תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לשנים 2016 – 2020

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2332 מיום 14.12.2014 (להלן – החלטת הממשלה 2332) להכריז על היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים המפורטים בסוף החלטה זו (להלן: "יישובי התוכנית") כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו, ולהפעיל בהם תכנית פיתוח רב שנתית לשנים 2020-2016, כדלקמן:
1. תכנים, פדגוגיה ותגבור פעילות חינוכית – להנחות את משרד החינוך להפעיל תכנית לתגבור פעילות חינוך פורמלי ובלתי-פורמלי ביישובי התוכנית בהתאם למתווה שגובש עם משרד ראש הממשלה. התוכנית תתייחס, בהתאם לצורך, לכל הרצף החינוכי, החל מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל יסודי לרבות הנגשת השכלה גבוהה והשכלת מבוגרים. היקף התוכנית יעמוד על 210 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 75 מלש"ח ממקורות משרד החינוך (15 מלש"ח בשנה) ו-135 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (27 מלש"ח לשנה). למניעת כפל תקצוב, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית משולבים בבסיס תקציב משרד החינוך. לפיכך, ככל שפריט בתוכנית הוכלל כבר באותו היקף כספי לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, יראו אותו כאילו תוקצב במסגרת התוכנית.
2. בינוי ותשתיות של מוסדות חינוך – להנחות את משרד החינוך לגבש, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ובהתייעצות עם פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, בתוך 120 יום, תכנית להמשך צמצום פערים ולשיפור תשתיות במוסדות חינוך ביישובי התוכנית, בכלל זה בינוי כיתות חדשות, גני ילדים, שיפוץ בתי ספר קיימים וטיפול במפגעי בטיחות. התוכנית תופעל בהתאם לנהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך. היקף התכנית יעמוד על 140 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 80 מלש"ח ממקורות משרד החינוך (16 מלש"ח לשנה) ו-60 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (12 מלש"ח לשנה).
3. בינוי ותשתיות רווחה – להנחות את משרד הרווחה והשירותים החברתיים לגבש ולהפעיל תוכנית להקמה, לרכישת נכסים ולשיפור תשתיות של מוסדות רווחה ביישובי התוכנית שתגובש בתיאום עם משרד ראש הממשלה. היקף התוכנית יהיה 60 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 20 מלש"ח ממקורות משרד הרווחה והשירותים החברתיים (4 מלש"ח לשנה) ו-40 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (8 מלש"ח לשנה). למען הסר ספק, תקציב זה הוא למטרות פיתוח תשתיות בלבד.
4. תגבור שירותי רווחה – משרד הרווחה והשירותים החברתיים יתגבר פעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנים 2020-2016 בהשקעה כוללת של עד 50 מלש"ח אשר יועמדו לרשות הרשויות במימון מלא של המדינה. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד הרווחה והשירותים החברתיים תקציב תוספתי ייעודי בסך 40 מלש"ח בפריסה על פני 5 שנים (8 מלש"ח לשנה). משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקצה ממקורותיו 10 מלש"ח (2 מלש"ח לשנה). משרד הרווחה והשירותים החברתיים יקבע את הקריטריונים להקצאת סכום זה בתיאום עם משרד ראש הממשלה, ויקצה את התקציב לרשות רק עבור פעילויות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו.
5. שיקום חברתי – להנחות את משרד הבינוי להמשיך להפעיל, בשיתוף הרשויות המקומיות, את פרויקט השיקום החברתי ביישובי התוכנית, תוך התמקדות בתוכניות לגיל הרך, בהשקעה כוללת של 20 מלש"ח. לצורך כך, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי בסך של 20 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים (4 מלש"ח לשנה) 2016 – 2020. הקצאת התקציב לרשויות השונות תיעשה על-פי כללים שיקבע משרד הבינוי בתיאום עם משרד ראש הממשלה.
6. מרכזי נעורים – להמשיך להפעיל "מרכזי נעורים" ביישובי התוכנית בשנים 2019-2016. לשם כך להאריך את תוקף סעיף 5 בהחלטת הממשלה מס' 2861 מיום 13.2.2011 בעניין מיזם  עם ג'וינט ישראל לצורך המשך הפעלתם של "מרכזי נעורים", בכפוף לכל דין ובהתאם למתווה שגובש בין משרד ראש הממשלה לבין הג'וינט וזאת עד למחצית שנת 2018. עד למועד האמור יקבע משרד ראש הממשלה את אופן המשך הפעלת המרכזים בהתאם לשיקול דעת מקצועי ולפי כל דין. מרכזים אלה ימשיכו לפעול להעצמת בני הנוער ואוכלוסיית הצעירים הדרוזיים והצ'ירקסיים על-ידי פיתוח מנהיגות, חיזוק ההתנדבות והמעורבות החברתית, שיפור הישגים לימודיים, חינוך למצוינות, מתן מענה לנוער בסיכון ועשייה למען החברה והסביבה. פעילות המיזם תלווה על ידי ועדת היגוי בראשות נציג משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, ג'וינט ישראל וגורמים נוספים כפי שמשרד ראש הממשלה ימצא לנכון. יו"ר פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות יוזמן לוועדת ההיגוי. היקף המיזם יעמוד על 40 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים (2019-2016) מהמקורות התקציביים הבאים:
א. משרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בסך 30 מלש"ח בפריסה על פני ארבע שנים (2019-2016 – 7.5 מלש"ח לשנה).
ב. הממשלה רושמת לפניה את התחייבות ג'וינט ישראל להקצות 10 מלש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים (2019-2016 – 2.5 מלש"ח לכל שנה), בכפוף לתקופת ההתקשרות שתיקבע בפועל.
7. "עיר ללא אלימות" – להנחות את המשרד לביטחון הפנים להרחיב את פעילות תכנית "עיר ללא אלימות", כך שהיא תופעל בכל יישובי התכנית בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לביטחון הפנים, לרבות לעניין השתתפותם העצמית של יישובי התכנית. לצורך כך יוקצה סך של 22.5 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים, בשנים     2020-2016, מהם 9.5 מלש"ח ממקורות המשרד לביטחון הפנים ו-13 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר, בהתאם לפריסה התקציבית הבאה:
 

מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים יסכם מול המועצה האזורית מרום הגליל את העברת התקציבים ליישובים עין אל-אסד וריחניה לצורך הפעלת תכנית "עיר ללא אלימות" בתחומם.

