תכנית למיגון דירתי מפני ירי תלול מסלול בעיר אשקלון ותיקון החלטת ממשלה

בשל האיום הביטחוני המוגבר שעמו מתמודדים תושבי העיר אשקלון והצורך בצמצום פערי מיגון; בהמשך להחלטת הממשלה מס' 658 מיום 22.12.2020, (להלן – החלטה 658), ולנוכח הימשכות האיום הביטחוני שעמו מתמודדים תושבי העיר אשקלון,  להרחיב את הסיוע לעיר אשקלון באמצעות קידום פתרונות מיגון למרחב הציבורי והמשותף בעיר אשקלון וסיוע בקידום פתרונות מיגון דירתיים בעיר אשקלון:
א.    הרחבת הסיוע לעיר אשקלון, בהמשך להחלטה 658 
לכלי הסיוע שנקבעו בהחלטה 658 יתווספו הכלים בסעיפים 1 ו-2 שלהלן:
1.    להורות לרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לקדם תכנית סטטוטורית להתחדשות בניינית לאזור הוותיק של העיר אשקלון, אשר תקבע באילו תחומים ובאילו תנאים ניתן לאפשר התחדשות עירונית ברמת הבניין הבודד, לרבות הוראות המתאימות את התכנון לצורכי העיר בהיבטים כלכליים, חברתיים, תכנוניים, אדריכליים ותשתיתיים. לצורך כך יקצה משרד האוצר לרשות להתחדשות עירונית סך של 2.5 מיליון ש"ח בשנת 2022.
2.    להורות למשרד לשירותי דת להקצות ממקורותיו סך של 2 מיליון ש"ח לשנת 2022, עבור בינוי בתי כנסת ממוגנים. כמו כן, לרשום את הודעת עיריית אשקלון על כך שתעמיד תקציב בשנת 2022 בגובה של 1 מיליון ש"ח לכל הפחות עבור בינוי בתי כנסת כאמור.
ב. סיוע בקידום פתרונות מיגון בעיר אשקלון
3.    להורות למשרד הביטחון להקצות מתקציב ייעודי שהועמד בסעיף "הוצאות חירום אזרחיות" (סעיף 16 לתקציב המדינה) במסגרת החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מספר ב/302 מיום  16.7.20218 באופן חד פעמי סך של 8.5 מיליון ש"ח לשנת 2022, עבור פתרונות מיגון בעיר אשקלון, לרבות שיפוץ מקלטים קיימים, ובכלל זה מקלטים ציבוריים, מקלטים משותפים ומיגון חדרי מדרגות, בהתאם לעמדה המקצועית של פיקוד העורף ומערכת הביטחון.
4.    להורות למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקצות סך של 9 מיליון ש"ח בשנת 2022 לעיריית אשקלון עבור הקמת מרכז חוסן ממוגן בעיר. לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סך של 9 מיליון ש"ח בשנת 2022. 
5.    להורות למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקים ולהפעיל מרכז טיפול באמצעות בעלי חיים עבור תושבי אשקלון, הסובלים מחרדה וסימפטומים פוסט-טראומטיים כתוצאה מהמציאות הביטחונית בעיר. לצורך כך יקצו המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בחלוקה שווה, סך של 3 מיליון ₪ לשנת 2022. התקציב יאוגם במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ויוקצה לעיריית אשקלון בכפוף להגשת תוכנית עבודה למשרד ואישור ועדת התמיכות המשרדית.
סיוע במימון פתרונות מיגון דירתיים באשקלון
6.    להנחות את החשב הכללי במשרד האוצר, בשיתוף משרד הבינוי והשיכון, לגבש ולהפעיל מודל הלוואות ומענקים לסיוע במימון ממ"דים לדירות אשר נמצאות ללא פתרון מיגון דירתי או קומתי בעיר אשקלון. 
א.    התקציב יבוצע על ידי משרד הבינוי והשיכון. 
ב.    הלוואות למימון פתרונות מיגון דירתיים:
1)    המימון יתבצע באמצעות נטילת הלוואות לדיור בשיעורי הריבית הנהוגים לפי חוק הלוואות לדיור, תוך מתן אפשרות למשכן את הנכס כבטוחה לפירעון ההלוואה, בכפוף לכל דין.
