תוכנית רב-שנתית לחיזוק ירוחם

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 546 מיום 13.7.2013, להפעיל תוכנית רב-תחומית להעצמה כלכלית של המועצה המקומית ירוחם (להלן: הרשות המקומית), הנותנת מענה לאתגרים הייחודיים של היישוב תוך מינוף מגמות הפיתוח המואץ המתקיימות בו כדלקמן: 

חיזוק הרשות המקומית
1.    תגבור שירותים: להנחות את משרד הפנים להקצות לרשות המקומית תקציב שוטף בסך 10 מלש"ח, בפריסה שווה על פני חמש שנים   (2022-2018), לצורך תגבור שירותים. לטובת זאת יעביר משרד האוצר 10 מלש"ח למשרד הפנים כתקציב תוספתי ייעודי בפריסה שווה על פני השנים 2022-2018.

2.    פיתוח כלכלי וארגוני: משרד הפנים יקצה 18.5 מלש"ח בהרשאה להתחייב בפריסה על פני 4 שנים לטובת תוכניות לפיתוח כלכלי וארגוני של הרשות (2021-2018) בחלוקה הבאה:
א.    3 מלש"ח יוקצו לטובת תוכנית הפיתוח הארגוני. 
ב.    15.5 מלש"ח יוקצו לטובת תוכנית הפיתוח הכלכלי: התוכנית תתוקצב לאור הגשת תוכנית לפיתוח כלכלי על ידי הרשות, שתגובש ע"י הרשות בתיאום עם משרד הפנים ובהתאם לקריטריונים בנושא תוכניות פיתוח כלכלי כפי שייקבעו על ידי משרדי האוצר והפנים. 
ג.    לטובת זאת יעביר משרד האוצר תקציב תוספתי בסך 3.5 מלש"ח למשרד הפנים בפריסה שווה על פני 4 שנים.

3.    היערכות לחירום: משרד הפנים יקצה סך של 1.5 מלש"ח בהרשאה להתחייב לטובת שיפור ההיערכות למצבי חירום ברשות המקומית. המענק יתקבל כתוספת תקציבית ממשרד האוצר למשרד הפנים בשנת 2018.

כלכלה ותעשייה
4.    להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה:
א.    להקצות 3 מלש"ח מתקציבו בשנת 2018 לטובת תכנון מפורט לביצוע הרחבה של 500 דונם באזור התעשייה הכבדה בירוחם. 2 מלש"ח יוקצו מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה ו-1 מלש"ח יעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה בשנת 2018 כתקציב תוספתי ייעודי. 
ב.    לגבש תכנית סיוע להקמת מבנים להשכרה להייטק בתיאום עם  אגף התקציבים במשרד האוצר,  זאת בכפוף לגיבוש מודל כלכלי בר-קיימא, במסגרת התקציב המוקצה לעניין זה, בתוך 90 ימים מקבלת החלטה זו. לצורך כך, יוקצו 4 מלש"ח בשנת 2018, מהם 1 מלש"ח מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה ו-3 מלש"ח מתקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה בשנת  2018.  

5.    לרשום את הודעת משרד הכלכלה והתעשייה כי הוקצו 4.8 מלש"ח מתקציבי המשרד לטובת השלמות פיתוח באזורי התעשייה בירוחם בשנים 2020-2018.

6.    להנחות את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה לפעול לעידוד, לקידום ולפיתוח העסקים הקטנים והבינוניים בירוחם, לפי תכנית שתגובש בתוך 30 יום. לצורך כך, יוקצו 3.4 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021-2018, מהם 2 מלש"ח מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה ו-1.4 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד הכלכלה והתעשייה  בחלוקה שווה על פני השנים האמורות.

7.    לרשום את הודעת משרד הכלכלה והתעשייה כי הוצאו כתבי אישור המסתכמים בסך של 12.8 מלש"ח למפעלים תעשייתיים בירוחם במסגרת המסלול המנהלי לתמיכה בהשקעות, מתוקף יישום החלטת הממשלה מס' 2601 מיום 09.04.2017 בנושא "תכנית לסיוע במשיכת השקעות לרשויות המקומיות דימונה, ערד וירוחם".

