תכנית לאומית לסיוע לניצולי שואה

בהמשך לגיבוש תכנית להגדלת הסיוע לניצולי שואה בראשות שר האוצר:

1. להטיל על שר האוצר להפיץ בתוך 21 יום תזכיר חוק שעיקריו כמפורט להלן:

א. העלאת גובה תגמול המינימום המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

התגמול העיקרי המשולם לפי סעיף 4 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז- 1957 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים) לא יפחת מסכום של 2,200 ₪ לחודש. הסכום האמור יעודכן במועדים ובשיעורים שבהם מעודכן התגמול המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים כאמור.

ב. הכרה ביוצאי מחנות וגטאות שעלו לישראל לאחר 1.10.1953 כנכי רדיפות הנאצים

(1) לא תישלל זכאותם לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים של ניצולי שואה אשר שהו במחנה ריכוז, בגטו או במחנה לעבודת פרך, כהגדרתם בסעיף 3(א)(1) לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007 (להלן – חוק ההטבות), או אשר מקבלים קצבה חודשית מוועידת התביעות לפי ההסכם שנחתם ביום 9 באוקטובר 1992 בידי שר האוצר הפדרלי של גרמניה לבין ועידת התביעות החומריות של יהודים נגד גרמניה (להלן – ההסכם עם גרמניה), רק בשל מועד עלייתם לישראל לאחר 1.10.1953, ובלבד שאינם מקבלים קצבה חודשית מגרמניה לפי חוק הפיצויים הפדראלי לפיצויים או ממדינת חוץ אחרת בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם. בהתאם לכך, ההסדר הקבוע בחוק ההטבות בעניין ניצולים כאמור יבוטל ובמקומו תיקבע הזכאות האמורה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

(2) כל ניצולי השואה המוכרים כיום כזכאים להטבות לפי סעיפים 3 או 4 לחוק ההטבות יוכרו במקום ההסדר בחוק האמור כזכאים לתגמולים לפי סעיף 3 לחוק נכי רדיפות הנאצים, לכל דבר ועניין, ללא צורך בהגשת בקשה, ובכלל זה יראו אותם כמי שהוכיחו קיומה של נכות בשיעור של 25%.

(3) מי שהוכר בעקבות האמור בסעיף זה כזכאי לתגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (להלן – התגמול) והוא מקבל קצבה חודשית לפי ההסכם עם גרמניה – יופחת מהתגמול סכום בגובה הקצבה החודשית האמורה, המחושב לפי השער היציג של האירו הידוע ב-1 בחודש שבעדו משולם התגמול.

ג. מתן מענק שנתי לניצולי שואה זכאים

(1) ניצול שואה אשר מתקיימים לגביו כל התנאים הבאים זכאי למענק הטבות בסכום של 3,600 שקלים חדשים, שישולם בחודש ינואר של כל שנה:

(א) אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, אשר איננו זכאי לקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים רק בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא עלה לישראל אחרי יום כ"ב בתשרי התשי"ד (1 באוקטובר 1953);

(2) ההסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה מיום כ' באלול התשי"ב (10 בספטמבר 1952) לא שלל את זכותו לתבוע בשל נכותו את הרפובליקה הפדראלית של גרמניה.

(ב) הוא אינו מקבל קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים, לרבות לפי אחד מאלו: חוק נכי רדיפות הנאצים; חוק ההטבות; החוק הפדרלי לפיצויים (BEG); ההסכם עם גרמניה או גמלה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ אחרת בקשר עם רדיפות הנאצים.

(2) ניצול שואה אשר זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים או לתגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק האמור, זכאי למענק הטבות בסכום של 2,000 שקלים חדשים, שישולם בחודש ינואר של כל שנה.

(3) סכומי המענק המשולמים לפי סעיף זה יעודכנו בכל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן.

(4) תחילתו של סעיף זה היא משנת 2014 לכל מי שיגיש בקשה או שיימצא זכאי במהלך השנה האמורה.

(5) מענק כספי לפי סעיף זה נועד ליתן, בין היתר, מענה ישיר למימון הוצאות חיוניות ודחופות, הנעשה כיום כנגד המצאת בקשות וקבלות, באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים.

