תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ותיקון החלטת ממשלה

עקב משבר נגיף הקורונה והשינוי באורחות החיים של תושבי המדינה ובמטרה לשפר את השירות הממשלתי והציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי באמצעות שירותים דיגיטליים, ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 2097 מיום 10 באוקטובר 2014 (להלן – החלטה 2097), מס' 2443 ו-2444 מיום 15 בפברואר 2015, מס' 1933 מיום 30 באוגוסט 2016 (להלן – החלטה 1933), מס' 2733 מיום 11 ביוני 2017, מס' 4813 מיום 12 בינואר 2020, מס' 1855 מיום 11 באוגוסט 2016 ומס' 2960 מיום 6 באוגוסט 2017: 
א. האצת השירותים הדיגיטליים לציבור
האצת פיתוח האזור האישי הממשלתי לאזרחים ולעסקים 
1.    בהמשך לסעיפים 8(א)(2) ו-9(ג)(6) להחלטה 2097 ולהקמת האזור האישי, להטיל על משרד הדיגיטל הלאומי (להלן – משרד הדיגיטל) להאיץ את אפיון והקמת התשתיות הנדרשות לאזור האישי לאזרחים ולעסקים במטרה להנגיש לציבור את המידע האישי אודותיו, המצוי בידי משרדי הממשלה ויחידות סמך (להלן ביחד – משרדי ממשלה) ולאפשר לציבור לבצע את כלל הפעולות הנדרשות מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים באופן מותאם אישית ובמקום אחד (להלן – האזור האישי הממשלתי) ולהעלותו לאוויר עד ליום 31 באוגוסט 2020. יובהר כי בשלב זה כלל המידע והנתונים שיוצגו באזור האישי לא ייאספו ויישמרו במאגר מידע ברשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל (להלן – רשות התקשוב). ככל שיוקם מאגר לצורך שמירת מידע כאמור, ייעשה הדבר רק לאחר בחינת היבטי הגנת הפרטיות. 
2.    לקבוע כי עד ליום 30 ביוני 2021 יעלה לאוויר יישומון (אפליקציה) המותאם למכשירים ניידים שבו ניתן יהיה לצרוך את כלל השירותים שבאזור האישי וכי כל השירותים שיפותחו ויועלו לאזור האישי יפותחו כך שניתן יהיה לצרוך אותם גם ביישומון המותאם למכשירים ניידים. 
3.    לקבוע כי עם קבלת החלטה זו, שירותים ממשלתיים דיגיטליים חדשים הטעונים הזדהות, יפותחו באופן מותאם לאזור האישי וניתן יהיה לצרוך אותם דרכו, לרבות באמצעות זיהוי עם תעודת הזהות החכמה. 
4.    לצורך יישום סעיפים 2-1 לעיל, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 38 מיליון ש"ח.
טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים באזור האישי הממשלתי
5.    להטיל על משרד הדיגיטל ועל מנכ"לי המשרדים המפורטים מטה לקדם שינוי עומק של תהליכים בירוקרטיים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים ופלטפורמות טכנולוגיות רוחביות, בדגש על ארגון השירותים הניתנים על ידי גופים ציבוריים סביב צורכי הלקוח, ככל הניתן על-פי אירועי חיים (להלן – טרנספורמציה דיגיטלית). השירותים יונגשו באזור האישי הממשלתי. לשם כך, יוקמו צוותי משימה בין-משרדיים שיפעלו במשותף לפרק זמן מוגדר, ויורכבו מנציגי משרד הדיגיטל, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה ונציגי המשרדים הרלוונטיים. צוותי המשימה יתוכללו על ידי מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" במשרד הדיגיטל (להלן – ישראל דיגיטלית). 
צוותי המשימה יפעלו בשני מישורים: בטווח הקצר, בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו – העלאה לאוויר של שירותים דיגיטליים בסיסיים המספקים ערך ללקוחות הקצה (Minimum Viable Product) ברמה המשרדית, תוך העדפה לפיתוח שירותים הטעונים הזדהות אשר אינם דיגיטליים כיום באזור האישי הממשלתי; בטווח הבינוני, בתוך 240 יום ממועד קבלת החלטה זו – העלאה לאוויר של שירותים אחודים, ברמה בין-משרדית, באזור האישי הממשלתי וכן ביצוע צעדים להקלת נטל בירוקרטי תוך יישום מדיניות ASK ONCE  (מדיניות "פעם אחת בלבד"), ייעול תהליכים והמלצות לשינויים רגולטורים בשירותים האמורים. 