פיתוח עירוני
8.    להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לגבש ולהפעיל תכנית פעילות בירוחם, בתחומי הפעילות של המשרד, שמטרתה פיתוח תשתיות עירוניות "עם הפנים לעיר", לאור הגידול הדמוגרפי הצפוי ולאור הצרכים בפיתוח שפה אורבנית. לצורך כך, יוקצה למועצה המקומית ירוחם סכום של 8.5 מלש"ח בשנים 2022-2018, בכפוף להגשת תכנית עבודה מקיפה לאישור המשרד, בהתאם לפריסה ולמקורות כמפורט בטבלה:

* הטבלה הרלוונטית בקובץ המצורף

9.    להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקצות 3 מלש"ח מתקציבו בשנת 2018 לפיתוח ולשיפוץ פארקים, מוסדות ציבור ושטחי ציבור בירוחם.

רווחה ותעסוקה
10.    להנחות את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:
א.    להגדיל את מודל "מרכז עוצמה" בירוחם לסיוע למשפחות וליחידים החיים בעוני והדרה לשנת 2018, כולל הגדלת תקינה של רכז תעסוקה, הרחבת תקציב הפעולות הקהילתיות והתעסוקתיות והגדלת סל תעסוקה גמיש ללקוחות, בסכום שלא יפחת מ-95,770 ש"ח לשנת 2018, וזאת בכפוף לדיווח על מספר ההשמות הנדרש.
ב.    להעמיד תקציב ייעודי לצורך הקצאת שוברים לתושבי ירוחם, במסגרת הוראת מנכ"ל המשרד 1.6 לעניין תכנית למתן שוברים להשתתפות בתשלום בקורסים להכשרה מקצועית לקראת השתלבות בעולם העבודה. לצורך יישום סעיף זה, יקצה המשרד כ-400 אלש"ח סה"כ בשנים 2019-2018.
ג.    להקצות 1.5 מלש"ח תקציב פעולה לתגבור פעילות הרווחה בירוחם בשנים 2020-2018, מהם 1 מלש"ח ממקורות המשרד     ו-0.5 מלש"ח תקציב אוצרי. התקציב יינתן בכפוף לאישור תוכניות ומענים על ידי הדרג המקצועי במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובהתאם לפריסה ולמקורות כמפורט בטבלה: 

* הטבלה הרלוונטית בקובץ המצורף

שיקום שכונות
11.    להנחות את משרד הבינוי והשיכון:
א.    לבצע פעולות שיקום חברתי במרקם הוותיק של ירוחם לטובת חיזוק והעצמת האוכלוסייה המקומית כולל תחום הנוער והילדים, בהשקעה כוללת של 3 מלש"ח מתקציבו בפריסה שווה בשנים 2020-2018.
ב.    להקצות בשנים 2022-2018, מדי שנה, 2 מלש"ח מתקציבו  לטובת שיקום ושיפוץ פיזי של בניינים ושטחים פרטיים פתוחים (שפ"פים), במרקם הוותיק בירוחם. סך כל השקעות המשרד בסעיף זה לשנים 2018-2022 יעמוד על 10 מלש"ח.

חינוך, מדע ותרבות
12.    להנחות את משרד החינוך להפעיל בירוחם תכנית יישובית כוללת לחינוך טכנולוגי פורמלי בכל שלבי הגיל – מגן ילדים ועד כיתה י"ב. לצורך כך, יקצה משרד החינוך למועצה המקומית ירוחם 1.2 מלש"ח מתקציבו, 0.4 מלש"ח בשנת 2018 ו-0.8 מלש"ח בשנת 2019. 