2)    גובה ההלוואה למימון בינוי פיתרון מיגון דירתי יעמוד על סך של עד 158 אלף ש"ח או 100% משיעור עלות הבינוי, לפי הנמוך מביניהם.
3)    להנחות את החשב הכללי לפעול למול הבנקים למשכנתאות כדי לבחון את האפשרות כי ההלוואות לפי סעיף זה תועמדנה ע"י הבנקים ממקורותיהם, בהתאם לכללים לעניין העמדת הלוואות מוכוונות ממקורות הבנקים. 
ג.    זכאות למענקים למימון פתרונות מיגון דירתיים:
1)    במסגרת תכנית ההלוואות, יופעל מסלול לסיוע באמצעות מתן מענקים מותנים לבעלי דירות ללא מיגון דירתי או קומתי בהתאם לתנאים הנוספים המפורטים להלן, חלף הלוואה כמפורט לעיל.
2)    אוכלוסיית הזכאים לקבלת המענקים תוגדר בהתאם לקריטריונים המצטברים בסעיף א' וב' שלהלן:
א.    אזרחים בגיל הפרישה עם תוספת השלמת הכנסה או מי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות כרתוקים לכיסא גלגלים עם קצבת נכות כללית של הביטוח הלאומי על אי כושר השתכרות בשיעור של 75% ויותר, עם הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה;
ב.    תושבי העיר אשקלון אשר בבעלותם, כפי שתוגדר על ידי אגף החשב הכללי ועל ידי משרד הבינוי והשיכון, דירה יחידה בבניין משותף או בית צמוד קרקע בעיר, והם מתגוררים בדירתם.
3)    גובה מענק מימון בינוי פתרון מיגון דירתי יעמוד על סך של עד 158 אלף ש"ח או 100% משיעור עלות הבינוי, לפי הנמוך מביניהם. 
ד.    להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לקידום מיגון דירות הדיור הציבורי בעיר אשקלון שבהן מתגוררים תושבים שהינם אזרחים בגיל הפרישה או מי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות כרתוקים לכיסא גלגלים. 
ה.    הזכאות לסיוע מכח תכנית זו היא בגין דירה אחת בלבד לכל זכאי.
ו.    מנגנון ההפעלה למתן ההלוואות והמענקים והתנאים הרלוונטיים להם, ייקבעו על ידי מנכ"ל משרד ראש ממשלה, החשב הכללי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון או נציגיהם (להלן – צוות היישום), והכול בכפוף למגבלת התקציב האמורה בסעיף 12. 
ז.    יתר כללי ההלוואות והמענקים ייקבעו על ידי החשב הכללי, בתיאום עם משרד הבינוי והשיכון.
ח.    הצוות יגבש המלצה למתכונת התקשרות עם גורמי ביצוע מוצעים, ככל שתידרש, לצורך בניית פתרונות המיגון הדירתיים, וזאת בתוך 90 ימים ממועד קבלת החלטה זו. ככל שזכאי, למעט זכאי שהוא דייר דיור ציבורי, יהיה מעוניין למגן עצמאית את דירתו, הוא יוכל לקבל את ההלוואה או המענק הכספי עבור פתרון המיגון הדירתי כאמור בסעיף 6, שלא דרך גורמי הביצוע שהוצעו. 

הסרת חסמים לקידום פתרונות מיגון באשקלון
7.    להנחות את משרד הפנים להקצות, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, סך של 1.5 מיליון ש"ח לעיריית אשקלון, עבור:
א.    קידום תכנית מפורטת שתכלול הוראות בינוי (כדוגמת קווי בניין, תכסית, מרחק בין בניינים וגובה בניין) שיתקנו את התכניות המפורטות והמקומיות החלות בעיר אשקלון, כך שבקשה להיתר להוספת מרחב מוגן לבניין קיים שאינו כולל מרחב מוגן, שתוגש בהתאם לתכנית האמורה, תיחשב כבקשה להיתר תואם תכנית וככזו היא לא תהיה טעונה הקלה מתכנית, ובכך תקל על הליכי הרישוי להוספת מרחבים מוגנים לבניינים קיימים.
ב.    תכנון ותיאום עבור קידום תכנית המיגון והסרת חסמים למימושה.
לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר למשרד הפנים סך של 1.5 מיליון ש"ח בשנת 2022.
8.    להטיל על משרד הבינוי והשיכון להנגיש את המידע הנוגע למסלול ההלוואות ומסלול המענקים בשפות: אנגלית, אמהרית, רוסית וערבית, לרבות תרגום החלק הרלוונטי באתר האינטרנט.
