תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים

בהתאם למדיניות הממשלה בעניין צמצום פערים חברתיים ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 2861 מיום 13.2.2011 בעניין פיתוח יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי לשנים 2014-2011 (להלן: "החלטה מס' 2861"), ועל יסוד עבודת המטה שהושלמה ובוצעה על ידי משרד ראש הממשלה לגיבוש תכנית פיתוח המשכית לשנים 2019-2015, להכריז על היישובים הדרוזים והצ'רקסים המפורטים בסוף החלטה זו (להלן: "יישובי התוכנית") כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו ולהפעיל בהם תכנית פיתוח. לאור הבחירות הצפויות לכנסת ה-20, מובאים להלן לאישור הממשלה רק מרכיבי התוכנית הנדרשים באופן מידי ככלל לשנת 2015 בלבד, הכל כמפורט בגוף ההחלטה. יתרת התוכנית, כמפורט בנספח המצורף בזה, מובאת במועד זה לידיעת הממשלה, וניתן יהיה להביאה לפני הממשלה הבאה לאישורה.
מרכיבי תכנית מידיים

1. תכנים, פדגוגיה ותגבור פעילות חינוכית – להנחות את משרד החינוך לתגבר בשנת 2015 פעילות חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי ביישובי התוכנית תוך התייחסות, בהתאם לצורך, לכל הרצף החינוכי, החל מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל-יסודי לרבות הנגשת השכלה גבוהה והשכלת מבוגרים. כן תכלול התוכנית, בהתאם לצורך, פעילות לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה בהיקף תקציבי כולל לשנה זו בסך 45 מלש"ח, מהם 15 מלש"ח ממקורות משרד החינוך ו-30 מלש"ח תקציב תוספתי שמשרד האוצר יעביר למשרד החינוך בשנה זו. למניעת כפל תקצוב, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית כבר שולבו בבסיס תקציב משרד החינוך לשנת 2015. לפיכך, ככל שפריט בתוכנית הוכלל כבר, באותו היקף כספי לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, יראו אותו כאילו תוקצב במסגרת התוכנית.

2. תגבור שירותי רווחה – להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים לתגבר פעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנת 2015 בהשקעה של עד 5 מלש"ח, מהם 4 מלש"ח  תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ו-1 מלש"ח ממקורות המשרד עצמו. משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הקריטריונים להקצאת סכום זה ויקצה את התקציב לרשויות רק עבור פעילויות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו.

3. שיקום חברתי – להנחות את משרד הבינוי להמשיך להפעיל בשנת 2015, בשיתוף הרשויות המקומיות, את פרויקט השיקום החברתי ביישובי התוכנית, תוך התמקדות בתוכניות לגיל הרך, בהשקעה של 5 מלש"ח אותם יעביר משרד האוצר למשרד הבינוי כתקציב תוספתי. הקצאת התקציב לרשויות השונות תיעשה על-פי כללים שיקבע משרד הבינוי. משרד ראש הממשלה יעביר למשרד הבינוי במהלך שנת 2015 יתרות תקציב מהחלטה  מס'  2861  שלא נוצלו במלואן, ככל שישנן כאלו וככל שיתקבלו, ובכפוף לכל דין.

4. מרכזי נעורים – להאריך את תוקף סעיף 5 בהחלטה מס' 2861  בעניין הקמת מיזם משותף עם ג'וינט ישראל לשנת 2015 להמשך הפעלתם של "מרכזי נעורים" ביישובי התוכנית. הפעלת המיזם בשנת 2015 תימשך על בסיס יתרות תקציביות שנותרו בסעיף זה בהחלטה מס' 2861.

5. עיר ללא אלימות – להנחות את המשרד לביטחון הפנים להתחיל להרחיב בשנת 2015 את פעילות תכנית "עיר ללא אלימות" בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לביטחון הפנים. תכנית העבודה של "עיר ללא אלימות" תתואם בהתאם להחלטת הממשלה מס' 575(אלמ/2) מיום 12.10.2006 והחלטת הממשלה מס' 3081 מיום 07.02.2008, זאת תוך הקצאה כספית בסך 7.1 מלש"ח, מהם 5.2 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד לביטחון הפנים ו-1.9 מלש"ח ממקורות המשרד עצמו.

6. תרבות, חינוך וספורט – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להפעיל בשנת 2015  תכניות לקידום ילדים ונוער (שחמט, ספורט, פעילויות חינוכיות וכו'), בהיקף 1.5 מלש"ח לשנת 2015, מהם 100 אלש"ח ממקורות המשרד ו-1.4 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד לפיתוח הנגב והגליל ובכפוף להוראות כל דין לעניין פעילות בתחומים אלה. התוכניות יתואמו עם הגורמים המקצועיים האחראים על החינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך ובמשרד התרבות והספורט, לפי העניין.

7. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים – להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לפעול בשנת 2015 לעידוד, קידום ופיתוח העסקים הקטנים והבינוניים במגזר הדרוזי והצ'רקסי, לרבות באמצעות הפעלת מרכזי ליווי עסקים ביישובי התוכנית ובהתאם לתוכנית שגיבשה הרשות בתיאום עם משרד ראש הממשלה. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה תקציב תוספתי ייעודי בסך 1 מלש"ח ומשרד הכלכלה יקצה 500 אלש"ח ממקורותיו.

8. תעסוקה (מרכזי הכוון תעסוקתי) – להאריך את תוקף סעיף 9 בהחלטה מס' 2861 לצורך המשך הקמתם והפעלתם של מרכזי הכשרה והכוון תעסוקתי ביישובי התוכנית, בשנת
2015. לצורך יישום סעיף זה יאריך משרד הכלכלה את ההתקשרות עם ג'וינט ישראל, בכפוף לכל דין, לשנת 2015. משרד האוצר יקצה למשרד הכלכלה תקציב תוספתי בסך 6 מלש"ח  בשנת 2015. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות ג'וינט ישראל להקצות סך של 2 מלש"ח.

9. מיתוג התיירות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להמשיך בשנת 2015 ביישום התוכנית למיתוג התיירות ביישובי התוכנית שגובשה על ידי צוות המיתוג שהוקם ברשות לפיתוח הגליל בשנת 2006. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל ממקורותיו 1 מלש"ח.

10. פיתוח ענף התיירות – להנחות את משרד התיירות לפעול לפיתוח ענף התיירות ביישובי התוכנית בהתאם לתכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה, לרבות שיקום אתרי מורשת ושחזור אתרים היסטוריים, עידוד פרויקטים יזמיים בתחום התיירות, הכשרת כוח אדם והכנת תכניות-אב לתיירות, מגזריות ויישוביות. היקף התוכנית לשנת 2015 יעמוד על 4 מלש"ח, מהם 2 מלש"ח ממקורות משרד התיירות ו-2 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיועבר למשרד התיירות על ידי משרד האוצר.

11. קידום תכניות מתאר – להנחות את משרד הפנים להכין, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עד ליום 1.7.2015, תכנית עבודה לקידום תכנון מתארי ביישובי התוכנית שבהם תכניות המתאר אינן נותנות מענה מספק לצרכי הדיור של האוכלוסייה.

12. קידום תכנון מפורט בקרקע פרטית – להנחות את משרד הפנים להכין, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, עד ליום 1.7.2015, תכנית עבודה הכוללת לוחות זמנים, לקידום תכנון מפורט בקרקע פרטית ביישובי התוכנית, זאת למעט ביישובים אבו סנאן, ג'ולס ובית ג'ן, שם משרד הבינוי יקדם תוכניות מפורטות לקרקע פרטית. כמו כן, לקדם בשיתוף הרשויות המקומיות הנכללות בתוכנית, תכנון מפורט בקרקע פרטית כאמור, בהיקף כספי של 8 מלש"ח לשנת 2015. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הפנים ולמשרד הבינוי תקציב תוספתי ייעודי בהיקף של 8 מלש"ח או כפי שיסוכם בהמשך, בהתאם לצורך, בין משרד ראש הממשלה, משרד הבינוי, משרד הפנים ומשרד האוצר. מובהר כי משרד הבינוי ימשיך וישא באחריות לקידום התוכניות המפורטות על קרקע פרטית שהוא העביר עבורן התחייבויות לרשויות המקומיות לפי  החלטה מס'  2861.

13. פיתוח מוסדות ציבור – להנחות את משרד הבינוי לפעול להקמתם ולשיקומם של מבני ציבור  ביישובי התוכנית, בהתאם לתוכנית שיקבע משרד הבינוי ועל פי הנוהל הקיים במשרד הבינוי לעניין הקמת מוסדות ציבור ובהיקף של 8 מלש"ח לשנת 2015. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הבינוי 8 מלש"ח כתקציב תוספתי ייעודי.