צוותי המשימה יעדכנו את נציגי ייעוץ וחקיקה לגבי סוגיות מהותיות הנוגעות להגנת הפרטיות שיעלו במהלך עבודת הצוותים. נציגי ייעוץ וחקיקה יבחנו את הצורך לקבוע לגבי סוגיות אלה או לגבי סוגיות אחרות הנוגעות להגנת הפרטיות, הנחיות משפטיות רוחביות הנוגעות לעבודת הצוותים.
לצורך יישום סעיף זה, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 100 מיליון ש"ח.
צוותי המשימה ותחום עיסוקם:
א.    פתיחת חברה ופתיחת עוסק – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי רשות התאגידים, רשות המיסים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה, בנק ישראל, ייעוץ וחקיקה והרשות לאיסור הלבנת הון. הצוות יעסוק בטרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: בקשה לרישום חברה, פתיחת תיק לחברה במע"מ, מס הכנסה ו/או ניכויים, פתיחת תיק מע"מ לעוסק מורשה או פטור, פתיחת תיק לעצמאי במס הכנסה ו/או ניכויים ופתיחת תיק עצמאי בביטוח לאומי. 
ב.    יבוא מסחרי – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות המסים, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה, משרד התרבות והספורט, רשות העתיקות והמינהל האזרחי. הצוות יעסוק, בין היתר, בטרנספורמציה דיגיטלית של בקשה לקבלת רישיונות, אישורי והיתרי יבוא, בדגש על השלמת הקמת אתר אחוד להנגשת מידע על חוקיות היבוא שבאחריות משרדי הממשלה המנויים בסעיף זה (בהמשך לסעיפים 15-14 בהחלטה מס' 2318 מיום 11 בדצמבר 2014) וטופס אחוד להגשת הבקשה והעברת מידע אודות פריטי היבוא מהמכס לרגולטורים.
ג.    מעבר בין עבודות – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וזרוע העבודה. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: הרשמה ווידוא ביצוע תהליכי חיפוש עבודה מרחוק בשירות התעסוקה, תביעה לדמי אבטלה, הבטחת הכנסה, אבחון תעסוקתי, תיאום מס ובקשה להחזר מס שנגבה ביתר.
ד.    מעבר דירה – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים, השלטון המקומי, רשות המיסים, משרד החינוך, רשות החשמל, הרשות הממשלתית למים ולביוב ודואר ישראל. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: שינוי מען, שינוי כתובת למשלוח דואר, בקשה לקבלת ספח לתעודת זהות, פטור ממס הכנסה לתושבים בפריפריה, אישור תושב, רישום לארנונה וקבלת תג חניה עירוני.
ה.    פטירה והיערכות ליום שאחרי אובדן כשירות – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי משרד הבריאות, הרשם לענייני ירושה והאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, בתי הדין הרבניים, המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החוץ, בנק ישראל והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: הוצאת הודעת פטירה, הנפקת רישיון קבורה בבתי החולים ובלשכות הבריאות, רישום פטירה למי שנפטר בארץ, הנפקת תעודת פטירה, תביעת קצבת שארים הפקדת צוואה וייפוי כח מתמשך.
ו.    לידה – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח הלאומי, זרוע העבודה. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: רישום לידת תינוק, רישום שם ילוד, הנפקת תעודת לידה, תביעת דמי לידה וזימון תור ראשון לטיפת חלב.
ז.    סיעוד – בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3379 מיום 11 בינואר 2018, בצוות המשימה יקחו חלק נציגי משרד הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, רשות האוכלוסין וההגירה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והמשרד לשוויון חברתי. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: תביעה לגמלת סיעוד, קוד אשפוז סיעודי והעסקת עובד זר בסיעוד.
ח.    נכות – בצוות המשימה יקחו חלק נציגי המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, רשות המסים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון, זרוע עבודה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המשרד לשוויון חברתי, אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יעסוק בטרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים (בדגש על איחוד הוועדות הרפואיות, ככל הניתן, ואפשרות ביצוען ללא התייצבות כלל או באמצעים דיגיטליים מרחוק): קצבת נכות, גמלת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים, פטור ממס לנכה, אביזרי שיקום וניידות, תג חניה לנכה והעברת בעלות על רכב נכה. 
