תכנית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסים לשנת 2020 ותיקון החלטת ממשלה

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 959 מיום  10.1.2016 (להלן – החלטה 959) ועל יסוד עבודת המטה שבוצעה והושלמה ע"י המשרד לשיתוף פעולה אזורי באמצעות המנהלת לפיתוח חברתי כלכלי בחברה הדרוזית והצ'רקסית (להלן – המינהלת), להכריז על היישובים הדרוזים והצ'רקסים, המפורטים בנספח 2 בהחלטה, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו, ולהפעיל בהם תכנית פיתוח לשנת 2020 כמפורט להלן ובהתאם לטבלה התקציבית המצורפת כנספח 1. 

לאור הבחירות הצפויות לכנסת ה-23, מובאים להלן לאישור הממשלה רק מרכיבי התוכנית הנדרשים באופן מידי לשנת 2020 בלבד, הכול כמפורט בגוף ההחלטה כדלקמן:  

1.    משרד החינוך
א.    חינוך פורמאלי: להנחות את משרד החינוך להמשיך להפעיל בשנת 2020 תוכניות פדגוגיות אשר פעלו מכוח החלטה 959 והמיועדות לתגבור פעילות חינוכית בהיקף של 16.5 מיליון ש"ח. האמור יתבצע בהתייעצות עם המנהלת ופורום ראשי הרשויות הכלולות בתכנית ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. לצורך כך משרד החינוך יקצה 16.5 מיליון ש"ח ממקורותיו. לעניין התקציב המשרדי של משרד החינוך, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית משולבים בבסיס תקציב משרד החינוך. לפיכך, ככל שפריט בתכנית הוכלל כבר, באותו היקף כספי, לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, יראו אותו, לאחר התייעצות עם המנהלת, כאילו תוקצב במסגרת התכנית.
ב.    חינוך בלתי פורמאלי: להורות למשרד החינוך לתגבר את החינוך הבלתי פורמאלי בתקציב בסך 10 מיליון ש"ח באמצעות המשך מימוש תכניות אשר פעלו מכוח החלטה 959 ועדכונן לצורכי המגזר הדרוזי והצ'רקסי בשנת 2020. התכניות מתייחסות בהתאם לצורך לכל הרצף החינוכי, החל מהחינוך הקדם יסודי  ועד החינוך העל-יסודי. האמור יתבצע על ידי משרד החינוך בהתייעצות עם פורום ראשי הרשויות הכלולות בתכנית בהתייעצות עם המנהלת ועם אגף התקציבים במשרד האוצר. משרד האוצר יקצה למשרד החינוך סך של 9 מיליון ש"ח לטובת סעיף זה ומשרד החינוך יקצה לצורך כך 1 מיליון ממקורותיו. לעניין התקציב המשרדי של משרד החינוך בגובה 1 מיליון ש"ח, יובהר שחלק מהסעיפים הצפויים להיכלל בתוכנית משולבים בבסיס תקציב משרד החינוך. לפיכך, ככל שפריט בתכנית הוכלל כבר, באותו היקף כספי, לאותה מטרה ולאותו פרק זמן בבסיס התקציב, יראו אותו, לאחר התייעצות עם המנהלת, כאילו תוקצב במסגרת תקציב משרד החינוך בתכנית.
ג.    בינוי וחידוש מבנים במוסדות חינוך – בהמשך להחלטה 959, להנחות את משרד החינוך, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ובהתייעצות עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, באמצעות המנהלת, ועם פורום ראשי הרשויות הכלולות בתכנית, לפעול בהתאם לתכנית שגובשה מכוח החלטה 959 לצמצום פערים דחופים בבניית כיתות וחידוש מבנים במוסדות חינוך ביישובי התוכנית. התוכנית תופעל בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך. היקף התכנית לשנת 2020 יעמוד  על סך של 10 מיליון ש"ח ממקורותיו של משרד החינוך במסגרת התקציב של תכנית החומש לבניית כיתות לימוד (התכנית לשנים 2021-2017). כמו כן משרד החינוך יפעל באופן מידי להכנת תכנית לטיפול בחידוש, שיפוץ והסרת מפגעי בטיחות במבני מוסדות חינוך ביישובי התכנית.

