תכנית לאומית לשיפור הרגולציה ותיקון החלטות ממשלה

במסגרת מדיניות הממשלה לפעול להעלאת הפריון, קידום התחרות, הורדת יוקר המחיה, קידום של רגולציה חכמה ולהפחתת הנטל הרגולטורי העודף, ובמטרה לסייע למשק ולכלכלה הישראלית להתאושש ממשבר התפרצות נגיף הקורונה, ובהמשך להחלטות הממשלה מס' 2118 מיום 22 באוקטובר 2014, שעניינה "הפחתת הנטל הרגולטורי" (להלן – החלטה 2118), מס' 4398 מיום 23 בדצמבר 2018, שעניינה "רגולציה חכמה – יישום המלצות ארגון ה-OECD ותיקון החלטת ממשלה" (להלן – החלטה 4398) ובהמשך לדוח ה-OECD שהוצג לממשלה ביום 15 ביולי 2018 ודוח צוות רגולציה חכמה שהוקם לפי סעיף 17 להחלטת הממשלה מס' 4398 והוגש לראש הממשלה ולשרי האוצר והמשפטים ביום 6 ביולי 2021 (להלן – דוח צוות רגולציה חכמה), לקבוע כמפורט להלן:
מיסוד תשתיות ארוכות טווח לרגולציה חכמה במדינת ישראל 
1 . לאמץ את עקרונות דוח צוות רגולציה חכמה.
להלן קישור לדוח:
https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/corona-recommendation-report
2 . במטרה למסד תשתיות ארוכות טווח לרגולציה חכמה, לשפר את עבודת הממשלה באופן שיוביל להעלאת הפריון, להגברת התחרות, לקידום עסקים קטנים ובינוניים, להפחתת יוקר המחיה, לקידומה של רגולציה חכמה ולהפחתת הנטל הרגולטורי העודף, לעגן בחוק הוראות לעניין תהליך גיבושה של רגולציה, וכן להקים בחוק רשות אשר יינתנו לה סמכויות בתחום הרגולציה (להלן – חוק יסודות הרגולציה) והכול כמפורט להלן:
א. עקרונות מנחים למדיניות רגולציה חכמה 
1) לקבוע שמטרת חוק יסודות הרגולציה תהיה לקדם מדיניות רגולציה חכמה בישראל, שתאפשר את הגשמת התכליות העומדות ביסוד הרגולציה וקידום תפקידיו של הרגולטור על פי דין תוך הפחתת נטל רגולטורי עודף, וזאת בהתחשב בעלויות הציות לרגולציה והשלכותיה הישירות והעקיפות על קידום הכלכלה והחברה. 
2) מדיניות רגולציה חכמה תתבסס על העקרונות הבאים: 
א) הרגולציה תיקבע לשם שמירה וקידום של אינטרסים ציבוריים וזכויות אדם (להלן – אינטרס מוגן) ולשם ביצוע תפקידי הרגולטור על פי דין;
ב) רגולציה תיקבע רק במקרים שבהם היא נדרשת; 
ג) הרגולציה תתמוך במידת האפשר בכלכלה תחרותית ובהפחתת יוקר המחיה; 
ד) הרגולציה תיקבע במטרה להביא תועלת מרבית לחברה ולמשק תוך איזון בין אינטרס מוגן, מכלול הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים מהרגולציה או מהיעדרה והשפעותיה הכלכליות והחברתיות וככלל על פי ניהול סיכונים;
ה) תהליך קביעת ויישום הרגולציה יהיה מבוסס נתונים תומכים, וייעשה בשקיפות תוך שיתוף הציבור;
ו) הרגולציה תיקבע במידת האפשר באופן דיפרנציאלי, בהתאמה לגודל של הגורמים הנדרשים ליישמה, ולמידת הסיכון הנשקפת מהם;
ז) הרגולציה תיקבע ככלל על בסיס סטנדרטים בין-לאומיים מקובלים ומיושמים או על דרישות רגולטוריות החלות במדינות מדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים (להלן – רגולציה בין-לאומית מקובלת) למעט במקרים שבהם ישנן נסיבות המצדיקות אחרת;
ח) הרגולציה תהיה עקבית, נגישה, בהירה לציבור ובמידת האפשר ניתנת ליישום ולניהול באמצעים דיגיטליים;
ט) רגולציה תיקבע במידת האפשר באופן שמגביר את התיאום, שיתוף פעולה והעברת המידע בין הרגולטורים השונים וצמצום של חפיפות וסתירות, תוך דגש על הפחתת עומס ביורוקרטי בעבודת הממשלה.
3) לקבוע כי לצד המטרות שעליהן מופקד כל רגולטור והשיקולים שעליו לשקול לפי כל דין, רגולטורים יפעלו ברוח עקרונות מדיניות הרגולציה החכמה והם יהיו מוסמכים לשקול שיקולים הנדרשים לכך, ובכלל זאת את עלויות הציות לרגולציה. 
ב. חובות תהליכיות בקביעת רגולציה 
1) בבואו ליזום, לקבוע או לשנות רגולציה (למעט חקיקה ראשית), יקבע רגולטור מועד שבו יבחן בדיעבד האם ובאיזו מידה השיגה הרגולציה את יעדיה והאם מטרות אלו עדיין רלוונטיות. קבע הרגולטור מועד, לא יעלה המועד על 5 שנים ממועד כניסת הרגולציה לתוקף במקרים שבהם הרגולציה בעלת השפעה משקית וניתן להאריך מועד זה בעוד 5 שנים נוספות מטעמים שיירשמו. ביתר המקרים לא יעלה המועד על 10 שנים. בחלוף המועד שנקבע, יפרסם הרגולטור את מסקנותיו לציבור. רגולטור רשאי לקבוע שהרגולציה שהוא מבקש לקבוע אינה מצדיקה קביעת הוראה של בחינה בדיעבד כאמור מהטעמים הבאים:
א) הליך הבחינה יהיה לא מידתי ביחס למידת ההשפעה הכלכלית של ההוראה.
ב) הליך הבחינה יהיה לא רצוי מטעמים מיוחדים שיירשמו, כגון צורך גבוה בוודאות לפרק זמן ארוך יותר. 
ג) הרגולציה מהווה אימוץ אמנה בין-לאומית אשר נקבעה על ידי ארגון מקצועי בין-לאומי או מהווה עדכון הנדרש בגין שינוי באמנה כאמור. 
במסגרת פרסום מסקנות הבחינה בדיעבד לציבור, יפרסם הרגולטור את מועד הבחינה העיתית הבאה שתהיה בפרק זמן של חמש עד עשר שנים ממועד הבחינה הקודמת.  
