנות עסקית וטכנולוגית, הגדלת הפריון ועידוד הצמיחה בחברה הבדואית בנגב, יוקצה תקציב ליישובי הבדואים בנגב במסלולים קיימים או במסלולים ייעודיים ברשות להשקעות. העקרונות של המסלולים יסוכמו בין הרשות להשקעות, האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר בתוך 90 ימים מקבלת החלטה זו ויחלו לפעול עוד בשנת 2022. לצורך יישום סעיף זה, משרד הכלכלה והתעשייה יקצה מתקציבו סך של 2.5 מיליון ₪  ומשרד האוצר יקצה סך של 7.5 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 לרשות ההשקעות.
ג.    להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל, לפעול לתכנון ולפיתוח, הרחבה, שדרוג הכנת סקרי היתכנות ותכניות אסטרטגיות, שיווק וקידום של אזורי תעשייה ואזורי מלאכה ביישובי התכנית ובאזורי תעשייה מרחביים המשותפים ליישובי התכנית ולאזורי עדיפות לאומית לפי החלטת הממשלה מס'  3738 מיום 15.4.2018 או כל החלטה שתחליף אותה, שגודלם עולה על 100 דונם בייעוד תעשייה, ואשר יישובי התכנית זכאים (במצטבר) לפחות ל-40% מההכנסות מאזור התעשייה (להלן – אזורי תעשייה),  הכול בהתאם לתכניות סטטוטוריות מאושרות ולפי כל דין ובהתאם לעקרונות המפורטים: 
1)    אופן התקצוב ייעשה בהתאם לנהלים, הוראות המנכ"ל ותכניות העבודה של מינהל אזורי תעשייה. 
2)    בחירת אזורי התעשייה תיעשה, בין היתר, בהתחשב בנתונים הבאים: סטטוס תב"ע, סטטוס הבעלות על הקרקע, התייחסות לרמת ההסכמות עם בעלי קרקע פרטית, היקף תביעות בעלות וישימות הפיתוח בהתאם לקריטריונים אלו. פיתוח קרקע פרטית יותנה בקיום חוקי עזר רלוונטיים ברשות המקומית המאפשרים גביית היטלים לפיתוח הנעשה על קרקע פרטית. 
3)    לבחון במקרים המתאימים הקמה של מינהלות חדשות והמשך תקצוב של מינהלות קיימות  של אזורי תעשייה הגדולים מ-100 דונם ביישובי התכנית, וזאת בהתאם לנהלים והוראות מנכ"ל אשר יגובשו במינהל אזורי תעשייה ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. עיתוי תקצוב המינהלות ייעשה בהלימה לשלב השיווק ומימוש האזור תוך תיעדוף מינהלות שמנהלות מספר אזורי תעשייה.
4)    לצורך סעיפים אלו משרד הכלכלה והתעשייה יקצה מתקציבו סך של 37.5 מיליון ש"ח  על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 20 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022.
5)    תישמר האפשרות ותקודם, בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ומינהל התכנון ובאישור משרד הכלכלה והתעשייה, להקמת מתקנים למיון וטיפול בפסולת, במסגרת התכנון והפיתוח של אותם אזורים.
ד.    להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול לעידוד, לקידום ולפיתוח עסקים קטנים ובינוניים באופן המותאם לאוכלוסייה הבדואית בנגב. לצורך כך  משרד הכלכלה והתעשייה יקצה מתקציבו סך של  7 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 7 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022.  
ה.    משרד הכלכלה והתעשייה יגיש בתוך 90 יום תכנית עבודה מפורטת שתכלול ביחס לכל אחד מהסעיפים הנזכרים מטרות, יעדים, מדדי תוצאה ובחינת אפקטיביות ולוחות זמנים לביצוע.

2.    זרוע העבודה
א.    זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה תפעל להגברת היצע עובדים מקרב החברה הבדואית בנגב תוך שדרוג מיומנויות ושיפור כישוריהם לשם שילובה של החברה הבדואית בנגב במעגל התעסוקה ולשם הגדלת ההכנסות של משק הבית בחברה הבדואית בנגב. בתוך 90 יום תוגש בנושא זה תכנית עבודה מפורטת שתכלול ביחס לכל אחד מהסעיפים שלהלן מטרות, יעדים, מדדי תוצאה ולוחות זמנים לביצוע. התוכנית תכלול התייחסות להכשרות הנחוצות להתמודדות עם הצרכים הדוחקים של החברה הבדואית בנגב. בתוך 30 יום נוספים תיבנה תכנית עבודה לבחינת אפקטיביות הפעילות ככל הניתן.
ב.    הפעלת התכניות תהא בהתאם לשיקולים המקצועיים של זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה ובשיתוף עם משרד האוצר ומשרד הרווחה והביטחון החברתי ותכלול בין היתר המשך הפעלת מרכזי ריאן, ההכשרות התעסוקתיות והמקצועיות, חיזוק הוראת העברית והמשך הפעלת  מערכי הכשרה להנדסאיות והנדסאים מקרב החברה הבדואית בנגב באמצעות  המכון להכשרה טכנולוגית ותכניות בתחום ההייטק. לשם כך זרוע העבודה תקצה 49 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה 131.3 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 מתוך התקציבים שבסעיף 9(טו)(2) בהחלטת ממשלה 550.
ג.    להטיל על צוות בהשתתפות נציגים מהאגף לפיתוח כלכלי חברתי, משרד האוצר וזרוע העבודה לגבש בתוך 90 יום מסלול ייעודי בקרן השקעות של זרוע העבודה לטובת קידום ועידוד יוזמות תעסוקתיות ופיילוטים לעידוד תעסוקה, הכשרות מקדמות תעסוקה ובחינת כלי סיוע חדשים לשוק התעסוקה המשתנה. לצורך כך משרד האוצר יקצה לזרוע העבודה 10 מיליון ש"ח  על פני השנים  2026-2022. 

3.    שירות התעסוקה
לרשום את הודעת שירות התעסוקה כי לצורך הרחבת פעילותו לשילוב דורשי עבודה מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, באמצעות תכנית "מעגלי תעסוקה", "מענק עבודה מרוחקת" והקצאה ייעודית לטובת האוכלוסייה הבדואית בנגב במסגרת שוברים להכשרה המנוהלים על ידי זרוע העבודה, יקצה שירות התעסוקה מתקציבו סך של  5.25 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 5.25 מיליון ש"ח על פני השנים           2026-2022  מתוך התקציב האמורים בסעיף 9(טו)(6) בהחלטה 550.

4.    רשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי
א.    להורות לרשות הצעירים במשרד לשוויון חברתי ולמנהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה  ובשיתוף עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית בנגב לגבש בתוך 14 יום מנגנון לביצוע "תכנית מעבר" (כמפורט בסעיף 9(ד)(5) בהחלטה 550) כמסלול ייחודי ומתואם עבור צעירים מקרב החברה הבדואית, לקראת ההשתלבות בחברה, באקדמיה ובתעסוקה. לאחר גיבוש המנגנון המוסכם ובהתאם אליו  יוקצו הסכומים הבאים: מהמשרד לשוויון חברתי 5 מיליון ש"ח, מזרוע העבודה 5 מיליון ש"ח ו-20 מיליון ש"ח כתקציב תוספתי ממשרד האוצר בשנים 2026-2022.
ב.    להטיל על רשות הצעירים לבצע איסוף נתונים סטטיסטיים וכלליים ולפרסם תמונת מצב תקופתית אודות צעירים בחברה הבדואית בדגש על אוכלוסיית הצעירים חסרי המעש. 
ג.    להטיל על רשות הצעירים להפעיל תוכנית לקידום מעורבות חברתית של צעירים למען הקהילה לרבות סיוע בהקמת מרכזי צעירים בהתאם לעמידה ביעדים ובמדדים שיוגדרו ככל שטרם הוקמו (הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית), וכן לבצע מעקב, בקרה ודיווח על פעילות מרכזי הצעירים בחברה הבדואית בנגב. הפעילות במרכזי הצעירים תכלול יעדים ומדדים להשתתפות צעירים. 

5.    תיירות 
א.    להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר, האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף הרשות לפיתוח הנגב ואשכולות הנגב, לפתח ולהרחיב את התוכניות המקדמות תיירות פנים ביישובי הבדואים בנגב. לצורך כך, משרד האוצר יקצה 7 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022. התקציב יועבר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר בהתאם לתכנית העבודה שתגובש. 
ב.    להנחות את משרד התיירות לכתוב תוכנית ייעודית לחברה הבדואית בנגב במסגרת "המוצר הדרומי" בתיאום עם האגף החברתי כלכלי במשרד הרווחה והביטחון החברתי.

6.    משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
על מנת לקדם את תכנית האימפקט לחברה הבדואית של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לרשום את הודעת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ביחס לסעיף א' ואת הודעת רשות החדשנות ביחס לסעיף ב' כדלקמן:
א.    בהתאם לסעיף 9(טו)(9)(ב) בהחלטה 550, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה יקצה מתקציבו סך של  12.5 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 12.5 מיליון ש"ח  על פני השנים  2026-2022 זאת מתוך התקציבים המצוינים בסעיף האמור, לטובת הפעלת תכניות חינוכיות לצמצום פערים בתחום המדע והטכנולוגיה וחיזוק המחקר היישומי בחברה הבדואית בנגב.
ב.    בהמשך לסעיף 9(טו)(9) בהחלטה 550, לרשום את הודעת רשות החדשנות, כי בשיתוף עם האגף לפיתוח כלכלי חברתי, תבחן אמצעים לקידום, במישרין או בעקיפין, של מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית של האוכלוסייה בתעשייה הבדואית לרבות זו שבנגב. כמו כן, לרשום את הודעת רשות החדשנות, כי תפעל לקידום ההון האנושי בחברה הבדואית ושילובו בתעשיית ההייטק ותפעל מול יזמים לעודד הקמת חברות הזנק ופעילות מו"פ וחדשנות טכנולוגית, לרבות הגדלת הנגישות של יזמים וחברות למסלולי ההטבות המופעלים על-ידי רשות החדשנות. הרשות והאגף לפיתוח כלכלי חברתי צופים כי האמצעים והפעילות לקידום פעילות יזמות ותעסוקה מקומית יהיו בסכום של 12.5  מיליון ש"ח מתוך התקציב הנקוב בסעיף 9(טו)(9) בהחלטה 550 – מתוכם 2.5 מיליון ₪ יוקצו מתקציב רשות החדשנות ו-10 מיליון ₪ יוקצו על ידי משרד האוצר, בפריסה שווה על פני השנים 2026-2022. פעילות רשות החדשנות כאמור לעיל תבוצע בהתאם להוראות החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984, סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה.
ג.    לתקן את סעיף 24(ו)(10) להחלטת הממשלה מס' 716 מיום 28.11.2021, אשר תיקן את החלטה 550, כך שבסעיף 9(טו)(9)(א) להחלטה 550, במקום "180 מיליון" יבוא "170 מיליון" ובמקום "45 מיליון" יבוא "42.5 מיליון".