ד. תגמול לבן הזוג לאחר פטירת ניצול השואה

בן זוגו של נכה שנפטר אשר זכאי לקבל תגמול לפי סעיף 11א(א)(1) לחוק נכי רדיפות הנאצים למשך 36 חודשים ממועד הפטירה – יהיה זכאי לקצבה חודשית בסך 2,000 ₪ לחודש מתום 36 חודשים כאמור למשך כל חייו. הטבה זו תחול לגבי נכה שנפטר החל מתחילתם של 36 חודשים הקודמים למועד פרסומו של החוק שייחקק בהתאם להחלטה זו.

ה. גמלת סיעוד

לעניין זכאות לגמלת סיעוד הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה–1995 לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בתגמול חודשי המשולם לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

2. להטיל על שר האוצר לפעול להרחבת ההנחה בתרופות ולתגבור השירותים לניצולי שואה כמפורט להלן:

א. הרחבת ההנחה בתרופות:

(1) להרחיב את היקף הזכאים להטבה כך שתינתן לכל ניצולי השואה המקבלים קצבה חודשית בשל רדיפות הנאצים לרבות גמלה חודשית המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים וכן לכל ניצולי השואה אשר מתקיים בהם האמור בסעיף 1ג(1) להחלטה זו. לעניין זה – יוכר גם כל מי שקיבל פיצוי חד פעמי מגרמניה, מוועידת התביעות או ממדינת חוץ אחרת בקשר עם נרדפותו.

(2) להגדיל את שיעור ההנחה כך שתעמוד על 100% (פטור) מדמי השתתפות עצמית ברכישת תרופות מרשם שבסל שירותי הבריאות.

(3) הנחה לפי החלטה זו תינתן ככל שלא ניתנת הנחה או פטור כאמור מתוקף הסדר אחר.

לעניין זה "הסדר אחר" – כל הסדר, המעוגן בדין או בהסכם, המקנה זכאות להנחה ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות, לרבות מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, או חוק אזרחים ותיקים, התש"ן-1989, או הסיוע הניתן על ידי החברה לאיתור והשבת נכסי נספי השואה.

(4) ההנחה תינתן מראש בעת רכישת התרופה בבית המרקחת, באמצעות קופות החולים.

(5) תחילתה של הטבה זו תהיה בהתאם להסדר עם קופות החולים ולאחר שיימסרו פרטי הזכאי לידי הקופה, בכפוף לכל דין.

ב. להקצות סכום של 40 מיליון ₪ לשנה לתגבור שירותי רווחה לניצולי השואה, על פי החלטת שר האוצר. בשנת 2014 יוקצה סכום של 20 מיליון ₪.

ג. מענקים לפי סעיף 1(ג), הרחבת ההנחה בתרופות לפי סעיף זה, וצעדי סיוע נוספים המעוגנים בהחלטה זו, נועדו ליתן סיוע ישיר לניצולי השואה. הטבות אלו ניתנות, בין היתר, במקום הסיוע הניתן כיום כנגד המצאת בקשות וקבלות, למימון הוצאות דחופות, באמצעות ארגונים חוץ ממשלתיים. אשר על כן, יעודכן בהתאמה תקציב סל השירותים המוקצה לתמיכה מהסוג האמור החל משנת 2014.

3. טיפול נפשי לניצולי שואה שאינם מקבלים קצבה חודשית

כל ניצולי השואה הזכאים למענק שנתי כאמור בסעיף 1(ג)(1) להחלטה זו יהיו זכאים לקבל טיפול נפשי בקשר עם נרדפותם, על פי אותם הסדרים המופעלים כיום על ידי הרשות לזכויות ניצולי השואה בקשר עם ניצולים המוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. לצורך כך יוקצה סכום של 30 מיליון ₪ בשנה.

4. התאמות בתקציב המדינה

לצורך מימון תקצוב הגדלת הסיוע לניצולי השואה –

א. להנחות את שר האוצר, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, להעביר לתקציב בשנת 2014 98% מסך העודפים המחויבים אשר נוצרו בשנת 2013.

ב. להטיל על שר החינוך ושר הרווחה והשירותים החברתיים להפחית את תקציב משרדיהם בשנת הכספים 2014 בגובה יתרת העלות הנדרשת ליישום התכנית, בסכום של 100 מיליון ש"ח לכל משרד.