2) רגולטורים יפרסמו את כלל הרגולציה בתחומם שבתוקף במרשם רגולציה ממשלתי אחוד, החל מיום 1 ביוני 2022 או שישה חודשים מיום הקמת המרשם לפי הודעה שיפרסם יושב ראש הרשות, המאוחר מביניהם (להלן – מרשם הרגולציה). פרסום רגולציה שבתוקף שאינה חקיקה ראשית או חקיקת משנה ייעשה שנה מיום הקמת המרשם או במועד מאוחר יותר שיקבע ראש הממשלה בצו.
3) להטיל על צוות בראשות משרד ראש הממשלה ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד האוצר ומערך הדיגיטל הלאומי, לגבש את אופן הפעולה ליצירת ממשק תומך נוסף על מרשם הרגולציה שינגיש את כלל הרגולציה לציבור המפוקחים בצורה שקופה וברורה; הממשק התומך ינגיש את המידע לעסקים ולציבור בצורה המותאמת לנקודת מבטם. 
4) כלל הרגולציה החדשה תיושם באמצעות תהליך דיגיטלי. לצד זאת, במקרים המתאימים ובשל שיקולי נגישות לאוכלוסיות רלוונטיות ניתן יהיה לקיים בנוסף גם תהליך לא דיגיטלי.
ג. מיסוד ועדת שרים לענייני רגולציה
1) לעגן בחוק כי הממשלה תהיה רשאית לפעול באמצעות ועדת שרים לענייני רגולציה (להלן – ועדת השרים) שהרכבה ייקבע בחוק, ותפקידיה יכללו בכל מקרה את התפקידים הבאים:
א) אישור רגולציה שקבעה לגביה הרשות שדוח השפעות הרגולציה בעניינה קיבל חוות דעת שלילית, כמפורט בסעיף 2(ה)(11) להלן; 
ב) לבחון את הצורך בקביעת מועד תפוגה לרגולציה שהתקיים לגביה האמור בסעיף 2(ו)(5) להלן ולקבוע את התפוגה ככל שמצאה כי קיים צורך כאמור. 
ד. הקמת רשות הרגולציה 
1) להקים רשות רגולציה כיחידת סמך עצמאית ומקצועית במשרד ראש הממשלה (להלן – הרשות), שתפעל למימוש מטרות החוק. 
2) הרשות תכלול שישה חברים, בהתאם למפורט להלן: 
א) יושב ראש הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה בהתייעצות עם שר האוצר והוא יהיה מנהל הרשות (להלן – יושב ראש הרשות). 
ב) המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה או עובד בעל מומחיות בתחום הרגולציה שימנה המנהל הכללי מקרב עובדי משרדו.
ג) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או עובד משרד האוצר מטעמו. 
ד) המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שימנה היועץ המשפטי לממשלה או עובד משרד המשפטים מטעמו.
ה) נציג מקרב הציבור שימנה שר האוצר בעל מומחיות ברגולציה ותואר אקדמי מתאים מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדת איתור.
ו) נציג מקרב הציבור שימנה שר המשפטים בעל מומחיות ברגולציה ותואר אקדמי מתאים מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדת איתור.
3) תנאי המינוי של חברי הרשות והתנאים להפסקת כהונתם יעוגנו בחוק, תוך קביעת ההסדרים המתאימים להבטחת עצמאותם ומקצועיותם.
4) חברי הרשות שהם נציגי הציבור ימונו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לחזור למנותם לתקופת כהונה אחת נוספת בת שלוש שנים. יתר חברי הרשות ימונו מתוקף תפקידם.
5) הסדרים לעניין מניעת ניגודי עניינים של חברי הרשות ייקבעו בחוק.  
6) לנציגי הציבור ברשות ישולם גמול כפי שיקבע שר האוצר. 
7) תפקידי הרשות יהיו:
א) בקרה על תהליכי גיבוש וקביעה של רגולציה, ובכלל זה בדיקה מתודולוגית של איכות תהליכי הערכת השפעות הרגולציה;
ב) בדיקה, מדידה והערכה של הרגולציה שבתוקף ומתן המלצות לשיפורה;
ג) קידום תכנון, תיאום ושיתוף פעולה בין רגולטורים וגישור במחלוקות בין רגולטורים;
ד) ליווי וייעוץ לרגולטורים בענייני מדיניות רגולציה וקידום הכשרה בעניינים אלו;
ה) ייעוץ לממשלה בענייני מדיניות רגולציה, ובכלל זאת בעניינים הנוגעים לעיצוב המערכת הרגולטורית ופיתוחה, וכן עריכת מחקרים ופיתוח המתודולוגיה הממשלתית בעניינים אלו. 
8) תקציב הרשות ייקבע בתכנית נפרדת בחוק התקציב. 
9) לתקן את סעיפים 12ב(ב)(2) לחוק רישוי עסקים,      התשכ"ח-1968, סעיף 126א(א) לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 וסעיף 7(א) לחוק קביעת מועד כניסה לתוקף של הוראות סימון מזון ארוז מראש, התשע"ה-2014, כך, שיושב ראש הרשות, או עובד הרשות מטעמו, יכהן גם כיושב ראש הוועדות המייעצות שהוקמו מתוקף סעיפים אלה; לעניין זה לקבוע כי הרשות תקבע בהנחיות האמורות בסעיף 2(ה)(9) להלן כי הרשות לא תייעץ במקרים שבהם התקיים הליך היוועצות עם אחת הוועדות המייעצות המפורטות לעיל. 
10) הרשות תציג אחת לשנה לראש הממשלה את תכנית העבודה השנתית שלה לעניין תפקידיה לפי סעיפים 2(ד)(7)(ב)-2(ד)(7)(ה). במסגרת זאת תציג הרשות את תכנית בחינת מלאי הרגולציה כאמור בסעיף 2(ו)(1), את תכניות ההכשרה הצפויות ואת הכלים שאותם היא מתכוונת לפתח לצורך שיפור המערכת הרגולטורית.  
11) הרשות תמסור אחת לשנה לממשלה, באמצעות ראש הממשלה, דוח מפורט על מצב הרגולציה בישראל. ראש הממשלה יניח את הדוח על שולחן הכנסת. הדוח יכלול בין היתר התייחסות לכל אלו:
א) אופן יישום תפקידי הרשות בהתאם לסעיף 2(ד)(7) ואירועים משמעותיים הקשורים בפעולתה; לעניין זה יכלול הדוח פירוט על ההכשרות שביצעה הרשות, שולחנות עגולים שקיימה עם הרגולטורים ובעלי העניין, תהליכי ליווי של רגולטורים בקביעה או טיוב של רגולציה, והכלים שהעמידה הרשות לרגולטורים לצורך ביצוע תפקידם. 
