תוכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים בין מדינת ישראל והרפובליקה הערבית של מצרים

בהמשך לביקורי ראש הממשלה, שר החוץ, שרת הכלכלה והתעשייה ושרת האנרגיה במצרים במהלך השנה האחרונה;  בהמשך לפעילות שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לקידום יוזמות בתחומי משרדה להגברת התנועה במעברים היבשתיים והאוויריים בין ישראל למצרים; בהמשך לביקורו של שר החוץ של הרפובליקה הערבית של מצרים (להלן – מצרים) בנגב; בהמשך לסיכום שבין ראש הממשלה ונשיא מצרים לקדם מאמץ ממשלתי ממוקד לחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל למצרים; בהמשך לצעדים המשמעותיים שהממשלה נקטה בהם לאחרונה בתחום האנרגיה והגז הטבעי – הגדלת היקפי יצוא הגז הטבעי מישראל למצרים תוך תיאום הרחבת התשתיות הדרושות לשם כך, הרחבת שיתוף הפעולה האזורי שאותו מקדמות המדינות במסגרת פורום הגז האזורי ((EMGF; בהמשך לצעדים בתחום האקלים – היערכות משרדי הממשלה להשתתפות בוועידת האקלים השנתית של האו"ם (COP-27) שתתקיים במצרים, לרבות הקמת ביתן ישראלי וכן הקמת קבוצת עבודה משותפת בנושא אקלים, הגנת הסביבה והמרחב הימי, לרבות בהיבטי טכנולוגיה וחדשנות; בהמשך לצעדים בתחום התעופה והתיירות – פתיחת קו התעופה הישיר לשארם א-שייח' שצפוי להתרחב משמעותית בקרוב ובהמשך לצעדים בתחום התקשורת הכוללים את המגעים לחידוש הסכמי הנדידה בין רשתות סלולאריות בשתי המדינות ועל מנת לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי הגלום עבור המשק הישראלי ביחסים עם מדינה מובילה במזרח התיכון ובעולם הערבי, לפעול כדלקמן:

1.     מטרות התוכנית

להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למצרים לטובת שתי המדינות, בהתבסס על שילוב היכולות והיתרונות היחסיים של שתי הכלכלות, בכפוף לכל דין ובהתאם למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל, ובפרט:

             א.      להגביר את החשיפה של התעשייה הישראלית לתוכניות ולמגמות הפיתוח הכלכלי במצרים ולהנגיש פרויקטים של פיתוח ותשתית מצריים לחברות ישראליות במטרה לשלב יכולות טכנולוגיות, חדשנות ויזמות ישראלית במשק הכלכלי המצרי.

             ב.       להגביר את החשיפה של תוצרים של ענפי המשק המצרי והתעשייה המצרית למשק הישראלי על מנת למצות את פוטנציאל יתרונותיהם עבור המשק הישראלי ולהרחיב ולגוון את מקורות היבוא לישראל ובתוך כך –  חומרי גלם לענפי התעשייה והבנייה, תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים וענפי משק נוספים.

2.     יעדי התוכנית

             א.      לסייע להגדלה משמעותית של התקשרויות ארוכות טווח ורחבות השפעה בין חברות, ארגונים וממשלות של שתי המדינות.

             ב.       להגדיל משמעותית יצוא ידע (Know-how), טכנולוגיות אזרחיות ויישום והטמעת שיטות ייצור אשר יש בהם פוטנציאל גבוה לתרום לכלכלות שתי המדינות.

              ג.       להגדיל, בתוך 3 שנים, את היקף הסחר הכולל בין המדינות (לא כולל יצוא גז טבעי ותיירות) לסכום של 700 מיליון דולר, לפחות, ולגוון את סוגי המוצרים המיובאים ממצרים לישראל, בין השאר בתחומים הבאים:

1)         חומרי גלם לענפי התעשייה והבנייה בישראל.

2)         תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון אחרים.

3.     היערכות הממשלה לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים עם מצרים ויצירת מסגרות תיאום בילטרליות.

          א.         להקים צוות משימה משותף למשרד ראש הממשלה, משרד החוץ, המטה לביטחון לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר, משרד האנרגיה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי (להלן – צוות המשימה). מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו ומנכ"ל משרד החוץ או נציגו ישמשו ראשי צוות המשימה. נציג משרד החוץ יפעל לתאם את פעולות הצוות עם שגרירות ישראל במצרים.

צוות המשימה יהיה אחראי על :

·         ריכוז המאמץ הממשלתי לשיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ומצרים ויפעל מול הגורמים הממשלתיים המקבילים במצרים.

·         תיאום והכוונה של כלל הצעדים לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים עם מצרים.

צוות המשימה ידווח לממשלה אחת לחצי שנה החל ממועד אישור החלטה זו, על התקדמות הפעולות והצעדים המפורטים בה. צוות המשימה יפעל עד ליום 31 בדצמבר 2024,  ויציג לממשלה עד סוף חודש יוני 2024 את הצעתו לאופן חלוקת האחריות בין משרד החוץ ומשרד הכלכלה והתעשייה בנוגע לתפקידיו, לאחר סיום פעולתו.