13.    להנחות את משרד המדע והטכנולוגיה להמשיך בפעילות החינוכית הבלתי פורמאלית המתקיימת בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחלל בירוחם בשנים 2020-2018. לצורך כך,  להקצות למועצה המקומית ירוחם 1.65 מלש"ח בהתאם לפריסה ולמקורות כמפורט בטבלה:

* הטבלה הרלוונטית בקובץ המצורף

14.    א. משרד התרבות והספורט ייתן העדפה ממקורותיו התקציביים ליישוב ירוחם, בשנים 2020-2018 במסגרת סל תרבות עירוני וסל הספורט על-מנת לסייע לרשות בפעולות תרבות וספורט. 
ב.    משרד התרבות והספורט יקצה לרשות המקומית סך כולל של 500,000 ש"ח מתקציבו לטובת אחת או יותר מהפעילויות הבאות: פעילות ספורט, כהגדרתה בסל הספורט; פעילות תרבות, כהגדרתה בתקנת סל תרבות עירוני. התקציב יועבר בכפוף לעמידה בדרישות המקצועיות של תקנות התמיכה של המשרד ובכפוף לכל דין.

קהילה, אזרחים ותיקים וצעירים
15.    משרד הביטחון יקצה תקציב של עד 1.5 מלש"ח בסך הכול, בין השנים 2018-2022, לאגף לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון לטובת פרויקטים לקידום חיילים משוחררים בירוחם.

16.    להנחות את המשרד לשירותי דת לתקצב הקמת בית כנסת אחד בירוחם בשתיים מתוך השנים 2020-2018, וכן לתגבר מענה לאוכלוסייה עתידית בעיר על ידי העמדת תוספת תקצוב לבניית מקווה וכל זאת במסגרת תמיכות במבני דת שנותן המשרד. לצורך כך, יקצה המשרד לשירותי דת 900 אלש"ח בהרשאה להתחייב בכל אחת מהשנים 2019-2018 ובסה"כ 1.8 מלש"ח. ככל שלא יהיה ניתן להעמיד תוספת תקצוב לבניית המקווה, הסכום שהוקצה יופנה לבניית בית כנסת שלישי. קבלת הסכום מותנית בהגשת בקשה מסודרת ותקינה בכל שנה מהשנים עפ"י נוהלי המשרד לאותה שנה.

17.    להנחות את המשרד לשוויון חברתי להקצות 3 מלש"'ח, בפריסה שווה על פני השנים 2020-2018 לטובת תכנית פעילות לאזרחים ותיקים וצעירים בירוחם, מהם 1.5 מלש"ח מתקציב המשרד לשוויון חברתי ו-1.5 מלש"ח תקציב תוספתי שיעביר משרד האוצר למשרד לשווין חברתי בפריסה שווה בשנים האמורות.

חקלאות וסביבה
18.    בהמשך להחלטת הממשלה מס'  546 מיום 14.07.2013, להנחות את משרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – משרד החקלאות)  להקצות 500 אלש"ח בשנת 2018 ל"פרויקט פארק ירוחם – עיר בלב פארק", באמצעות רשות ניקוז "שקמה-בשור" לטובת המשך פיתוח האתר. הקצאת התקציב על ידי משרד החקלאות תיעשה בכפוף להגשת בקשה מפורטת מטעם רשות הניקוז לאגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות שבה יפורטו הפעולות שלשמן נדרש התקציב. בהתאם לבקשה זו ולאחר בחינתה, תבוצע העברת התקציב מכוח החלטה של ועדת תמיכות או של ועדת המכרזים של משרד החקלאות, לפי העניין.

19.    הממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון (להלן – הקרן) בבקשה כי תאשר, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984 והתקנות שעל פיו, סיוע למועצה המקומית ירוחם בסכום של עד 4 מלש"ח במהלך השנים 2018 עד 2021 עבור יישום תכנית לטיפול בפסולת ברשות המקומית, שתוגש על ידי המועצה המקומית ירוחם, ותכלול הצעה להקמה ולשדרוג תשתיות למחזור ולטיפול בפסולת ופינוי מפגעי פסולת, לרבות מפגעי אסבסט, חינוך סביבתי, ומימון אמצעים למניעת הישנות המפגעים.