14. השלמת אולמות ספורט –  להנחות את משרד הפנים להקצות תקציבי פיתוח ייעודיים לרשויות של יישובי התוכנית בסך של 4.5 מלש"ח לסיוע בכיסוי חלקן של הרשויות בתקצוב  תוכניות, בהן אושרה לפי הוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 והוראות החוק להסדר הימורים בספורט, התשכ"ז-1967, ובכפוף לכל דין, הקמת אולמות ספורט, והכל בכפוף להוראות תוכנית מתקנים לאומית ככל שנקבעה לפי סעיף 17יד(ב)(2), לחוק הספורט, התשמ"ח-1988. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הפנים 4.5 מלש"ח כתקציב תוספתי למטרה זו בשנת 2015 כחלק מהתוכנית להקמת אולמות ספורט ביישובי המיעוטים.

15. שילוט ומספור – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ליישם את התוכנית שגיבש בתיאום עם משרד ראש הממשלה להצבת שילוט רחובות ביישובי התוכנית ולהפעילו בשנת 2015 בהיקף של 3 מלש"ח, מהם 1 מלש"ח ממקורות המשרד ו-2 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד לפיתוח הנגב והגליל.

16. התייעלות אנרגטית – להנחות את משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לסייע למועצות המקומיות הכלולות בתוכנית בגיבוש ובפרסום מכרזים, לרבות בשיטת ה-BOT  לטובת ביצוע פרויקטי התייעלות אנרגטית. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יקצה לצורך כך 0.5 מלש"ח בשנת 2015 ומשרד האוצר יעביר למשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים תקציב תוספתי בסך 1 מלש"ח.

17. סיוע בקידום תכנון ופיתוח אורבני – משרד ראש הממשלה יעמיד לרשות המועצות המקומיות הכלולות בתוכנית יועץ שיסייע להן בגיבוש ובקידום תכניות תכנון ובנייה, בכלל זה תכניות מתאר ותוכניות מפורטות. לצורך כך, יתקשר משרד ראש הממשלה עם פרויקטורים מומחים. משרד האוצר יקצה למטרה זו, בשנת 2015, תקציב תוספתי בהיקף של 1.5 מלש"ח.  

18. מבני דת – להנחות את משרד הפנים לפעול, בכפוף לכל דין, לקידום הקמה, שיפוץ ואחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות, מקומות קדושים ובתי לוויות ביישובי התוכנית וכן בקבר הנביא יתרו שבתחומי המועצה האזורית גליל תחתון, לרבות, תכנון והוצאת היתרים, והכל בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה. היקף התוכנית לשנת 2015 יעמוד על 12 מלש"ח מהם 4 מלש"ח ממקורות משרד הפנים ו-8 מלש"ח תקציבי תוספתי ייעודי שיועבר ממשרד האוצר למשרד הפנים.

19. השלמת הקמה של בתי יד לבנים – בהמשך להחלטת ועדת מנכ"לים משנת 1993, להקים שלוחות של בית יד לבנים בישובים עספיא, ירכא ובית ג'ן, באמצעות הרשויות המקומיות או משרד הבינוי, כפי שייקבע על ידי משרד ראש הממשלה, בהשקעה כוללת של 2 מלש"ח. משרד האוצר יקצה לצורך כך 2 מלש"ח בשנת 2015.

20. חיזוק שדרת העובדים ברשויות – להנחות את משרד הפנים לקדם תכניות לעידוד פרישה מוקדמת של עובדים ותיקים ביישובי התוכנית כבר בשנת 2015 במטרה לקלוט עובדים חדשים לרשויות המקומיות. היקף התוכנית לשנה זו יעמוד על 3 מלש"ח שיועברו למשרד הפנים כתקציב תוספתי ממשרד האוצר.

21. תחבורה ובטיחות בדרכים – להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – משרד התחבורה) לפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר הדרוזי-צ'רקסי, כדלקמן:
א. יישום פרויקטי פיתוח ושיקום רשת הכבישים ביישובי התוכנית בהתאם לתכנית העבודה המוסכמת בין מינהל תשתיות ובטיחות בדרכים במשרד התחבורה לבין משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. היקף התוכנית יעמוד בשנת 2015 על 36 מלש"ח, מהם 20 מלש"ח ממקורות משרד התחבורה ו-16 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר.
ב. שיפור תשתיות תחבורה המשרתות את יישובי התוכנית (לרבות מחוץ לשטח השיפוט של היישובים), בכלל זה, הסדרת צמתים, מעגלי תנועה, תאורה, טיפול במוקדי סיכון והצבת התקני בטיחות ותוכניות תמרור כאמור וכן פעילות חינוך והסברה בתחום הבטיחות בדרכים ביישובי התוכנית. לצורך כך יוקצה בשנת 2015 סך של 6 מלש"ח, מהם 2 מלש"ח ממקורות משרד התחבורה ו-4 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי ממשרד האוצר.
ג. להנחות את משרד התחבורה להפעיל בתיאום עם משרד האוצר תכנית מערכתית להנגשת התחבורה הציבורית ליישובי התוכנית בסך של 10 מלש"ח לשנת 2015. משרד האוצר יקצה לצורך כך סך של 10 מלש"ח למשרד התחבורה, כחלק מהתוכנית להרחבת הנגשת התחבורה הציבורית ליישובי המיעוטים.