7.    משרד החקלאות ופיתוח הכפר
א.    לרשום את הודעת משרד החקלאות ופיתוח הכפר, כי בכוונתו לקדם תכנית למלחמה בחיידק הברוצלה שתכלול מיפוי כל העדרים בנגב במטרה למזער את התחלואה בבעלי חיים ובבני אדם, לשמור על רמת נגיעות מינימלית לאורך זמן ולמנוע התפשטות המחלה למשקי מקנה, לרפתות חלב ולבני אדם ברחבי הארץ. לצורך כך משרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה מתקציבו סך של  50 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022. 
ב.    להטיל על משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות מקרקעי ישראל והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב (להלן – רשות הבדואים), בתיאום עם אגף התקציבים, לגבש בתוך 90 יום תכנית להקמת מכלאות לעדרים, בהתאם לשימושים ולייעודי הקרקע על פי דין, על מנת להעמיד פתרון למגדלי העדרים ולשפר את תנאי החיים בהם. המכלאות יוקמו בהתאם להנחיות המקצועיות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. לצורך כך משרד האוצר יקצה סך של 15 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ורשות הבדואים תבצע ממקורותיה את עבודות הפיתוח לתשתיות למגרשים בסך 20 מיליון ש"ח, בתיאום עם אגף התקציבים.
ג.    לצורך קידום תעסוקה  בחקלאות בחברה הבדואית ובכלל זה מתן תמרוץ למעסיקים, להורות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לבחון ביצוע מיזמים משותפים או המשך הפעלתם של מיזמים קיימים עם ארגוני חברה אזרחית, בכפוף לכל דין לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992. לצורך כך יקצה משרד האוצר סך של 10 מיליון ש"ח על פני השנים              2026-2022.
ד.    משרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה במסגרת נוהל התמיכות לרשויות ניקוז, סך של 8.75 מיליון ש"ח על פני השנים      2026-2022 מתוך התקציבים האמורים בסעיף 21(א) בהחלטה 550 המיועד לפעולות לצמצום נזקי שיטפונות וניהול אגני אינטגרטיבי, לשם תמיכה בפרויקטים של ניהול נגר אזוריים המשרתים באופן מהותי את יישובי התכנית. 
ה.    להורות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לגבש בתוך 90 ימים תכנית לחיזוק החקלאות והתשתיות החקלאיות ביישובי התכנית, במהלך שנות התכנית, בין השאר באמצעות מענקי השקעות ותמיכות, על בסיס קריטריונים שוויוניים ולפי כל דין. התכנית תתייחס, בין היתר, לתמיכות במגדלי הצאן וקידום התשתיות הווטרינריות לקידום רווחת האדם, החי ובריאות הציבור. לצורך מימוש התוכנית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה מתקציבו סך של 5 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 5 מיליון ש"ח על פני השנים        2026-2022.  
ו.    להטיל על האגף לפיתוח כלכלי חברתי ועל משרד החקלאות ופיתוח הכפר לקדם תכנית אב לתכנון, קידום והסדרת ענף החקלאות בחברה הבדואית בנגב.
ב.    שלטון מקומי ופיתוח תשתיות

1.    משרד הפנים

א.    משרד הפנים יגבש בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף תקציבים במשרד האוצר תכנית להעצמת הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב לטובת קידום היעדים הבאים: חיזוק ההון האנושי ודרכי העבודה ברשויות המקומיות, הגברת המשילות, פיתוח המרחב הציבורי והפיזי, פיתוח כלכלי ויצירת מקורות הכנסה לרשות המקומית. התכנית תגובש בשיתוף הרשויות המקומיות והאשכולות האזוריים בתוך 90 ימים. התכנית תכלול תקציבים ייעודיים לכל אחד מן היעדים הנזכרים באופן שישלב בין פעולות וצרכים ארגוניים של הרשויות. 
ב.    במסגרת התכנית ייכללו צעדים לפיתוח ארגוני, כלכלי, ופיתוח תשתיות ליצירת הכנסות ולשיפור המשילות ברשויות התכנית, בשים לב, בין השאר, לצרכים הייחודיים של המועצות האזוריות מתוכן.
ג.     משרד הפנים יציב יעדי חובה לרשויות בתחומי גביית ארנונה, גביית היטלים ויישום חוקי עזר ביישובי התכנית,  וכן יעדים לפיתוח הכלכלי ושיפור השירותים ברשויות. 
ד.    משרד הפנים יגבש, בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי-חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר ובהיוועצות עם הרשויות המקומיות, כלים לתמרוץ הרשויות לפעול להשגת היעדים שיוצבו במסגרת התכנית וזאת גם, אך לא רק, באמצעות יצירת מענק שיותנה בהתקדמות בהשגת היעדים הנזכרים.
ה.    לצורך התכנית יקצה משרד האוצר למשרד הפנים 180 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ויקצה משרד הפנים סך של 52.5 מיליון ₪ על פני השנים 2026-2022 מתוך התקציבים המנויים בסעיף 23(יז) בהחלטה 550. 
ו.    בהמשך לסעיף 23(ג) להחלטה 550 המורה על תגבור התקציב השוטף של רשויות התכנית המורחבת, יוקצה  כמפורט באותו סעיף ובתיאום עם האגף לפיתוח כלכלי חברתי, סכום בהיקף של 192.5 מיליון ש"ח לטובת תגבור התקציב השוטף של יישובי הבדואים בנגב וזאת במהלך השנים 2022 – 2026.  אופן הקצאת התקציב, בהתאם למנגנון המפורט בסעיף 23(ג) האמור, יתואם עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בנוסף לגופים מנויים בסעיף הנזכר.
ז.    בהמשך לסעיף 23(כ) להחלטה 550 המורה על הקצאת תקציבים להנגשת מוסדות ציבור, יוקצה כמפורט באותו סעיף, סכום בהיקף של 8.75 מיליון ש"ח ליישובי הבדואים על פני השנים  2026-2022.  
ח.    להטיל על משרד הפנים, בשיתוף הממונה על השכר ואגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי, לבחון את הדרכים להסרת חסמים לפיתוח ההון האנושי ביישובי התכנית. 
ט.    משרד האוצר יקצה למשרד הפנים 15 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 עבור סל פעולות אזוריות ליישובי התכנית במטרה לעודד קידום מהלכים אזוריים באמצעות אשכולות הנגב בכפוף לכל דין, לרבות חוק איגודי ערים, תשט"ו-1955 לטובת שירותים או פרויקטים שבהם קיים יתרון לגודל או ערך מוסף אזורי ואשר תורמים לחיזוק הרשויות ותושביהן. בחירת הפרויקטים ותקצובם תיעשה בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית.
י.    להקים צוות משותף למשרד הפנים, משרד החינוך, משרד הרווחה והביטחון החברתי, אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי אשר יבחן את שיטת המימון התואם להפעלת פרויקטים ושירותים בתחומי החינוך והרווחה ברשויות המקומיות, ובפרט יבחן את שינוי הקצאת המימון לרשויות המקומיות השונות, בהתאם לשוני בהכנסותיהן של הרשויות המקומיות בדירוגים                 הסוציו-אקונומיים השונים.
יא.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 579 מיום 3.11.2021 ובכפוף לקבלת החלטת ממשלה סופית על הקמת שלושה יישובים חדשים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב באזורים המכונים רח'מה, עבדה וח'שם-זנה  –
1)     משרד האוצר יקצה בפריסה שווה בשנות התכנית תקציב בסך של 15 מיליון ש"ח לצורך הפעלתם ותחזוקתם של מרכזי השירותים הזמניים הנדרשים לאספקת שירותים לתושבי הפזורה המיועדים ליישובים אלו אשר ניתן להקים  לפי תמ"מ 14/4 (שינוי מס' 40) על תיקוניה (להלן – התמ"מ).  תקציב זה יחולק בין משרדי הממשלה הרלוונטיים ובתיאום עימם, לצורך הפעלתם ותחזוקתם של השירותים שבתחום פעולתם, במרכזי השירותים האמורים שיקומו, בהתאם למתווה שיאושר לפי סעיף קטן (יא(2)) ולפי כל דין.
2)    להקים צוות שבו יהיו חברים נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות הבדואים, משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר, אשר יביא בתוך 90 ימים מתווה לצורך הפעלתם ותחזוקתם, בכפוף ועל פי כל דין, של מרכזי השירותים כאמור, במסגרת התקציב האמור בס"ק (יא(1))) לעיל.

2.    הגנת הסביבה 
א.    להטיל על המשרד להגנת הסביבה לכלול במסגרת התוכנית הסביבתית, שתוכן לפי סעיף 26 להחלטת ממשלה 550 פרק ייעודי שיכלול את יישובי הבדואים בנגב. לצורך כך יוקצה סכום בהיקף של  96.25 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022, מהמקורות הבאים: 
1)    משרד האוצר יקצה למשרד להגנת הסביבה 43.75 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 מתוך הסכומים שיוקצו לפי סעיף 26(ד) להחלטה 550. 
2)    הממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה כי תבחן בכפוף לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 והתקנות שלפיו, להקצות סך של 52.5 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 מתוך הסכומים שתקצה לפי סעיף 26(ג) להחלטה 550, אם תקצה, הכול בהתאם לתוכנית שתוגש לקרן לשמירת הניקיון ושתאושר על ידיה.
ב.    בהמשך להחלטת הממשלה מס' 997 מיום 18.1.2022, להאריך את תוקפם של הסעיפים הבאים כך שיעמדו בתוקף עד ליום 31.12.2026: 
1.    הסעיפים הבאים בהחלטת הממשלה מספר 546 מיום 14.7.2013, כפי שתוקנה בהחלטת הממשלה מס' 4492 מיום 31.1.2019 ובהחלטת הממשלה מס' 4850 מיום 30.1.2020 – 
א.    סעיף 5(יא)(3)(א).   
ב.    בסעיף 5(יא)(3)(ז)(ג). 
2.    סעיף 1(ב)  בהחלטת הממשלה מספר 1696 מיום 8.6.2014, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 4492 מיום 31.1.2019  ובהחלטת ממשלה מס' 4850 מיום 30.1.2020. 
3.    סעיף 2 בהחלטת ממשלה מספר 1264 מיום 17.3.2016, כפי שתוקנה בהחלטת ממשלה מס' 4850 מיום 30.1.2020. 
4.    סעיף  11(א)(18) בהחלטת הממשלה מס' 2397  מיום 12.2.2017.   
ג.    ואולם, מימון פעולות שמקורן התקציבי הוא בסעיף 11ג(ב)(2)(ב) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 יתאפשר רק כל עוד חוק שמירת הניקיון (הוראת שעה), התשע"ג-2013 בתוקף ובכפוף להקצאת המימון בידי הקרן לשמירת הניקיון. 

3.    פיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
א.    הממשלה מנחה את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקצות לרשויות הבדואיות בנגב בשנת 2022 סכום חד פעמי  של 24 מיליון ש"ח  ועל פני השנים        2026-2022 7% לפחות מסך התקציבים המופנים על-ידיו לרשויות המקומיות בישראל. יובהר כי התקציב המוקצה לרשויות הבדואיות בנגב לא יפחת בכל שנה משנות התכנית מהתקציב המוקצה בשנת 2022, אלא אם יחל קיטון בתקציב הכולל של המשרד. לצורך השגת יעד זה, יקצה משרד האוצר 8 מיליון ש"ח למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בכל אחת מהשנים 2026-2022. הקצאת התקציב תיעשה בהתאם למבחני תמיכה או בהתאם לדיני המכרזים, לפי העניין. 
ב.    התקציבים המפורטים בסעיף זה יוקצו בהתאם לתכנית עבודה שתכלול בין היתר פרויקטים בנושאים הבאים – חברה וקהילה ברשויות, פיתוח כלכלי, אזורי תעסוקה וצעירים. תכנית העבודה תיבנה בתיאום בין המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, האגף לפיתוח           כלכלי-חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר.
ג.    שליש לפחות מהתקציב שבסעיף (א) יוקצה לתכנית ייעודית לחיזוק החברה והקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. התכנית תכלול סל פעולות אפשריות בתחומים אלו שייבנה בשיתוף הרשויות המקומיות ותכלול מדידת אפקטיביות. הרשויות המקומיות יבחרו מתוך סל הפעולות את התכניות המתאימות להפעלה בתחומן. התכנית והתקציב יופעלו באמצעות גוף מתכלל ייעודי שייבחר לנושא. 