תחבורה
20.    א. בהמשך להחלטת הממשלה מס'  2025 מיום 23.09.2014, להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לכלול בתכנית לכביש 224 ביצוע תאורה מהתקציב שהוקצה בהחלטה האמורה.
ב.    להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתכנן ולבצע שוליים ותאורה בכביש 204 בקטע שבין ירוחם לדימונה בסכום של 2 מלש"ח לתכנון בשנת 2018 ו-13 מלש"ח לביצוע בשנת 2019 מתוך תקציב סלי הפיתוח המשרדי כפי שיוסכם בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לאגף התקציבים במשרד האוצר.
ג.    להנחות את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים להקצות סך של עד 10 מלש"ח לתכנון וביצוע תאורה לצמתים בין-עירוניים בכבישים המשרתים את מרחב היישוב ירוחם מתוך תקציב סלי הפיתוח המשרדי כפי שיוסכם בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  לאגף התקציבים במשרד האוצר.

בינוי ושיכון
21.    להנחות את משרד הבינוי והשיכון להגיש לאישור הוועדה לתכנון ופיתוח, כהגדרתה בהחלטת הממשלה מס' 125 מיום 25.6.2015, עדכון לאומדני עלויות הפיתוח של כ-3,800 יח"ד בחמש שנים    (2022-2018) הכול בהתאם לאפשרות העמסת העלויות על יח"ד המשווקות כדלהלן:
א.    תקצוב עלויות מיתוג, בהתאם לקצב השיווק הצפוי.
ב.    תקצוב עלויות להקמת מינהלה בפריסה ל-5 שנים בהתאם לקצב השיווקים הצפוי.
ג.    תקצוב פיתוח תשתיות על ותשתיות תומכות לשיווקים באתרים השונים בעיר, בהתאם לקצב השיווקים הצפוי.
ד.    יובהר כי עלויות הפיתוח הכלולות בסעיפים א-ג יכללו בנוסף גם את התקציב שאושר בוועדה לתכנון ופיתוח מיום 18.11.15 בסך של 83 מלש"ח למימון תשתיות ראש שטח, בהתאם לקצב השיווק הצפוי.

עדיפות לאומית
החלטה זו מוגשת בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2010-2009), התשס"ט-2009 (להלן: החוק) בנושא עדיפות לאומית. 

ממשלת ישראל מרכזת מאמץ לקידום מהלך לאומי להעתקת מחנות צה"ל לנגב מתוך הבנה שמעבר למשמעויות המהלך למערכת הביטחון עצמה, למהלך העתקתם של מחנות צה"ל לנגב  עשויה להיות השפעה משמעותית על פיתוחו של הדרום, ובכוחו להוות מנוף משמעותי לפיתוח האזור ולצמיחתו. 

החלטת הממשלה מס'  546 מיום 14.07.2013 בדבר "אימוץ המלצות הצוות הבין-משרדי לעדכון התכנית הלאומית לפיתוח הנגב לאור יישום המהלך להעתקת מחנות צה"ל לנגב" (להלן – החלטה 546) התקבלה בשים לב למעגלי ההשפעה של מחנות צה"ל. 

יישובי המטרה, כפי שנקבעו בהחלטה 546, הם אותם יישובים השוכנים בנגב כהגדרתו בהחלטה 546, שמצויים בטווח נסיעה יומית קצרה ממחנות צה"ל העתידים לקום, ואשר נמצא שיש צורך לסייע להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהעתקת מחנות צה"ל לסביבתם הקרובה, ובכלל זה לגידול הצפוי באוכלוסייה בהם וליצירת תמהיל ואיכות המגורים הרצויים.

השיקולים שביסוד קביעת יישובי המטרה היו חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים בו, כאמור בסעיף 151(ב)(2) לחוק, ומיקומו הגיאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, כאמור בסעיף 151(ב)(4) לחוק.