ב) עמידת הרגולטורים ביעדי ההפחתה שקבעה להם הממשלה כמפורט בסעיף 2(ט)(1).  
ג)  לעמידת הרגולטורים בחובתם לבחינה בדיעבד של אפקטיביות הרגולציה לפי סעיף (2)(ב)(1).
ד) היקף הרגולציה שפורסמה  בשנה האחרונה ואיכות תהליכי קביעתה. במסגרת זו תפרסם הרשות גם את משך הזמן שאורכים הליכי ההיוועצות עימה.
טיוטת הדוח בעניינים הרלוונטיים תועבר להתייחסות כל רגולטור בתחומו טרם הפרסום.
12) יושב ראש הרשות יציג לפני הממשלה את הדוח השנתי. 
13) עם קום הרשות, תקבע הרשות יעדים מדידים לבחינת אפקטיביות חוק יסודות הרגולציה ואפקטיביות פעילותה. יעדים אלו יפורסמו להערות הציבור טרם קביעתם ולאחר מכן יפורסמו לציבור בנוסחם הסופי. 
14) הרשות תגיש לממשלה לאחר 5 שנים מיום חקיקת חוק יסודות הרגולציה דוח הבוחן את האפקטיביות של החוק, לרבות הצורך בהמשך קיומה של הרשות ושל החוק בהתאם ליעדים מדידים שנקבעו כאמור. בחינה עיתית כאמור תמשיך להתקיים בחלוף כל 7 שנים. הדוח יפורסם להערות הציבור טרם הגשתו לממשלה ולאחר מכן יפורסם לציבור בנוסחו הסופי.
ה. חובת היוועצות של רגולטור עם הרשות בנוגע להליכי הערכת השפעות רגולציה וסמכות הרשות לפקח על איכות תהליכים אלה 
1) לקבוע כי רגולטור המבקש ליזום או לקבוע רגולציה ומחויב לערוך תהליך הערכת השפעות רגולציה לפי החלטות ממשלה מס' 2118 ו-4398 או החלטות ממשלה עתידיות שבהן יחויבו רגולטורים בביצוע של הליך הערכת השפעות רגולציה תוך קביעת דרישות בקשר לכך, יפנה לרשות, בכתב, ויצרף דוח בדבר הערכת השפעות הרגולציה המוצעת לשם היוועצות ברשות.
2) פנה הרגולטור לרשות, תודיע לו הרשות בכתב בתוך 14 ימים אם בכוונתה לייעץ לו. 
3) הודיעה הרשות לרגולטור כי בכוונתה לייעץ לו, תמסור לו את חוות דעתה על הדוח בדבר השפעות הרגולציה, בכתב, מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-30 ימים מחלוף 14 הימים האמורים בסעיף קטן (2); חוות הדעת תכלול מסקנות מנומקות בדבר הליך הערכת השפעות הרגולציה שנעשה, כמשתקף מהדוח, והמלצות לשיפור, ככל שנדרש; חוות הדעת לא תכלול מסקנות בדבר האיזון שביצע הרגולטור בין השיקולים השונים לצורך הבחירה בחלופה הרגולטורית שאותה הוא מעוניין לקדם ולא תכלול המלצה על חלופת המדיניות שעל הרגולטור לאמץ. 
4) הרשות תהיה רשאית להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (3) ב-30 ימים נוספים בהם השתכנעה כי קיים צורך לעשות כן מטעמים שיירשמו.
5) על אף האמור בסעיף קטן (2) הרשות תהיה חייבת לייעץ במקרים שבהם הרגולציה בעלת השפעה משקית.
6) לא הודיעה הרשות על כוונתה לייעץ לרגולטור בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (2), או הודיעה שאין בכוונתה לייעץ כאמור או לא מסרה לרגולטור את חוות דעתה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (3) או התקופה שהוארכה בסעיף קטן (4), יראו בחובת ההיוועצות כחובה שהתקיימה. 
7) הרשות תפרסם בתוך 180 ימים ממועד שבו הודיע יושב הרשות על הקמתה, באופן נגיש דיגיטלית, נוהל המפרט כיצד תגבש את חוות הדעת. הנוהל יכלול בין היתר אמות מידה שלפיהן ייבחן דוח השפעות הרגולציה. הנוהל יפורסם להערות הציבור.
8) חוות הדעת הסופיות של הרשות יפורסמו לעיון הציבור, באופן דיגיטלי ונגיש לציבור  בתום הליך הבקרה ולאחר פרסום טיוטת הרגולציה ודוח הערכת השפעות הרגולציה לעיון הציבור;
9) להנחות את הרשות לפרסם בתוך 180 ימים הנחיות באופן נגיש דיגיטלית לעניין מדיניות יישום חובת ההיוועצות על ידי הרשות, שיכללו התייחסות לנושאים הבאים: 
א)  סוגי המקרים שבהם הרשות, ככלל, תבחר שלא לייעץ בעניינם או לייעץ בקבועי זמן קצרים יותר, לרבות אלו: 
(1) הרגולטור פיתח מומחיות ביישום המתודולוגיה הממשלתית;
(2) הרגולציה בעיקרה מפחיתה נטל רגולטורי;
(3) הרגולציה מטילה עלויות ציות נמוכות;
(4) היקף שיקול הדעת של הרגולטור בקבלת ההחלטה על ההסדר הרגולטורי המוצע מצומצם; 
(5) הרגולטור פנה לרשות וציין כי קיימת דחיפות בקידום הרגולציה; 
(6) הרגולטור ניהל שיח מקדים משמעותי עם הרשות או עם גורמים שנמצא שיש להם מומחיות בתחום הערכת השפעות רגולציה ברגולטורים.
ב) אסדרת הליך וולונטרי לשיח מוקדם של הרגולטור עם הרשות להיוועצות מוקדמת במסגרת תהליך הערכת השפעות הרגולציה ("פרה רולינג").
10) מצאה הרשות כי נפל פגם מהותי בתהליך הערכת השפעות הרגולציה, בהתאם לאמות המידה שיפורסמו בנוהל כאמור בסעיף קטן (7) (להלן – דוח שלילי), תעביר הרשות את טיוטת חוות דעתה לעיון והתייחסות הרגולטור בטרם פרסום חוות הדעת לציבור; התקופה שבה מונחת טיוטת חוות הדעת אצל הרגולטור לא תיספר במניין הימים לקיום חובת ההיוועצות עם הרשות. 
