תיקון חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים

 
בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1980, מיום 13.7.2010, שעניינה הסרת חסמים בשיווק קרקע למגורים, ומס' 2982 מיום 13.3.2011 שעניינה תכנית חירום להאצת הבנייה למגורים, להנחות את שר הפנים לתקן את חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), תשע"א-2011 (להלן- "חוק הוד"לים או החוק"), בהתאם לעקרונות הבאים:
1. תוקפו של חוק הוד"לים יוארך, כך שהוא יחול על תכנית לדיור לאומי (כהגדרתה ב"חוק הוד"לים") המוגשת לוועדה לדיור לאומי, (כהגדרתה ב"חוק הוד"לים")  ואשר התקיים בה דיון והוחלט על הפקדתה בתוך 48 חודשים מיום תחילת החוק.
2. סמכויות הוועדות שהוקמו על פי חוק הוד"לים (להלן: "הוועדה") יורחבו כך שהן יוכלו לדון גם בתכנית הכוללת מתחם פינוי בינוי אם מספר יחידות הדיור בתכנית הוא 100 לפחות. לעניין זה, "מתחם פינוי בינוי" – כהגדרתו לפי סעיף 33א בחוק התכנון והבנייה, או לפי סעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 או מתחמים אשר עמדו בתנאים הקבועים בתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)(תנאים להמלצה על הכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי) התשס"ד-2004, לעניין קבלת החלטה מקדמית ולרבות בקרקע פרטית. על אף האמור בחוק, בתוכנית הכוללת פינוי ובינוי ניתן יהיה לאשר תכנית שאינה כוללת הוראות מפורטות לעניין חלוקת הזכויות, באופן שיאפשר השלמת ההליך בתוכנית איחוד וחלוקה בוועדה המקומית.
3. סמכות הוועדה תורחב כך שהיא תהיה רשאית לדון ולהחליט בדבר תכניות הן במקרקעי ישראל והן במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל, ובלבד שלפחות 40% מהמקרקעין הן מקרקעי ישראל (למעט תכניות פינוי בינוי, בהן לא תהא מגבלה על היקף מינימלי של מקרקעי ישראל).
4. בתכניות שבהן חלק מבעלי הקרקע הם פרטיים, כאמור בסעיף 3 לעיל, יהיו גם הם רשאים להגיש תכנית לוועדה, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן:
א) כל הבעלים הפרטיים הסכימו להגשת התכנית, ולחלופין בעלי 80% מהקרקע הפרטית הסכימו להגשה, ובלבד שנמסרה הודעה אישית לכל הבעלים הפרטיים בשטח התכנית.
ב) רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) הסכימה להגשת התכנית. בקשה להסכמת רמ"י תוגש מראש, ותשובתו לבקשה תינתן לאחר 45 יום. לא השיבה רמ"י תוך 45 יום, תהיה הועדה רשאית לקלוט את התכנית.
ג) הוראות סעיפים 4א' ו4ב' לא יחולו על תכניות פינוי בינוי שבתחומן בעלי קרקע פרטיים, ועל ההסכמות שתידרשנה מבעלי הקרקע כתנאי לקידום ההליך התכנוני יחולו הכללים הנוהגים לגבי הגשת תכנית לפי חוק התכנון והבנייה.
5. (א) על אף הקבוע בחוק לעניין התגברות תכניות לדיור לאומי על תכניות מתאר מחוזיות,  תכניות כאמור בסעיף 3 שאינן תכנית דיור לאומי כמשמעותן בחוק הקיים, ושאינן תואמות תכניות מתאר מחוזית, יהיו טעונות אישור המועצה הארצית לתכנון ובניה וכן אישור הוועדה לקרקע חקלאית ולשטחים פתוחים (הולקחש"פ) ככל שהינן בתחום קרקע חקלאית מוכרזת כמשמעותה בתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, כתנאי לאישור התכנית או להפקדתה.
(א) ההוראות המפורטות בחוק לעניין התגברות על תכניות מתאר מחוזיות לא יחולו על תכניות פינוי בינוי.
6. בתכנית לדיור לאומי ניתן יהיה, על פי שיקול דעת הועדה, לכלול שימושים לרבות לתעסוקה ולמסחר המיועדים לשמש את יחידות הדיור הכלולות בתכנית ובסביבתה.
7. המועדים לקיום תנאים שקבעה הוועדה להפקדת תכנית ולאישור תכנית יוארכו מ- 60 יום ל- 90 יום. שר הפנים בהתייעצות עם שר הבינוי והשיכון יוכל לקבוע בתקנות לוח זמנים שונה למועדים לקיום תנאים שקבעה הוועדה להפקדת תכנית פינוי ובינוי ולאישורה. 
8. הייתה התכנית תכנית שחלה בקרקע פרטית, לא תחול החובה על פרסום באתר האינטרנט של בעל הקרקע הפרטית, גם אם הוגשה על ידיו.
9. התקופה להתחלת ביצועה של תכנית לדיור לאומי תוארך משנתיים וחצי לארבע שנים. תכניות פינוי-בינוי יוחרגו מההוראות הקבועות בחוק לעניין המועד לתחילת ביצוע תכנית.