הממשלה רושמת את הודעת המוסד לביטוח לאומי, כי יהיה ניתן לצרוך את השירותים הדיגיטליים של המוסד לביטוח לאומי שיפותחו במסגרת הצוותים המנויים בסעיף זה גם דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי.
יישום מדיניות "פעם אחת בלבד" (ASK ONCE)
לצורך יישום מדיניות "פעם אחת בלבד" כפי שנקבע בהחלטה 1933:
6.    לתקן את החלטה 1933 כדלקמן:
א.    סעיפי ההגדרות ב(1)-(3) ו-ג(1) יימחקו ובמקומם יבואו הסעיפים הבאים:
ב(1) "מידע": אישור או נתונים הקיימים במאגר ממשלתי.
ב(2) "אישור" – אישור שהונפק על ידי משרד ממשלתי, בין אם הוא בגדר מידע על אודות אדם ובין אם לאו.
ב(3) "מאגר ממשלתי": כל מרשם ופנקס הקיימים מכוח חיקוק המצוי באחריות משרד ממשלתי או מאגר מידע כהגדרתו בהחלטה זו אלא אם כן קבע משרד נותן שירות, כי בנסיבות העניין, לא ניתן להתבסס על מאגר המידע לצורך מתן השירות.
ב(4) "מידע על אודות אדם" – מידע, כמשמעו בחוק הגנת הפרטיות, לרבות ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם, ולרבות מידע כאמור, אם הוא ניתן לזיהוי, כשלעצמו או במצטבר עם מידע נוסף.
ב(5) "ועדה להעברת מידע" – כמשמעה בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו–1986.
ג(1) "מאגר מידע" – אוסף נתונים שמנוהל באמצעים אלקטרונים באופן מובנה למטרת ביצוע תפקידי המשרד הממשלתי ומנוהל ומעודכן במסגרת הפעילות השוטפת של המשרד הממשלתי.
ב.    סעיפים 1(א)(3)(ב)-(ג) יתוקנו כך שהמילים: "על אודות אדם" יימחקו בסעיפים אלו.
7.    לצורכי מימוש מדיניות 'פעם אחת בלבד', לקבוע כי גופים ציבוריים, לרבות רשויות מקומיות, יוכלו לנהל את כל הטפסים שלהם על גבי תשתיות ממשל זמין (לרבות תשתית הטפסים והאזור האישי), כך ששדות המידע שבטופס המבוססים על מידע כהגדרתו בהחלטה 1933 ימולאו באופן אוטומטי עם פתיחתו ע"י האזרח באזור האישי באמצעות הצגת המידע מהמשרד בעל המידע בשדות הטופס. העברת הטופס למשרד נותן השירות תתבצע על ידי האזרח ככל שיהיה מעוניין בכך. אין בסעיף זה כדי למנוע דרכי מימוש אחרות של מדיניות 'פעם אחת בלבד'.
8.    להטיל על מנכ"לי המשרדים וראשי הגופים המפורטים בטבלה, בתיאום עם משרד הדיגיטל, להחצין את תחומי המידע הבאים בשדרת המידע הממשלתית, על פי מודל נתונים אחיד, וזאת עד ליום 30 באפריל 2021 לכל המאוחר (יובהר, כי החצנת תחומי המידע אינה כוללת העברת מידע או ידיעות אודות ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981):

לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 17.5 מיליון ש"ח. 
9.    להטיל על משרדי הממשלה האמורים בסעיף 5 לעיל לצרוך את פרטי המידע האמורים בסעיף 8, הדרושים לצורך מתן שירותים כאמור בסעיף 5 באמצעות ממשקי שדרת המידע הממשלתית בלבד עד ליום 30 באפריל 2021.
פיתוח ערוצי שירות חלופיים ומענה לאוכלוסיות חסרות אמצעים או אוריינות דיגיטלית
10.    על מנת לאפשר חלופה לשירותים ממשלתיים פרונטאליים הטעונים הזדהות ומצריכים מענה אנושי (להלן – שיחות מזוהות), להטיל על משרד הדיגיטל לגבש ולהעלות לאוויר בתוך 90 יום ממועד החלטה זו פתרון טכנולוגי לשיחות מזוהות במגוון ערוצים (כגון: צ'ט, וידאו וטלפון) בין האזרחים לבין נותני השירות תוך שימוש במערכת ההזדהות הלאומית. 