11) נתנה הרשות דוח שלילי, והרגולציה (למעט חקיקה ראשית) בעלת השפעה משקית, לא תקודם הרגולציה אלא בהתקיים אחד מאלה:
א) הרגולטור תיקן את דוח השפעות הרגולציה וקיים הליך היוועצות מחודש עם הרשות לשם תיקון חוות הדעת והרשות הסירה את חוות הדעת השלילית;
ב) ועדת השרים או הממשלה, אם זו לא הקימה את ועדת השרים, אישרה, לאחר הודעתו של שר על רצונו לקדם את הרגולציה, שניתן לקדם את הרגולציה. הודיע שר לוועדת השרים על רצונו לקדם את הרגולציה לא קיבלה החלטה במשך שישה חודשים ממועד הפנייה יהיה רשאי השר להתקין את הרגולציה; ועדת השרים תהיה רשאית לקבל החלטה להאריך מועד זה ב-3 חודשים נוספים; הרשות תפנה לוועדת השרים ותעדכן אותה חודש לפני חלוף אחת התקופות האמורות. 
סעיף זה ייכנס לתוקף שנה מיום הודעת יושב ראש הרשות על הקמת הרשות ובכל מקרה לא לפני שהרשות תפרסם את הנוהל האמור בסעיף קטן (7). 
אישור דוח שהתקיים לגביו האמור בסעיף זה ייעשה ברוב קולות שיכלול לפחות 3 חברי רשות. 
12) על אף האמור בסעיפים קטנים (2)-(3), פנה הרגולטור להיוועצות חוזרת לפי סעיף קטן (11)(א), תמסור הרשות את חוות דעתה בתוך 30 ימים מיום קבלת הפנייה. לא מסרה הרשות לרגולטור את חוות דעתה במועד האמור, יראו בחובת ההיוועצות כחובה שהתקיימה. 
13)  השר הממונה על הרגולציה או הגורם העומד בראש אחד הרגולטורים האמורים בסעיף 2(י)  יהיה רשאי, בהתרחש אירוע המחייב נקיטת פעולה מידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס מוגן עליו הוא אמון, לפטור מטעמים מיוחדים שיירשמו, מחובת היוועצות עם הרשות ובתנאי שהרגולציה תיקבע בהוראת שעה שלא תעלה על שנה; הפטור וההנמקה לו יפורסמו לצד דברי ההסבר. 
14) הכריזה הממשלה, כי מתקיים אירוע לאומי חריג המחייב נקיטת פעולות מידיות, רשאית היא בהחלטה לפטור מחובת ההיוועצות את כל הרגולציה הקשורה לאירוע זה או חלקה. פטור זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים והממשלה רשאית להאריך אותו בתקופות נוספות של שישה חודשים כל פעם.
ו. סמכויות הרשות לצורך הפחתת הנטל הרגולטורי העודף
1) הרשות תפרסם, בין היתר על בסיס שיתוף ציבור, תכנית עבודה שנתית המפרטת את הרגולציה שאותה בכוונתה לבדוק במהלך השנה; טרם פרסום התכנית תפנה הרשות לרגולטורים לקבלת נושאים שהם ממליצים שהרשות תבחן, התייחסותם לעניין הנושאים שבכוונתם לבחון, וכן תפרט בפניהם מהם הנושאים שאותם לעמדתה יש לכלול בתכנית העבודה, יחד עם נימוקים להכללת נושאים אלו. 
2) בקביעת תכנית העבודה תבחן הרשות, בין היתר, את אלו: 
א) המידע שיעלה מהציבור;
ב) המלצות הרגולטורים;
ג) מידת השפעת התחום על הכלכלה והחברה; 
ד) המידה שבה מתבססת הרגולציה בתחום על רגולציה בין לאומית מקובלת;
ה) המועד שבו נבחנה הרגולציה בתחום בפעם האחרונה; 
ו) היקף הנטל של עלויות הציות על המפוקחים. 
3) הרשות תהיה רשאית לבחור נושאים מתוך תכנית העבודה השנתית שבעניינם תפנה לרגולטור, בכתב, לאחר שקיימה שיח מקדים עימו, וליתן לו המלצות לשיפור רגולציה, בצירוף דוח המפרט את התשתית העובדתית שבבסיס המלצותיה המצדיק את השינוי, שיפורסם באופן נגיש דיגיטלית; בטרם פנייה כאמור, הרשות תפעל למצות את השיח מול הרגולטור. סעיף זה לא יחול על רגולציות שמתקיים לגביהם האמור בסעיף 13 להחלטה 2118, כנוסחה המתוקן בהתאם להחלטה זו.
4) המליצה הרשות כאמור בסעיף קטן (3), יחליט הרגולטור אם לפעול על פי המלצתה או לדחותה וזאת בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההמלצה, או בתוך 45 ימים נוספים אם ניתנה לכך הסכמת הרשות. החליט הרגולטור לדחותה, ימסור את נימוקיו לרשות ויפרסם אותם לציבור במהלך פרק הזמן הקבוע לעיל. תשובת הרגולטור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
5)  נקבעה או תוקנה הרגולציה (למעט חקיקה ראשית) לפני למעלה מעשרים שנים, ולא נחה דעתה של הרשות מנימוקי הרגולטור לפי סעיף קטן (4) או שהרגולטור דחה את המלצתה מבלי לנמק עמדתו או שלא השיב בחלוף פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (4), תהיה הרשות רשאית, לאחר שהתקבלה החלטה ברוב קולות שיכלול לפחות 3 חברי רשות, באמצעות ראש הממשלה, למסור חוות דעת מפורטת בעניין הרגולציה האמורה לוועדת השרים או לממשלה, אם זו לא הקימה את ועדת השרים. חוות דעת הרשות תכלול מסקנות מנומקות והמלצות, והיא תפורסם לציבור.
6) קיבלה ועדת השרים או הממשלה, אם זו לא הקימה את ועדת השרים, את חוות דעתה של הרשות כאמור בסעיף קטן (5), רשאית היא להוציא צו המורה על פקיעת תוקף הרגולציה לאחר שנתיים או יותר ממועד הוצאת הצו. השר הממונה על אותה רגולציה, באישור ועדת השרים או הממשלה, אם זו לא הקימה את ועדת השרים, רשאי להאריך את מועד פקיעת תוקף הרגולציה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה בכל פעם מטעמים מיוחדים שיירשמו; במקרים שבהם לצורך ביטול הרגולציה נדרש אישור או נדרשת היוועצות עם אחת מוועדות הכנסת, או נדרש אישור או היוועצות עם כל גורם אחר, יאושר הצו באותו ההליך; סעיף זה ייכנס לתוקף שנה מיום הודעת יושב ראש הרשות על הקמת הרשות.
7) החליט הרגולטור לפעול על פי המלצת הרשות כאמור בסעיף קטן (3), יודיע על כך לציבור ולרשות בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההמלצה, ויפעל לאמץ את ההמלצה או חלופה מתאימה אחרת, מוקדם ככל האפשר ועד שנתיים ממועד ההודעה. חלפו שנתיים ממועד ההודעה ולא שונתה הרגולציה האמורה, יראו בכך דחייה של המלצת הרשות לפי סעיף קטן (3).