בהתאם, נקבעו בסעיף 9(ב) להחלטה 546 שלושה תנאים מצטברים להגדרת יישובי המטרה מתוך כלל יישובי הנגב: (1) קרבה למחנות צה"ל – מרחק של עד 20 ק"מ מהמחנות (מסגרת ההשפעה). (2) מדד כלכלי-חברתי (נכללו רשויות מקומיות המדורגות באשכולות 5-1 בלבד במדד הכלכלי חברתי של הלמ"ס). (3) הכנסות מארנונה (נכללו רשויות מקומיות אשר הכנסותיהן מארנונה לנפש ב-2012 לא עלו על כפליים הממוצע הארצי, שהיו 4,802 ש"ח לנפש בשנה).

במסגרת החלטת הממשלה מס'  2025 מיום 23.09.2014 בדבר "תכנית  רב-שנתית לפיתוח הדרום" (להלן – החלטה 2025), בחלוף יותר משנה מקבלת החלטה 546, נמצא כי מסגרת ההשפעה שנקבעה בהחלטה 546 (20 ק"מ) היא קצרה מדי. בהתאם ולאחר בחינה מקצועית חוזרת תוקן התנאי הראשון שעניינו קרבה למחנות צה"ל, והורחבה מסגרת ההשפעה כך שבמקום תנאי לפיו על היישוב לשכון במרחק של 20 ק"מ לכל היותר ממחנות צה"ל, על היישוב לשכון במרחק של 33 ק"מ לכל היותר ממחנות צה"ל. יצוין, כי תיקון זה לא שינה את מעמדה של ירוחם, שנכללה כבר בהחלטה הראשונה.

לאור תבחינים אלה לקביעת יישובי המטרה, נכללו בהגדרה זו הרשויות המקומיות הבאות: אופקים, דימונה, ירוחם, ערד, באר שבע, נתיבות ומועצה אזורית מרחבים. 

המועצה המקומית ירוחם נקבעה כיישוב בעל עדיפות לאומית ואף ניתן לה בהחלטה 546 מעמד ייחודי בין כלל הרשויות שהוגדרו כ"יישובי מטרה":

ירוחם היא הפריפריאלית ביותר מבין יישובי המטרה: מדורגת 122, באשכול פריפריאליות 3 לפי מדד הפריפריאליות משנת 2015. דימונה, ערד ואופקים מדורגות גם הן באשכול 3, אולם במקומות גבוהים יותר (143, 146 ו-381 בהתאמה), ויתר יישובי המטרה מדורגים באשכולות 4 או 5. בנוסף, ירוחם היא הרשות הקטנה ביותר מבין יישובי המטרה (9,230 נפש בהתאם לנתוני הלמ"ס העדכניים שהם נתוני סוף שנת 2016, יתר הרשויות העירוניות הנכללות ביישובי המטרה מונות יותר מ- 29,000 נפש). 

מעבר לכך, ירוחם היא הרשות הקרובה ביותר מבין יישובי המטרה לבסיס קריית ההדרכה שקם בשנים האחרונות בצומת הנגב. היישוב נמצא בטווח של פחות מ-10 ק"מ מהבסיס, אשר אכלוסו החל בשנת 2015. לפיכך, תקופת ההיערכות שעמדה לרשות ירוחם לקראת תחילת מועד האכלוס הייתה קצרה מאד, וחייבה ריכוז מאמץ בזמן קצר על מנת שלא להחמיץ את התנופה הכרוכה בתחילת אכלוס הבסיס, זאת בהתחשב גם במגבלות ובכושר הנשיאה העצמאי המוגבל של רשות מקומית שהיא לכתחילה קטנה מאד.

מאז התקבלה החלטה 546 בשנת 2013, חל עיכוב משמעותי במעבר מחנות צה"ל לנגב ובכלל זאת במועד אכלוס בסיס קריית ההדרכה. אכלוס קריית ההדרכה, הסמוכה לירוחם, החל רק בפברואר 2015 והושלם ביולי 2016. יודגש, כי החלטה 546 כבר אינה בתוקף והסתיימה בסוף שנת 2017, ואילו החלטה 2025, שעודנה בתוקף, אינה כוללת כלי סיוע ספציפיים לירוחם (מעבר לכלי הסיוע הניתנים לכלל יישובי המטרה).