4.    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
א.    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יגבש, בשיתוף אגף התקציבים והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי, בתוך 60 ימים, תכנית לפיתוח תשתיות תחבורתיות ליישובי הבדואים בנגב ובכלל זה יושם הדגש על כבישי גישה לצירים ראשיים, כבישים ראשיים פנים יישוביים ותחבורה ציבורית, לרבות הוספת קווים ונסיעות לתחבורה הציבורית תוך התייחסות להקמתם של מוקדי תעסוקה, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות חינוך ומרכזי שירותים אזוריים נוספים. המשרד יאתר צרכים בשיתוף עם הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב ועם רשות הבדואים. 
ב.    לצורך פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, כולל מסופים, חניוני קצה לאוטובוסים וסובות ולנגישות לתחבורה ציבורית, בתחומם של יישובי התוכנית או לטובת יישובי התוכנית,  משרד התחבורה יקצה מתקציבו סך של  58.5 מיליון ש"ח מתוך התקציבים שהוקצו בסעיפים 17(ג)1(ה), ו-17(ג)1(ו) בהחלטת ממשלה 550 על פני השנים             2027-2022.
ג.    לרשום את הודעת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים שלפיה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תקצה מתקציבה, כך ש-17.5% מהתקציבים המוקצים על ידיה לפעילות בחברה הערבית בסעיף 17(ה) בהחלטה 550  יוקצו עבור פעילות ייעודית לאוכלוסייה  הבדואית בדרום על פני השנים  2026-2022.
ד.    במטרה לפעול ליצירת קפיצת מדרגה משמעותית במרחבים האורבניים ולהאצת העמידה ביעדי הממשלה לשנת 2040 בהיבטי רמת שירות, היצע ושימוש בתחבורה ציבורית יהיה דגש על מרחבים עם יותר מ-40 אלף תושבים מקרב החברה הבדואית בדרום או למרחבים אורבניים רצופים המונים יחד מעל 80 אלף תושבים ולמרחבים נוספים, המגדילים את הקישוריות למטרופולינים. בהתאם לכך, יוקצו תקציבים מסעיף 17(ג)1(ב) בהחלטה ממשלה 550 עבור מרחב אחד (מתוך כחמישה של כלל החברה הערבית) של האוכלוסייה הבדואית בדרום. במסגרת סעיף זה, יוקצו תקציבים להסברה ולמנהלי מחלקת תח"צ  בהתאם לקבוע בסעיפים 17(ג)1(ח) ו-17(ג)1(ט)  בהחלטה 550.
ה.    בנוסף, לתקן את סעיף 17(ג)1(ג) בהחלטת ממשלה 550, כך שבמקום 50 מיליון ₪ יהיה רשום 100 מיליון ₪. במסגרת תכנית החומש ולטובת המשך שיפור השירות ביישובי הבדואים ובהתאם לסעיף 17(ג)1(ג) בהחלטת ממשלה 550, יוקצו 17.5 מיליון ש"ח לבסיס התקציב עד שנת  2026 עבור תקופת החלטת הממשלה בלבד על פני השנים    2026-2022.  
ו.    במהלך שנות התכנית משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעל לקיים תוכנית הכשרה להגדלת מספר הנהגים ובכלל זה נהגים מהחברה הבדואית בדרום לצורך קידום התחבורה הציבורית, בהתאם לקבוע בסעיף 17(ג)1(י) בהחלטה 550.
ז.    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעל לפיתוח כבישים חוצי יישובים לטובת יישובי התוכנית בשנת 2022.  
עבור סעיף זה יקצה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים סכום חד פעמי  של 17.5 מיליון ש"ח  בשנת 2022.
ח.    להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להקצות 164.5 מיליון ש"ח מתקציב התכנית האסטרטגית כמפורט בסעיף 17(א)(4) בהחלטה 550 בשנת 2022 לטובת יישובי החברה הבדואית.

5.    משרד הבינוי והשיכון
א.    להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להקמת מוסדות ציבור במרקם הוותיק ובשכונות חדשות ביישובי התוכנית, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי ועדת תמיכות במשרד הבינוי והשיכון. הקריטריונים אשר יובאו להחלטת ועדת התמיכות ייקבעו בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהמוסדות האמורים, להיקף התמיכה באכלוס יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב מוסדות הציבור הקיימים במרקם הוותיק וסך עלות מוסד הציבור. 
ב.    להטיל על משרד הבינוי והשיכון לסייע ליישובי התכנית בפיתוח ושיקום תשתיות בשכונות ותיקות ביישובי התוכנית, לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות והסרת חסמי תכנון וחסמי ביצוע, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי ועדת תמיכות במשרד הבינוי והשיכון. הקריטריונים אשר יובאו להחלטת ועדת התמיכות ייקבעו בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי, בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהתשתיות האמורות, להיקף התמיכה בפעולות שיווק יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב התשתיות הקיימות במרקם הוותיק. 
ג.    לשם יישום סעיפים א' ו-ב' בפרק זה, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון 100 מלש"ח על פני השנים          2026-2022. לעניין הוועדה המתמדת, בכל החלטה הנוגעת למשרד הבינוי והשיכון לרבות לעניין תכנית העבודה של המשרד או לתקציבים שניתנו לו במסגרת החלטה זו, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהיה חלק מהרכב הוועדה.
ד.    להטיל על משרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם רשות הבדואים, לקדם את תכנון ופיתוח התשתיות עבור הריבוי הטבעי של התושבים המוסדרים בעיר רהט ובמועצה מקומית נוספת, כפי שיסוכם בין משרד הבינוי והשיכון לרשות הבדואים. אין בסעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הרשויות המקומיות לפי כל דין.

6.    העיר רהט
לנוכח גודלה והיקף השיווקים בעיר רהט, להטיל על משרד הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי, רשות הבדואים ואגף התקציבים במשרד האוצר לבחון את האפשרות לערוך הסכם גג עם העיר רהט בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין זה ולפי כל דין. ככל שייחתם הסכם גג עם העיר, מימון מוסדות ציבור בעיר ייעשה במסגרתו, ככל שיתאפשר, במקום מתוך התקציב שיוקצה ליישום סעיף 5(א) לעיל.
7.    הקרן לשטחים פתוחים 
לאמץ את הודעת מנהל רשות מקרקעי ישראל, שלפיה בהמשך להודעתו לפי סעיף 13(כ) להחלטה 550, יביא בפני הנהלת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים הצעה שלפיה מתוך הוצאות הקרן ליישובי המיעוטים יוקצה ליישובי הבדואים בנגב חלק שלא יפחת מחלקה היחסי של האוכלוסייה הבדואית בנגב מתוך אוכלוסיית תושבי יישובי המיעוטים  בכפוף לכך שיוגשו בקשות מתאימות. הנהלת הקרן תבחן ביצוע התאמות וצעדים לסיוע במימוש סעיף זה. 

8.    הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב
א.    לשם פיתוח תשתיות תומכות הסדרת התיישבות ביישובי הבדואים בנגב, משרד האוצר יקצה 20 מיליון ש"ח לרשות הבדואים על פני השנים  2026-2022. 
ב.    להורות לרשות הבדואים לבצע מיפוי של התשתית החסרה למרכזי השירותים שהוחלט להקים עבור האוכלוסייה הבדואית לפי תמ"מ 14/4 על שינוייה, בשיתוף הרשויות המקומיות שמרכזי השירותים מצויים בתחומן. 
ג.    מבלי לגרוע מתפקידי רשות הבדואים וסמכויותיה העיקריים, כפי שפורטו בהחלטה מס' 1999 של הממשלה מיום 15.7.2007, ומבלי לגרוע מתפקידי וסמכויות משרדי ממשלה אחרים ומסמכויות הרשויות המקומיות לפי כל דין, רשות הבדואים, בתיאום עם אגף התקציבים, תהיה מוסמכת לקדם תכנון ולבצע עבודות לפיתוח תשתיות ודרכי גישה למרכזי השירותים ולשפר דרכים להסעות תלמידים מתקציבים שיוקצו לכך עבור תושבי פזורה המתגוררים מחוץ לשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב, הכול בהתאם לתכניות תקפות ולפי כל דין. לצורך כך יקצה משרד האוצר לרשות הבדואים סכום חד פעמי בסך 35 מיליון ₪ בשנת 2022.
ד.    להורות למשרד הרווחה והביטחון החברתי לבחון הענקת שירותי רווחה במסגרת מרכזי השירותים ולהציב מבנה יביל עבור כך ועבור שימושים נוספים כפי שייבחנו. לבחון שילובם של שלוחת מתנ"ס, מרפאה, רשת תקשורת וכל שירות ממשלתי אחר במסגרת מרכזי השירותים בכפוף להנחיות התמ"מ על שינוייו ולכל דין.
ה.    להנחות את רשות הבדואים לבחון את האפשרות להתקשרות, לפי כל דין לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, עם פרויקטורים לליווי הקמת שלושת היישובים החדשים – ח'שם זנה, עבדה ורח'מה, בכפוף לקבלת החלטת ממשלה סופית על הקמתם. ההתקשרות תוגבל לשלוש שנים. המקור התקציבי להתקשרות יהיה מתוך תקציב התכנון של רשות הבדואים בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. 
ו.    בהמשך לסעיף 10(ד) להחלטת הממשלה מס' 2397 מיום 12.2.2017, לקבוע כי החל מיום 1.1.2022 ועד לקבלת החלטת ממשלה חדשה בנושא סבסוד הוצאות פיתוח למגורים באזורי עדיפות לאומית, יוכרו כל יישובי הבדואים כנכללים בקבוצה א1 בהתאם לאמור בהחלטת הממשלה מס' 4302 מיום 25.11.2018 (להלן – החלטה 4302). ואולם ביישובים עירוניים שבהחלטה 4302 לא נכללים בקבוצה א1, הזכאות לסבסוד לפי קבוצה א1 תינתן רק עבור מגרשים בעלי 2 יחידות דיור לפחות, למעט מגרשים שגודלם עד 400 מטרים מרובעים (כולל), לגביהם הזכאות לסבסוד לפי קבוצה א1 תינתן גם אם ניתן להקים בהם יחידת דיור אחת בלבד. לצורך כך משרד האוצר יקצה תקציב בסך 30 מיליון ₪ על פני השנים  2026-2022.

9.    מינהל התכנון 
א.    להטיל על מינהל התכנון, בשיתוף האגף לעדות דתיות במשרד הפנים, הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב ורשות הבדואים, לקדם תכנית אב אזורית לבתי עלמין עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. לצורך כך משרד האוצר יקצה סך של 1.5 מיליון ש"ח לשנת 2023 למינהל התכנון. 
ב.    להטיל על מינהל התכנון, בשיתוף המועצה האזורית                  אל-קסום והמועצה האזורית נווה-מדבר, ובתיאום עם רשות הבדואים, לבחון את הצרכים התכנוניים לשיפור איכות החיים של האוכלוסייה ביישוביהן בראייה ארוכת טווח, ולהציע מתווה תכנוני לקידום ופיתוח המועצות ככל שיימצא הצורך.
ג.    להטיל על מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמה להקים ולהוביל צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי משרד ראש הממשלה, משרד ראש הממשלה החליפי, מינהל התכנון, מטה התכנון הלאומי, רשות הבדואים, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, הרשות לאכיפה במקרקעין, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התחבורה, המשרד לביטחון הפנים, ומשרד האנרגיה שמטרתו הסדרת חסמי דיור ומקרקעין ביישובי החברה הבדואית לרבות החסמים למימוש תכניות מאושרות למגורים ובחינת מתווה להסרתם אשר יוגש לממשלה בתוך 90 יום. 
1)    במסגרת עבודתו, הצוות יגבש מתווה אשר ביישובי ההסדרה במקום ובאתרי הסדרה הנדרשים לפינוי פזורה, לרבות לצורך הקמת תשתיות לאומיות בדגש על הקמת קווי חשמל 400 ק"ו באשכול נגב, בהתאם לתכנית הפיתוח, יאפשר הוצאת היתרי בנייה למגורים מכוח תכניות מפורטות, גם בטרם מולאו כל התנאים, כפי שנקבעו בהוראות התכניות המפורטות להקמת התשתיות הנדרשות ובהסתמך על פתרונות תשתית מקומיים סבירים המספקים מענה לאותם צרכים. 
2)    עוד יעסוק המתווה בקביעת מדרג פתרונות, הנותן ביטוי למימוש הדרגתי של תכניות הסדרה ולהבטחת הקמת התשתיות הנדרשות בטווח הזמן הארוך ומחויבות הממשלה לתקצוב ולתמיכה ברשויות המקומיות בביצוע פתרונות התשתית המלאים. ככל שהמתווה שעליו יוחלט יצריך הכנת תכנית סטטוטורית, מינהל התכנון יפעל לקידום הכנת תכנית כאמור ולהביאה לדיון בפני מוסדות התכנון המוסמכים. יובהר, כי אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע בהמשך הליכי האכיפה המתנהלים או בהליכי אכיפה עתידיים שיש מקום לבצעם.

