בהמשך להחלטות הממשלה מס. 557 מיום 21.3.1976 (להלן: החלטת ממשלה 557) ומס. 1933 מיום 30.8.16 (להלן: החלטת ממשלה 1933), ועל מנת לשפר את השירות ולהקל על הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור למערך האגרות הממשלתיות בהמשך להחלטות הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014 (להלן: החלטת ממשלה 2118) ומס. 4398 מיום 23.12.2018 (להלן: החלטת ממשלה 4398):
ועדת האגרות הבין-משרדית
א. הוועדה לקביעת שיעורי אגרות, שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 434(כל/113) מיום 3.7.1960 ושנקבע כי תמשיך בפעולתה ותיקרא "ועדת האגרות הבין-משרדית" בהחלטת ממשלה 557, תמשיך בפעולתה.
ב. הוועדה תטפל בכל האגרות אשר לפי חוק יסוד: משק המדינה או כל חוק אחר יש להביאן לאישור הכנסת או ועדה של הכנסת. הטלת אגרה חדשה וכל שינוי באגרות, לרבות ביטולן, יובאו לדיון בוועדה על ידי יוזמי ההצעה.
ג. למנות כחברים בוועדת האגרות הממשלתית את המפורטים להלן, או מי מטעמם:
1. הכלכלן הראשי במשרד האוצר שיהיה יושב הראש של הוועדה.
2. מנכ"ל משרד המשפטים.
3. הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
4. מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.
5. החשב הכללי במשרד האוצר.
6. ראש רשות התקשוב הממשלתי.
7. מנכ"ל המשרד הממונה על גביית האגרה שלגביה מתקיים הדיון.
ד. לקבוע כי להחלטת ועדת האגרות יידרש קוורום של 5 חברים לפחות.
ה. החלטות הוועדה תתקבלנה פה אחד ע"י חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה. במקרה של חילוקי דעות, יובא העניין לבירור בין שר האוצר לבין השר המוסמך להטיל את האגרה (להלן – השר המוסמך). לא הושגה הסכמה בין שני השרים, יובא העניין להחלטת ועדת שרים בראשות ראש הממשלה שאת הרכבה תקבע הממשלה.
ו. לקבוע כי שיקולי הוועדה יכללו, בין היתר, את השיקולים המפורטים להלן ובלבד שהדין שלפיו נקבעה אותה אגרה מאפשר את שקילתם:
1. התכלית שלשמה מוטלת האגרה.
2. השפעת האגרות על הכנסות המדינה.
3. היחס המוערך בין עלות השירות שניתן לגובה האגרה, בהתחשב בין היתר בשיקולי מדיניות הנוגעים לאגרה ובזיקה בין השירות לאגרה.
4. שמירה על מדיניות פיסקלית אחידה.
5. קביעת פטורים, שיעורי אגרות מופחתים והוראות בדבר החזר אגרה במקרים המתאימים.
6. שיפור השירות, הקלת הנטל הבירוקרטי וקביעת מנגנון פשוט ובהיר עד כמה שניתן בקביעת האגרה.
7. קידום ממשל דיגיטלי, שירותיות וממשל פתוח.
8. עדכון והצמדת סכומי אגרות.
9. גבייה בכלל אמצעי התשלום הזמינים ומכלל הפרטים האמורים
לשלם את האגרה.
10. האמצעים לגביית האגרות ולאכיפת הגביה במקרה של איחור בתשלום, ובכלל זה אפשרות הגבייה לפי חוק המרכז לגביית אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, באמצעות פקודת המיסים (גבייה) או באמצעי אחר.
ז. ועדת האגרות הבין-משרדית רשאית להמליץ גם מיוזמתה על שינויים באגרות קיימות, כולל ביטולן. מצאה הוועדה כי הדין שלפיו נקבעה אגרה לא מאפשר את שקילת אחד השיקולים המנויים בסעיף ו לעיל, רשאית הוועדה לפנות לשר האמון על התחום בבקשה כי יבחן את הצורך בתיקון חקיקה להסדרת הנושא.