ז.  סמכויות הרשות בתחום קידום ושיתוף הפעולה בין הרגולטורים 
1) כלל הרגולטורים יחויבו להגיש לרשות עד למועד שהרשות תקבע, תכנית המפרטת את כל הרגולציה שבכוונתם ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל בשנה הקלנדרית העוקבת, תוך מתן פירוט לגביה (להלן – תכנית רגולציה שנתית). הרשות תפרסם את תכנית הרגולציה השנתית שיגישו הרגולטורים באופן מרוכז בפלטפורמה דיגיטלית הפתוחה לעיון הציבור בצירוף הפרטים הנדרשים ליצירת קשר עם כלל הרגולטורים.
2) רגולטור המבקש ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל רגולציה שלא נכללה בתכנית הרגולציה השנתית לאותה שנה, לא יעשה כן, אלא מטעמים שיירשמו ובתנאי שעודכנה מוקדם ככל האפשר בתכנית הרגולציה השנתית שמפרסמת הרשות, ונקבעה הרגולציה בחלוף תשעים יום ממועד העדכון האמור. במקרים שבהם ישנו חשש מיידי לפגיעה משמעותית באינטרס מוגן, יהיה רשאי הרגולטור, תוך מתן נימוק בכתב שיפורסם, לקבוע את הרגולציה במועד מוקדם יותר. 
ח. סמכויות כלליות 
לשם ביצוע עבודתה תהיה רשאית הרשות לדרוש מהרגולטורים מידע שקיים ברשותם או שלצורך מסירתו נדרש עיבוד מידע שאינו משמעותי בכפוף לשמירה על סודיות המידע; בסעיף זה, מידע – למעט מידע או ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם, כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981.
ט. תכנית שנתית להפחתת רגולציה 
בעת אישור חוק התקציב על ידי הממשלה, תקבע הממשלה יעדי הפחתת רגולציה לרגולטורים, כולם או חלקם; הרשות תדווח לממשלה על עמידה ביעדים אלו. 
י. רשויות רגולטוריות
לקבוע כי הוראות סעיפים 2(ה)(11), 2(ו)(4) ו-2(ו)(5) לא יחולו על רגולטורים שהוקמו בחוק כרשות, מועצה או נציבות ואשר נקבע בחוק כי תקציבם ייקבע בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, והרשות להגנת הפרטיות.
יא. תאגידים ציבוריים ורגולטורים פיננסיים
1) לקבוע בחוק חובה על תאגידים ציבוריים ורגולטורים פיננסיים בבואם לקבוע, ליזום או לשנות רגולציה, לפרסם לציבור דוח שיכלול: 
א) הצגה של הרגולציה, מטרותיה והצורך בה; 
ב) הצגה של עיקרי חלופות אחרות שנשקלו; 
ג) תיאור של התועלות הצפויות מהרגולציה; 
ד) תיאור של עלויות הציות לרגולציה והערכתן ככל שניתן, וכן תיאור השפעות עקיפות אחרות של הרגולציה על אינטרסים ציבוריים נוספים; 
ה) הערכה של חפיפות וסתירות צפויות למול רגולציה אחרת ככל שניתן; 
ו) הצגה של תהליך שיתוף הציבור.
2) לקבוע כי תאגיד ציבורי או רגולטור פיננסי יקבע ויפרסם הנחיות פנימיות לעניין ביצוע החובה לפי סעיף (1); יובהר כי התאגידים הציבוריים והרגולטורים הפיננסיים לא יהיו כפופים למתודולוגיה של הרשות בדבר אופן הערכת השפעות רגולציה או יידרשו לבצע הליך היוועצות עמה.
3) לקבוע כי לא תחול החובה לפי סעיף (1) אם תאגיד ציבורי או רגולטור פיננסי סבור כי מתקיים אחד מאלה, והוא פרסם לציבור את הנמקתו בעניין זה:
א) נדרשת נקיטת פעולה מידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס מוגן עליו הוא אמון, ובתנאי שהרגולציה תיקבע בהוראת שעה שלא תעלה על שנה, או לחלופין שיפורסם דוח כאמור בסעיף (1) תוך זמן סביר לאחר קביעתה.
ב) בהשוואה למצב קודם לקביעתה, השפעת הרגולציה על המפוקחים או על אינטרסים ציבוריים אחרים היא בלתי משמעותית.
ג) קיום החובה לפי סעיף (1) עלול לגרום לפגיעה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, ביציבות או בניהול התקין של הגופים המפוקחים, או עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעניינם של מבוטחים, משקיעים ולקוחות הגופים המפוקחים.
ד) הרגולציה עוסקת בהתאמת רגולציה קיימת לרגולציה בין-לאומית מקובלת או לאמנות בין-לאומיות, המנחות את התאגיד הציבורי או הרגולטור הפיננסי בתחום פעילותו, בשינויים המתחייבים.
ה) נדרשת הארכה של רגולציה קיימת לתקופה שלא תעלה על שנה.
4) לקבוע חובה על התאגידים הציבוריים והרגולטורים הפיננסיים לפרסם לציבור תכנית רגולציה שנתית, ובלבד שלא תחול החובה להגישה לרשות; יובהר כי התאגידים הציבוריים והרגולטורים הפיננסיים לא יהיו כפופים לכללים שתקבע הרשות בעניין אופן עריכת תכנית רגולציה שנתית, פרסומה ועדכונה; רגולטורים פיננסיים יהיו רשאים שלא לכלול התייחסות לרגולציה שעניינה העיקרי יציבותה של המערכת הפיננסית או יציבות הגופים המפוקחים על ידי הרגולטורים הפיננסיים בתכנית הרגולציה השנתית.
5) לקבוע כי תאגיד ציבורי או רגולטור פיננסי המבקש ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל רגולציה שלא נכללה בתכנית הרגולציה השנתית לאותה שנה, לא יעשה כן, אלא אם לא נדרש להכלילה בתכנית הרגולציה השנתית בהתאם לאמור בסעיף (4) או מטעמים שיירשמו ובתנאי שעודכנה מוקדם ככל האפשר בתכנית הרגולציה השנתית המפורסמת לציבור, ונקבעה הרגולציה בחלוף תשעים יום ממועד העדכון האמור. במקרים בהם ישנו חשש מיידי לפגיעה משמעותית באינטרס מוגן, יהיה רשאי הרגולטור, תוך מתן נימוק בכתב שיפורסם, לקבוע את הרגולציה במועד מוקדם יותר. 