9.    להטיל על צוות היישום לבחון בתום שנתיים ממועד קבלת ההחלטה את אופן התקדמות מימוש מתווה המענקים כאמור בסעיף 6 לעיל. הצוות רשאי להזמין לדיונים את נציגי הרשות המקומית ככל שימצא לנכון. הצוות יגיש את המלצתו לראש הממשלה ולשר האוצר.
ג.  קידום תיקון חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969
10.    לרשום את הודעת שר המשפטים כי יקדם תיקון חקיקה לסעיף 71ב לחוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, שענייננו שינויים ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה, כך שלצורך קבלת החלטה על הרחבת דירה פלונית אחת או יותר לשם בניית מרחב מוגן דירתי או מרחב מוגן קומתי במבנה או באגף מסוים בבית מורכב, כמשמעותו בסעיף 59 לחוק, תידרש הסכמה של בעלי דירות שבבעלותם שישים אחוזים מהדירות באותו מבנה או אגף (במקום הסכמה של בעלי שישים אחוזים מהדירות בכל הבית המשותף). בתיקון החקיקה כאמור ייקבעו הסדרים ואיזונים במטרה למנוע פגיעה בזכויותיהם של בעלי הדירות באגפים או מבנים אחרים בבית המשותף בעקבות החלטה כאמור; וזאת בדומה לעקרון שביסוד המנגנונים הקיימים היום בסעיף 11 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), תשס"ח-2008.
ד. תקציב
11.    לצורך מימון סעיפים 1, 4, 5, 6 ו-7 בשנת 2022, יקצה משרד האוצר תוספות בסך של 70 מיליון ש"ח  כמפורט להלן: 
א.    2.5 מיליון ש"ח לרשות להתחדשות עירונית לטובת מימון סעיף 1 לעיל.
ב.    9 מיליון ש"ח למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לטובת סעיף 4 לעיל.
ג.    1 מיליון ש"ח למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לטובת מימון סעיף 5 לעיל.
ד.    56 מיליון ש"ח למשרד הבינוי והשיכון לטובת מימון סעיף 66 לעיל.
ה.    1.5 מיליון ש"ח למשרד הפנים לטובת מימון סעיף 7 לעיל. 
12.    לצורך מימון סעיף 6 לעיל בכל אחת מהשנים 2023 עד שנת 2027, יוקצו 50 מיליון ש"ח בשנה למשרד השיכון והבינוי מתוך התקציב המפורט בסעיף קטן 1(ה) להחלטת הממשלה מס' 551 מיום 24.10.2021. 
13.    מתוך התקציב האמור בסעיף 11, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון באופן חד פעמי לשנת 2022, סך של 900 אלף ש"ח, למימון הקמת מערך מחשובי לניהול התהליך ובקרתו.
14.    כל משרד בתחום עיסוקו יפעל, בכפוף לכל דין, ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1801 (יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית). 
15.    אופן מימוש התכנית, לרבות משך התכנית, המועדים להגשת בקשות בהתאם להחלטה זו ומועדי הביצוע, ייקבעו ויוגבלו בשים לב למסגרת התקציב שיועד לביצועה.
עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – החוק), בנושא אזורי עדיפות לאומית, סעיפים 1 ו-2 להחלטה זו נשענים על השיקול הקבוע בסעיף 151(ב)(1) לחוק, בעניין המצב הביטחוני באזור או ביישוב, והם מהווים צעדים משלימים ונוספים על אלו שנכללו בהחלטה 658 ונסמכת על הנימוקים שפורטו בה ועל אלו המפורטים להלן. 
יתר הסעיפים המנויים בהחלטה זו, והנוגעים לסיוע במיגון דירתי, נסמכים על שיקולים מקצועיים הנוגעים למצב הביטחוני באשקלון, ועל שיקולים מקצועיים הרלוונטיים לקביעת האוכלוסיות הזכאיות לסיוע בעיר, וזאת בהתבסס בין היתר על התשתית העובדתית המובאת בפרק העדיפות הלאומית בהחלטה 658 ובהחלטה זו להלן ועל נתונים נוספים הרלוונטיים לעניין.