11.    להטיל על משרד הדיגיטל לפתח ממשק משתמש מרכזי לזימון תורים כך שניתן יהיה לזמן תור לערוצי שירות שונים כגון וידאו, טלפון ושירות פרונטלי, וזאת בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו. 
12.    לצורך יישום סעיפים 11-10, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 5 מיליון ש"ח.
13.    הממשלה רואה חשיבות בקידום של מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי, ועל כן יוקם צוות בהובלת משרד הדיגיטל, בהשתתפות אגף תקציבים במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. הצוות יגבש בתוך 30 יום תכנית שמטרתה להנגיש בשלב זה את השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי הממשלתי לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות אמצעים דיגיטליים. לצורך גיבוש התכנית, הצוות ייוועץ עם הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם המשרד לשוויון חברתי. התכנית תיושם בתוך 150 יום ממועד קבלת החלטה זו. בשלב גיבוש התכנית, הצוות יבחן את סוגיית עמדות השירות הממשלתיות. עלות התכנית לא תעלה על סכום של 10 מיליון ש"ח בשנת 2020. 
14.    להטיל על משרד המשפטים, בהתייעצות עם משרד הדיגיטל להקים תשתית רוחבית כדלקמן:

א.     בשלב ראשון – בתוך 120 יום ממועד החלטה זו: התשתית תאפשר לקיים דיונים בהיוועדות חזותית בבתי הדין המנהליים שתחת אחריות משרד המשפטים, בגופים מעין שיפוטיים ובלשכות המפקחים על רישום המקרקעין שבמשרד המשפטים, וכן בבתי דין דתיים ובגופים כאמור שאינם במשרד המשפטים שיבקשו להיעזר בתשתית זו.
ב.    בשלב השני – בתוך 180 יום ממועד החלטה זו: התשתית תאפשר ליישב סכסוכים באופן מקוון (ODR- On-line Dispute Resolution) בגופים האמורים בסעיף קטן (א). 
ג.    לצורך קידום השימוש בתשתיות האמורות בסעיפים קטנים (א)    ו-(ב) גם בשגרה, משרד המשפטים יגבש בתוך 90 יום ממועד החלטה זו המלצות לגבי יישוב סכסוכים ב-ODR וקיום דיונים תוך שימוש בהיוועדות חזותית בגופים האמורים, ובכלל זה המלצות לתיקוני חקיקה נדרשים. 
ד.    ככל שיידרשו תיקוני חקיקה לביצוע האמור בסעיף זה, לעניין שימוש בהיוועדות חזותית לגבי בתי דין, גופים שיפוטיים וגופים מעין שיפוטיים שבמשרד המשפטים, הם יופצו להערות הציבור על ידי משרד המשפטים בתוך 120 יום ממועד קבלת החלטה זו, ולעניין יישוב סכסוכים ב-ODR, בתוך 180 יום ממועד מתן ההמלצות האמורות.
ה.    לצורך יישום סעיף 14, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 7 מיליון ש"ח. 
15.    הממשלה רושמת את הודעת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן – רשות החדשנות) כי עד לתום הרבעון השלישי של שנת 2020, תבחן תמיכה במחקר ופיתוח תשתית טכנולוגית לעיבוד שפה טבעית בעברית ("NLP"), בדגש על טיוב של השירותים הציבוריים, אשר תהיה זמינה לציבור ללא עלות, והכל לפי החלטת רשות החדשנות, בהתאם לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984, סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה, ובהתייעצות עם משרד הדיגיטל, ובפרט לעניין השתלבות בתשתית ה-NLP הקיימת. ככל שתתקבל החלטה על-ידי רשות החדשנות ביחס לאמור, משרד האוצר יקצה למשרד הדיגיטל לטובת הנושא תקציב בסך 3 מיליון ש"ח בשנת 2020, וזאת כנגד 2 מיליון ש"ח שרשות החדשנות תקצה ממקורותיה לטובת הנושא. 
הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי
16.    על מנת לאפשר תשלומים דיגיטליים בשירותים ממשלתיים, להטיל על משרד הדיגיטל ועל אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מנהל זרוע העבודה, מנהל בתי הדין הרבניים ומנכ"לי משרדי הממשלה הבאים: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הכלכלה והתעשייה, ומשרד המשפטים – לאפשר בתוך 90 יום ממועד החלטה זו תשלום דיגיטלי עבור שירותי הממשלה שתחת אחריותם ושיימצאו מתאימים לכך באמצעות שרת התשלומים הממשלתי תוך שמירת הממשקים למערכת מרכב"ה. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 2 מיליון ש"ח.