6) לקבוע כי על אף האמור בסעיף (5), רגולטור פיננסי המבקש ליזום, לקבוע, לשנות, לבחון מחדש או לבטל רגולציה שלא נכללה בתכנית הרגולציה השנתית לאותה שנה, יהיה רשאי לעשות כן ללא שהות תוך מתן נימוק בכתב שיפורסם, אם הוא סבור כי קיום החובה לפי סעיף (4) עלול לגרום לפגיעה ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, ביציבות או בניהול התקין של הגופים המפוקחים, או בהשגת תכלית הרגולציה.
7) לקבוע שרגולציה בתחום הפעילות של התאגידים הציבוריים והרגולטורים הפיננסיים תפורסם במרשם הרגולציה, בתנאים דומים לאלו שנקבעו לרגולוטרים, כאמור בסעיף 2(ב)(2) להחלטה זו.
8) לקבוע כי כלל סמכויות הרשות או ועדת השרים לא יחולו ביחס לתאגידים ציבורים ורגולטורים פיננסיים. כתחליף לבקרה של הרשות על תהליכי קביעת רגולציה, יקים תאגיד ציבורי או רגולטור פיננסי מנגנון בקרה פנימי שיבטיח את איכות דוח לפי סעיף (1) שיפורסם לציבור.
יב. האצלת סמכויות
1) לקבוע שהרשות תהיה רשאית לאצול ליושב ראש הרשות את כלל התפקידים והסמכויות שלה למעט אלו: 
א) סמכות לאשר חוות דעת שלילית כמשמעותה בסעיף 2(ה)(10) לעיל;
ב) סמכות להעביר דוח השפעות רגולציה לוועדת השרים לעניין סמכותה לפי סעיף 2(ו)(5) לעיל. 
ג) קביעת יעדים מדידים ובחינתם לפי סעיפים 2(ד)(13)-2(ד)(14)
יג. אימוץ סטנדרטים בין-לאומיים
לקבוע סעיף הסמכה הקובע קריטריונים שבהתקיימם רגולטור המבקש לאמץ חומר חיצוני לדין הישראלי יוכל לעשות זאת על דרך ההפנייה. בבואו לעשות שימוש בסעיף ההסמכה האמור, יפרט הרגולטור בכתב, במסגרת דוח הערכת השפעות הרגולציה, את התקיימותם של הקריטריונים ומדוע שימוש בסעיף ההסמכה מהווה הדרך המיטבית לאימוץ. זאת, ברוח העקרונות, התנאים והקריטריונים המאוזכרים בפרק 9.2 לדוח צוות רגולציה חכמה. 
יד. תחולה 
1) לשם מתן היערכות מספקת, לקבוע מועדי תחולה לכניסת החוק וסעיפים רלוונטיים בו לתוקף. 
תיקון החלטה 2118 והחלטה 4398 
3 . לתקן את החלטה 2118 כדלקמן: 
א. לתקן בהחלטה את ההגדרות "רגולציה" ו-"רגולטור" בהתאם להגדרות בהחלטה זו. 
ב. סעיף 3 להחלטה יימחק ובמקומו יבוא:
"להטיל על רגולטור, בבואו לקבוע רגולציה, לקיים הליך הערכת השפעות רגולציה שהיקפו מותאם להיקף השפעת הרגולציה ולהיקף שיקול הדעת הנתון לרגולטור ובמסגרתו לפעול בהתאם למפורט להלן:
בחינת התכלית והצורך
1) לבחון את הצורך ברגולציה בהתאם לבעיה ואפיונה ולאור האינטרס המוגן הנפגע עליו אמון הרגולטור במסגרת האמור: 
א) להגדיר תכלית ברורה לרגולציה, בהתאם לשיקולים המדריכים את הרגולטור על פי החקיקה המסמיכה ואת הצורך להתערבות רגולטורית להשגת תכלית זו; 
ב) לקבוע את הרגולציה רק במקרים בהם היא נדרשת;
ג) לשקול חלופות למתן מענה על הצורך באמצעים שאינם רגולציה; 
ד) לבחון האם התחום מאוסדר במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים ובאיזה אופן הוא מעוגן.
בניית ובחינת החלופות
2) מצא הרגולטור שהרגולציה נדרשת, יבחן ויעריך חלופות שונות להשגת אינטרס מוגן. 
3) הרגולטור יעריך את הנטל הרגולטורי הצפוי מהרגולציה ובכלל זאת את עלויות הציות לרגולציה.
4) הרגולטור יעריך את ההשפעות של הרגולציה על הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים מהרגולציה או מהעדרה.
5) הרגולטור יעריך את ההשפעות של הרגולציה על קידום התחרות הענפית ויוקר המחייה.
6) הרגולטור יעריך את הישימות הדיגיטלית של החלופה.
התבססות על סטנדרטים בין-לאומיים במדינות המפותחות
7) לאור מדיניות הממשלה לפיה הרגולציה בישראל תתבסס ככלל על רגולציה בין-לאומית מקובלת, למעט במקרים בהם ישנן נסיבות המצדיקות אחרת, רגולטור בבואו לקבוע רגולציה יפעל כמפורט להלן:
א) יציין מהי הרגולציה הבין-לאומית המקובלת עליה התבסס, בהתאם להיקף השינוי המבוקש, ויסביר מדוע בחר ברגולציה זו;
ב) במקומות בהם הרגולציה המוצעת שונה מהרגולציה הבין-לאומית המקובלת עליה החליט הרגולטור להתבסס בהתאם לסעיף קטן (א), יציין הרגולטור מהם הנסיבות המצדיקות סטייה זו;
ג) במקרים בהם הרגולטור לא התבסס על רגולציה בין-לאומית ינמק מדוע עשה זאת.
בחירה החלופה המתאימה ועיצוב הרגולציה
8) הרגולטור יבחר בחלופה שתביא תועלת מיטבית לחברה ולמשק תוך איזון בין האינטרס מוגן, מכלול הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים מהרגולציה או מהיעדרה והשפעותיה הכלכליות והחברתיות וככלל על פי גישה של ניהול סיכונים. 
9) הרגולציה תהיה במידת האפשר ניתנת ליישום ולניהול באמצעים דיגיטליים. 
10) הרגולטור יבחן את האפשרות לקבוע רגולציה מותאמת לגודל העסק ולרמת הסיכון הנשקפת מפעילותו לרבות האפשרות לקבוע רגולציה רק לעסקים מהם נשקף סיכון העולה על רף מסוים.
11) הרגולטור יפעל לצמצם חפיפות וסתירות של הרגולציה עם רגולציות אחרות וכן לצמצם את הפגיעה באינטרסים ציבוריים נוספים ובזכויות נוספות עקב הרגולציה.