כאמור בנימוקי העדיפות הלאומית המובאים בהחלטה 658 ועל פי הערכות מערכת הביטחון, העיר אשקלון מהווה מטרה מרכזית לארגוני טרור ברצועת עזה והיא חשופה למנעד רחב של איומים ביטחוניים, שהם שונים וייחודיים ביחס לשאר אזורי מדינת ישראל (למעט יישובי עוטף עזה). על פי נתוני מערכת הביטחון, מאז מבצע "צוק איתן" ב-2014 ועד לעת הזאת, בעיר אשקלון היו נפגעים רבים באופן יחסי בגוף ובנפש, ועל פי נתונים שהתקבלו מעיריית אשקלון, מתוך כלל נפגעי החרדה בעיר כ-250 סבלו מפגיעות חרדה ברמה גבוהה. החלטה זו באה בהמשך ובהשלמה להחלטות קודמות ומיועדת לתת מענה ממוקד לעיר אשקלון, בשים לב למטרות המוגדרות בסעיף 1 להחלטה 658.
מהמידע שנמסר ממערכת הביטחון עולה כי רמת האיום על תושבי העיר אשקלון, מאז מבצע "צוק איתן", שונה וייחודית ביחס לכל יתר הרשויות המקומיות, בארץ בכלל ובדרום בפרט, למעט אלו הנכללות בתחום עוטף עזה, אשר נתונות למנעד רחב יותר של איומים ואשר לאור מאפייניהם הנבדלים נקבעו כאזור עדיפות לאומית נפרד בהחלטת ממשלה מס' 566, מיום 22 בנובמבר 2020, שעניינה "תכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2021-2022 ותיקון החלטות ממשלה". הייחודיות באיומים באה לידי ביטוי, בין היתר,  בהיקף ההתרעות והשיגורים לעיר, וכן בהיבטים נוספים. גם בראיה תלת-שנתית, היה מספר ההתרעות באשקלון גבוה משמעותית ביחס לכל יתר הרשויות, למעט הרשויות בעוטף עזה. תמונה דומה עולה מבחינת מספר השיגורים לעיר אשקלון, ביחס ליתר הרשויות בדרום ובמדינה בכלל. במסגרת זו נמצא, כי למעט עוטף עזה, הפגיעה באשקלון עולה על הפגיעה בכל יתר הרשויות המקומיות בישראל בכלל ובמחוז הדרום בפרט.  
חומרת האיומים אליהם חשופה העיר אשקלון מביאה להתמודדויות ייחודיות ומורכבות של העיר ותושביה. 
מבצע "שומר החומות"
ביום ירושלים שחל בכ"ח באייר תשפ"א, 10 במאי 2021, החל צה"ל במבצע צבאי רחב-היקף ברצועת עזה, לאחר שארגוני הטרור הפלסטינים בהובלת חמאס החלו בירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה ובהמשך גם למרכז הארץ, עקב המהומות בישראל ברמדאן 2021. המבצע נמשך 11 ימים עד להפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-21 במאי, בשעה 02:00 בלילה. בתוך כך, ספג אזור הדרום את עיקר הפגיעות, כאשר העיר אשקלון ספגה באופן יחסי את מספר השיגורים והפגיעות הגבוה ביותר. על פי הנתונים שהתקבלו ממערכת הביטחון, מספר הרקטות ששוגרו לעבר אשקלון היה הגבוה ביותר ובפער של יותר מפי ארבעה מהעיר אשדוד (המדורגת שנייה במספר השיגורים, למעט אזור עוטף עזה). כמו כן, מספר הנפילות בעיר אשקלון היה הגבוה ביותר, פי שלושה מאשר בעיר אשדוד, המדורגת שנייה כאמור. כמו כן, בהשוואה ליישובים בטווח של 40-7 ק"מ, לא נמצאו יישובים שבהם היקף ההתרעות היה דומה לה. עוד יצוין כי עד לחודש יוני 2019, ההתרעות שהופעלו במועצות אזוריות התייחסו לצבר של יישובים בכל מועצה אזורית, ואילו לאחר מועד זה שטח ההתרעה הרלוונטי התייחס לכל ישוב בנפרד, ובהתאם לכך שגרת החיים התקינה הופרה ברמת הישוב בלבד ולא בכל המועצה האזורית.
נוסף על הנימוקים האמורים לעיל, נכללה בדברי ההסבר  להצעת ההחלטה התייחסות לצעדים למיגון יחידות דיור באשקלון.