בנסיבות המתוארות נמצא שגם כיום יש חשיבות בריכוז מאמץ מיוחד בירוחם בנפרד משאר יישובי המטרה על מנת למנף את מגמות הפיתוח עם השלמת אכלוס קריית ההדרכה, זאת בהתחשב גם במגבלות ובכושר הנשיאה העצמאי המוגבל של רשות מקומית שהיא מלכתחילה קטנה מאד והפריפריאלית ביותר מבין יישובי המטרה. בנוסף, הצלחתה או כישלונה של ירוחם למצות את הפוטנציאל הכלכלי והדמוגרפי עם השלמת אכלוס קריית ההדרכה יכול לשמש מנוף או חסם תודעתי עבור שאר יישובי המטרה בהקשר המעבר העתידי של קריות התקשוב והמודיעין.

לאור זאת, נכללו בהחלטה זו מספר כלי סיוע לירוחם, המיועדים להעצמה כלכלית של המועצה המקומית, ונותנים מענה לאתגרים הייחודיים של היישוב תוך מינוף מגמות הפיתוח המואץ המתקיימים בו. 

ההחלטה בעניין זה, המהווה העדפה מיוחדת של ירוחם מבין יישובי המטרה המהווים עדיין אזור עדיפות לאומית על פי החלטה 2025, נסמכת על השיקול הקבוע בדבר מיקומו הגיאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, כאמור בסעיף 151(ב)(4) לחוק.

יצוין ברקע הדברים, כי במסגרת החלטת הממשלה מס' 3781 מיום 30.10.2011 בדבר "תכנית ניסויית (פיילוט) להעצמת מועצות מקומיות בפריפריה" (להלן – החלטה 3781), הוחלט להפעיל תכנית ניסויית (פיילוט), שמטרתה העצמה כלכלית וחברתית של מועצות מקומיות בפריפריה. בהחלטה נקבע כי המודל יופעל בשלוש מועצות מקומיות: חצור הגלילית, ירוחם וקצרין. 

בהתאם להחלטה 3781, התקבלו שתי החלטות ממשלה לגבי קצרין וחצור הגלילית: החלטה מס'  1739 מיום 22.06.2014 בנושא "תכנית רב-שנתית לחיזוק קצרין" והחלטה מס' 1741 מיום 22.06.2014 בנושא "פיתוח והעצמה של המועצה המקומית חצור הגלילית". 

יודגש, כי הממשלה ראתה בהכללת ירוחם כ"יישוב מטרה" יישום של החלטה 3781. בהחלטה מס'  1741 נכתב כי "בכל הנוגע לירוחם המצוינת בהחלטת הממשלה 3781, יצוין כי ירוחם מושפעת באופן ניכר מקידום התוכנית למעבר בסיסי ההדרכה של צה"ל לקריית ההדרכה בצומת הנגב, הסמוכה לירוחם. בהתאם, בהחלטת הממשלה מס' 546 מיום 14.7.2013 נקבעה המועצה המקומית ירוחם כיישוב בעל עדיפות לאומית, ואף ניתן לה מעמד ייחודי בין כלל הרשויות שהוגדרו כ"יישובי מטרה" באותה החלטה (באר שבע, ירוחם, אופקים, ערד, דימונה, מועצה אזורית מרחבים), וכן נקבע סל של פעולות והשקעות ממשלתיות ייחודיות לירוחם,  זאת נוכח מיקומה של ירוחם בסמוך לקריית ההדרכה של צה"ל ונוכח העובדה שקריית ההדרכה צפויה להתאכלס כבר השנה וזאת בשונה מבסיסים אחרים שאמורים לעבור לאזור הנגב".

הכרזה זו על ירוחם כיישוב בעל עדיפות לאומית מטרתה לאפשר יישום של הפעולות השונות המצוינות בסעיפי ההחלטה. כלי הסיוע השונים, לפי החלטה זו, יינתנו לפרקי זמן משתנים, כל סעיף לפרק זמן שונה בהתאם לתכליתו, בתקופת ההחלטה המתייחסת לשנים 2018-2022.