10.    מים וביוב
א.    להנחות את כלל המשרדים הרלוונטיים בהחלטה זו, המממנים במסגרת ההחלטה הקמת מבני ציבור המחוברים לתשתיות מים וביוב, לכלול במסגרת הפרויקט מימון לעלויות חיבור המבנים האמורים לתשתיות מים וביוב בהתאם לתעריפים הקבועים לכך בדין.     
ב.    הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) תתקצב פרויקטים של תשתיות מים וביוב המוגשים לאישורה על ידי התאגידים או המועצות האזוריות. היקף התוכניות והפרויקטים יעמוד על סך 220 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022. התקציבים יוקצבו ויועברו בהתאם לנוהלי רשות המים באופן הבא:
1)    מתוך התקציב שיקצה משרד האוצר בהתאם לסעיף 16(ד) בהחלטה 550 יוקצה סכום בסך של 70 מיליון ש"ח על פני השנים 2026-2022 לטובת מענקים לפיתוח, שיקום ושדרוג תשתיות מהותיות חסרות במערכות אספקת המים של הרשויות המקומיות תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסייפה, ערערה בנגב ורהט. המענקים יינתנו בהתאם לנוהלי רשות המים ויבוצעו ע"י תאגידי המים והביוב הפועלים במרחב הרשויות המקומיות כאמור. למרות האמור בסעיף 16(ד) בהחלטה 550, תקציב כאמור יוקצה שלא בכפוף להעמדת החלק היחסי המצטבר מסך התקציב של רשות המים.
2)    מתוך התקציב המשרדי המצוין בסעיף 16(ד) בהחלטה 550 יוקצו 150 מיליון ש"ח  על פני השנים 2026-2022 לטובת תשתיות ביוב ביישובי הבדואים בנגב, בהתאם לפרויקטים אשר יוגשו לרשות המים ע"י תאגידי המים והביוב הפועלים בהם או ע"י הרשויות המקומיות שאינן מאוגדות (המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום). התקציבים יוקצו ויועברו בהתאם לנוהלי רשות המים. 
3)    תקצוב הפרויקטים ייעשה בהתאם לקצב הגשת הפרויקטים על ידי התאגידים והמועצות האזוריות לרשות המים ואישורם על ידי הרשות כאמור.  

11.    משרד האנרגיה
בהמשך להחלטת הממשלה מספר 465 מיום 25.10.2020 הקובעת בהתאם למדיניות משרד האנרגיה כי עד שנת 2030 30% מייצור החשמל יהא מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מבוססת שמש, ובהמשך להחלטת ממשלה מספר 208 מיום 1 באוגוסט 2021, להטיל על הצוות שהוקם בסעיף 1 להחלטה 208, ובהשתתפות נציגי רשות הבדואים והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי, לבצע מיפוי חסמים וגיבוש פתרונות לקידום ייצור אנרגיה מתחדשת באזורי הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. הצוות יבחן את ההיבטים הרלוונטיים בכדי לאפשר הקמה של מיזמי אנרגיה מתחדשת כשימוש מניב בקרקע תמורה כאמצעי לפיתוח והסדרת קרקעות בתחום היישובים הבדואים ואזור הסיג. ריכוז עבודת הבחינה ייעשה בשיתוף עם משרד האנרגיה. הצוות יגיש המלצותיו בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. 