22. שיפור תשתיות ביוב בקבר הנביא יהודה – להנחות את המינהל לפיתוח תשתיות ביוב (להלן: "מילת"ב") ברשות הממשלתית למים וביוב, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1140 מיום 4.2.2007 שעניינה פיתוח תשתיות ביוב במגזר הלא יהודי, לתקצב בשנת 2015 את פיתוח תשתיות הביוב במתחם קבר הנביא יהודה, הנמצא בשטח השיפוט של המועצה האזורית מבואות חרמון. התקצוב ייעשה בהתאם למנגנוני התקצוב הקיימים במילת"ב לגופים הרלוונטיים. ככל שיוגשו תכניות נוספות לפיתוח תשתיות ביוב במתחמי קברים נוספים המשויכים לעדה הדרוזית ולעדה הצ'רקסית, אלו יתוקצבו על ידי המילת"ב בכפוף למגבלת תקציב ובהתאם לנוהל סדרי עדיפויות שייקבע על ידי המילת"ב ובכפוף להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.

23. תאגידי מים וביוב –  להנחות את הרשות הממשלתית למים ולביוב להמשיך לפעול לגיבוש פתרון לבעיית צירוף יישובי התוכנית שאינם מאוגדים כיום בתאגידי מים וביוב וזאת עד לסוף חודש דצמבר 2015.

24. ניקוז בנחלים ארציים – סיוע לפרויקטי ניקוז בנחלים ארציים ייעשה בהתאם לנהלי התמיכה הקיימים אשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר ייתן העדפה לפרויקטים של ניקוז בנחלים ארציים שיש להם השפעה על יישובי התוכנית.

25. ליווי התוכנית וייעוץ לטובת יישומה –  משרד ראש הממשלה יפעל לביצוע בקרה ולקידום היישום של החלטה זו. לצורך כך, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי בסך 1.5 מלש"ח בשנת 2015. תקציב זה ישמש, בין השאר, לטובת מחקר סטטיסטי מלווה באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיבוש מודל מעקב ומערכת מחשוב תומכת, התקשרות עם יועצים וגופים נוספים ולצורך מעקב אחר התועלות וההשפעות של יישום התוכנית על התושבים והיישובים הנכללים בתוכנית, ולצורך בניית מאגר מידע ובסיס נתונים שיאפשרו מיטוב השקעות הממשלה בתוכנית זו ובתוכניות המשך.

26. עד לאישורו של תקציב המדינה לשנת 2015, הממשלה פונה לחשבת הכללית במשרד האוצר בבקשה כי תפעל להעביר מיד עם תחילת השנה, ככל הניתן ובכפוף לכל דין, את תקציבי המרכיבים המידיים הכלולים בחלטה זו.

27. סבסוד בנייה לחיילים משוחררים – בהמשך וכהשלמה לפעולות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים בשנת 2015, בתחום הבינוי שיובאו לאישור הממשלה ולהקמת צוות לגיבוש תוכנית לטיפול בסוגיות דיור ביישובי המיעוטים כפי שיוקם על ידי הממשלה, להאריך את תוקף סעיף 23 בהחלטה מס' 2861, בעניין סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה לחיילים משוחררים ביישובי מגזרי המיעוטים בצפון, עד ליום 31.12.2015 ולקבוע כי אחוז הסבסוד הקבוע בהחלטה האמורה יועלה ל-90%. הסיוע יינתן בהתאם לנוסחה שסוכמה בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבינוי בעקבות החלטה מס' 2861. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי תקציב תוספתי בהיקף של 8 מלש"ח.
28. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יבצע את הפעולות הנדרשות ממנו לצורך יישום החלטה זו בכל יישובי התוכנית, לרבות ביישובים שאינם בתחומי הנגב או הגליל, בהתאם להגדרתם לפי חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל.