17.    להטיל על משרד הדיגיטל ועל החשב הכללי במשרד האוצר לגבש תכנית לריכוז כלל התשלומים של אזרחים מול משרדי הממשלה, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות באזור האישי וזאת בתוך 120 יום ממועד קבלת החלטה זו. 
מערכת ההזדהות הלאומית

18.    להטיל על משרד הדיגיטל ורשות האוכלוסין וההגירה לבצע בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו, בתיאום עם מערך הסייבר הלאומי ותוך היוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, את ההתאמות הדרושות בתשתית, ברישוי, באפיון ובעיצוב של מערכת ההזדהות הממשלתית על בסיס הזהות הקבועה במרשם האוכלוסין, כך שתוכל לשמש גורמים נוספים במגזר הציבורי ובמשק (להלן – מערכת ההזדהות הלאומית). יובהר כי אין באמור כדי להגביל שימוש במערכת ההזדהות הלאומית עבור אנשים שזהותם אינה קבועה במרשם האוכלוסין. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 4 מיליון ש"ח.  
19.    על אף האמור בסעיף 18, בכל הנוגע לגופים פיננסיים, להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור,  רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד המשפטים, לקדם יחד עם בנק ישראל ובתיאום עם משרד התקשורת, משרד הדיגיטל, מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות, שימוש באמצעי זיהוי דיגיטליים פשוטים ונוחים במערכת הפיננסית, ובתוך כך לבחון שימוש במערכת ההזדהות הלאומית ולגבש פתרון בתוך 270 יום ממועד קבלת החלטה זו.
20.    להטיל על משרד הדיגיטל, מערך הסייבר הלאומי ורשות האוכלוסין וההגירה להוסיף דרכי אימות זהות שיאפשרו לכלל האזרחים להצטרף למערכת ההזדהות הלאומית, תוך מתן עדיפות לדרכי אימות מרחוק. לצורך כך, להטיל על רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המסים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, להעביר את המידע הנדרש לרשות התקשוב על מנת לאפשר לכלל האזרחים לבצע הרשמה מרחוק למערכת ההזדהות הלאומית, בכפוף לכל דין, וכן לאפשר לאזרחים להירשם למערכת ההזדהות הלאומית בסניפי קבלת הקהל שלהם. כל זאת, בתוך 90 יום ממועד החלטה זו.
תשתית לחתימה אלקטרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטלי
21.    להטיל על שר הפנים ושר הדיגיטל הלאומי לאפשר, בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו, ביצוע חתימה אלקטרונית מאושרת על גבי תעודת הזהות החכמה וזאת בהתאם לסעיף 25(ב)(3) לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965. בהמשך לכך, להטיל על מנכ"ל משרד הדיגיטל ועל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה להשלים את הקמת התשתית שתאפשר חתימה מאושרת כאמור.                                                       
22.    להטיל על משרד הדיגיטל תוך היוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, להקים תשתית למערכת חתימות מרכזית לשימוש במסגרת מתן שירותים של גופים ציבוריים, לרבות של רשויות מקומיות, ללא צורך בכרטיס חכם, הן מצד הגוף נותן השירות והן מצד האזרח או העסק מקבל השירות (להלן – שרת החתימות). המערכת תאפשר חתימה אלקטרונית מאובטחת לכלל השימושים וחתימה אלקטרונית מאושרת עבור שימוש מצד גוף ציבורי נותן שירות בלבד. הקמת התשתית תתבצע בתוך 270 יום ממועד החלטה זו. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 5.5 מיליון ש"ח.
23.    להטיל על רשם הגורמים המאשרים ברשות להגנת הפרטיות להשלים את כל הבדיקות הרלוונטיות לצורך מתן אישור להקמת גורם מאשר ממשלתי בתוך 90 יום ממועד הגשת הבקשה לאישורו, ובכפוף לכך שהבקשה הוגשה להנחת דעתו של הרשם. להטיל על רשם הגורמים המאשרים לתת מענה בתוך 60 יום ממועד הגשת בקשה על ידי רשות התקשוב להנחת דעתו של הרשם, לכך שחזקה כי הטכנולוגיה שעליה מבוסס שרת החתימות מפיקה חתימה אלקטרונית שחזקה שהיא חתימה אלקטרונית מאובטחת.