ח. לאחר החלטת הוועדה על האגרה, יפנה השר המוסמך אל הכנסת או אל ועדת הכספים של הכנסת או אל ועדת הכנסת הרלוונטית לפי דין, ויבקש את אישורה. נציג ועדת האגרות, יחד עם מי שהשר המוסמך ימנה לכך, יציגו בפני הכנסת או בפני ועדת הכספים של הכנסת או בפני הוועדה הרלוונטית של הכנסת לפי דין, את עמדת הוועדה בקשר לאגרה.
מינוי גורם אחראי בכל משרדי הממשלה לתחום האגרות
ט. להטיל על המנהלים הכלליים של כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך הגובים אגרות מאזרחים ומעסקים, למנות גורם אחראי במשרד או ביחידה שיהיה אמון על הטיפול באגרות ועל יישום החלטה זו במשרדם.
מיפוי האגרות הממשלתיות
י. בהמשך לסעיף 18(ד) להחלטת הממשלה מס' 2097 מיום 10.10.2014, להטיל על מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי ורשות התקשוב הממשלתי, בתיאום עם הכלכלן הראשי והחשב הכללי שבמשרד האוצר, לבצע התאמות נדרשות בקטלוג השירותים הממשלתיים לטובת ניהול נתוני האגרות (להלן: הפלטפורמה הממוחשבת). נתוני האגרות יכללו, בין היתר, את המידע הרלוונטי המפורט בנספח א' שלהלן ויונגשו לציבור באופן התואם את מדיניות הממשל הפתוח בישראל, באמצעות אתר האינטרנט הממשלתי data.gov.il ובהתאם לעקרונות הנגשת מאגרי מידע כמפורט בהחלטת ממשלה 1933.
יא. להטיל על מנכ"לי משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הגובים אגרות מאזרחים ועסקים:
לעדכן את מיפוי האגרות שנערך על-ידי החשב הכללי ולהזין את נתוני האגרות לפלטפורמה הממוחשבת, לפחות אחת לשנה, בהתאם להנחיות אגף החשב הכללי במשרד האוצר, כך שיכלול, בין היתר, את הנתונים המפורטים בנספח א' האמור.
יב. להקים ועדה שמטרתה לבחון את היתכנות גביית האגרות הקיימות באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, ככל שאלה אינן נגבות באמצעותו. מסקנות הוועדה יוגשו לשר האוצר ולשר המשפטים. חברי הוועדה יהיו הגורמים המפורטים, או מי מטעמם:
1. החשב הכללי במשרד האוצר – יו"ר.
2. הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
3. היועץ המשפטי במשרד האוצר.
4. ראש רשות התקשוב הממשלתי.
5. מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה.
6. ראש מטה ישראל דיגיטלית.
7. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
8. נציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר.
ביטול אגרות, איחודן, הוזלתן והפיכת התשלומים בגינן לדיגיטלים
יג. להטיל על רשות התקשוב הממשלתי, מטה ישראל דיגיטלית ואגף החשב הכללי במשרד האוצר ובהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, לגבש בתוך 12 חודשים מיום קבלת החלטה זו תכנית להרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי של אגרות באמצעות שרת התשלומים הממשלתי לאמצעי תשלום מתקדמים כגון אפליקציות תשלום סלולריות.
יד. במטרה להקל על הציבור ולחסוך בירוקרטיה ממשלתית במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2021, להטיל על המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך הגובים אגרות:
1. להגיש בתוך 6 חודשים מיום קבלת החלטה זו לאגף התקציבים, לאגף החשב הכללי, לכלכלן הראשי במשרד האוצר ולמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פירוט של אגרות, לרבות אגרות ייעודיות, שלדעתם ראוי לבטל, לאחד או להוזיל, והכול בכפוף לכך שלא תיווצר עלייה משמעותית בביקוש לשירות כתוצאה מביטול, איחוד או הוזלת האגרה. רשימת אגרות כאמור תוגש אחת לתקופה של 5 שנים לכל הפחות. ועדת האגרות הבין-משרדית רשאית לערוך דיון בנושא דוח שהוגש.