8. פעילויות תרבות וספורט – להנחות את משרד התרבות והספורט לגבש, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ובהתייעצות עם  פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, תכנית לפעילויות תרבות, מורשת ופיתוח קהילה ביישובים הכלולים בתוכנית בהיקף כולל של 30 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016. לצורך כך יקצה משרד התרבות והספורט סך של 15 מלש"ח ממקורותיו, בפריסה על פני חמש שנים (3 מלש"ח לשנה) ומשרד האוצר יקצה סך של 15 מלש"ח כתקציב תוספתי ייעודי (3 מלש"ח בשנה). ככל שהכספים או חלקם יהיו מיועדים לתמיכה במוסדות ציבור, ייעשה הדבר בדרך של תמיכות ובהתאם לכל דין, וזאת לאחר בחינת מבחני התמיכה הקיימים.

9. פיתוח אזורי תעשייה – להנחות את משרד הכלכלה לגבש, בתוך 90 יום, בתיאום עם משרד ראש הממשלה, תכנית לפיתוח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה (להלן: "אזורי תעשייה") ביישובי התוכנית, כדלקמן:

א. להורות למשרד הכלכלה לתכנן, לבצע עבודות פיתוח, להרחיב אזורי תעשייה חדשים וקיימים, לתמוך באזורי תעשייה הנמצאים בשלבי הקמה ביישובי התכנית על פי נהלים שיקבע משרד הכלכלה ולפעול להקמת מינהלות באזורי התעשייה ביישובי התוכנית על פי נהלי המשרד. בנוסף, לפעול לטובת שילובם של יישובים שאין להם אזור תעשייה בשטחם והם אינם משויכים לאזורי תעשייה משותפים, במסגרת אזורי התעשייה הקיימים, בהתאם לתוכנית שיגבש משרד הכלכלה בתיאום עם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הפנים בהיקף של 75 מלש"ח על פני תקופת התוכנית. לצורך יישום התכנית יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי בסך 60 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, כמו כן משרד הכלכלה יקצה לצורך זה סך של 15 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 (3 מלש"ח בשנה).

ב. משרד הכלכלה יקצה ממקורותיו 25 מלש"ח על פני שלוש שנים (2018-2016) לטובת פיתוח אזור התעשייה המשותף "נתיב השיירה" "כברי 2000" או אזור תעשייה אחר שייבחר על פי שיקולים מקצועיים בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ובהתייעצות עם פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, וזאת ובתנאי שאזור התעשייה שייבחר מבין כלל חלופות אלו ייתן מענה לשילובם של יישובי התכנית שאינם מקבלים מענה אחר במסגרת החלטה זו ושאין להם אזור תעשייה בשטחם ובכפוף לקבלת תקציב תוספתי של 20 מלש"ח ממשרד האוצר.

ג. תשתיות תומכות – לצורך תמיכה ביישום תכנית פיתוח אזורי התעשייה כאמור בסעיפים א-ב לעיל ("תכנית הליבה"), להנחות את משרד האוצר להקצות תקציב תוספתי בהיקף של 58 מלש"ח  על פני שנות התוכנית לטובת פיתוח תשתיות נלוות בתחום הניקוז, התחבורה, המים והביוב וכן תשתיות נוספות הנגזרות מתכנית הליבה בהתאם לתכנית שתגובש בתיאום עם משרד ראש הממשלה והמשרדים הרלוונטיים במסגרתה גם ייקבע מועד פריסת התקציבים. הסכומים כאמור יועמדו לרשות הגופים והמשרדים הרלוונטיים בהתאם לסדרי העבודה והעדיפות שייקבעו על ידי משרד הכלכלה בתוכנית הליבה.

10. סיוע לעסקים קטנים ובינוניים – להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה לפעול לעידוד, קידום ופיתוח העסקים הקטנים והבינוניים במגזר הדרוזי והצ'רקסי, לרבות באמצעות הפעלת מרכזי ליווי עסקים ביישובי התוכנית בהתאם לתוכנית שגיבשה הסוכנות בתיאום עם משרד ראש הממשלה. היקף התוכנית הכולל לחמש שנים 2020-2016 יעמוד על 10.5 מלש"ח, מהם 2.5 מלש"ח ממקורות משרד הכלכלה ו- 8 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי.

11. תעסוקה (מרכזי הכוון תעסוקתי) – להנחות את משרד הכלכלה להמשיך להפעיל מרכזי הכוון תעסוקתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בהם פועלים כיום מרכזי הכוון תעסוקתי, תוך מתן דגש על התאמת ההכשרה לדרישות שוק העבודה זאת, במטרה להביא להעלאת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה. לצורך הפעלת המרכזים בשנת 2016, יוארך תוקף סעיף 9 בהחלטת הממשלה מס' 2861 מיום 13.2.2011 עד לסוף שנת 2016, משרד הכלכלה יאריך את ההתקשרות עם ג'וינט ישראל בכפוף לכל דין ומשרד האוצר יקצה למשרד הכלכלה תקציב תוספתי, בהרשאה להתחייב בסך 6 מלש"ח לאותה שנה.