2.    משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
א.    תגבור שירותי רווחה – להנחות את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לתגבר פעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנת 2020, בסך כולל של 10.25 מיליון ש"ח. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תקציב תוספתי ייעודי בסך 6.25 מיליון ש"ח בשנת 2020, ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יקצה ממקורותיו 4 מיליון ש"ח. הקצאת התקציב לרשויות ביישובי התכנית תיעשה על פי קריטריונים שיקבע משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהתאם לתכניות שיאושרו מולו.  התקציב האמור מיועד להמשך יישומן של תכניות שתוקצבו במסגרת החלטה 959. אם יבקש משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להחליף תכניות שתוקצבו במסגרת החלטה 959 בתכניות אחרות, יובאו התכניות לאישור המנהלת. כמו כן, במהלך שנת 2020 ייבחנו צורכי הרשויות ביישובי התכנית. 
ב.    מרכזי הכוון תעסוקתי – להנחות את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להמשיך להפעיל מרכזי הכוון תעסוקתי לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית  בשנת 2020 בהמשך לאמור בהחלטה 959. אופן הפעלת המרכזים ייקבע בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ולפי כל דין. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סך של 4 מיליון ש"ח בהתאם לסיכום בין המשרדים. לעניין שנת 2020 סעיף זה יבוא במקום סעיף 11 בהחלטה 959. 

3.    משרד הכלכלה והתעשייה:
הפעלת מרכז ליווי לעסקים קטנים ובינוניים – להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה להמשיך להפעיל את מרכז הליווי לעסקים קטנים ובינוניים שהוקם מכוח החלטה 959 על שלוחותיו ומשמש את כלל יישובי התכנית. היקף התוכנית יעמוד על 2.5 מיליון ש"ח, מתוכם 0.75 מיליון ש"ח יוקצו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, ו- 1.75 מיליון ש"ח יוקצו על ידי משרד האוצר כתקציב תוספתי ייעודי בשנת 2020.

4.    משרד הבינוי והשיכון:
א.    קידום תכנון מפורט בקרקע פרטית – להנחות את משרד הבינוי והשיכון לפעול לפי תכנית העבודה שגובשה בהתאם לסעיף 12 להחלטת הממשלה מס' 2332 מיום 14.12.2014 ולסעיף 15  להחלטה 959, ולקדם, בשיתוף פורום ראשי הרשויות הכלולות בתכנית, תכנון מפורט בקרקע פרטית ביישובי התוכנית בהיקף של 10 מיליון ש"ח. לצורך כך יקצה משרד הבינוי והשיכון ממקורותיו  סך של 5 מיליון ש"ח, ומשרד האוצר יעביר למשרד הבינוי והשיכון תקציב תוספתי ייעודי בסך 5 מיליון ש"ח לשנת 2020.
ב.    פעילות חברתית לגיל הרך – להנחות את משרד הבינוי והשיכון להמשיך להפעיל, בשיתוף הרשויות המקומיות, את פרויקט השיקום החברתי ביישובי התוכנית, בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון תוך התמקדות בתוכניות לגיל הרך בהשקעה כוללת של 7 מיליון ש"ח. לצורך כך, משרד הבינוי והשיכון יקצה סך של 7 מיליון ש"ח ממקורותיו, הקצאת התקציב לרשויות השונות תיעשה על-פי כללים שיקבע משרד הבינוי והשיכון בתיאום עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי באמצעות המנהלת. 
ג.    פיתוח שכונות ותיקות – להנחות את משרד הבינוי והשיכון להמשיך לבצע השלמות פיתוח דחופות בשכונות ותיקות ביישובים הדרוזים והצ'רקסים בהתאם לקריטריונים הקיימים במשרד הבינוי והשיכון ובתיאום עם המשרד לשיתוף פעולה אזורי באמצעות המנהלת, בהיקף של 16 מיליון ש"ח ממקורות המשרד. 

5.    משרד הבריאות: 
תחנת אם וילד – להנחות את משרד הבריאות להקצות סך של 1.5 מיליון ש"ח לצורך הקמת תחנת אם וילד ביישוב סאג'ור אשר בו הוקמה שכונה חדשה לחיילים משוחררים מכוח החלטה 959. לצורך כך, משרד האוצר יעביר למשרד הבריאות תקציב תוספתי ייעודי בסך של 1.5 מיליון ש"ח בשנת 2020.  