ג.    חברה וקהילה
1.    שיפור המענים החברתיים באמצעות ארגוני חברה אזרחית
לטובת צמצום פערים ושיפור המענים החברתיים הניתנים לחברה הבדואית בנגב, יפעל האגף לפיתוח כלכלי חברתי לקדם תהליכים בחברה האזרחית הפועלת בנגב. לצורך כך, יקדם האגף פעולות לחיזוק והעצמה מקצועית של ארגוני חברה אזרחית מקומיים; מיפוי ומחקר של פערים סוציו-אקונומיים; תהליכי היוועצות רב מגזריים בנושאים ממוקדים על בסיס המיפוי והמחקר ותכנית פעולה להשקעה בחברה אזרחית הפועלת בנגב שתיגזר מההמלצות שיתקבלו מתהליכי המחקר ותהליכי ההיוועצות. בחירת הפרויקטים, בחינת האפקטיביות שלהם  והצבת היעדים והמדדים להם ייעשו בשיתוף עם אגף תקציבים.
האגף יהיה רשאי להתקשר בכפוף לכל דין עם גורמים חיצוניים, לרבות ארגוני חברה אזרחית לטובת שיפור המענים החברתיים ובכללם: עבודות מיפוי, מחקר, מדידת אפקטיביות ותכלול תהליכי היוועצות רב מגזריים. לצורך מימוש הפעולות יקצה משרד האוצר סך של  94 מיליון ש"ח  לאגף לפיתוח כלכלי חברתי על פני השנים  2026-2022. מתן תמיכות כאמור יהיה באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 או לפי הוראת התכ"ם 6.2 בדבר תמיכה בגופים אחרים, לפי העניין, ובכפוף לכל דין.
2.    בריאות
א.    להטיל על משרד הבריאות לקדם תכנית לצמצום פערי הבריאות בחברה הבדואית בנגב, על בסיס התכנית שאושרה בסעיף 4 להחלטה 550 ולהקים צוות לתחום הבריאות בחברה הבדואית בנגב (להלן: צוות הבריאות לחברה הבדואית בנגב) בראשות מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמם, ובהשתתפות הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר או מי מטעמם, 4 עובדי משרד הבריאות, 3 נציגי ציבור (רשויות מקומיות וחברה אזרחית) ונציג אקדמיה, שימונו בהסכמה על ידי שר הבריאות ושר הרווחה והביטחון החברתי. 
ב.    צוות הבריאות לחברה הבדואית בנגב יקבע את חלוקת התקציב ויישום התכנית המיועדת לחברה הבדואית בנגב בשנות התכנית לצורך עמידה מיטבית ביעדים ובמדדי הצלחה הרב שנתיים ואבני דרך שייקבעו לתכנית.
ג.    התכנית לחברה הבדואית בנגב תפעל לצמצום הפערים בתוצאי הבריאות בין התושבים ביישובי הבדואים בנגב לכלל הארץ בשיעור של לפחות 25% (ביחס לפער הקיים בשנת 2021) בשניים או יותר מהנושאים שבהם מתמקדת התכנית )בריאות האישה, שנות החיים הראשונות, בריאות הנפש, עישון, מחלות ריאה, מחסור בכוח אדם ונגישות לשירותי בריאות). צוות הבריאות יבחר בתוך 90 ימים מהחלטה זו את הנושאים שבהם תתמקד התכנית. כמו כן, התכנית תכלול קביעת מפתח למתן שירותים במרכזי השירותים, מתן מענים בחירום וחיזוק החוסן הנפשי, בכפוף לכל דין, לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992. עבור כל אחד מנושאי התכנית יקבע הצוות יעדים תוצאתיים, מדידים וממוקדים בתוצאי הבריאות של האוכלוסייה הבדואית בנגנב ואותם ידווח לוועדה מתמדת.
ד.    סך תקציב תכנית העבודה לחברה הבדואית בנגב בתחום הבריאות לשנות התכנית יעמוד על סך 114 מיליון ש"ח   על פני השנים  2026-2022, מתוכם משרד האוצר יקצה למשרד הבריאות סך של 61.25 מיליון ₪ מתוך התקציבים המנויים בסעיף 4(ו) בהחלטה 550 ומשרד הבריאות ימשיך להקצות סך של 52.5 מיליון ₪. לאור אופי התכנית והיותה תכנית רב שנתית, התקציב יינתן בתקציב מזומן והרשאה להתחייבות או בהתחייבות להחזר עודפים מחויבים מלא (100%).
ה.    בהתאם לסעיף 4(ז) בהחלטה 550, להנחות את משרד הבריאות להקים צוות עובדים ייעודי לחברה הבדואית בנגב, מהמקורות התקציביים של תכנית העבודה בחברה הערבית ליישום תכנית זו.
3.    משרד הרווחה והביטחון החברתי
א.    להטיל על משרד הרווחה והביטחון החברתי לגבש, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב, בתוך 90 ימים, תכנית עבודה להגברת המענים לאוכלוסייה הבדואית בנגב בתחום פעילותו, בשים לב ל-5 נושאי ליבה עיקריים: טיפול באלימות, היערכות לחירום, חיזוק ההון האנושי, קידום חיים משותפים בנגב ושדרוג מבני רווחה. לשם ביצוע תכנית העבודה, יקצה משרד האוצר סך של 35.875 מיליון ש"ח למשרד הרווחה והביטחון החברתי על פני השנים  2026-2022  ומשרד הרווחה והביטחון החברתי יקצה מתקציבו סך של  35.875 מיליון ש"ח  על פני השנים  2026-2022. התקציבים יוקצו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי לרשויות המקומיות בהתאם לאמות מידה שוויוניות ולפי כל דין ללא השתתפות עצמית מצד הרשויות המקומיות הרלוונטיות. 
ב.    לטובת המשך הפעלתו של מרכז החוסן לחברה הבדואית בנגב, בכפוף לכל דין, לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, משרד הרווחה והביטחון החברתי יקצה מתקציבו סך של 1.625 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 ומשרד האוצר יקצה סך של 5.625 מיליון ש"ח  על פני השנים                             2026-2022 לטובת פעילות זו.
ג.    משרד האוצר יקצה סך של 7.25 מיליון ש"ח על פני השנים 2026-2022 לטובת בינוי מסגרות רווחה וסכום חד פעמי נוסף של 1.6 מיליון ש"ח  בשנת 2023 לטובת הקמת פרויקט גישור קהילתי.
ד.    התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360 (להלן: התכנית הלאומית 360) תפעל למפות את צורכי הילדים בסיכון בגילי לידה עד שלוש ביישובים הבדואיים ולהתאים להם מענים הולמים. לטובת העניין, יוקצה מתקציב התכנית הלאומית 360 סך של 25 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 לגיל הרך (לידה עד גיל 6) ומשרד האוצר יקצה סך של 15 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 לגילי לידה עד שלוש. 
ה.    הרשויות המקומיות יוכלו לבחור לעבוד עם התוכניות המיועדות לילדים ונוער בסיכון על פי העקרונות ודרכי העבודה המוסכמים במסגרת התכנית הלאומית 360, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים.
4.    משרד התרבות והספורט
א.    להורות למשרד התרבות והספורט לייעד סכום בהיקף של 94.5 מיליון ש"ח על פני השנים 2026-2022 מהתקציב האמור בסעיף 7(ד) בהחלטה 550 לבינוי ולשיפוץ מתקני ספורט ביישובי הבדואים. הכול כפי שיקבע באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 או לפי הוראת התכ"ם 6.2 בדבר תמיכה בגופים אחרים, לפי העניין ובכפוף לכל דין. 
ב.    להורות למשרד התרבות והספורט להקצות סכום בהיקף של 17.5 מיליון ש"ח  על פני השנים 2026-2022 מהתקציבים האמורים בסעיפים 7(ה) ו-7(ו) להחלטה 550 ליישובים הבדואים במסגרת "סל הספורט" ליישובי המיעוטים, וכן לטובת פעילות לקידום הספורט ההישגי ביישובים הבדואיים בנגב. מתן התמיכות וקביעת מבחני התמיכה כאמור יהיה באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 או לפי הוראת התכ"ם 6.2 בדבר תמיכה בגופים אחרים, לפי העניין ובכפוף לכל דין. 
ג.    בהמשך לסעיפים 7(ז)–7(ט) בהחלטה 550, להורות למשרד התרבות והספורט לייעד עבור החברה הבדואית בנגב סכום בהיקף של 58 מיליון ש"ח מהתקציבים המפורטים בסעיפים אלה על-פני השנים 2026-2022. מכוח סעיפים אלו, יוקצו בתיאום עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי תקציבים לחיזוק וקידום יוזמות מקומיות, לשיפור תשתיות התרבות, לשיפוץ אתרי מורשת ולהקמת גופי תרבות חדשים במודל חממות. מתן תמיכות וקביעת מבחני התמיכה כאמור יהיה באמצעות מבחני תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב,              התשמ"ה-1985 או לפי הוראת התכ"ם 6.2 בדבר תמיכה בגופים אחרים, לפי העניין ובכפוף לכל דין.
5.    המשרד לביטחון הפנים
להנחות את המשרד לביטחון הפנים, בתיאום עם משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד ראש הממשלה לגבש בתוך 90 יום תכנית לחיזוק הביטחון האישי ולחיזוק הקשר עם הקהילה באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ומשטרת ישראל, ביישובי התכנית, ובמסגרתה:
א.    לגבש תכנית לחיזוק הביטחון האישי ולחיזוק הקשר בין הקהילה לבין משטרת ישראל ובכלל זה הרחבת מרכזי שיטור קהילתיים וכן חיזוק הנוכחות באזורי המיקוד שיוגדרו במסגרת התכנית. לצורך כך יקצה המשרד לביטחון הפנים באמצעות משטרת ישראל, סך של 41 מיליון ש"ח  ומשרד האוצר יקצה סך של  41 מיליון ש"ח  על פני השנים                   2026-2022, בפריסה שתסוכם בין הצדדים. 
ב.    לפעול להפעלת מחזור נוסף של תכנית המכינה "צעירים לעתיד בטוח" – שילוב בני החברה הבדואית בכוחות ביטחון הפנים, בשנת 2023. לצורך כך יקצה המשרד לביטחון הפנים, באמצעות משטרת ישראל, סך של 2 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 2 מיליון ש"ח בשנת 2023. 
ג.    לפעול להגברת הביטחון האישי של התושבים ביישובי התכנית באמצעות הרחבת תכניות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי ובכלל זה הרחבת המערכים הטכנולוגיים למניעת אלימות ברשויות המקומיות הרלוונטיות, בהתאם לתכנית שתגובש במשרד בנושא. לצורך כך יקצה המשרד לביטחון הפנים, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, סך של 7 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 7 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022, בפריסה שתיקבע בין הצדדים. 
ד.    להנחות את משרדי הממשלה שבמסגרת פעילותם יקצו תקציבים לצורך התקנת אמצעי אבטחה טכנולוגיים ביישובי התכנית, לפעול לעניין זה בתיאום עם משטרת ישראל והרשות לביטחון קהילתי. זאת מבלי לגרוע מסמכויותיהם לפי כל דין.
ה.    התכניות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) יגובשו בהלימה להחלטת הממשלה מס' 549 מיום 24 באוקטובר 2021  (להלן – החלטה 549), ותוך דיווח לצוות היישום האמור בה.
6.    משרד המשפטים
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
א.    להטיל על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לגבש בתוך 90 יום תכנית עבודה בשיתוף עם האגף לפיתוח כלכלי חברתי, להפעלת מיזמים ופעילויות לקידום שוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות בחברה הבדואית, במטרה להגביר את מידת העמידה של רשויות אלה בדרישות רגולטוריות הקשורות להיבטים שונים של נגישות ולעמידה ביעדי ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. במקביל, הנציבות תפעל לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות ושבירת סטיגמות חברתיות במטרה לקדם את השוויון וההשתלבות של אוכלוסייה זו בחברה הבדואית. כמו כן, על מנת לקדם מיצוי זכויות ומניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות, תפעל הנציבות להעלאת שיעור הפונים מקרב קהלים אלה למוקד השירות והמידע של הנציבות על ידי הגברת המודעות של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם לזכויותיהם. לשם יישום התכנית, יקצה משרד האוצר סך של 450 אלפי ₪ על פני השנים  2026-2022 ומשרד המשפטים יקצה מתקציבו סך של  450 אלפי ש"ח  על פני השנים  2026-2022.  
הסנגוריה הציבורית
ב.    להטיל על הסניגוריה הציבורית בשיתוף עם משרד הרווחה והביטחון החברתי והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי לגבש תכנית עבודה בתוך 90 יום לקידום הליכי שיקום וטיפול באוכלוסיית רווחה עוברת חוק בחברה הבדואית. 
ג.    קהל היעד של התכנית הוא בני החברה הבדואית מתוך לקוחות הסנגוריה הציבורית, ובפרט אוכלוסיית הקטינים והבגירים-צעירים ואסירים בהליכי שחרור ממאסר ולפני חזרה לקהילה.
ד.    התכנית תכלול התייחסות להגדלת מספר לקוחות בני החברה הבדואית אשר משולבים בהליכי טיפול ושיקום, באמצעות תהליכי איתור וגיוס יזומים בשלבים השונים של ההליך הפלילי או הליכי שחרור ממאסר; חיזוק שיתוף הפעולה, קשרי העבודה וממשקי הפעילות עם רשויות הרווחה ביישובי התכנית ומחוז דרום במשרד הרווחה והביטחון החברתי, כדי לסייע בתהליכי גיוס ושילוב בני האוכלוסייה הבדואית בהליכים טיפוליים; איתור והרחבה של מענים טיפוליים מותאמים תרבותית לבני החברה הבדואית ואיתור והסתייעות באנשי מקצוע מיומנים ורגישים תרבותית בתחומי השיקום, בריאות הנפש ומוגבלות שכלית והתפתחותית; ביצוע פעילות הסברה בקהילה והנגשת שירותי הסניגוריה הציבורית לחברה הבדואית בנגב. לצורך כך יקצה משרד האוצר סך של 2.35 מיליון ש"ח  על פני השנים 2026-2022 ומשרד המשפטים יקצה  2.35  מיליון ש"ח על פני השנים 2026-2022. 
יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם
ה.    להטיל על יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם לגבש תכנית עבודה בתוך 90 יום, בשיתוף עם האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר, להנגשה והפצת מידע אודות זכויות וזכאויות ולהגברת מיצוי זכויות אוכלוסיות פגיעות בקרב החברה הבדואית בנגב. לשם יישום התכנית, יקצה משרד האוצר סך של 375 אלפי ש"ח  על פני השנים  2026-2022 ומשרד המשפטים יקצה מתקציבו סך של 375 אלפי ש"ח  על פני השנים  2026-2022.   
רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי
ו.    להטיל על רשות האכיפה והגבייה בשיתוף הסיוע המשפטי לקדם תכנית להנגשת שירותים להתמודדות עם חובות בחברה הבדואית בנגב במטרה לסייע לאנשים הנמצאים במעגל החוב להסדיר את חובותיהם ולהגביר את סיכוייהם שלא לחזור למעגל החוב ולהשתלב בתעסוקה. השירותים יותאמו למציאות החיים ולתרבות של אוכלוסיית הבדואים בנגב.
ז.    במסגרת התכנית, להטיל על הסיוע המשפטי במשרד המשפטים לפעול להנגשת שירותי הסיוע המשפטי לחברה הבדואית בנגב ולהעניק ייצוג משפטי לחייבים לשם הסדרת חובותיהם, בהתאם לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 ולתקנותיו.
ח.    לטובת התכנית, יוקצו 14 מיליון ש"ח  על פני השנים             2026-2022: רשות האכיפה והגבייה תקצה מתקציבה 3.25 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים יקצה מתקציבו 3.25 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022, משרד האוצר יקצה 7.5 מיליון ש"ח על פני השנים  2026-2022 – מתוכם  1.8 מיליון ש"ח  למשרד הרווחה והביטחון החברתי, 2.85 מיליון ש"ח  לרשות האכיפה והגבייה  ו-2.85 מיליון ש"ח לסיוע המשפטי על פני השנים  2026-2022.
ט.    התכנית תכלול הנגשה ופיתוח של שירותים משפטיים, כלכליים וסוציאליים שתכליתם לתמוך בחייבים בתהליך הסדרת החוב, סיוע במיצוי זכויות הגדלת הכנסה והקניית כלים להתנהלות כלכלית מיטיבה. הסרת חסם החוב והסנקציות המשפטיות הנלוות לו צפויה לאפשר ולעודד השתלבות בתעסוקה איכותית ומוסדרת. 
ד.    חינוך והשכלה גבוהה
1.    משרד החינוך 
לאור החשיבות שמייחסת הממשלה להשתלבותם המיטבית של בוגרי מערכת החינוך בחברה הבדואית בנגב באקדמיה ובמשק הישראלי, להנחות כדלקמן:
א.    להטיל על משרד החינוך, האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר לגבש, בהיוועצות עם מנהלי מחלקות החינוך ומנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב, תכנית אב פדגוגית למערכת החינוך בחברה הבדואית בנגב אשר תגובש על בסיס ראייה ארוכת טווח, תגובה ביעדים, מדדים ומנגנוני תקצוב מבוססי תוצאות, תושתת על החזון לפיו מערכת החינוך תכין את בוגריה להשתלבות מיטבית בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל ותקדם את המוביליות החברתית, תוך שמירה על מורשתה, זהותה וערכיה של החברה הבדואית וזאת בתוך 90 ימים מיום אישור החלטה זו. התכנית תוצג לראשי הרשויות של יישובי הבדואים בנגב כחלק ממהלך כולל לרתימת המנהיגות בחברה הבדואית בנגב לשם הצלחת התכנית והעלאת ההישגים בחברה הבדואית בנגב. 
הממשלה רושמת לפניה כי התוכנית תתמקד בנושאים הבאים: 
1)    צמצום ומניעת נשירה גלויה וסמויה במערכת החינוך ביישובי התכנית, תוך התבססות על מיפוי עומק ומתן מענים פדגוגיים, בשים לב לצורכי האוכלוסייה, למאפיינים מגדריים ולמאפיינים ייחודיים של כל אחת מהרשויות, וכן מתן מענים בנושא הזנת תלמידים. 
2)    קידום יכולות והישגי התלמידים ביישובי התכנית בכלל שכבות הגיל ולאורך הרצף החינוכי וצמצום הפער ביחס לתלמידי המערכת הכללית, וזאת בדגש על קידום מצוינות מוכוונת לימודים אקדמאיים ולימודי מקצועות ה-STEM.
3)    שיפור הידע והאוריינות השפתית בשפות הערבית והעברית.
4)    תכניות לשיפור הישגי התלמידים ביישובי התכנית באמצעות כלים פיננסיים מבוססי מדדי הצלחה ועמידה ביעדים. 
5)    העלאת איכות ומקצועיות ההון האנושי הקיים והעתידי במוסדות החינוך ביישובי התכנית בדגש על השבחת איכות הניהול וטיפוח דרג הביניים. 
ב.    לצורך יישום תכנית העבודה לעיל, משרד האוצר יקצה למשרד החינוך 140 מיליון ש"ח על פני השנים                      2026-2022 ומשרד החינוך יקצה 50 מיליון ₪ על פני השנים 2026-2022, וזאת בחלוקה שווה על פני שנות התכנית. 
ג.    בהמשך לסעיפים א'-ו' בפרק החינוך בהחלטת הממשלה 550, להנחות את משרד החינוך, אגף התקציבים במשרד האוצר ואת האגף לפיתוח כלכלי חברתי לתאם את הקצאת המענים בסעיפים א'-ו' בהחלטה מס' 550, כך שבמענים שמוקצים לפי תלמיד, שיעור ההקצאה לתלמידים ביישובי התכנית יהיה בהתאם לחלקם באוכלוסיית התלמידים.
ד.    בינוי כיתות לימוד – לצורך צמצום הפערים בתחום התשתיות הפיזיות של מערכת החינוך ביישובי התכנית ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיסיים של מוסדות החינוך, לפעול כדלהלן:
1)    להנחות את משרד החינוך להקצות בשנות התכנית עבור בינוי כיתות לימוד וגני ילדים חדשים, שיפוץ וחידוש מבנים, עיצוב חזות, בניית מרכזי פסג"ה, בניית מרחבים חדשניים ביישובי התכנית, היקף של 30% לפחות מתוך ההקצאה בסעיף 1(ז) בהחלטת ממשלה 550, לרבות 271 מיליון ש"ח  על פני השנים 2026-2022 מתוך התקציב שיקצה משרד האוצר על פי הסעיף האמור וזאת בפריסה שווה על פני השנים  2026-2022, ובהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך. 
2)    משרד החינוך, בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי חברתי, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, יבחרו גוף מקצועי שיוטל עליו לבצע סקר נכסים מקיף של כלל מוסדות החינוך ביישובי התכנית ובמרכזי שירותים שבהם ישנה החלטת ממשלה להקמת יישובי קבע. הסקר יכלול מיפוי של מצב הנכסים במוסדות אלו בהיבטי תשתיות מים, ביוב, חשמל, תקשורת ותחבורה, וכן הערכת ההשקעה הנדרשת לצורך צמצום הפערים בהיבטים אלו. בנוסף, מיפוי הצרכים במקומות שבהם קיים מחסור בכיתות, גנים ובמבנים, החסמים המעכבים בינוי, וכן לגבש פתרונות קבע ופתרונות ביניים לצמצום הפערים הללו ולקדמם מתוך המקורות המנויים בסעיף ד(1) לעיל. 
ה.    להטיל על משרד החינוך, האגף לפיתוח כלכלי חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר לתקצב בינוי בתי ספר על-אזוריים לחינוך על שבטי ולהמשך פיתוחם של בתי ספר על-אזוריים לחינוך על שבטי קיימים. לצורך כך:
1)    תקצוב בינוי בית ספר על שבטי על-אזורי חדש למדעים ולמקצועות ה-STEM, בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח, וזאת מהמקורות המנויים בסעיף ד(1) לעיל. הממשלה רושמת לפניה את הסכמת אשכולות הנגב לסייע בקידום ותכלול הבינוי, במידת הצורך, בשל כך שמדובר בבית ספר על-אזורי. בנוסף, להנחות את משרד החינוך להשתתף בתקציב השוטף של בית הספר בתקציב בסך של 10 מיליון ש"ח   על פני השנים  2026-2022 . לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד החינוך סך של 10  מיליון ש"ח  בחלוקה שווה על פני השנים  2026-2022, לרבות עבור תכניות חינוכיות מותאמות ועבור הסעות. בנוסף, לשם כך יקצה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מתוך התקציב האמור בסעיף א(6)(א) לעיל תחת הכותרת חדשנות מדע וטכנולוגיה, 3 מיליון ש"ח על פני השנים 2026-2022 לטובת פעילות חינוך מדעי-טכנולוגי בלתי פורמלי משלים, לצד בית הספר ולפי כללי כל דין.
2)    להנחות את משרד החינוך להעביר לאגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית תקציב סך של 20 מיליון ש"ח  על פני השנים  2026-2022  מתוך המקורות המנויים בסעיף ד(1) לעיל (ובסעיף 1(ז) בהחלטה 550), לצורך המשך הפיתוח הפיזי להקמת כפר נוער על-שבטי במסגרת מיזם משותף, בכפוף להחלטות הגורמים המוסמכים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 ולפי כל דין.
3)    משרד החינוך, אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי חברתי יבחנו קידום מענים נוספים ממקורות ההחלטה למוסדות חינוך על-אזוריים            על-שבטיים קיימים.
ו.    תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה: להנחות את משרד החינוך ליישם ביישובי התכנית את מנגנון התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה שיגובש בהמשך לסעיף ח' בפרק החינוך להחלטה מס' 550.
ז.    תקציב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבת הביניים: להנחות את משרד החינוך להמשיך ביישום מודל התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים ביישובי התכנית, וזאת בהמשך לסעיף ט' בפרק החינוך להחלטה מס' 550.
ח.    לרשום את הודעת משרד החינוך  כי הוא יקצה מתקציבו למעונות יום עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב,  בהתאם לסעיף 9(טו)(1) להחלטה 550,  בכפוף לנהלים הקבועים על ידי המשרד.  בנוסף, בהתאם לסעיף 9(טו)(1) להחלטה 550 הפעולה להסרת חסמים תכלול פעילות ייעודית בחברה הבדואית על-מנת להעלות את שיעור בינוי מעונות היום בחברה הבדואית.
2.    השכלה גבוהה 
לפנות לות"ת/מל"ג בבקשה לבחון את האפשרות במסגרת התכנית הרב-שנתית תשפ"ג-תשפ"ח, להמשיך ולפעול למען הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות ייחודיות, תוך בחינת החסמים המשפיעים, בין היתר, על האוכלוסייה הבדואית, בהתאם לעקרונות ודרכי הפעולה של ות"ת, לרבות בחינת אפשרות להמשך הפעלת תכנית "שער לאקדמיה" ובחינת הצורך בהגדלת שיעור הסטודנטים הבדואיים הלומדים מקצועות מוטי תעסוקה וביניהם מקצועות ה-STEM. ככל שות"ת תעמיד מקורות לטובת תכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הבדואית, משרד האוצר יעביר לות"ת מימון מקביל ביחס אחד לאחד ועד ל-40 מיליון ש"ח  מכל אחד מהצדדים, על פני השנים 2026-2022. זאת מבלי לגרוע מסמכויות ועצמאות מל"ג/ות"ת.
ה.    יישום וניהול ההחלטה 
1.    ועדה מתמדת ושונות
א.    מוקמת בזאת ועדה מתמדת, שבראשה תעמוד מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, ויהיו חברים בה מנכ"לית משרד ראש הממשלה החליפי, הממונה על התקציבים, החשב הכללי או נציג בכיר מטעמם. הוועדה תכונס אחת לרבעון. לישיבות הוועדה המתמדת יוזמן כמשקיף נציג קבוע מטעם ראשי הרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. יו"ר הוועדה תהיה רשאית להזמין לישיבות הוועדה נציגים נוספים על פי צורך וכן לכנס את הוועדה בהרכב מצומצם. 
תפקידי הוועדה המתמדת וסמכויותיה יהיו כדלקמן:
1)     לדון ולאשר מדי שנה תכניות עבודה מפורטות ליישום ההחלטה של כלל המשרדים השותפים בה וזאת בהתאם למטרות וליעדי התכנית. 
2)    לאשר או ליזום, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, שינויים והתאמות בתכניות העבודה המפורטות שיגישו המשרדים הרלוונטיים.
3)    לדון בדיווח שנתי שיגישו המשרדים והיחידות הרלוונטיים עד אחד במרץ מדי שנה החל בשנת 2023 בהתייחס ליישום החלטה זו בשנה החולפת, ובכלל זה בהתייחס לביצוע תכנית העבודה, עמידה ביעדים ובמדדים, אופן וזיהוי הקצאת התקציבים ומימוש התקציבים. דוחות אלה יוגשו בהתאם לנוהל שיפרסם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי. אין באמור כדי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק עדיפות לאומית.
4)    לבצע פיקוח ומעקב ליישום החלטה זו.
5)    לפעול להסרת חסמים בביצוע ההחלטה וזאת מבלי לגרוע מסמכויות משרדי הממשלה, מוסדות התכנון וגופים סטטוטוריים על פי דין.
ב.    כל אחד ממשרדי הממשלה השותפים בהחלטה זו יגבש בתוך 90 יום תכנית עבודה רב-שנתית ותכניות עבודה מפורטות שנתיות אשר יוגשו לאישור הוועדה המתמדת לפי הדגשים הבאים: 
1)    התכניות השנתיות יוגשו ביחס לשנת 2022 בתוך 90 יום ועד האחד בפברואר מדי שנה בהתאם לנוהל שיפרסם האגף לפיתוח כלכלי חברתי בחברה הבדואית בנושא בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו. 
2)    התכניות יכללו פירוט מלא של המטרות והיעדים, הפעולות שיבוצעו על-ידי המשרדים, מנגנוני הביצוע, ומדדים  לבחינת אפקטיביות והשפעה של כל אחת מהפעולות ולבחינת המצב הכולל של החברה הבדואית בתחום הנידון. 
3)    כל מנכ"ל משרד שההחלטה נוגעת לענייני משרדו ימנה גורם מקצועי בכיר אשר ירכז את עבודת משרדו בכל הקשור לדיווח לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי או לוועדה המתמדת ולגיבוש תכנית העבודה ויישומה. זהות גורם זה תדווח לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. הגורם המקצועי ידווח לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי על התקדמות תכנית העבודה במשרדם ועל חסמים, פערים או כשלים בביצועה וישתפו פעולה באופן מלא עם האגף. ריכוז התכנית על ידי הגורם המקצועי יבוצע אל מול הגורמים הממונים במשרדים ומול הרשויות המקומיות הרלוונטיות והאגף לפיתוח כלכלי-חברתי, בהתאם לצורך ולסוג הפעילות שנקבעה.
4)    כלל משרדי הממשלה יפעלו ליצירת מדדים לבחינת מצב החברה הבדואית בנגב בתחום פעולתם, וכן לפיתוח כלים לבחינה ומדידת השפעת התכניות הייחודיות המופעלות על ידיהם. לצורך כך יוכלו המשרדים להקצות, בתיאום עם האגף לפיתוח          כלכלי-חברתי ואגף התקציבים במשרד האוצר, מתוך התקציבים המנויים בהחלטה.
ג.    בנוסף על היעדים והמדדים שיוגדרו על-ידי המשרדים הרלוונטיים, רשאית הוועדה לקבוע ולאשר יעדים נוספים עבור החלטת הממשלה ולקיים מדידה בנוגע להשגתם, בכפוף להתאמתם למימוש תכלית ההחלטה.
ד.    בחלוף שנתיים ממועד קבלת החלטה זו ובהסתמך על ממצאים מפעילות מעקב ובקרה, תבחן הוועדה המתמדת את הצורך בעדכון התכנית או שינויה, וככל הנדרש יובאו הדברים לאישור הממשלה. בחלוף ארבע שנים, תבחן הוועדה את הצורך בגיבוש צעדי המשך לתכנית.
ה.    בסעיפים שבהחלטה 550 המייעדים תקציבים ל"יישובי התכנית המורחבת" כהגדרתם בהחלטה זו חלקה של החברה הבדואית בנגב לא יפחת מ-17.5%. 
ו.    האחריות לניהול יישומם של סעיפים אלו ביחס לחברה הבדואית בנגב מוטלת על האגף לפיתוח כלכלי-חברתי, לרבות מעקב, בקרה וקבלת דיווח מהמשרדים על ביצועם. 
ז.    האגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית ואגף התקציבים במשרד האוצר יסכמו עם משרדי הממשלה במסגרת תקציב המדינה לשנת 2023 תכניות פיתוח           כלכלי-חברתי של החברה הבדואית ביישובי התוכנית בסך שנותר על מנת להגיע למקורות המשרדיים הנדרשים לפי החלטת הממשלה מס' 292 מיום 1.8.2021 מתוך תקציבי המשרדים ויביאו אותם לאישור הממשלה עד אישור תקציב המדינה לשנת 2023. 
ח.    להנחות כל אחד ממשרדי הממשלה כי העמדת סיוע תקציבי לרשויות המקומיות בהתאם להחלטה זו בתחומי התשתיות, היסעים ופינוי אשפה יתבצעו תוך מתן עדיפות לסיוע בשווה כסף וביצוע באמצעות המשרד הממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידיו. זאת לרבות ביצוע באמצעות אשכולות הנגב או חברות ממשלתיות, במסגרת תפקידיהם על פי דין בהתאם לאמור, ככל שהדבר מותר לפי דיני המכרזים ובכפוף להוראות כל דין, והכול בשים לב למהות ולמאפייני הפרויקט ולמאפייני הרשות המקומית וליישום אפקטיבי של תכניות הממשלה בתחומי אחריותן. 
על אף האמור, משרדי הממשלה יוכלו לקבוע  בתוך 90 ימים כללים למקרים שבהם תתאפשר העמדת הסיוע בתחומי התשתיות, היסעים ופינוי אשפה בתקצוב ישיר, בין לכלל הרשויות שעליהן חלה ההחלטה ובין לגבי חלקן, לרבות תוך קביעת הנחיות לגבי הליך ביצוע ההתקשרות של הרשות המקומית בהתאם ובכפוף לכל דין, לרבות באמצעות התקשרות של הרשות עם חברה ממשלתית שתקבע הממשלה לכך או חברה ממשלתית שיש למשרד עימה הסכם מסגרת, וזאת בשים לב למהות ומאפייני התקצוב ולמאפייני הרשות המקומית.
ט.    כללי החלוקה והביצוע המופיעים בהחלטה זו וכל ביצוע תקציבים מכוחה ייעשו בכפוף לכל דין ובהתאם להוראות התכ"מ הרלוונטיות, לרבות הוראות התכ"מ בנושאי רכש ותמיכות.
י.    בהתאם לסעיף 32(ד) בהחלטה 550, החשב הכללי, בשיתוף האגף לפיתוח כלכלי-חברתי, יגבשו צרכים ודרישות להתאמת מערכת מרכב"ה לצורך מעקב, דיווח ובקרה על ביצוע תקציבי החלטה זו לרבות התמיכות וההקצבות הניתנות לרשויות המקומיות. מערכות המידע שיפותחו יכללו נתוני הקצאה וביצוע תקציבי בהתייחס למשרדי הממשלה והרשויות המקומיות ותאפשר דיווח בקרה, מעקב וניהול החלטה זו. נתונים אלה ישוקפו באופן מלא לאגף לפיתוח כלכלי חברתי. מערכות אלו ייכנסו לפעילות במהלך שנת 2022. הפעולות הנדרשות ליישום סעיף זה יסוכמו בתוך 60 יום בין האגף לפיתוח כלכלי חברתי לאגף החשב הכללי.
1)    אגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם האגף לפיתוח כלכלי-חברתי, ינחה את המשרדים הממשלתיים בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו על אופן הקצאת התקציבים על מנת לפשט את המעקב והבקרה אחר ביצועי התוכנית באמצעות מערכות המידע. החשב הכללי וחשבי המשרדים יבצעו בקרה כספית בהתאם לסמכותם בגין הפרויקטים שמבוצעים מכוח החלטה זו, בנוסף יוודא החשב הכללי כי בכל משרד מבוצעת בקרה כספית ובמקרה הצורך, ינחה את המשרדים על אופן ביצוע בקרה כספית על החלטה זו לצורך דיווח מלא אחר החלטה זו.
2)    בהמשך לסעיף 13(לב) בהחלטה 550, להנחות את מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם החשב הכללי, לקדם בכפוף לכל דין את התהליכים הנדרשים להרחבת תחום פעילותה של חברת ערים באופן שיאפשר גם ביצוע תקציבי פיתוח, הקמת מוסדות ציבור וביצוע פעולות במרקם הוותיק מכוח החלטה זו.
יא.    להקים צוות להסרת חסמים שיעלו ביישום תוכנית החומש, בראשות מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמה, ובהשתתפות הממונה על התקציבים, מנכ"לי משרדי הממשלה המנויים בהחלטה זו ורלוונטיים לעניין החסם, או מי מטעמם, ונציג מטעם הרשויות המקומיות של יישובי הבדואים בנגב.  לצורך כך, משרד האוצר יקצה 15 מיליון ₪ לשנות התכנית.
יב.    להקים צוות עבודה אשר יהיה אמון על סנכרון בין תכניות העבודה המשרדיות והתכניות הרשותיות שיוקמו מתוכן ומעקב אחר ביצוען. מנהל האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יעמוד בראש הצוות וישתתפו בו נציגים בכירים מהמשרדים הפועלים באופן ישיר מול הרשויות המקומיות: משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד הבינוי והשיכון, רשות הבדואים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הבריאות, רשות המים ומשרד האנרגיה. תכניות העבודה של המשרדים החברים בצוות ייבנו בהתייעצות עם הרשויות המקומיות באופן שכל אחת מהרשויות המקומיות תציג צרכים ופרויקטים מתוכננים לשנות התכנית ביחס לכל אחד מתחומי הפעולה של המשרדים לעיל – להלן תחומי השלטון המקומי. ככל שיידרש, יובאו פערים להתייעצות עם אגף החשב הכללי במשרד האוצר. לאורך שנות ההחלטה יתקיימו פגישות מטה מול מטה בנוכחות נציגי המשרדים הרלוונטיים בכל אחת מהרשויות מדי חצי שנה. ככל שיעלה הצורך, יועבר דיווח לחשב הכללי במשרד האוצר בעניין פערי ביצוע מול התמיכות שבוצעו.
יג.    יוקם "צוות בין-משרדי חברה וקהילה" בהובלת האגף לפיתוח כלכלי חברתי ובהשתתפות נציגים דרגי ביניים משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד החינוך, המשרד לביטחון הפנים והתכנית הלאומית 360, אגף התקציבים במשרד האוצר וכן נציגי משרדים נוספים ככל שיידרש לטובת הגברת התיאום בין המשרדים, ייעול המענה הניתן לתושבים ובחינת הזדמנויות לאיגום משאבים. הצוות יתכנס לפחות פעמיים בשנה ותיבחן האפשרות לצרף שותפים נוספים לצוות במידת הצורך. 
יד.    לנוכח מחסור במידע מספק אודות החברה הבדואית בנגב, שהוא חיוני לצורך מימוש מיטבי של החלטת הממשלה, ולאור מפקד האוכלוסין שצפוי להתחיל באפריל 2022 ולהסתיים בנובמבר 2022, להטיל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להסתייע באגף לפיתוח כלכלי חברתי ורשות הבדואים בהשגת שיתוף פעולה של האוכלוסייה לשם פקידה מוצלחת של היישובים הבדואים ותושבי הפזורה במסגרת מפקד האוכלוסין שייערך השנה, ובלבד שלצורך זה לא ייערכו שינויים שיש בהם לשנות ממתודולוגיית הפקידה שקבע הסטטיסטיקן הלאומי בהתאם לסמכותו. לצורך כך, יתקיימו בתוך 30 יום תהליכי התייעצות עם נציגים מהאקדמיה, רשויות מקומיות והחברה האזרחית.
טו.    האגף לפיתוח כלכלי חברתי יפעל, בתיאום עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי, משרד המשפטים, רשות האוכלוסין, רשות הבדואים וגורמים נוספים, ככל שיהיה בכך צורך לדעת האגף לפיתוח כלכלי חברתי, להקמת צוות עבודה לבחינת פערי המידע והנתונים הנדרשים למשרדי הממשלה השונים לשם ביצוע התכניות שבמסגרת התכנית ומדידת השפעתן על החברה הבדואית בכללה.
טז.    לצורך מימון החלטה זו בשנת 2022, המשרדים יקצו מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה זו לשנת 2022.
יז.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה זו ומשרד האוצר יקצה סכום נוסף כמפורט בהחלטה זו בשנים 2023 עד 2026, בפריסה שווה על פני השנים אלא אם צוין אחרת. משרדי הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר, רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.
2.    אגף לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית 
א.    לקבוע כי האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יהא אחראי לפיתוח כלכלי-חברתי בחברה הבדואית על כל היבטיו ובמסגרת זו יהא בתחומי אחריותו לקדם פעולות לחיזוק החברה הבדואית בנגב בין במסגרת החלטת ממשלה זו ובין באמצעים אחרים בכלל התחומים המנויים בהחלטה זו בכפוף לכל דין.
ב.    האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יהיה אחראי על תכלול התכנית, ריכוזה, ומעקב אחר יישומה מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
1)    בכל מקום שלא נאמר במפורש אחרת, סמכות הבקרה והמעקב תינתן לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי . זאת לרבות ביחס לתקציבים הנגזרים מסעיפי החלטה 550.
2)    האגף לפיתוח כלכלי-חברתי, ירכז את עבודת הוועדה המתמדת.
3)    האגף יפעל בתיאום עם צוות היישום שהוקם לפי החלטה 549 בהקשרים הרלוונטיים. 
4)    על מנת להביא להגברת האמון של האוכלוסייה הבדואית בנגב בפעילות משרדי הממשלה, האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יקדם אסטרטגיית מיתוג והסברה לפעילות משרדי הממשלה הנעשות מכוח החלטה זו (לוגו לתוכנית, ואסטרטגיית מיתוג ופרסום). פעולות אלו ייעשו, בין היתר, על מנת לייצר מודעות אצל הציבור לפעילות הממשלה לפיתוח כלכלי-חברתי ולהשקעה הממשלתית בחברה הבדואית בנגב. הממשלה מנחה את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל גוף אחר שייתמך מכוח החלטה זו, לשתף פעולה ולאמץ את המיתוג הייעודי שייקבע על ידי האגף לפיתוח כלכלי-חברתי. בכלל זאת, תצוין תמיכת התכנית בכלל הפרסומים הנוגעים לפעולות שיבוצעו מכוח החלטה זו לרבות הצמדת לוחית הבהרה למבנים ומתקנים שיוקמו או יופעלו מכוחה. 
ג.    שר הרווחה והביטחון החברתי ידווח אחת לשנה לממשלה על התקדמות התוכנית ועל הביצוע והעמידה ביעדים. דיווח זה או חלקים ממנו יפורסמו לציבור. בחלוף שלוש שנים הממשלה תדון בתכנית. במסגרת הדיון כאמור, יוצגו לפני הממשלה אופן ביצועה של התכנית וההתקדמות בהשגת מטרותיה, לרבות ההטבות שניתנו מכוחה; הממשלה תבחן את הצורך בביצוע שינויים בהחלטה. אין באמור כדי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק עדיפות לאומית.
ד.    האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יהיה רשאי להתקשר עם גורמי מקצוע נדרשים לקידום התכנית וסיוע לרשויות ולמשרדים ביישום התוכנית, לרבות הפעלת מיזמים משותפים ככל הנדרש ובהתאם לשיקול דעת. בכלל זה יהיה המשרד רשאי להתקשר עם חברות ניהול לקידום פרויקטים נבחרים, גופי ייעוץ, ניהול מערכות מידע, ליווי ומחקר, יועצים מומחים בתחומי פעילות התכנית לרבות פעולות נקודתיות להסרת חסמים והכול בכפוף לכל דין לרבות חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 ותקנותיו.
ה.    כלל הרשויות הנהנות מתקציבי ההחלטה ידווחו בדרך ובתדירות הנדרשת וישתפו פעולה עם האגף לפיתוח     כלכלי-חברתי בהתאם לנוהל דיווח שיפורסם על ידיהם בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו. כל ראש רשות מקומית ימנה גורם מקצועי אשר נוסף על תפקידו ירכז ויתכלל את יישום ההחלטה ברמת הרשות המקומית ויהיה אחראי על הדיווח לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי. זהות גורם זה תדווח לאגף כלכלי-חברתי בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. הגורם המקצועי ידווח לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי על התקדמות תכנית העבודה ברשות ועל חסמים, פערים או כשלים בביצועה וישתפו פעולה באופן מלא עם האגף. 
ו.    האגף לפיתוח כלכלי חברתי, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, יפעל ליצירת מדדים לבחינת מצבה של החברה הבדואית בנגב בכללה, וכן לפיתוח כלים לבחינה ומדידת השפעת התכניות הממשלתיות לשיפור מצבה של החברה. זאת הן ביחס לשינוי הכולל בתחומים השונים והן ביחס לבחינת האפקטיביות והיעילות של כל אחת ואחת מהתכניות שיופעלו מכוח החלטה זו ולרבות בחינת תכניות אחרות על מנת לשקול את יישומן במסגרת החברה הבדואית בנגב. לצורך עמידה ביעדים אלו כמו גם ביעדי הבקרה, המעקב, המחקר וההערכה המלווה לצד המשימות השוטפות הנדרשות, משרד האוצר יקצה לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי סך של 16 מיליון ₪ על פני השנים  2026-2022.   
ז.    האגף לפיתוח כלכלי-חברתי יתקצב, לפי כל דין, את הרשויות המקומיות הבדואיות על-מנת לאפשר העמדת בעלי-תפקיד ייעודיים אשר יסייעו לצוותי הרשויות בתכלול העבודה הרשותית אל מול משרדי הממשלה הכלולים בהחלטה זו ולמימוש תכניות העבודה הרשותיות שייבנו במסגרת החלטת הממשלה. האגף יפרסם בתוך 30 יום נוהל ומתווה לסיוע תקציבי זה. לצורך כך יקציב משרד האוצר לאגף לפיתוח כלכלי-חברתי בסך 15 מיליון ₪ על פני השנים  2026-2022.
ח.    משרד האוצר יקצה 5.5 מיליון ₪ לאגף לפיתוח כלכלי חברתי לטובת "סל גמיש" לצורך פרויקטים שעולים בקנה אחד עם מטרות התכנית ושייקבעו במהלך שנות התכנית בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר והאגף לפיתוח כלכלי חברתי ובאישור הוועדה המתמדת. השימוש בתקציב ייעשה בכפוף לכל דין, ובכלל זה חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992, דיני התמיכות, הוראות החשב הכללי בדבר תמיכות לגופים אחרים והנחיות היועצת המשפטית לממשלה, הכול לפי העניין.

