במטרה לצמצם את היקף העלמות המסים בישראל ולהגביר את אכיפת דיני המס, לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:
1 . לתקן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן – פקודת מס הכנסה או הפקודה), כך שעל אף כללי החשבונאות המקובלים, קביעת ערך המלאי של יהלומן תבוצע על בסיס עלות המלאי בלבד.
2 . לתקן את סעיף 1 לפקודת מס הכנסה ולקבוע חזקות הניתנות לסתירה, לפיהן יראו את שליטה וניהול עסקים בישראל של חבר בני אדם אשר התאגד מחוץ לישראל, אם תושבי ישראל הם בעלי שליטה בו, או נהנים או זכאים ל-50% או יותר מהכנסותיו או רווחיו, במישרין או בעקיפין ושיעור המס הסופי המתחייב על כלל רווחיו אם לא רואים בו תושב ישראל הוא 15% או פחות והתקיים אחד מאלה:
א. חבר בני האדם הוא תושב מדינה שבינה לבין ישראל אין אמנת מס.
ב. המדינה בה הוא תושב, אם לא היו רואים בו תושב ישראל, היא מדינה אשר אינה מחילה מס על הכנסות אשר הופקו מחוץ לה.
בנוסף, לתקן את סעיף 131 לפקודה ולקבוע חובת דיווח על חבר בני אדם הנוקט בעמדה לפיה החזקות כאמור אינן חלות עליו.
3 . לתקן את פקודת מס הכנסה, כך שתיקבע בה חובת רישום, תיעוד ודיווח על פעילותם הגלובאלית של תאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל כדלקמן:
א. להסמיך את שר האוצר לקבוע, באישור ועדת הכספים, הוראות לעניין רישום ותיעוד אשר יחולו על נישום המשתייך לקבוצה רב לאומית או נישום אשר ביצע עסקה כמשמעותה בסעיף 85א לפקודה.
ב. לקבוע כי נישום כאמור בפסקה א', יהיה חייב להמציא לפקיד השומה על פי דרישתו את כל אלה:
1) מסמכים ונתונים החייבים ברישום ותיעוד כאמור בפסקה א'.
2) מסמכים ונתונים הנוגעים לקבוצה הרב לאומית.
3) את כל המסמכים והנתונים הנוגעים לעסקה או לצד לעסקה שהוא תושב זר או לכל ישות בקבוצה רב לאומית, אשר צד לעסקה כאמור שייך לה.
4) את דרך קביעת מחיר העסקה.
ג. לקבוע כי נישום שהוא חלק מקבוצה רב-לאומית יצהיר על כך בטופס שיקבע המנהל.
ד. לקבוע כי ישות אם סופית שהיא תושבת ישראל ושייכת לקבוצה רב לאומית שמחזור עסקאותיה עולה על 3.4 מיליארדי שקלים חדשים, או סכום נמוך יותר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים תגיש למנהל דוח אודות הקבוצה ופעילותה בכל מדינה לשנת מס, באופן מקוון בתוך שנה מתום שנת המס כאמור. בנוסף, לקבוע כי יראו ישות אם סופית אשר הפרה את חובת הדיווח, כאילו הפרה חובות דיווח לפי סעיף 131 לפקודה.
ה. להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים לקבוע:
1) פרטים אשר ייכללו בדוח כאמור בפסקה ד'.
2) כללים לפיהם יינתן פטור מדיווח לישות אם סופית, אם הוגש דוח על ידי ישות אחרת בקבוצה, על פי בקשתה.
3) כללים לפיהם ניתן יהיה לחייב חברה בקבוצה הרב לאומית, תושבת ישראל, בהגשת דוח כאמור בפסקה ד', אף אם לא התקיימו לגביה התנאים כאמור בהגדרה "ישות אם סופית".
4 . לתקן את פקודת מס הכנסה על מנת לקבוע מנגנון פחת עבור נכס בלתי מוחשי, כדלקמן:
א. לקבוע כי נכס בלתי מוחשי יופחת למשך עשרים שנים, אלא אם הייתה לנישום זכות, על פי דין או מכוח הסכם, לעשות בו שימוש לתקופה אחרת. לעניין זה יראו את תקופת ההפחתה על פי זכות מכוח הסכם, כתקופה המרבית האפשרית.