24.    להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, לקדם יחד עם בנק ישראל, משרד התקשורת, משרד הדיגיטל, שימוש בחתימה אלקטרונית במערכת הפיננסית ללא צורך בכרטיס חכם או בחתימת מקור, ובתוך כך לבחון שימוש בשרת החתימות, ולגבש פתרון בתוך 180 יום ממועד קבלת החלטה זו.
25.    להטיל על משרד המשפטים להקים, בתיאום עם משרד הדיגיטל, בתוך 120 יום ממועד החלטה זו את התשתית הטכנולוגית שתאפשר לכלל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות הנדרשות להנפיק אימות דיגיטלי לתעודות ציבוריות שניתנות באמצעים אלקטרוניים, בהתאם למאפיינים הנדרשים כדי שתוכר כחותמת אפוסטיל בהתאם לאמנת האג בדבר ביטול הצורך באימות מסמכי חוץ ציבוריים משנת 1961 ("אפוסטיל דיגיטלי"). התשתית תאפשר גם הנפקת אימות דיגיטלי שאינו אפוסטיל עבור מסמכים המוגשים למדינות שאינן צד לאמנה. כל זאת, כך שיתאפשר לציבור לקבל שירותי אפוסטיל באופן דיגיטלי, לרבות אימות מסמכים נוטריונים ותעודות ציבוריות דיגיטליות ללא כל דרישת התייצבות של המבקש. התשתית הטכנולוגית תאפשר גם קיומו של מרשם אלקטרוני לתיעוד כלל אישורי האפוסטיל הדיגיטלי שיינתנו על-ידי משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בהתאם לתנאי האמנה ותאפשר גישה לפרטים אודות אישור האפוסטיל כפי שתועדו במרשם, למי שהוצג בפניו אפוסטיל. כמו כן לרשום את הודעת שר המשפטים כי יקדם את תיקוני החקיקה הנדרשים לביצוע האמור בתוך 90 ימים. 
26.    להטיל על המשרדים המנפיקים את סוגי המסמכים שלגביהם מתבקש אישור אפוסטיל, להפיק דיגיטלית מסמכים אלה, לרבות בשפה האנגלית, ולהנגישם על גבי התשתית האמורה בסעיף 25 לעיל, בהתאם לתעדוף האמור בסעיף 27. האמור יהיה תקף, בשינויים המחויבים, גם לאימות מסמכים שאיננו אימות אפוסטיל, המבוצע במטה משרד החוץ בארץ ובנציגויות ישראל בחו"ל.
27.    לצורך יישום סעיפים 26-25, יוקם צוות שיכלול את נציגי משרד המשפטים, משרד החוץ, משרד הדיגיטל ומשרדי ממשלה נוספים. את הצוות יתכלל משרד המשפטים. לצורך יישום סעיף 26, הצוות יגבש גם המלצה לגבי תעדוף קידום הפקה דיגיטלית של התעודות הציבוריות המבוקשות ביותר, ובכלל זה של התעודות שיופקו גם בשפה האנגלית. לצורך יישום הסעיפים האמורים, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 3 מיליון ש"ח.
מתן ערבויות דיגיטליות

28.    להטיל על החשב הכללי, תוך היוועצות עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לאפשר הליך דיגיטלי של הגשה ושמירת ערבויות אוטונומיות בלתי מותנות המונפקות על ידי מוסדות פיננסיים ומוגשות למשרדי הממשלה (להלן – ערבויות).
29.    לקבוע כי מתחילת 2021 יחל מעבר מדורג לשימוש בערבויות דיגיטליות במשרדי הממשלה, אשר יושלם במהלך שנת 2022, ולאחר מכן יהיה ניתן להגיש למשרדי הממשלה ערבויות דיגיטליות בלבד. קצב המעבר ושלביו ייקבעו ע"י החשב הכללי, והחשב הכללי בלבד מוסמך לאשר חריגים להחלטה זו או אורכות מעבר למועדים הקבועים בה.
30.    לצורך יישום סעיפים 29-28, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 4 מיליון ש"ח. 