12) הרגולטור ינגיש את הרגולציה בצורה שתהיה בהירה, ותייצר ודאות ועקביות למפוקחים בכל הנוגע להוראות הרגולציה, אופני הפיקוח על קיום הוראותיה ואפשרויות אכיפתה.
13) הרגולטור יפחית, במקרים המתאימים, את השימוש בחובת קבלת היתר מראש באמצעות קביעת כללים מחייבים, ברורים וודאיים הנאכפים בדיעבד, לרבות באמצעות רגולציה עצמית, והכל בכפוף לאפשרויות אכיפה ופיקוח אפקטיביות, מרתיעות ויעילות כלכלית.
הליך בחינת השפעות הרגולציה
14) הרגולטור יקיים הליך מבוסס נתונים ושקוף לציבור ככל האפשר.
15) הרגולטור יקיים שיח עם בעלי עניין, ככל האפשר, וזאת בנוסף על חובת השימוע על פי דין, ככל שישנה.
16) הרגולטור יכין דוח מלווה להכנת הרגולציה ובו יפורט המידע בקשר לביצוע האמור לעיל.
יישום הסעיף
17) יישום סעיף זה יהיה על פי הנחיות המדריך הממשלתי להערכת השפעות רגולציה שתפרסם הרשות באופן דיגיטלי ונגיש.
18) יישום סעיף זה ייכנס לתוקף במקום סעיף 3 בהחלטת ממשלה 2118 הקיים במועד זה, החל מיום הודעת יושב ראש הרשות כי פרסם מדריך כאמור בסעיף קטן (17) המבוסס על הסעיפים המפורטים לעיל. 
19) השר הממונה על הרגולציה או הגורם העומד בראש אחד הרגולטורים  האמורים בסעיף 2(י) יהיה רשאי לפטור את משרדו מחובת הליך הערכת השפעות רגולציה במקרה שבו השפעת הרגולציה על המפוקחים או על אינטרסים ציבוריים אחרים היא זניחה. 
20) השר הממונה על הרגולציה או הגורם העומד בראש אחד הרגולטורים האמורים בסעיף 2(י) יהיה רשאי בהתרחש אירוע המחייב נקיטת פעולה מידית מחשש לפגיעה ממשית באינטרס המוגן עליו הוא אמון, לפטור מטעמים מיוחדים שיירשמו, מחובת הליך הערכת השפעות רגולציה ובתנאי שהרגולציה תיקבע בהוראת שעה שלא תעלה על שנה; הפטור וההנמקה לו יפורסמו לצד דברי ההסבר. 
21) הכריזה הממשלה, כי מתקיים אירוע לאומי חריג המחייב נקיטת פעולות מידיות, רשאית היא בהחלטה לפטור מחובת הליך הערכת השפעות רגולציה את כל הרגולציה הקשורה לאירוע זה או חלקה. פטור זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים והממשלה רשאית להאריך אותו בתקופות נוספות של שישה חודשים כל פעם."
ג. לתקן את סעיף 13 כך שבמקומו יבוא: "החלטה זו לא תחול על רגולציות שעניינן תחרות ובלבד שמתקיימים בהן שני אלה: (1) הן בנושא תשתית חיונית כהגדרתה בחוק לקידום התחברות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד- 2013 (2) חלות על שוק, כאשר פועלים בו עד שלושה שחקנים אשר מחזיקים יחדיו מעל 65% מהשוק".
ד. לקבוע כי החלטה 2118 לא תחול על רגולציה בתחום דיני עבודה ויחסי עבודה המבוססת על הסכמות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ועל ארגוני מעבידים שלדעת שרת הכלכלה והתעשייה הם יציגים ונוגעים בדבר, ללא שינוי ביחס להסכמות אלו.
4 . לקבוע כי החלטה 4398 תתוקן באופן הבא, החל מיום תחילתו של החוק האמור בסעיף (2) או מיום הודעת היושב ראש על הקמת הרשות, המאוחר מביניהם: 
א. לתקן את סעיף 1(א) כך שבמקומו יבוא: "רגולציה חכמה תשאף להביא לתועלת מקסימלית לחברה ולמשק, תוך איזון בין האינטרס המוגן, מכלול הזכויות והאינטרסים הציבוריים המושפעים מהרגולציה או מהיעדרה והשפעותיה הכלכליות והחברתיות ועל פי ניהול סיכונים, תוך הבאה בחשבון של חלוקת התפקידים והאחריות בין הרגולטור למפוקחים".
ב. למחוק את סעיפים 4(ג) ואת סעיפים 8 עד 11.
ג. סעיף 4(ה) יתוקן כך שחריג הדחיפות יהיה זהה למפורט בסעיף 3(א)(20) להחלטה 2118, בנוסחה המתוקן בהתאם להחלטה זו.
ד. לתקן את סעיף 12(א) כך שכל הנהלים יידרשו בפרסום ולא רק נהלים בעלי השפעה משקית.
ה. לשנות את הגדרות "רגולציה" ו-"רגולציה בעלת השפעה משקית" בהתאם להגדרות בהחלטה זו.
ו. לקבוע כי מוביל מדיניות הרגולציה יהיה כפוף מבחינה מקצועית לרשות. 
ז. בכל מקום בהחלטה בו מופיע האגף למדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה או המנהל הכללי משרד ראש הממשלה יבוא רשות הרגולציה או יושב רשות הרגולציה לפי העניין למעט לעניין סעיף 15.
5 . הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר האוצר לפיה הטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר לבצע במסגרת שלבי גיבוש הצעות החלטה בדבר התכנית הכלכלית לשנה מסוימת הליך בחינה פנימי בדבר הערכת השפעות רגולציה, ככל שנכללת רגולציה בהצעות האמורות. ההליך האמור יכלול, בין היתר, הגדרת תכלית לרגולציה והצורך בהתערבות רגולטורית, בחינת חלופות והערכת התועלות לצד העלויות הצפויות משינוי הרגולציה.
6 . בשים לב לאמור ולמהותו של הליך גיבוש התכנית הכלכלית של הממשלה, החלטות 2118 ו-4398 לא תחולנה על חקיקת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב __) וחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב   ___), הצעות ההחלטה לממשלה בדבר חקיקת החוקים האמורים וכן יתר הצעות ההחלטה הנלוות לחוק התקציב השנתי.
הבטחת עצמאות הרשות באמצעות קביעת תנאי מינוי, כשירות וקציבת כהונה ליושב ראש הרשות
7 . לשם הבטחת עצמאות הרשות לפעול כמפורט להלן:
א. לרשום את הודעת ראש הממשלה כי המנהל הכללי של משרדו פנה לנציב שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת שירות המדינה בכדי שתמליץ על אופן המינוי, תנאי הכשירות ותקופת הכהונה של יושב ראש הרשות, באופן שיבטיח את עצמאותה של הרשות, שהיא מהותית לתפקודה.