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו 2010, התשס"ט–2009 בנושא אזורי עדיפות לאומית )להלן – החוק(, החלטה זו חלה על כל האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בנפת באר שבע, ועל כל יישובי הבדואים בנגב, לרבות יישובים שיקומו במהלך תקופת התוכנית, ככל שיהיו כאלה, ויישובים אלה יוכרזו כיישובים בעלי עדיפות לאומית לצורכי החלטה זו.
תוכנית החומש המוצעת הינה תוכנית חומש ייעודית שלישית במספר עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב. קדמו לה תוכניות חומש מתוקף החלטות הממשלה 3708 (תוכנית החומש לשנים 2016-2012) ו-2397 (תוכנית החומש לשנים 2021-2017). שתיהן נועדו לשפר את מצבה הכלכלי-חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב, לחתור לצמצום פערים בינה ובין כלל אוכלוסיית המדינה, לשלב אותה בחברה ובכלכלה של ישראל, לבסס את יישובי הבדואים בנגב ולשפר את רמת החיים בהם. תוכנית החומש השנייה שמה דגש על שיפור מצבן של תשע הרשויות המקומיות הבדואיות והתמקדה לא רק במצבן הכלכלי, אלא גם בביסוסן בהיבט המנהלי והארגוני ובהעלאת רמת השירות לתושב. על אף מגמת שיפור בהיבטים שונים, הפערים בין האוכלוסייה הבדואית ובין יתר אוכלוסיות ישראל עודם גבוהים, ומכאן הצורך להמשיך את העשייה ולהקדיש תוכנית חומש נוספת לחיזוק האוכלוסייה הבדואית בנגב. 
השיקול המרכזי שביסוד ההצדקה להכיר ביישובי הבדואים בנגב כיישובים בעלי עדיפות לאומית הוא הצורך בחיזוק חוסנם הכלכלי והחברתי של יישובי הרשויות המקומיות הבדואיות שבנפת באר שבע ורמת השירותים שבהם (בהתאם לסעיף 151(ב)(2) לחוק). לשיקול עיקרי זה מתווסף הצורך בצמצום פערים בין הבדואים תושבי הנגב לבין יישובים וקבוצות אוכלוסייה אחרים, וזאת בהתאם לסעיף 151(ב)(5) לחוק. 
האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-273,900 נפש (נתוני הלמ"ס, 2019), אשר מהווים כ-3% מאוכלוסיית ישראל. כ-74% מאוכלוסיית הבדואים בנגב (כ-200,000 איש) רשומים כמתגוררים בתחומיהן של תשע הרשויות המקומיות המוכרות: עיר אחת (רהט), שש מועצות מקומיות (חורה, כסיפה, לקיה, ערערה-בנגב, שגב שלום ותל שבע) ושתי מועצות אזוריות (אל-קסום ונווה מדבר). היתר (כ-70,000) מתגוררים מחוץ ליישובים אלו (מכון מאיירס – ג'וינט – ברוקדייל, 2021). 
האוכלוסייה הבדואית בנגב נמנית עם האוכלוסיות החלשות במדינה מבחינה חברתית-כלכלית, ויישובי הבדואים נכללים כולם באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר, אשכול 1. אוכלוסיית הפזורה נמצאת גם היא במעמד חברתי-כלכלי נמוך והמידע לגביה לוקה בחסר. הרשויות הבדואיות בנגב מאופיינות בשיעור ילודה גבוה, ולפיכך באחוז ניכר של ילדים – כ-51% מן התושבים הם ילדים מתחת לגיל 18, בהשוואה ל-32.8% בכלל אוכלוסיית ישראל ול-38.3% בכלל האוכלוסייה הערבית, עובדה שממנה נגזרים צרכים רבים במיוחד בתחום החינוך, ואשר משפיעה גם על מצבה הכלכלי של האוכלוסייה.  