הרחבת השימוש בתשתיות ממשלתיות רוחביות
31.    להטיל על משרד הדיגיטל, אגף התקציבים, אגף החשב הכללי במשרד האוצר וייעוץ וחקיקה, תוך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה עם מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות, לקבוע, בתוך 90 יום ממועד קבלת החלטה זו, הוראות בדבר אופן השימוש בתשתיות ממשל זמין המוזכרות בהחלטה זו, על ידי גורמים חוץ ממשלתיים, לרבות, סוגי הגופים אשר יוכלו לעשות שימוש בתשתיות, סוגי השירותים, קביעת מודל עסקי והוראות בדבר הגבלת אחריות.
32.    לקבוע כי שירותי רשות התקשוב הממשלתי, על יחידותיה (ממשל זמין, היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור והיחידה להגנה בסייבר בממשלה) הניתנים למשרדי ממשלה, יינתנו גם לגופים ציבוריים המעוניינים בכך, בהתאם להוראת ראש רשות שתפורסם בעניין, ובכפוף להתייעצות עם הגורמים האמורים בסעיף 31 לעניין פתיחת השירותים לגופים ציבוריים נוספים.
33.    על מנת להתאים את תשתית שדרת המידע הממשלתית, שרת החתימות ומערכת ההזדהות הלאומית לצורך חיבורן לשימוש השלטון המקומי – להקים צוות בהובלת משרד הדיגיטל ומשרד הפנים ובהשתתפות משרד ראש הממשלה, אגף תקציבים ונציגי השלטון המקומי. הצוות יקבע אילו התאמות נדרש לבצע בכדי לאפשר את השימוש של השלטון המקומי בתשתיות הרוחביות האמורות. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת 2020 תקציב בסך כולל של 15 מיליון ש"ח.
ב. קידום הלמידה הדיגיטלית
עידוד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה 
34.    להטיל על משרד הדיגיטל בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה, זרוע העבודה, ורשות החדשנות ובהתייעצות עם שירות התעסוקה, להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למידה מרחוק באמצעות המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (להלן – קמפוס IL) אשר תכלול את הצעדים המפורטים בסעיפים 37-35 שלהלן.
35.    האצת הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק: 
להטיל על משרד הדיגיטל, להאיץ הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק באמצעות איגוד, עיבוד, פיתוח והסבה של תכנים דיגיטליים קיימים מפלטפורמות מובילות בארץ ובעולם והקמת מערכי תמיכה וסיוע לתהליכי הלמידה הדיגיטלית. עד ליום 1 בינואר 2021 יונגשו 25 מסלולי ההכשרה על גבי פלטפורמת קמפוס IL, תוך הכרה של גופים מובילים בתעשיית ההייטק וזאת במטרה לעודד שילוב והשמה של הלומדים בתעשייה. לצורך יישום סעיף זה, משרד האוצר יקצה בשנת 2020 למשרד הדיגיטל תקציב בסך כולל של 5 מיליון ש"ח.

36.    קידום למידה דיגיטלית של הכשרות מקצועיות ומכללות טכנולוגיות:
להטיל על משרד הדיגיטל, בשיתוף זרוע העבודה ואגף התקציבים, להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למידה מרחוק בהתבסס על קמפוס IL, אשר תכלול את הצעדים הבאים עבור אוכלוסיות יעד של הממשלה ואוכלוסיות שנפגעו ממשבר הקורונה:
א.    שילוב למידה דיגיטלית בתהליכי ההכשרה המקצועית והמכללות הטכנולוגיות באמצעות הסבת תהליכי הכשרה מקצועיים לתהליכי הכשרה המשלבים למידה וכלים דיגיטליים, פיתוח אוריינות דיגיטלית ומערך ליווי ללמידה הדיגיטלית לאוכלוסיות הנדרשות לכך, פיתוח והסבה של קורסים דיגיטליים ופיתוח הכשרות ייעודיות חדשות והסבה, ככל הניתן, של הכשרות קיימות בארץ ובעולם. 
במסגרת התכנית יפותחו קורסים ומסלולי הכשרה דיגיטליים בחלוקה הבאה:
1)    3 מסלולי הכשרה גנריים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש בקורסים והכשרות השונות בתוך 12 חודשים ממועד החלטה זו.
2)    12 קורסים והכשרות דיגיטליים בתוך 16 חודשים ממועד החלטה זו.
3)    32 קורסים והכשרות דיגיטליות נוספות בתוך 30 חודשים ממועד החלטה זו.
ב.    פיתוח ושילוב מערך אבחון והכוון מקצועי דיגיטלי לתעסוקה ולימודים, תוך היוועצות עם שירות התעסוקה. 