הממשלה רושמת לפניה את התחייבות הג'וינט להקצות 2 מלש"ח לצורך כך.
לצורך המשך הפעלת המרכזים בשנים 2020-2017 וכחלק מתוכנית כוללת, משרד האוצר יקצה למשרד הכלכלה סך של 32 מלש"ח כהרשאה להתחייב בשנת 2016. אופן הפעלת המרכזים בשנים אלו ייקבע בהתאם לשיקול דעת מקצועי ולפי כל דין. תכנית הפעלת מרכזי ההכוון תלווה על ידי ועדת היגוי בראשות משרד הכלכלה ובהשתתפות משרד ראש הממשלה, ג'וינט ישראל, משרד האוצר וגורמים נוספים כפי שמשרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה ימצאו לנכון.

12. פיתוח ענף התיירות – לפעול להמשך פיתוח תשתיות תיירותיות ולקידום ענף התיירות ביישובי התוכנית כדלקמן:

א. להנחות את משרד התיירות לפעול לפיתוח התיירות ביישובי התוכנית בהתאם לתכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, חדרי אירוח, הכשרת כוח אדם והכנת תכניות-אב לתיירות, מגזריות ויישוביות. מרכיבי התכנית יאושרו בהתאם לנהלים הקבועים במשרד התיירות. היקף התוכנית יעמוד על 56 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 12 מלש"ח ממקורות משרד התיירות (2.4 מלש"ח לשנה) ו-44 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (8.8 מלש"ח לשנה).

ב. להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להמשיך בשנים    2020-2016 ביישום התוכנית למיתוג התיירות במגזר הדרוזי-צ'רקסי. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל ממקורותיו 5 מלש"ח, בפריסה על-פני חמש שנים (1 מלש"ח לשנה).

13. הרחבת שטחי שיפוט – יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים או נציג מטעמו ובהשתתפות נציג משרד ראש הממשלה, לבחינת צורכי היישובים הדרוזיים לשינוי תחומי שיפוט של יישובים הנכללים בתוכנית. הצוות יגיש את המלצותיו לשר הפנים לא יאוחר מיום 1.12.2015.

14. קידום תכניות מתאר – להנחות את מינהל התכנון לממש את תכנית העבודה לקידום תכנון מתארי ביישובי התוכנית, שגיבש בהתאם לאמור בסעיף 11 להחלטת הממשלה 2332. לצורך כך, יקצה מינהל התכנון ממקורותיו 10 מלש"ח. פריסת התקציב לאורך שנות התוכנית תיעשה בהתאם לתכנית העבודה.

15. קידום תכנון מפורט בקרקע פרטית – להנחות את מינהל התכנון ומשרד הבינוי ליישם את תכנית העבודה שגיבשו בהתאם לאמור בסעיף 12 להחלטת הממשלה 2332, ולקדם, בשיתוף הרשויות המקומיות הנכללות בתוכנית, תכנון מפורט בקרקע פרטית ביישובי התוכנית, זאת למעט ביישובים אבו סנאן, ג'וליס ובית ג'ן, שם משרד הבינוי יקדם תכניות מפורטות לקרקע פרטית.

א. לצורך כך יוקצה  סך של 55 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 15 מלש"ח ממקורות מינהל התכנון ו-40 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי ממשרד האוצר, שיוקצו למינהל התכנון, בהתאם לסיכום שיקבע מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהתייעצות עם מינהל התכנון.

ב. משרד האוצר יקצה סך של 10 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 למשרד הבינוי לתכנון מפורט בקרקע פרטית בשלושת היישובים אבו סנאן, ג'וליס ובית ג'ן.

ככל שיוקם במהלך שנות התוכנית גוף ביצוע ממשלתי ייעודי המתמחה בביצוע פעולות תכנון כאמור בסעיפים אלו, יבחן משרד ראש הממשלה הסטת חלק ממשאבי התוכנית ומסירת חלק מפעולות התכנון לגוף זה.

16. סיוע בקידום תכנון ופיתוח אורבני – מינהל התכנון יעמיד לרשות המועצות המקומיות הכלולות בתוכנית יועץ או יועצים שיסייעו להן בגיבוש ובקידום תכניות תכנון ובנייה, בכלל זה תכניות מתאר ותוכניות מפורטות. משרד האוצר יקצה למטרה זו בשנים 2020-2016 תקציב תוספתי בהיקף של 6 מלש"ח (1.2 מלש"ח לשנה).

17. פיתוח שכונות ותיקות – להורות למשרד הבינוי להמשיך לבצע השלמות פיתוח בשכונות ותיקות ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי בהיקף של 80 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2016 – 2020. לצורך כך, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי ייעודי בהיקף של 80 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים (16 מלש"ח לשנה).

18. פיתוח מוסדות ציבור

א. להנחות את משרד הבינוי לפעול להקמתם ולשיקומם של מבני ציבור ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים הנכללים בתוכנית זו בהשקעה כספית בהיקף של 70 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 (14 מלש"ח לשנה). משרד האוצר יקצה לצורך כך תקציב ייעודי בסך 70 מלש"ח לחמש שנים 2020-2016. תכנית עבודה ראשונית תגובש בהתייעצות עם פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות ותוגש למשרד ראש הממשלה בתוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו. תכנית העבודה והקצאת התקציב ליישובים השונים תיעשה בהתאם לנוהל הקיים במשרד הבינוי לעניין הקמת מוסדות ציבור, ובכלל זה תיעשה בהתאם לצרכים ובהתחשב במלאי המבנים הקיימים ביישובים וכן תוך התחשבות בתקציבי עבר שיועדו למבני ציבור ומידת מימושם. יצוין כי במסגרת החלטה זו משרד הבינוי יקים גם מבנים רב תכליתיים שישמשו את התוכניות האחרות שמופעלות ביישובים אלה כמו מרכזי גיל רך, מרכזי נעורים ומרכזי הכוונה להשכלה גבוהה ותעסוקה.