6.    משרד הביטחון:
הפעלת מרכזים לטובת בני משפחות שכולות של בני העדה הדרוזית – בהמשך להוראת  סעיף 32 בהחלטה 959, להנחות את משרד הביטחון להמשיך ולסייע להפעלת מרכזים לטובת בני משפחות שכולות של בני העדה הדרוזית  ולהעמיד את תקציב התמיכה בנושא זה על סך של 1 מיליון ש"ח. לצורך כך, יקצה משרד הביטחון ממקורותיו סך של 1 מיליון ש"ח בשנת 2020.

7.    משרד הפנים:
א.    תקציבי פיתוח – להנחות את משרד הפנים להקצות בהרשאה להתחייב ליישובי התכנית תקציב פיתוח בהיקף של 45 מיליון ש"ח  בהרשאה להתחייב בשנת 2020. הקצאת התקציב תהיה בהתאם לנוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הקיימת במשרד הפנים, לפי זמינות הביצוע ברשויות ואך ורק לפרויקטים דחופים וחיוניים ובתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר. למען הסר ספק, מועצות אזוריות שבהן יישובים הנכללים בתוכנית זו יקבלו תקצוב כאמור רק בגין תושבי היישובים הכלולים בתוכנית, והתקציב שיינתן לרשות בגינם ייועד על ידי הרשות לטובת פעילות פיתוח בתחום יישובים אלו בלבד. לצורך כך, יקצה משרד הפנים מתקציבו 14.5 מיליון ש"ח, בהרשאה להתחייב, בשנת 2020, ומשרד האוצר יעביר למשרד הפנים סך של 30.5 מיליון ש"ח בשנת 2020 בהרשאה להתחייב.
המסגרת האמורה תוקצה לצורך המטרות האמורות, והכול בכפוף לכך שהמדובר כאמור בפרויקט דחוף וחיוני שאושר ככזה על ידי משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר –
1.    תיקון ליקויים בטיחותיים משמעותיים בתשתיות רשותיות ובמבני ציבור של הרשויות המקומיות המופעלים על ידן.
2.    סיוע מיידי הנדרש במקרים שבהם מבנים או ציוד של רשות מקומית ניזוקו ואי שיקומם עלול לגרום לפגיעה מהותית בתפקודה התקין של הרשות המקומית.
3.    שיקום ותיקון תשתיות ניקוז.
4.    רכישת ציוד מכני הנדסי לפתיחת צירי חילוץ והצלה.
5.    מימון רכישת ציוד חימום למבני ציבור של הרשויות המקומיות והמופעלים על ידן.
6.    מטרה אחרת ממטרות (1) עד (5), המקיימת את התנאי של דחיפות וחיוניות, ואשר לא ניתן היה לצפותה בעת קבלת החלטה זו, אשר תיבחן על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הפנים ובאגף התקציבים במשרד האוצר בשים לב להיותן מטרות מסוג אלה המפורטות לעיל, וכן בהתחשב במידת חיוניותה ודחיפותה. מטרות אחרות כאמור יאושרו רק בנסיבות חריגות. 
ב.    תקצוב שירותים מוניציפליים המשכיים בתחומי החינוך והרווחה: להנחות את משרד הפנים להקצות עד 25 מיליון ש"ח בשנת 2020 לטובת המשך מתן שירותים מוניציפליים שוטפים בתחומי החינוך והרווחה, שהם המשכיים לשירותים שהוענקו מכוח החלטה 959 ושהם חיוניים ודחופים ביישובי התכנית. הקצאת התקציב תהיה בהתאם לתבחינים שייקבעו במשרד הפנים בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר. תבחינים כאמור יקבעו בין היתר כי התקציב יוענק רק לתכניות המשכיות להחלטה 959 ושהן חיוניות ודחופות. בנוסף, הקצאת התקציב מותנית במתן אישור תקצוב פרטני של משרד הפנים לכל רשות. משרד הפנים יתן אישור כאמור לאחר שיוכיחו לפניו חיוניות ודחיפות הבקשה, חוסר יכולתה של הרשות לממן את השירותים האמורים וכן כי בהיעדר סיוע חלופי מצד המדינה, הפעילות שהתקיימה מכוח החלטה 959 תיפסק. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי ייעודי בסך 25 מיליון ש"ח בשנת 2020.
ג.    פירעון מלוות וכיסוי גירעונות – להנחות את משרד הפנים להקצות סך של 20 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בשנת 2020 למימון פירעון מלוות וכיסוי גירעונות מצטברים ביישובי התוכנית אשר אושרה או צפויה להיות מאושרת בהן במהלך שנת 2020 תכנית הבראה ואשר אי תקצוב זה עלול להביא באופן מיידי לפגיעה מהותית בתפקודה של הרשות המקומית. הקצאת התקציב תיעשה בהתאם לתבחינים שייקבעו במשרד הפנים ביחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים תקציב תוספתי ייעודי בסך 20 מיליון ש"ח בשנת 2020. 