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק") בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.
לאוכלוסיות הדרוזית והצ'רקסית מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים. 
הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. ב-1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2013, האוכלוסייה הדרוזית מונה כ-129,000 איש. כל היישובים הדרוזים בישראל נמצאים בצפון הארץ. מרביתם באזור גיאוגרפי מובחן בגליל המערבי וחלקם בשני יישובים (דאלית-אל-כרמל ועספיא) במחוז חיפה. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על-פי רוב על צלע הר. רמת התשתיות ביישובים הדרוזים אינה נותנת מענה מספק לצרכי העדה, והיישובים הדרוזים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים.
הצ'רקסים בישראל מתגוררים בשני כפרים: ריחניה וכפר כמא ואוכלוסייתם בישראל מונה כ- 4,300 איש. מוצאם של הצ'רקסיים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. מאפייני האוכלוסייה והיישובים הצ'רקסים דומים במהותם לאלו של יישובי הדרוזים.
הדרוזים והצ'רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה.
בהחלטה זו, הממשלה מחליטה לקבוע ליישובים הדרוזים והצ'רקסים המפורטים ברשימת היישובים שבסיפא להחלטה, תכנית פיתוח שעיקרה לשנת 2015, למעט סעיף 8 אשר יחול גם בשנת 2016 וסעיף 19 אשר ביצועו נפרס על פני השנים 2017-2015). התוכנית תכלול גם מתחמי קברים המשויכים לעדה הדרוזית ולעדה הצ'רקסית, המצויים מחוץ לתחום יישובי התוכנית, וזאת לעניין סעיף 18 להחלטה.

מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בישראל הינה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 26.0 לעומת 29.3 במגזר היהודי. על אף האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות כמעט ולא מתקיימות עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו אקונומי של האוכלוסייה שמתקשה לשלם בעד הפעילויות האלה.
אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל-83% כאשר 60% מתוכם מתגייסים ליחידות קרביות בצה"ל – אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 75%). הצעירים הדרוזים והצ'רקסים, שמתגייסים, על-פי-רוב לשלוש שנים לפחות, דוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים במשך שנים והדבר גורם להם לקשיים בהתמודדותם לאחר מכן בשוק העבודה, בגלל הפער בניסיון מקצועי שמתרחב לאורך השנים אל מול מועמדים אחרים ממגזרי המיעוטים.
בשל המיקום הגיאוגרפי של היישובים הדרוזים והצ'רקסים, הנמצאים באזורי הפריפריה, אפשרויות התעסוקה הנמצאות בטווח יוממות מהיישובים הדרוזים והצ'רקסים מוגבלת, עניין המחדד אף יותר את הצורך לשדרג את  תשתיות התחבורה ביישובים הדרוזים והצ'רקסים, ולחזק את פתרונות התחבורה הציבורית ביישובים.
בתחום החינוך היסודי והתיכוני התוצאות של השנים האחרונות מלמדות על הישגים יפים. אחוז הזכאים לבגרות בסוף שנת 2013 עמד על 64.4% במגזר הדרוזי-צ'רקסי לעומת 60% במגזר היהודי ו- 53.3% במגזר הערבי. עם זאת, ל- 73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על  60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%. הישגים אלו הינם כאמור חדשים, והם תוצאה של השקעות מיוחדות בתחום החינוך שנכללו במסגרת החלטות ממשלה קודמות לטובת פיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים. מובן, שעל מנת לשמר אותם נדרש המשך השקעה רציפה נוספת. בהינתן מצבם החברתי-כלכלי של מרבית תושבי היישובים הדרוזים והצ'רקסים, היעדר השקעה בתחומים אלו לא ניתן למימון ממקורות חלופיים.
בתחום האקדמי עדיין קיימים פערים משמעותיים. אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי             ו-26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.

מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים
הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות נמצאות בקשיים כלכליים ותפקודיים ניכרים. בשל היעדר מקורות הכנסה מתעשייה, משירותים וממסחר, שיעור ההכנסות העצמיות של הרשויות נמוך, והן נסמכות באופן כמעט מוחלט על סיוע מהמדינה.
כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסייה הדרוזית. יישוב חדש ראשון מצוי בשלבי תכנון ראשוניים לקראת הבאת התזכיר בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבנייה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.
הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבנייה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תוכניות תכנון ובנייה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסים אינם יכולים להתחתן כל עוד הם לא בנו בית.
מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס' 667.
על מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר ביישובים המפורטים להלן זו כאזור עדיפות לאומית, ולהעניק להם סיוע כמפורט לעיל. יצוין כי ליישובים הדרוזים באזור הגולן נקבעה תוכנית סיוע נפרדת, במסגרתה הוכרזו אף הם כיישובים בעלי עדיפות לאומית, וכן נקבעה להם תוכנית פיתוח המותאמת לצרכיהם, השונים במהותם מהצרכים ומהמאפיינים של היישובים הדרוזים והצ'רקסים הכלולים בתוכנית זו.

רשימת היישובים הנכללים בתוכנית