ב. בנוסף, משרד הבינוי יקצה עד 5% מתקציב מבני הציבור האמור בס"ק א' לעיל, על פי הצורך, לשם הבאת המבנה להתחלת הפעלה (כגון הצטיידות, חיבורי חשמל וכו'). המנגנון לפיו יוקצו תקציבים להבאת המבנה לכדי הפעלתו והקריטריונים להפעלת התקציב, ייקבעו בתיאום בין משרד הבינוי, משרד החינוך, משרד ראש הממשלה וגורמים נוספים לפי העניין, ויובאו לאישור ועדת ההיגוי של התוכנית כחלק מתוכנית העבודה של משרד הבינוי.

19. חסמי תכנון ופיתוח – להנחות את משרד הבינוי לפעול להסרת חסמי תכנון ותשתיות להמשך תכנון ופיתוח ביישובים הכלולים בהחלטה זו. לצורך כך, יוקצה סך של 100 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 30 מלש"ח ממקורות משרד הבינוי (6 מלש"ח לשנה) ו-70 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי ממשרד האוצר (14 מלש"ח לשנה) על פי כללים שיקבעו משרד הבינוי ומשרד ראש הממשלה בהתייעצות עם משרד האוצר במסגרת ועדת ההיגוי.

20. תגבור תקציבי פיתוח – להנחות את משרד הפנים להקצות לטובת יישובי התוכנית תקציב פיתוח ייחודי בהיקף של 120 מלש"ח מהם 40 מלש"ח מתוך תקציבי הפיתוח המוקצים להם מדי שנה במשרד הפנים ו-80 מלש"ח תקציב תוספתי ממשרד האוצר בפריסה על-פני חמש שנים 2020-2016.
הקצאת חלקו של משרד הפנים תהיה על פי נוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הנהוגה במשרד הפנים. הקצאת חלקו של משרד האוצר תהיה יחסית, בהתאם למספר תושבי הרשות ביחס לכלל התושבים ביישובי התוכנית, כמפורט ברשימת היישובים. למען הסר ספק, מועצות אזוריות שבהן יישובים הנכללים בתוכנית זו, יקבלו תקצוב כאמור רק בגין תושבי היישובים הכלולים בתוכנית, והתקציב שיינתן לרשות בגינם ייועד על ידי הרשות לטובת פעילות פיתוח בתחום יישובים אלו בלבד.

21. מבני דת – להנחות את משרד הפנים להשתתף במימון בכפוף לכל דין, בהקמה, בשיפוץ ובאחזקת מבני דת, בתי תפילה, בתי קברות, מקומות קדושים ובתי לוויות במגזר הדרוזי והצ'רקסי לרבות באמצעות המועצה הדתית העליונה, בהתאם לתוכנית  שתגובש בתיאום עם משרד ראש הממשלה ובהתייעצות עם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. היקף התוכנית יעמוד על סך של 80 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 מהם 20 מלש"ח ממקורות משרד הפנים (4 מלש"ח לשנה) ו-60 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי ממשרד האוצר (12 מלש"ח לשנה). מכלל התקצוב כאמור יוקצו 15 מלש"ח למועצה הדתית הדרוזית לטובת השלמת פיתוח קבר הנביא יתרו (שועיב) בקרני חיטין. יישום הסעיף כפוף לבחינה משפטית, בתיאום עם משרד המשפטים.

22. חיזוק שדרת העובדים ברשויות – להנחות את משרד הפנים לקדם תכניות לעידוד פרישה מוקדמת של עובדים ותיקים ביישובי התוכנית במטרה לקלוט עובדים חדשים לרשויות המקומיות. היקף התוכנית יעמוד על סך של 30 מלש"ח, שיועברו כתקציב תוספתי ממשרד האוצר, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 (6 מלש"ח לשנה).

23. דרכים חקלאיות, ניקוז ומחקר ופיתוח חקלאי יישומי – להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר לגבש, בתוך 60 יום, תכנית לפיתוח דרכים חקלאיות ותכנית להסדרת הניקוז הפנימי והאזורי ביישובים הכלולים בתוכנית זו כדלקמן:
א. ניקוז בנחלים ארציים – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ייתן, במסגרת נהלי התמיכה, העדפה לפרויקטים של ניקוז בנחלים ארציים שיש להם השפעה על יישובי התוכנית.
ב.  ניקוז בנחלים ותעלות אזוריות – משרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בסך של 15 מלש"ח לשנים 2018-2016 (5 מלש"ח כל שנה), בהתאם לצרכים המקצועיים שיגובשו על-ידי רשויות הניקוז לצורך הסדרה ותחזוקה של תשתיות ניקוז אזוריות באגני ניקוז שבהם מצויים יישובי הדרוזים והצ'רקסים. ההקצאה תיעשה בהתאם לנהלי תמיכות שיגובשו לצורך העניין על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתיאום עם משרד האוצר.
ג. תיעול פנימי ביישובים – משרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בסך של 35 מלש"ח, בפריסה על פני 5 שנים (2020-2016) שיועברו לרשויות הניקוז האגניות בהתאם לנוהל תמיכות שיגובש לטובת העניין על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ובתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לצורך סיוע להסדרת פעולות ניקוז פנימי בתוך יישובי התוכנית.
ד. דרכים חקלאיות – להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר לפעול לסלילה ושיקום דרכים חקלאיות ביישובי התוכנית בהתאם לנהלי מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובהתחשב בתנאים הטופוגרפיים הייחודים של היישובים שכלולים בתוכנית, בהשקעה כוללת בסך 15 מלש"ח, בפריסה על פני 5 שנים (2020-2016) מהם 5 מלש"ח ממקורות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ו-10 מלש"ח תקציב תוספתי ממשרד האוצר.
24. התייעלות אנרגטית – להנחות את משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים לסייע למועצות המקומיות הכלולות בתוכנית בגיבוש ובפרסום מכרזים לטובת ביצוע פרויקטי התייעלות אנרגטית. משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים יקצה לצורך כך סך של 1 מלש"ח בפריסה על פני שנתיים (2017-2016 – חצי מלש"ח כל שנה) ומשרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בסך 5 מלש"ח בפריסה על פני שנתיים (2017-2016 – 2.5 מלש"ח לשנה).