8.    המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל: 
א.    מרכזי נעורים – המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ימשיך להפעיל את פרויקט "מרכזי נעורים" ביישובי התוכנית בשנת 2020 באמצעות ספק שייבחר כדין. מרכזים אלה ימשיכו לפעול להעצמת בני הנוער ואוכלוסיית הצעירים הדרוזים והצ'רקסים על-ידי פיתוח מנהיגות, חיזוק ההתנדבות והמעורבות החברתית, שיפור הישגים לימודיים, חינוך למצוינות, מתן מענה לנוער בסיכון ועשייה למען החברה והסביבה. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סך של 5 מיליון ש"ח והמשרד יקצה ממקורותיו 5 מיליון ש"ח. 
ב.    פעילות תרבות, חינוך וספורט – להורות למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להמשיך להפעיל תכניות לקידום החינוך לספורט – לרבות עידוד ספורט נשים, שחמט וטניס – אשר פעלו מכוח החלטה  959 באמצעות ספק שייבחר כדין. לצורך יישום סעיף זה, משרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סך של 3 מיליון ש"ח והמשרד יקצה ממקורותיו 1 מיליון ש"ח. 
ג.    מיתוג התיירות – להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להמשיך בשנת 2020 ביישום התוכנית למיתוג התיירות במגזר הדרוזי-צ'רקסי. לצורך כך, יקצה המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סך של 1.5 מיליון ש"ח בשנת 2020. 

9.    המשרד לשיתוף פעולה אזורי:
א.    מתן פתרונות לילדים בסיכון במגזר הדרוזי – להנחות את המשרד לשיתוף פעולה אזורי להקצות 4 מיליון ש"ח בשנת 2020  ממקורותיו להמשך הפעלת תכניות בשנת 2020 אשר פעלו מכוח החלטה 959 הנותנות מענה לילדים בסיכון במגזר הדרוזי ועדכונן בהתאם לצרכים עדכניים של המגזר הדרוזי והצ'רקסי. הקצאת התקציב תיעשה בהתאם לקריטריונים שייקבעו במשרד לשיתוף פעולה אזורי בהתייעצות עם משרד החינוך ועם פורום ראשי הרשויות.
ב.    תקציב פעילות למנהלת – להנחות את המשרד לשיתוף פעולה אזורי להמשיך לתקצב את פעילות המנהלת במהלך שנת 2020 בהיקף  כולל של 3  מיליון ש"ח לצורך קידום כלכלי וחברתי ביישובי התוכנית בהתאם לתוכנית העבודה השנתית שגיבשה המנהלת. תכנית העבודה תכלול ליווי התכנית בהחלטה זו  וייעוץ לטובת יישומה. כן תפעל המנהלת להכין תכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הדרוזים והצ'רקסיים לשנים 2024-2020, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים ופורום ראשי הרשויות הכלולות בתכנית. התכניות כאמור תובאנה לאישור הממשלה שתוקם לאחר הבחירות לכנסת ה-23, בתוך חודשיים מיום כינונה. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי תקציב תוספתי ייעודי בסך 3 מיליון ש"ח לשנת 2020.  

10.    תחבורה: 
לתקן את סעיף 28(א) להחלטה 959 באופן הבא: במקום: "היקף התוכנית יעמוד על 175 מיליון ש"ח, בפריסה על פני חמש שנים  2020-2016 (35 מיליון ש"ח לשנה) ." יבוא: "היקף התוכנית יעמוד על 140 מיליון ש"ח, בפריסה על פני ארבע שנים  2019-2016 (35 מיליון ש"ח לשנה).  בהתאם, תופחת הרשאת הכבישים בסל המיעוטים ב-35 מיליון ש"ח בשנת 2020. 

11.    משרד המשפטים
הממשלה רושמת לפניה, כי הצוות הבין-משרדי להסרת חסמים בדיור, בתכנון ובפיתוח במגזר הדרוזי,  יציג את הצעותיו ומסקנותיו המפורטות באמצעות המנהלת שבמשרד לשיתוף פעולה אזורי לממשלה הבאה. בצוות חברים המשרד לשיתוף פעולה אזורי, משרד המשפטים, אגף התקציבים, מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, פורום ראשי הרשויות. הצוות יזמן להתייעצויות גם נציגים רלוונטיים נוספים ממשרדי הממשלה האמונים על התכנון והפיתוח. 