2. בסיוע רשות התקשוב הממשלתי, להגיש בתוך 6 חודשים מיום קבלת החלטה זו לאגף התקציבים, לאגף החשב הכללי, לכלכלן הראשי במשרד האוצר ולמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה רשימה של אגרות המשולמות בגין צפייה במידע דיגיטלי שעלותו השולית לממשלה קרובה לאפס.
3. לבחון בשיתוף עם רשות התקשוב הממשלתי בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו אילו פריטי מידע ניתן להנגיש לציבור כמאגרים בפורמט פתוח באתר data.gov.il מתוך המידע שהוחלט לבטל את אגרת הצפייה בגינו.
4. לגבש בתוך 9 חודשים תכנית להפוך את תשלומי האגרות שלא צפויות להתבטל, אשר אינם מתבצעים כיום בערוצים דיגיטליים, לתשלומים מקוונים באמצעות שרת התשלומים הממשלתי, בהתאם להנחיות אגף החשב הכללי ורשות התקשוב הממשלתי ובתיאום עם מטה ישראל דיגיטלית.
טו. להטיל על אגף התקציבים לנהל מו"מ עם כל אחד מהמשרדים ויחידות הסמך על תקצוב המשרד ויחידת הסמך, לפי העניין, בגין ביטול, איחוד או הוזלה של אגרות ייעודיות והפיכת אגרה ייעודית לאגרה רגילה, ולהגיש את המלצותיו לממשלה במסגרת תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2021. משא ומתן כאמור ינוהל כל אימת שתוגש רשימת אגרות לביטול, איחוד או הוזלה.
טז. במטרה להקל על הציבור ולחסוך בירוקרטיה ממשלתית, לקבוע כי המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה יגישו בתוך 6 חודשים מיום קבלת החלטה זו יעד משרדי לצמצום מספר האגרות הנגבות מהציבור כולל לוחות זמנים לביצוע.
שיפור השליטה והבקרה הממשלתית על מערך האגרות הממשלתיות
יז. במטרה לשפר את השליטה והבקרה של הממשלה במערך האגרות הממשלתיות:
1. להקים צוות משותף לאגף החשב הכללי במשרד האוצר, רשות התקשוב הממשלתי, מטה ישראל דיגיטלית והכלכלן הראשי במשרד האוצר, שיבחן בתוך 24 חודשים מיום קבלת החלטה זו, את האפשרויות להטמעת מערכות לניהול אגרות ותעריפים במשרדי ממשלה וביחידות הסמך, וכן לבחון את הממשקים השונים בין המערכות השונות שעליהן מצוי מידע הנוגע לאגרות, לרבות היתכנות ליצירת ממשקים למערכת מרכב"ה ולרבות ממשקים לפלטפורמה הממוחשבת, כאמור בסעיף י' להחלטה זו.
2. להטיל על משרדי הממשלה לעדכן את האגרות הקיימות ולבצע מיפוי כאמור בהתאם להוראת תכ"ם 3.3.0.3 בנושא הליכי גבייה ואכיפה שפרסם אגף החשב הכללי במשרד האוצר.
3. להטיל על משרדי הממשלה לתעד אגרות ולדווח עליהן במערכות הממוכנות.
כללי
יח. החלטה זו תיושם בהתאם לכללים ולעקרונות, ככל שניתן, הקבועים בהחלטת ממשלה 2118 ובהחלטת ממשלה 4398 וכן בתיאום עם המהלכים הממשלתיים לקידום טרנספורמציה דיגיטלית בהובלת מטה המיזם הלאומי לישראל דיגיטלית ורשות התקשוב הממשלתי.