25. תקצוב משלים למבני ציבור חוץ תקציביים – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להעמיד תקציב בסך 30 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, לטובת סיוע לרשויות של יישובי התוכנית בכיסוי חלקן של הרשויות בתקצוב תכניות שבהן אושרה לפי הוראות כל דין הקמת מבנים במימון מפעל הפיס, וכן בכפוף להוראות תכנית מתקנים לאומית ככל שתיקבע לפי סעיף 17יד(ב)(2) לחוק הספורט, התשמ"ח–1988, לטובת סיוע בהקמת מבנים במימון המועצה להסדר הימורים בספורט (טוטו). לצורך כך יקצה המשרד לפיתוח הנגב והגליל 10 מלש"ח ממקורותיו (2 מלש"ח לשנה), ומשרד האוצר יקצה תקציב תוספתי בסך 20 מלש"ח (4 מלש"ח לשנה).

26. שילוט ומספור – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל ליישם בשנים 2020-2016 את התוכנית שגיבש בתיאום עם משרד ראש הממשלה להצבת שילוט רחובות ביישובי התוכנית שיותאם לתוכנית לפיתוח תיירות ביישובי התוכנית, בהיקף של 15 מלש"ח, בפריסה על-פני חמש שנים, מהם 5 מלש"ח ממקורות מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל (1 מלש"ח לשנה) ו-10 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (2 מלש"ח לשנה).

27. פעילות תרבות, חינוך וספורט – להנחות את המשרד לפיתוח הנגב והגליל להכין תכניות לקידום ילדים ונוער (שחמט, ספורט, פעילויות חינוכיות, תרבות וכו') בהיקף של 19.5 מלש"ח ובפריסה על פני 5 שנים 2020-2016, מהם 17.5 מלש"ח תקציב תוספתי ממשרד האוצר ו-2 מלש"ח ממקורות המשרד לפיתוח הנגב והגליל, ובכפוף להוראות כל דין לעניין פעילות בתחומים אלה. התוכניות יתואמו עם משרד ראש הממשלה והגורמים המקצועיים האחראים על החינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי במשרד החינוך ובמשרד התרבות והספורט לפי העניין. כמו כן הממשלה רושמת לפניה התחייבות עמותת מפעלות חינוך וחברה להעמיד תקציב בהיקף של 15 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016.

28. תחבורה ובטיחות בדרכים – להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול לשיפור ולפיתוח התשתיות התחבורתיות במגזר הדרוזי-צ'רקסי, כדלקמן:

א. לבצע את פעולות הפיתוח הנכללות בצבר פרויקטים א' עד ג' בהתאם לתוכנית שהוגשה למשרד ראש הממשלה וכן לנקוט בפעולות נוספות לשיפור תשתיות התחבורה (לרבות מחוץ לשטח השיפוט של היישובים) ובכלל זה הסדרת צמתים, מעגלי תנועה, תאורה וכו'. רשימת הפרויקטים בצבר תוכל להתעדכן בהתאם לשיקולים מקצועיים, בתיאום עם משרד האוצר ובהסכמת משרד ראש הממשלה. היקף התוכנית יעמוד על 175 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים  2020-2016 (35 מלש"ח לשנה) .

ב. להטיל על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לבצע פעילות חינוך והסברה לנושא בטיחות בדרכים במגזר הדרוזי-צ'רקסי. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תקצה ממקורותיה סך של 2.5 מלש"ח לטובת פעילות זאת, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016 (500 אלש"ח לשנה).

ג. להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול להעברת הטיפול בכבישים הבינעירוניים חוצי היישובים הכלולים בתוכנית לידי חברת "נתיבי ישראל", וזאת על בסיס בחינה מקלה. לשם כך יגובשו קריטריונים ייחודיים אשר יתנו התייחסות מיוחדת לכבישים מס' 672 חוצה עוספיא ודאליית אל כרמל, 806 חוצה מע'אר, 864 חוצה פקיעין, 864 חוצה ראמה     ו-89 חוצה חורפיש.

29. בריאות – להנחות את משרד הבריאות להכין, בתוך 120 יום, תכנית להקמת תחנות לבריאות המשפחה ותוכנית לחינוך ולקידום בריאות ביישובים הכלולים בהחלטה בתיאום עם משרד ראש הממשלה ועל פי שיקולים מקצועיים, ולהקצות ליישומה 14.5 מלש"ח, בפריסה על פני חמש שנים 2020-2016, מהם 6 מלש"ח ממקורות משרד הבריאות (1.2 מלש"ח לשנה), ו-8.5 מלש"ח תקציב תוספתי ייעודי שיוקצה על ידי משרד האוצר (1.7 מלש"ח לשנה). במסגרת התוכנית תיבחן גם חלופה של הקמת מרכזים אינטגרטיביים בשילוב עם התקציבים הקבועים בסעיף 18(א) (פיתוח מבני ציבור). כמו כן, ייבחן אופן הפעלת התחנות לבריאות המשפחה במסגרת החלופות הקיימות כיום.