ב. לקבוע כי לא יופחת נכס בלתי מוחשי אשר פקיד השומה שוכנע כי השימוש שניתן לעשות בו אינו מוגבל לתקופה מסוימת.
ג. לקבוע כי אם נרכשו נכסים והתחייבויות המשמשים יחד בייצור הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, ניתן יהיה להפחית את התמורה המיוחסת לסך כל הנכסים הבלתי מוחשיים למשך עשרים שנים.
5 . לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, על מנת לקבוע מנגנון מקוצר לחיוב במס שבח במכירת דירות מגורים, לפיו שיעור המס יעמוד על 20% ללא התרת ניכוי הוצאות ובניכוי פחת.
6 . לתקן את חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף) ולקבוע כי הגדרת "עסקת אקראי" תכלול גם מקרקעין, נוסף על טובין ושירותים.
7 . לתקן את פקודת מס הכנסה על מנת לקבוע כללים שאינם ניתנים לסתירה לעניין ההכרה בהוצאות מימון. בהתאם לכך, ייוחסו הוצאות מימון לכלל הנכסים שבבעלות הנישום, בהתאם לעלות היחסית של כל נכס ובהתחשב בתקופה בה שימש את הנישום במהלך שנת המס לאחר הייחוס האמור, ובמידה והנכס מניב הכנסה בשיעורים שונים או ממקורות שונים, ייחוסו ההוצאות באופן יחסי בהתאם לכך.
8 . לתקן את סעיף 16א לפקודת מס הכנסה על מנת להבהיר כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע פטור ממס לתושב חוץ בתנאים הקבועים בסעיף.
9 . לתקן את חוק מס ערך מוסף על מנת לבטל את סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף בעניין רישום מספר עוסקים כאחד.
10 . א. לתקן את חוקי המס על מנת לאפשר לרשות המסים לשלוח את כלל דברי הדואר באמצעים מקוונים, ובכלל זאת באמצעות דואר אלקטרוני, ואם היה אמצעי המשלוח היחיד אמצעי מקוון כאמור לגבי דבר דואר מסוים – בכפוף להסכמת הנמען, לאחר שהובהרה לו משמעות הסכמתו לעניין החזקות המפורטות בפסקה ב. משלוח דבר דואר לדואר אלקטרוני ייעשה רק לאחר שנשלחה הודעה לאימות כתובת הדואר האלקטרוני של הנמען, ורשות המסים וידאה מול הנמען באופן אקטיבי שהדואר האלקטרוני התקבל. אימות באופן האמור ייערך לפני המשלוח הראשון, ולאחר מכן פעם בשנתיים לפחות.
ב. לקבוע חזקה לפיה דבר דואר שנשלח בדרך זו יראוהו כאילו התקבל כמפורט להלן, לפי המועד המוקדם:
(1) לגבי הודעה שאינה הודעה המודיעה לנמען שנערכה לו שומה לפי מיטב השפיטה ואת גובהה – במועד שצוין באישור המופק על-ידי מערכת ממוכנת של רשות המסים בדבר יום ושעת ההגעה של דבר הדואר לכתובת הנמען (להלן – אישור מסירה אלקטרוני).
(2) אם התקבל אישור צפייה מהדואר האלקטרוני של הנמען, יראוהו כאילו התקבל במועד המצוין באישור הצפייה.
(3) אם התקבל המסמך במערכת ממוחשבת שמפעילה הרשות שהכניסה אליה על ידי הנמען נעשית באמצעות מנגנון הזדהות, יישלח מייל לכתובת הדואר האלקטרוני של הנמען המודיע לו שהמסמך התקבל במערכת, ויראוה את המסמך כמסמך שהומצא כדין במועד הראשון שבו נכנס הנמען למערכת לאחר התקבלות המסמך במערכת. ולגבי נמען שהוא מייצג או שהוא עוסק החייב בדיווח מקוון לשלטונות מס ערך מוסף, גם ביום השלישי שלאחר המועד שצוין באישור המסירה האלקטרוני, לפי המוקדם.
11 . לקבוע חזקה הניתנת לסתירה לעניין סעיף 75ב(א)(5) לפקודה לפיה יראו הכנסה מריבית, הפרשי הצמדה, תמלוגים ודמי שכירות כהכנסה פסיבית, אף אם הייתה הכנסה מעסק.