יט. להטיל על הכלכלן הראשי, ראש אגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר ועל ראש רשות התקשוב הממשלתי או נציגיהם לדווח אחת לשנה לוועדת שרים שתקבע הממשלה על אודות יישום החלטה זו.
כ. החלטת הממשלה מס' 557 מיום 21.3.1976 בטלה.
נספח א'- השדות שייבחנו במסגרת פיילוט מיפוי אגרות של חשכ"ל
1. נכונות תעריפי האגרות – האם תעריפי האגרות המופיעים בחנויות שרת התשלומים תואמים לתעריפים המפורסמים על ידי אגף הכלכלן הראשי באוצר.
2. ערוצי התשלום שבהם ניתן לשלם את האגרה – האם נפתחה חנות בשרת התשלומים עבור כלל האגרות.
3. אמצעי התשלום שבהם ניתן לשלם את האגרה – האם בחנויות הפתוחות בשרת קיימת אפשרות לתשלום בכרטיס אשראי, אפשרות לביצוע תשלומים בכרטיס אשראי וביצוע העברה בנקאית עבור כל הבנקים או חלקם.
4. שוברי התשלום הנשלחים לאזרח – האם השוברים כוללים פירוט בולט וברור של כלל אמצעי וערוצי התשלום שבהם ניתן לשלם את האגרה.
5. מנגנון עדכון התעריפים ותהליכי עבודה – האם קיים תהליך עבודה ומנגנון סדור לאופן הקביעה ועדכון תעריף האגרה.
6. מתי עודכן גובה התעריף בפעם האחרונה (עדכון שאינו נובע מהצמדת מחירים אוטומטית).
7. מספר שוברים והיקפי תשלום – עבור כל אחד מסוגי התשלומים והאגרות שהמשרד מתפעל. ככל הניתן, ידווח כמותית ברמת ערוץ תשלום.
8. ניהול במערכות מחשוב – האם האגרות מנוהלות במערכת מחשוב או באופן ידני.
9. אופן ההדפסה וההפצה (שליחה ומעקב) של כל אחד מהשוברים של התשלומים והאגרות שאותם מפיקים משרדי הממשלה השונים (כלומר, האם השובר מודפס במשרד/ באמצעות המדפיס הממשלתי/ באמצעות התקשרות עם ספק חיצוני + האם המשרד מפיץ את השובר/ ספק חיצוני אחראי להפצת השובר/ הפצה דרך המדפיס הממשלתי/ אופן הפצה אחר וכו').
10. היכן נרשמת ההכנסה מבחינה חשבונאית.
11. היכן נרשמת ההכנסה מבחינה תקציבית (הכנסה רגילה/הכנסה מיועדת. במלואה/בחלקה).
12. האם מנוהל במרכב"ה או במערכת לווין.
13. האם המשרד מנהל את החובות שלו ורושם אותם במערכת הכספית/הלוויין.
14. האם המשרד יודע מראש מי ישלם (לדוגמה, בעל רכב יודע שיקבל שובר לתשלום רישיון רכב ממשרד התחבורה) או שהמשרד אינו יודע מראש מי ישלם (לדוגמה, מכרז שבו לא ידוע מי ייגש, או רכישת נכסי טאבו – שלא ניתן לדעת מתי יוזמנו).
15. האם פרטי האגרה מפורסמים באינטרנט באתר המשרד, כולל הפניה לשרת התשלומים.
16. מי האוכלוסייה משלמת האגרות – חברות (אגרת רשם החברות), בעלי רכב (אגרת רישיון רכב) – במטרה להבין האם האוכלוסייה עסקית/אזרחית, מצומצמת/רחבה.
17. האם למשרד יש צורך בקבלת השובר (משמש כדיווח או הצהרה) על מנת לדעת האם ומי שילם או לא שילם.
18. האם האגרה היא בין האזרח למדינה או בין העסק/החברה למדינה.
19. השירות שבמסגרתו משולמת האגרה.