30. מרכז המורשת של העדה הדרוזית – בהמשך לחוק המרכז למורשת הדרוזים בישראל, התשס"ז–2007, להנחות את משרד התרבות והספורט להשלים את הקמת מרכז המורשת של העדה הדרוזית בתוך 4 שנים. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד התרבות והספורט  סך של 30 מלש"ח, בהרשאה להתחייב החל משנת 2016.

31. השלמת הקמה של בתי יד לבנים – בהמשך להחלטת ועדת מנכ"לים משנת 1993, להקים שלוחות של בית יד לבנים ביישובים עוספיא, ירכא ובית ג'ן, באמצעות הרשויות המקומיות או משרד הבינוי, כפי שייקבע על ידי משרד ראש הממשלה בהשקעה כוללת של 3 מלש"ח. משרד ראש הממשלה יקצה לצורך כך 3 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2016 – 2020 ובהרשאה להתחייב החל משנת 2016.

32. ליווי התוכנית וייעוץ לטובת יישומה – משרד ראש הממשלה יפעל בתיאום עם ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות לביצוע בקרה ולקידום היישום של החלטה זו. לצורך כך, יקצה משרד האוצר תקציב תוספתי בסך 5 מלש"ח בפריסה על פני חמש שנים 2016 – 2020. תקציב זה ישמש, בין השאר, לטובת מחקר סטטיסטי מלווה באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גיבוש מודל מעקב ומערכת מחשוב תומכת, התקשרות עם יועצים וגופים נוספים, ולצורך מעקב אחר התועלות וההשפעות של יישום התוכנית על התושבים והיישובים הנכללים בתוכנית, ולצורך בניית מאגר מידע ובסיס נתונים שיאפשרו מיטוב השקעות הממשלה בתוכנית זו ובתוכניות המשך.

32א. משרד הפנים יקצה סך של 200 מלש"ח בשנת 2015 לטובת צמצום פערים תקציביים ותשתיתיים ברשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. לצורך כך יעביר משרד האוצר למשרד הפנים, בתוך 14 יום ממועד החלטה זו, תקציב תוספתי בסך 200 מלש"ח כאמור. התקצוב האמור יהיה ייעודי למגזר הדרוזי והצ'רקסי ולא ישפיע על כלל תקציבי הרשויות המקומיות כפי שנקבעו בין משרד האוצר לבין משרד הפנים בטרם קבלת החלטה זו לרבות הסכם פנים–אוצר לתקציב 2015. משרד הפנים יקבע את אופן הקצאת התקציבים לרשויות אלה על-פי תבחינים שייקבעו בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ובהתייעצות עם פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות.

33. המשרד לפיתוח הנגב והגליל יבצע את הפעולות הנדרשות ממנו לצורך יישום החלטה זו בכל יישובי התוכנית, לרבות ביישובים שאינם בתחומי הנגב או הגליל, בהתאם להגדרתם לפי חוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל.

34. ניהול ושונות –

א. משרדי הממשלה והגופים השונים השותפים לתוכנית זו יתאמו עם משרד ראש הממשלה את תכניות העבודה הקשורות לתוכנית זו בתחילת כל שנת עבודה, וכן בכל עת שייעשה שינוי בתוכניות אלו במהלך תקופת התוכנית.

ב.  משרד ממשלתי רשאי, בפרויקטי פיתוח המחייבים זאת, להתחייב על סכום העולה על התזרים השנתי המתוקצב לו, וזאת בהרשאה להתחייב בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם משרד ראש הממשלה.

ג. תקציבים אלו אינם מהווים חלופה לכל תקציב אחר שהוקצה על-ידי משרדי הממשלה לטובת אוכלוסיית המיעוטים בכלל, ואוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסים בפרט למעט אם נאמר אחרת במפורש באותו סעיף.

ד. משרד ראש הממשלה יקים ועדת היגוי למעקב ובקרה אחר יישום התוכנית בהשתתפות יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, משרד האוצר ונציגי המשרדים השותפים בתוכנית וכן נציגים נוספים כפי שימצא משרד ראש הממשלה לנכון. הוועדה תתכנס לפחות אחת לחצי שנה.

ה. תקופת התוכנית הנדונה נקבעה באופן שמיועד לאפשר השלמת פרויקטי תכנון ופיתוח ופעולות שהצלחתן ויישומן מותנה בהיותן תכניות רב שנתיות.

ו. אופן התקצוב של התוכנית יהיה בהתאם למתווה שגובש בין משרד ראש הממשלה לבין משרד האוצר.

ז. כל שר בתחומו ועל-פי הנחיות הביצוע המפורטות בכל אחד מסעיפי החלטה זו יהיה אחראי על ביצוע המטלות שבתחום אחריותו. 

35. סבסוד פיתוח תשתיות למשרתי כוחות הביטחון מקרב אוכלוסיות המיעוטים – לקבוע סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות לבנייה חדשה בקרקעות מדינה בשיעור של 90% למשרתי כוחות הביטחון ביישובי התוכנית וביישובי מגזרי המיעוטים שבאזורי העדיפות הלאומית כהגדרתם בהחלטת הממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013, בהתאם לנוסחה שסוכמה בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד הבינוי בעקבות החלטות הממשלה מס' 2332 ומס' 2861, בשינויים המחויבים, וזאת החל ממועד קבלת החלטה זו ועד לסוף שנת 2020.