חינוך והשכלה גבוהה:
ישנם פערים משמעותיים בין התלמידים הבדואים לכלל אוכלוסיית התלמידים בישראל. הדבר בא לידי ביטוי החל בגיל הרך, שבו כחמישית מן הילדים הבדואים אינם לומדים בגני הילדים, בהשוואה ל-2.7% לכל היותר בקרב ילדים יהודים, דרך הישגים נמוכים בבתי הספר היסודיים, שיעורי נשירה גבוהים, וכלה בשיעורים נמוכים במיוחד של זכאות לתעודת בגרות בכלל, ולתעודת בגרות שעומדת בתנאי הסף של האוניברסיטאות בפרט. בשנת 2019 עמד שיעור הזכאות לתעודת בגרות העומדת בתנאי הסף לקבלה לאוניברסיטה על 26.7% בקרב הבדואים בנגב מכלל מחזור התלמידים הרלוונטי, בהשוואה לשיעור מקביל של 48.4% בקרב שאר הערבים בישראל ול-72.5% באוכלוסייה היהודית (נתוני משרד החינוך ולמ"ס, בעיבוד מכון ברוקדייל). על אף מגמת שיפור בתחום הזכאות לבגרות אצל הבדואים בעשור החולף, הפערים בינם ובין יתר קבוצות האוכלוסייה נותרו רחבים, בשל מגמה חיובית גדולה בכלל האוכלוסייה. פערי החינוך נמשכים ביתר שאת בתחום ההשכלה הגבוהה: כ-1% מהצעירים הבדואים בשכבת הגיל 29-20 מקבלים תואר בוגר בשנה, בהשוואה ל-4-3% ביתר האוכלוסייה הערבית, ול-10-9% באוכלוסייה היהודית, ללא החרדית (נתוני למ"ס, 2019, בעיבוד מכון ברוקדייל). בולט בקרב הבדואים גם מיעוט מקבלי התארים בתחומים יוקרתיים הטומנים בחובם פוטנציאל גבוה יותר להשתכרות ולהשתלבות איכותית בשוק העבודה. 