12.    יובהר כי אין בהארכת החלטת הממשלה לשנת 2020 כדי להגדיל את ההוצאה התקציבית מעבר לאמור בהחלטה זו.

13.    עד לאישורו בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2020 כל הקצאות התקציבים לפי החלטה זו כפופות להוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 49ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. 

עדיפות לאומית
בהחלטת ממשלה מס' 3738 מיום 15.4.2018 קבעה הממשלה אזורים ויישובים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית, ובכלל זה מרבית היישובים נשוא החלטה זו (מלבד דאליית אל כרמל ועוספיא), כפי שפורטו בטבלה שבנספח 2 להחלטה.  בהחלטת ממשלה מס' 959 מיום 10.1.2016 הוכרזו יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי המפורטים בה כאזור עדיפות לאומית והוחלט על תכנית פיתוח להעצמת היישובים בשנים 2016-2019.  בהחלטה זו הממשלה מחליטה לייחד את היישובים האמורים מתוך כלל אזורי העדיפות הלאומית, ולקבוע להם תכנית פיתוח לשנת 2020, בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט- 2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק. 

בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק"), בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול המרכזי שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק. 

לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית מאפיינים ייחודיים המבחינים בינה לבין יתר מגזרי האוכלוסייה בישראל. הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה, אשר בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה בעבר, התיישבה באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה. 

ב- 1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2018, האוכלוסייה הדרוזית מנתה כ-144,131 נפש בהתאם לנתוני הלמ"ס.

מוצאם של הצ'רקסיים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. שפתם נקראת אדיגה והם מתגוררים בשני כפרים ריחניה וכפר כמא בגליל. אוכלוסיית הצ'רקסיים מנתה בשנת 2018 לפי נתוני הלמ"ס כ- 4,516 איש.
הדרוזים והצ'רקסיים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה. 

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, כיום מתוכננות לבניה ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים כ- 1,800 יח"ד. מדובר בכמות דיור שהיא קטנה באופן יחסי לשיעורם של הדרוזים והצ'רקסיים באוכלוסייה.

לפי נתוני צה"ל בין השנים 2012- 2019 השתחררו יותר מ- 8,000 חיילים דרוזים וצ'רקסיים. בתקופה זו שווקו פחות מ- 4,000 יח"ד לחיילים משוחררים, וגם זאת לא בכל היישובים. לדוגמא, השיווק האחרון ביישוב עוספיא היה בשנים 1993 – 1994, ובישובים בית ג'ן וג'וליס בשנת 1997.

מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי הביאו ליצירת פערים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס' 3738. שותפות הגורל שנרקמה בין המגזר הדרוזי והצ'רקסי למדינת ישראל ותרומתם לביטחון המדינה ולחוסנה של החברה, מעצימה את תחושת התסכול של בני האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית ואת האופן בו נתפסים הפערים הקיימים בקרב תושבי היישובים.

מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים
כלל הרשויות הדרוזיות נמצאות במעמד סוציו אקונומי נמוך בין 2 ל- 4, מלבד כפר כמא הצ'רקסי ופקיעין שנמצאים במעמד 5. כלל היישובים מדורגים נמוך גם במדד הפריפריאליות חמישה יישובים במדד 4, עשרה יישובים במדד 3 והיישוב ריחניה שנמצא במדד 2.

מתוך 14 הרשויות הכלולות בתוכנית, ישנה מועצה ממונה אחת, ול- 12 רשויות מוצמד חשב מלווה. כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסייה הדרוזית. הממשלה קיבלה החלטה מס' 5233 מיום 18.11.2012 על הקמת יישוב דרוזי חדש כחלק מהפתרון הכולל למצוקת הדיור. המועצה הארצית לתכנון ובניה אישרה את הקמת היישוב בהחלטתה מיום 5.1.2016 אך הקמת היישוב עוד לא החלה.

בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבניה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי. 

הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבניה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תכניות תכנון ובניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסיים אינם יכולים להתחתן כל עוד לא בנו בית.

מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
בהתאם ללקט נתונים שפורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באפריל 2019: 98% מהדרוזים מתגוררים בתוך יישוביהם שמחולקים בין מחוז הצפון ( 81% מהאוכלוסייה) ומחוז חיפה ( כ- 19%). ב- 13 יישובים האחוז שלהם עולה על 94%, וב-7 ישובים 100% מהתושבים הם דרוזים.  80% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי הכולל זוג עם ילדים. זהו האחוז הגבוה ביותר לעומת הדתות האחרות בארץ.

בשנת 2018 היו בישראל כ- 38 אלף משקי בית המשויכים לעדה הדרוזית, המהווים כ- 1.5% מכלל משקי הבית בדומה לשנים קודמות. אף שהייתה ירידה בשיעורי הפריון באוכלוסייה הדרוזית, מספר הילדים הממוצע למשפחה דרוזית עמד בשנת 2017 על 2.1 ילדים לאישה – נמוך מזה של היהודיות (3.2) והמוסלמיות (3.4) ודומה לזה של נשים נוצריות (1.9). יחד עם זאת, גודל משק הבית הממוצע בשנת 2018 נאמד בכ- 3.88 נפשות והינו גבוה יותר ממשקי בית יהודיים (3.09) והנוצרים (2.98). מספר גורמים תרבותיים השפיעו על כך, בין היתר, מגורי הילדים הבוגרים עם הוריהם, הן עקב סיבות תרבות ומסורת, הן עקב מצוקת הדיור. גם גיל הנישואים בגילאי 29-25 עלה מ-37% בשנת 1996 ל-62% בשנת 2016. בקרב הנשים עלה גיל הנישואים באותן שנים מ- 46% ל-63% בקרב נשים בגילאי 24-20. 

האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בישראל היא אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 27.9 לעומת 29.3 במגזר היהודי. 26.3% מהאוכלוסייה הדרוזית הינם ילדים עד גיל 14 שנים וכ- 6.1% מהאוכלוסייה בני 65 ומעלה. 

בקרב העדה  הדרוזית נמצא פער גדול בין השתתפות גברים בכח העבודה לבין זו של הנשים. שיעור  הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב- 2018 ל- 71.1% ואילו שיעור הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל- 43.2%.
אחוז זכאי הבגרות ביישובי התכנית בהתאם לנתוני משרד החינוך, עלה ל 81% בשנת 2018 בעקבות ההשקעה הגדולה במערכת החינוך הדרוזית והצ'רקסית בתכניות הרב שנתיות האחרונות 959, 2332 ו- 2861. לעומת זאת ל- 73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על  60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%.

בהתאם לנתוני הלמ"ס, בשנת תשע"ח (2017/8) למדו 4.9 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה, כאשר בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם בכ- 2.5%. בראיה רב שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3 במהלך 18 השנים האחרונות אך החלוקה הפנימית בין נשים לגברים עומדת על 35% גברים לעומת 65% נשים.  כיום, אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי ו- 26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזים בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.

תחושת הביטחון האישי של הדרוזים באזור מגוריהם, לפי הודעת הלמ"ס, עמדה על 97.4%. שיעור גבוה ביחס לממוצע הארצי שעמד על 90%.
אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל- 83%, אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 72%). הצעירים הדרוזים והצ'רקסיים, שמתגייסים לשלוש שנים לפחות, דוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים במשך שנים, דבר שגורם להם לנחיתות מובנית מול אוכלוסיות מיעוטים אחרות בהתמודדותם לאחר מכן בשוק העבודה, בין אם הפרטי ובין אם הציבורי, בין היתר בגלל אובדן השנים ובגלל הפער בניסיון מקצועי שמתרחב לאורך השנים אל מול מועמדים אחרים. 
בהחלטת ממשלה מס' 3738 מיום 15.4.2018, קבעה הממשלה אזורים ויישובים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית, ובכלל זה מרבית היישובים נשוא החלטה זו (מלבד דאליית אל כרמל ועוספיא), כפי שפורטו בטבלה שבנספח 2 להחלטה.  מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי, והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו, הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטה מס' 3738.

על מנת לצמצם פערים אלו, תוך מתן אפשרות לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית לשמור על מאפייניה המיוחדים, מוצע להכיר באזור שהוגדר בנספח 2 להחלטה זו כאזור עדיפות לאומית, ולהעניק לו סיוע כמפורט לעיל.
נספח מס' 1 – 
 

נספח מס' 2 –
רשימת היישובים הנכללים בתוכנית