הסבסוד לפי סעיף זה יחול גם לגבי מכרזי קרקע שפורסמו קודם מועד החלטה זו וטרם הגיע המועד האחרון להגשת הצעות לגביהם.

בסעיף זה "משרתי כוחות הביטחון" – כהגדרתם בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1312 מיום 31.12.13 וכל החלטה אחרת של מועצת מקרקעי ישראל שתבוא במקומה.

לצורך יישום סעיף זה ביישובי הדרוזים והצ'רקסים, להקצות סך של 20 מלש"ח שישמש לטובת תיגבור הסבסוד ביישובי הדרוזים והצ'רקסים, ובהם בלבד.

הערות:
א. לאור שינוי תקופת הפריסה של התוכנית, שגובשה במקור לשנים 2020-2016, משרד ראש הממשלה, בתיאום עם משרד האוצר והמשרדים הרלוונטיים ובהתייעצות עם פורום הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, ישלים בתוך 14 יום את פריסת התקציב המעודכנת לשנים 2019-2015.

ב. במסגרת יישום ההחלטה, ייבחן גם ההיבט של שוויון מגדרי בהתייעצות עם השרה גילה גמליאל.

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.

לאוכלוסיות הדרוזיות והצ'רקסיות מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים.

הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. ב-1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2013, האוכלוסייה הדרוזית הנכללת בהחלטה זו מונה כ-136,000 איש. כל היישובים הדרוזיים בישראל נמצאים בצפון הארץ; מרביתם באזור גיאוגרפי מובחן בגליל המערבי וחלקם בשני יישובים (דאליית-אל-כרמל ועוספיא) במחוז חיפה. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על-פי רוב על צלע הר. רמת התשתיות ביישובים הדרוזיים אינה נותנת מענה מספק לצרכי התושבים, והיישובים הדרוזיים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים.