ג.    התכנים והשירותים המקוונים יהיו משותפים לכלל הגופים, כאשר יתאפשר לכל גוף ליצור הפניות עצמאיות לתכנים אלו.
לצורך יישום סעיף 36 משרד האוצר יקצה למשרד הדיגיטל בשנת 2020 תקציב בסך 15 מיליון ש"ח, כאשר 13.5 מיליון ש"ח מתוכם יוקצו לסעיף א' לעיל והיתרה לסעיף ב' לעיל. 
37.    פיתוח התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוס IL:
להטיל על משרד הדיגיטל לפתח את התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוס IL על מנת שתאפשר היבחנות מאובטחת מרחוק, סנכרון עם מערכות ניהול למידה אחרות, שילוב טכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית, פרסונליזציה של למידה ומערכות המלצה. במסגרת הפיתוח ייבחנו סוגי המידע שיאספו על ידי המערכת ואופן השימושים שייעשו בהם. לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר למשרד הדיגיטל בשנת 2020 תקציב בסך 10 מיליון ש"ח.
קידום למידה דיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה
38.    בהמשך למאמץ של ות"ת וישראל דיגיטלית לפיתוח הלמידה הדיגיטלית במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרת התכנית הרב-שנתית לשנים תשע"ז-תשפ"ב, לרשום את החלטת ות"ת מיום 20 במאי 2020 להפעלת תכנית תמיכה תלת שנתית למוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות"ת, לעידוד פעילותם להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית, אשר תכלול, בין היתר, את הרכיבים הבאים, הנדרשים במוסדות אלה:

א.    סיוע בהקמת תשתיות טכנולוגיות. 
ב.    תמיכה בתשתיות הון אנושי טכנולוגי וטכנו-פדגוגי להכשרה.
ג.    הקמת מערכי מעקב, בקרה ואיסוף נתונים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה.
39.    התכנית תכלול מדדי הצלחה לעמידה ביעדים, בהתאם לאסטרטגיית הפיתוח המוסדית כך שבין היתר, הסיוע יהיה מותנה בעמידה בעקרונות הבאים:
א.    שילוב למידה דיגיטלית בחלק מקורסי ההוראה.
ב.    שילוב קורסים דיגיטליים בלימודי תואר ראשון.
ג.    הנגשת קורסי הוראה דיגיטליים שיאפשרו שימוש על ידי מוסדות להשכלה גבוהה אחרים.
ד.    פיתוח של מקבצי קורסים אקדמיים דיגיטליים והנגשת חלקם על קמפוס IL.
התכנית תבוצע בשנים 2022-2020 והיקפה יעמוד על 140 מיליון ש"ח, מתוכם 35 מיליון ש"ח תקציב תוספתי ממשרד האוצר בשנת 2020, 35 מיליון ש"ח מתקציב ות"ת ו-70 מיליון ש"ח מצ'ינג של המוסדות להשכלה גבוהה. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בעצמאות או בסמכויות מל"ג/ות"ת.
ג. כללי
40.    ההקצאה של התקציב הקבוע בכל סעיף בהחלטה זו בין משרדי הממשלה השונים, לפי העניין, תיקבע על ידי צוות בראשות נציג הממונה על התקציבים, ובהשתתפות נציג משרד ראש הממשלה ונציגי משרד הדיגיטל. 
41.    התקציב להחלטה זו, שסכומו 279 מיליון ש"ח, יוקצה בשנת 2020 בהתאם לסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה כנוסחו בחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) ולתכנית הכלכלית שאישרה הממשלה על פיו במסגרת החלטה מס' 5013 מיום 24.4.2020, שעניינה אישור התוכנית המפורטת בהתאם לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020). 
42.    למען הסר ספק, החלטה זו כפופה לכל דין ובכלל זה להוראות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. 
43.    ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון השירותים שיפותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם שיקולי הגנת הפרטיות באופן שיצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן. 
44.    ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון וקידום שירותים ופרויקטים ממשלתיים שיפותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם שיקולי הגנת הסייבר במטרה למזער את הסיכון ככל הניתן.
45.    אין בהחלטה זו כדי לגרוע ממעמדו העצמאי של הביטוח הלאומי כגוף סטטוטורי. למען הסר ספק, אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי יספק את מלוא השירותים הדיגיטליים של המוסד לביטוח לאומי במקביל לאפשרות לקבלם גם במסגרת האזור האישי הממשלתי.