ב. לרשום את הודעת נציב שירות המדינה, כי יביא את בקשת משרד ראש הממשלה לפני ועדת שירות המדינה עד ליום 5 באוגוסט 2021 או עד 5 ימים לאחר החלטה זו, לפי המאוחר מביניהם, במטרה לאפשר לממשלה לקבל החלטה בנושא עד ליום 10 באוגוסט 2021.
מתווה מהיר להפחתת נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף 
8 . לשם האצת ההתאוששות של המגזר העסקי ממשבר הקורונה, לקדם מתווה מהיר להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי העודף בהתאם למפורט להלן: 
א. להטיל על ראש הממשלה, שר המשפטים ושר האוצר לקדם מתווה מהיר ומרוכז להשלמת תכנית החומש הממשלתית להפחתת נטל רגולטורי שנקבעה בהחלטה 2118 (להלן – תכנית החומש הממשלתית), וזאת במטרה להביא להפחתת נטל רגולטורי ובירוקרטי עודף. 
ב. להטיל על צוות רגולציה חכמה שהוקם בהחלטה 4398 לפנות אל כלל הרשויות הציבוריות הרלוונטיות ולהרכיב בשיח עמם רשימת הפחתות נטל רגולטורי עודף שיקודמו על ידי המשרדים במסגרת המתווה. במסגרת המתווה האמור יקודמו החלטות מתוך תכנית החומש הממשלתית, אולם ניתן יהיה לקדם החלטות נוספות שעניינן הפחתת נטל רגולטורי עודף.
ג. המתווה ורשימת הפחתות הנטל יובאו לאישור הממשלה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר 2021. 
9 . לעניין החלטה זו –  
"אישור רגולטורי" – אישור או רישיון הנדרש לפי כל דין לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם;
"חומר חיצוני" – לרבות אמנות בין-לאומיות, תקינה זרה, דין זר או מסמכים בעלי תוקף של ארגונים לאומיים או רב לאומיים ובלבד שהם מקובלים במדינות מפותחות.
"המגזר הציבורי הרחב" –גוף נתמך, גוף מתוקצב ותאגיד בריאות והכל כהגדרתם בסעיף 21 חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985, רשות מינהלית ממשלתית, צבא ההגנה לישראל, קופת חולים, ומוסד חינוך וגוף המאוסדר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח -1958. 
"כוחות הביטחון" – כהגדרתם בסעיף 33(א) רבתי לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 למעט צבא ההגנה לישראל;
"מוסד חינוך" – אחד מאלה: 
א. מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;
ב. בית ספר שחל עליו חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, ומספק חינוך על-תיכוני שבמסגרתו הוא מכשיר את תלמידיו לקראת בחינות ממשלתיות או לקראת השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי;
"נוהל" – נוהל, חוזר, גילוי דעת או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
"רגולטור" – כל רשות מינהלית ממשלתית למעט רגולטורים פיננסיים, תאגידים ציבוריים ובנק ישראל בכל תפקידיו, המוסמכת לפי דין ליזום, לקבוע, או לשנות רגולציה, או לתת אישורים רגולטוריים מכוחה או להוציא הוראות מינהליות לשם יישומה;
"רגולטורים פיננסיים" – כל אלה:
א. בנק ישראל, בתפקידיו בתחומי הפיקוח על תאגידים בנקאיים, על סולקים ועל שיתוף בנתוני  אשראי בלבד
ב. רשות ניירות ערך.
ג. רשות שוק ההון.
ד. משרד המשפטים בעת שהוא קובע רגולציה בתחום פעילותם של הרגולטורים הפיננסיים.
"רגולציה" – כלל התנהגות מחייב במסגרת פעילות כלכלית או חברתית שהוא בעל אופי כללי (כגון חוק, תקנה, חוזר, נוהל או הנחיה, לרבות כאלה המקבלים תוקף מחייב בעת הכללתם כתנאים ברישיונות או בהיתרים וכיוצא באלה), שהוא בר אכיפה על ידי רשות מנהלית מוסמכת לפי דין למעט: 
א. קביעת כללים בתחום המיסים;
ב. פיקוח על מחירים;
ג. קביעת תעריפים ועלויות מוכרות;
ד. אימוץ אמנות בין-לאומיות לפי החלטות ממשלה, ללא שינויים בנוסחן;
ה. כללים שמטרתם להסדיר את פעילות המגזר הציבורי הרחב או חלקו, בלבד;
ו. הטלת אגרות או שינויים בשיעורן או תמלוגים;
ז. הוראות תקנון כספים ומשק שקבע החשב הכללי במשרד האוצר;
ח. כללים שעניינם הקצאה של זכות בהליך תחרותי;
ט. כללים שמטרתם להסדיר מתן שירות חינוכי או טיפולי (לרבות נפשי, סוציאלי, רפואי, ופרה רפואי) הניתן ברובו על ידי הממשלה, במישרין או בעקיפין;
י. תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; תכנית מועדפת לדיור כהגדרתה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014; תכנית עבודה כמשמעותה בסעיף 25 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002. תכנית למפעל ניקוז לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957; תכנית למפעל מים לפי פרק שלישי לחוק המים, התשי"ט-1959.
יא. כללי האתיקה המקצועית כמשמעותם בסעיף 61(2) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961.
"רגולציה בעלת השפעה משקית" – רגולציה העומדת לפחות באחד מהתנאים שלהלן:
א. רגולציה שקבעה לגביה הרשות שעלותה המוערכת לכלל המשק בשנה (כולל עלות חד פעמית), גבוהה מ-100 מיליון שקלים חדשים או סכום אחר גבוה יותר שייקבע בצו על ידי ראש הממשלה;
ב. רגולציה חדשה;
"רגולציה חדשה" – רגולציה שמתוקפה נדרש אישור רגולטורי שלא היה נדרש עד למועד קביעתה; 
"רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;  
"רשות מינהלית ממשלתית" – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם וכוחות הביטחון ;
"רשות שוק ההון" – רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, והמפקח על שירותים פיננסיים כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016; 
"תאגידים ציבוריים" – תאגידים שהוקמו בחוק המוסמכים לפי דין ליזום, לקבוע או לשנות רגולציה, למעט תאגידים שהם רגולטורים פיננסיים ובנק ישראל בכל תפקידיו;
"תהליך דיגיטלי" – תהליך הכולל הגשת הבקשה לאישור הרגולטורי, קשר עם מבקש האישור ומתן האישור, המבוצע באמצעים דיגיטליים.