הצ'רקסים בישראל מתגוררים בשני כפרים: ריחניה וכפר כמא, ואוכלוסייתם בישראל מונה כ-4,300 איש. מוצאם של הצ'רקסים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. מאפייני האוכלוסייה והיישובים הצ'רקסיים דומים במהותם לאלו של יישובי הדרוזים.
הדרוזים והצ'רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים מחשש לשלמות והישרדות הקהילה.
בהחלטה זו, הממשלה מחליטה לקבוע ליישובי הדרוזים והצ'רקסים המפורטים ברשימת היישובים הכלולה בהחלטה, תכנית פיתוח לשנים 2020-2016. התוכנית תכלול גם מתחם קבר  נביא יתרו המשויך לעדה הדרוזית, המצוי מחוץ לתחום יישובי התוכנית, וזאת לעניין סעיף 21 להחלטה.
מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
נכון לסוף שנת 2013 האוכלוסייה הדרוזית מנתה בארץ 136,000 תושבים המהווים 1.7% מכלל אוכלוסיית המדינה, מספר משקי הבית עמד על 31,000, המהווים 1.4% מכלל משקי הבית בישראל. אוכלוסיית הצ'רקסים בארץ מנתה 4,300 שמתגוררים בשני כפרים.
האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בישראל הינה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 26 לעומת 29.3 במגזר היהודי. על אף האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות כמעט ולא מתקיימות ביישובי הדרוזים והצ'רקסים עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, שמתקשה לשלם בעד הפעילויות האלה.
אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל- 83% – אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 75%). 60% מתוכם מתגייסים ליחידות קרביות בצה"ל. הצעירים הדרוזים והצ'רקסים מתגייסים לשלוש שנים לפחות, ודוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים; כפועל יוצא, נגרמים להם קשיים בהתמודדותם בשוק העבודה, בשל הפער בניסיון המקצועי ביחס למועמדים אחרים ממגזרי המיעוטים.
בשל המיקום הגיאוגרפי של יישובי הדרוזים והצ'רקסים ובשל מאפיינים חברתיים האופייניים לאוכלוסייה זו, אפשרויות התעסוקה הנמצאות בטווח יוממות ממרבית יישובי הדרוזים והצ'רקסים מוגבלת, עניין המחדד אף יותר את הצורך לשדרג את תשתיות התחבורה ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.
בתחום החינוך היסודי והתיכוני התוצאות של השנים האחרונות מלמדות על הישגים יפים. אחוז הזכאים לבגרות בסוף שנת 2013 עמד על 64.4% במגזר הדרוזי-צ'רקסי לעומת 60% במגזר היהודי ו-53.3% במגזר הערבי. הישגים אלו הם חדשים והם תוצאה של השקעות מיוחדות בתחום החינוך שנכללו במסגרת החלטות ממשלה קודמות לטובת פיתוח יישובי הדרוזים והצ'רקסים, אותן יש לשמר. ואכן, ל-73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על 60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%. מובן, שעל מנת לשמר את המשך מגמת השיפור בתוצאות החינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי יש צורך בהמשך השקעה רציפה נוספת לאורך השנים הבאות. בהינתן מצבם החברתי-כלכלי של מרבית תושבי היישובים הדרוזים והצ'רקסים, אין מקורות חלופיים למימון ההשקעה בתחומים אלו.
בתחום האקדמי עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המגזר הדרוזי לבין מגזרים אחרים. אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי ו- 26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.
מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים
הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות נמצאות בקשיים כלכליים ותפקודיים ניכרים. בשל העדר מקורות הכנסה מתעשייה, משירותים וממסחר, שיעור ההכנסות העצמיות של הרשויות נמוך, והן נסמכות באופן משמעותי על סיוע מהמדינה.
כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסייה הדרוזית. יישוב חדש ראשון מצוי כיום בשלבי תכנון ראשוניים לקראת הבאת התזכיר בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזיים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבנייה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.
הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבנייה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תכניות תכנון ובניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסים אינם יכולים להתחתן כל עוד הם לא בנו בית.
מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזיים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013 בעניין הגדרת אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית.
על מנת לצמצם פערים אלו תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר ביישובים המפורטים  בסוף החלטה זו כיישובים בעלי עדיפות לאומית, ולהעניק להם סיוע כמפורט בהחלטה זו. יצוין כי ליישובים הדרוזיים באזור הגולן נקבעה תכנית סיוע נפרדת, במסגרתה הוכרזו אף הם כיישובים בעלי עדיפות לאומית, וכנן נקבעה להם תכנית פיתוח המותאמת לצרכיהם, השונים במהותם מהצרכים ומהמאפיינים של יישובי הדרוזים והצ'רקסים הכלולים בתוכנית זו.
עדיפות לאומית לעניין סעיף 35 להחלטה
בהתייחס לסעיף 35 להחלטה, השיקול שביסודו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.
בהחלטת הממשלה מס' 667 מיום 04.08.2013 הכריזה הממשלה על יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק. זאת בהתאם לאמות מידה מסוימות – לרבות אזורי פריפריה (תוך שקלול מדד חברתי-כלכלי עם מדד פריפריאליות) ובמטרה להשיג יעדים מסוימים – ביניהם הגדלת האוכלוסייה באזורי פריפריה וצמצום פערי הזדמנויות.
מתוך היישובים האמורים שהוכרו כבעלי עדיפות לאומית, ליישובי הדרוזיים והצ'רקסיים וליישובי המיעוטים הנכללים בהחלטה מס' 667, מאפיינים ייחודיים המבדילים אותם מיתר יישובי העדיפות הלאומית שעל פי החלטה 667. על פי נתוני הלמ"ס, מרביתן המוחלט של רשויות המיעוטים והרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות מצויות בדירוג סוציו-אקונומי נמוך. לכך מתווספת מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים וביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים מהווה בעיה ייחודית בחומרתה כפי שעולה מנתוני משרד הבינוי.
באשר ליישובי המיעוטים –  לצד מיעוט התחלות בנייה מדווחות, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה במחירי הדיור. כך למשל, מסקר שנערך בנצרת, נמצא כי מחיר דירה ממוצע בשכונה חדשה שקול לכ-190 משכורות ממוצעות במשק, כאשר הממוצע הארצי עומד על 139 משכורות.
אחד הנתונים המעיבים על התפתחותו של שוק דיור ביישובי המיעוטים הינו המחסור בקרקעות מדינה בתחומיהן, שכן המקרקעין ביישובי המיעוטים הם בחלקם הארי קרקעות פרטיות. גם בקרקעות המדינה, שיעור מכרזי השיווק שנכשלו גבוה במיוחד. על פי ניתוח של נתוני משרד הבינוי, בשנים 2009-2005 תוכננו כ- 200,000 יח"ד המתאימות לשיווק, מתוכן כ-30,000 יח"ד ביישובי המיעוטים. בפועל, שווקו רק 20% מיחידות הדיור שתוכננו ביישובי המיעוטים לעומת 70% מיחידות הדיור שתוכננו ויועדו ליישובי המגזר היהודי.
בנוסף לכך, בכל הנוגע ליישובי הדרוזים והצ'רקסים –  70% מהקרקעות הן בבעלות פרטית וכ-30% מהן בבעלות המדינה. בכמחצית מיישובי התכנית לא היו שיווקים בקרקעות מדינה בעשור האחרון. באשר לקרקעות בבעלות פרטית, רמת הסחירות בקרקעות נמוכה ביותר וכמעט שלא מתקיימות עסקאות מכר. זאת שכן בחברה המסורתית הקמת בית מהווה תנאי לנישואין, והמשפחות שיש קרקע בבעלותן מנצלות אותן לצרכי המשפחה בהתאם לקצב התפתחותה. כתוצאה מכך, מצעירים רבים נבצר להקים בית. כפי שתואר לעיל, נתון נוסף המייחד את שוק הדיור בקרב יישובי התכנית ומקשה על התפתחותם הוא הימצאותם בטופוגרפיה הררית משופעת, ממנה נגזרות עלויות פיתוח גבוהות במיוחד. יוער כי מאפיינים אלו נכונים גם ליישובים דאליית-אל-כרמל ועוספיא, אשר לא נכללו בהחלטה 667, לא בשל מאפייניהם אלא בשל השתייכותם לנפת חיפה, כאמור לעיל.
סבסוד פיתוח תשתיות בבנייה חדשה הוא כלי שביכולתו לעודד התחלות בנייה, לסייע בהגדלת היצע הדירות ולהקל על מצוקת הדיור ביישובים האמורים. סבסוד פיתוח למשרתי כוחות הביטחון מקרב מגזר המיעוטים ניתן על פי החלטות ממשלה שונות כבר משנת 2008 נוכח החשיבות שנודעת לעידוד שירות כאמור, ובשים לב גם לאבדן ההכנסה הנגרם למשרתים בתקופת שירותם, ביחס לאלו שאינם משרתים ונכנסים לשוק העבודה מוקדם יותר.

על מנת לצמצם את הפערים האמורים, מוצע להכיר ביישובי התוכנית וכן ביישובי מגזרי המיעוטים שבאזורי העדיפות הלאומית כהגדרתם בהחלטת הממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013, כיישובי עדיפות לאומית ולהעניק להם את הסיוע בתחום סבסוד הפיתוח המפורט בסעיף 35.

רשימת היישובים הנכללים בתוכנית