תעסוקה וכלכלה:
שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה הבדואית בגילי העבודה העיקריים (54-25) נמוך: בשנת 2019 הוא עמד על 62.3% לגברים ועל 30.4% לנשים, לעומת 84% ו-78% בכלל אוכלוסיית ישראל, בהתאמה; בולט במיוחד הפער בין שיעור התעסוקה של הנשים הבדואיות לבין השיעור בקרב מקבילותיהן באוכלוסייה הערבית (42.3%) (למ"ס, סקר כוח אדם, 2019, בעיבוד מכון ברוקדייל). בשנת 2020, שנת תחילתה של התפרצות נגיף הקורונה, היה שיעור התעסוקה נמוך עוד יותר – 60.5% בקרב גברים בדואים ו-24.1% בקרב הנשים הבדואיות, בהשוואה ל-81.7% ו-76.4% אצל גברים ונשים, בהתאמה, בכלל האוכלוסייה (למ"ס, סקר כוח אדם, 2020, בעיבוד מכון ברוקדייל). גם הכנסות המועסקים מקרב תושבי הרשויות הבדואיות נמוכות לעומת הכנסותיהן של קבוצות אוכלוסייה אחרות בישראל: בשנת 2019 עמד שכרם הממוצע של שכירים בדואים בנגב על 8,682 ש"ח לגברים ועל 5,885 ש"ח  לנשים. זאת לעומת 13,664 ו-9,281 ש"ח בהתאמה בכלל אוכלוסיית ישראל. שכרם הממוצע של שכירים בדואים היה נמוך גם בהשוואה לשכרם הממוצע של יתר השכירים הערבים בישראל (נתוני המוסד לביטוח לאומי, בעיבוד מכון ברוקדייל).

רשויות מקומיות ותשתיות:
 ליישובי התכנית הכנסה עצמית נמוכה מארנונה ומאגרות נוספות. בשנת 2019 עמדה ההכנסה הממוצעת של הרשויות הבדואיות מארנונה על 266 ש"ח  בלבד לכל תושב, לעומת 2,927  ש"ח  בכלל הרשויות בארץ (קובץ הרשויות המקומיות של למ"ס לשנת 2019, בעיבוד מכון ברוקדייל). גם שיעור הגבייה של הארנונה למגורים נמוך מאוד: מסך החיוב של ארנונה זו באותה שנה (2019) בכלל הרשויות הבדואיות, נגבו בפועל במהלכה רק כ-25% לעומת 79% בכלל הרשויות המקומיות בארץ (קובץ הרשויות המקומיות של למ"ס לשנת 2019, בעיבוד מכון ברוקדייל). במדד האיתנות הפיננסית נמצאות כל הרשויות הבדואיות בתחתית הרשימה של הרשויות המקומיות בישראל: להוציא את רהט, הרשות הגדולה והעיר היחידה ביישובי הבדואים, כל שמונה האחרות נמצאות ב-19% הנמוכים ביותר בדירוג האיתנות; אחת מהן (המועצה האזורית נווה מדבר) מדורגת במקום הנמוך ביותר מכלל 255 הרשויות המקומיות. העיר רהט נמצאת במקום ה-74 מלמטה (האחוזון ה-29) (משרד הפנים -מנהל הפיתוח, פברואר 2021). היישובים הבדואים נשענים במידה רבה על תקציבים ממשלתיים, ומתקשים לקדם שירותים מפותחים לתושבים, בין היתר בשל העובדה שמצבת כוח האדם בהם קטנה משמעותית מברשויות מקומיות אחרות שמספר תושביהן דומה. תוכנית החומש האחרונה, מתוקף החלטה 2397, הביאה לקידום נושאים רבים, ואולם הפערים בין הרשויות הבדואיות לרשויות אחרות עודם נרחבים: ברשויות הבדואיות קיים מחסור ניכר בתשתיות ממגוון סוגים; ישנם גם פערים משמעותיים ברישום תושבים וכתובות מגורים, דבר שמשפיע לרעה על היבטים שונים בתחום התכנון והמשילות. גם רמת שביעות הרצון של התושבים הבדואים מן הרשויות המקומיות נמוכה: בשנת 2019 העריכו 44% מן הנסקרים הבדואים את תפקודה של הרשות המקומית שלהם כ"טוב", שיעור דומה לזה שנמצא גם בקרב תושבי יתר הרשויות הערביות, אך הוא נמוך משמעותית מהשיעור הממוצע של 66% בקרב האוכלוסייה היהודית (למ"ס, הסקר החברתי, 2019). 

חברה, רווחה, בריאות וביטחון אישי:
השילוב של שיעור ילודה גבוה יחד עם שיעורי תעסוקה והכנסות נמוכים מביא לתלות רחבה בגמלאות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. שיעור מקבלי גמלאות הבטחת הכנסה בקרב תושבי הרשויות הבדואיות המוכרות בנגב, 13.3%, גבוה משמעותית מהשיעור המקביל בכלל הרשויות המקומיות בארץ, 2.4%, ואף מזה שביתר הרשויות הערביות, 4.3% (למ"ס, קובץ הרשויות המקומיות לשנת 2019, בעיבוד מכון ברוקדייל). גם בתחום הבריאות ישנם אתגרים רבים. על אף מגמה כללית של ירידה בתמותת תינוקות בחברה הבדואית לאורך השנים, היא עדיין גבוהה מאוד: בשנת 2019 היא עמדה על 9.5 לכל אלף לידות חי, בהשוואה ל-3.0 בכלל האוכלוסייה ול-4.3 ביתר האוכלוסייה הערבית  (נתוני למ"ס, בעיבוד מכון ברוקדייל). 
בתחום הצעירים קיימת תופעה של אוכלוסיית צעירים בדואים חסרי-מעש, שאינם משולבים בלימודים או בתעסוקה, שעל פי אומדן ראשוני מהווים כ-14,000 מכלל 38,000 הצעירים הבדואים בני 24-18 (אומדן ראשוני, מכון ברוקדייל, 2021).  

נספח א'