         ב.         צוות המשימה והמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה יגבשו תוכנית לביצוע מפורט (להלן – התוכנית המפורטת) של הצעדים שבהחלטה זו ויקיימו מעקב אחר השגת מטרותיה וזאת בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהם משרדי החוץ, הכלכלה והתעשייה, הביטחון, החקלאות ופיתוח הכפר, הבריאות, הגנת הסביבה, האנרגיה, האוצר, המודיעין והמשרד לשיתוף פעולה אזורי. במסגרת התוכנית המפורטת יגובשו יעדים לחיזוק הקשרים הכלכליים בין המדינות ולהגברת הסחר, לתגבור ולהרחבת הסכם אזורי התעשייה המאושרים שנחתם ביום 14 בדצמבר 2004 Qualified Industrial Zone); להלן(QIZ – , לחיזוק השקעות הדדיות ולחיזוק פרויקטי המחקר והפיתוח המשותפים בשים לב לתוכניות הקיימות כיום לקידום הקשרים עם מצרים אשר בשלבי יישום שונים ותוך שאיפה למצותם. התוכנית המפורטת תשמש את צוות המשימה ואת משרדי הממשלה. צוות המשימה יוכל להיוועץ במשרד המודיעין לצורך גיבוש התוכנית כאמור בסעיף זה.

          ג.          צוות המשימה יפעל מול הצד המצרי לתיאום הפעלתה וכינוסה של ועדה משותפת (להלן – הוועדה המשותפת), כאמור בהסכם הסחר שבין המדינות מיום 8 במאי 1980, במטרה לסקור את התקדמות הסכמי הסחר ואת תנועת הטובין בין המדינות, לייעץ ולפעול לפתרון בעיות, לתאם העברת מידע ולבחון סוגיות נוספות ובין היתר –  נוהלי הסחר בין המדינות, חסמי סחר שאינם מכסיים ונושאים הקשורים, בין היתר, בתקינה, רישוי, השתתפות במכרזים, מכסים, תקנים ותקנות שונות. בראשות הוועדה המשותפת מטעם הצד הישראלי יעמוד נציג משרד הכלכלה והתעשייה.

במסגרת כך, יפעל צוות המשימה לתיאום כינוסה של הוועדה המשותפת לפחות פעם בשנה ובתוך כך:

1)       לצורך צמצום חסמי סחר הנוגעים להיבטים ביטחוניים ובטיחותיים יכהנו בוועדה נציגי הרשויות הרלוונטיות בשתי המדינות, בצד נציגי משרדי ממשלה אחרים.

2)       צוות המשימה יתאם עם עמיתיו המצריים את סדרי עבודתה של הוועדה המשותפת, וכן יקימו תתי-ועדות לטיפול בתחומים ספציפיים אשר ישמשו מנגנונים לפתרון אפקטיבי של בעיות בסחר, יפעלו לקידום פרויקטים משותפים וכן לפישוט ולהקלת הסחר בין המדינות. חברי תתי הוועדות האמורות יקיימו קשר רציף ויתכנסו בתדירות כפי שייקבע בין הצדדים.

3)       הוועדה המשותפת תפעל בנפרד מהוועדה שהוקמה מתוקף הסכם ה-QIZ אשר תמשיך לפעול במתכונתה הנוכחית.

         ד.         חידוש הוועדה החקלאית המשותפת – כמפורט בסעיף 6(א) להחלטה זו.

4.     פיתוח מסוף הסחורות במעבר הגבול היבשתי ניצנה והעורף הכלכלי שלו.

א.        נוכח ההתפתחויות האחרונות ביחסים הכלכליים בין המדינות והצורך בתשתיות התומכות בגידול היקף הסחר ביניהן ובהיות מסוף הסחורות היבשתי במעבר ניצנה נדבך מרכזי בין תשתיות אלה ועל מנת לממש את יעדי החלטה זו, להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בסיוע משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החוץ ומשרד האוצר, לפעול לפיתוח ולשדרוג התשתיות במסוף הסחורות היבשתי ניצנה (להלן – המסוף)  כך שיתמכו בהרחבת יכולת שינוע סוגי סחורות שונים ובייעול תהליך תנועת הסחורות במעבר. זאת בהמשך לעבודת המטה שבוצעה במשרד ראש הממשלה לאחרונה בנושא זה. בסעיף זה סחורות יהיו, בין היתר:

·         טובין על גבי משטחים;

·         סחורות יבשות בצובר בדגש על מלט וכן אגרגטים וחול לסוגיו;

·         נוזלים, חומרים מסוכנים (להלן – חומ"ס), כימיקלים וגזים;

·         מזון ותוצרת חקלאית;

·         סחורות אחרות.

ב.        שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תפעל לקדם פיתוח של המסוף, שתבצע רשות שדות התעופה (להלן – רש"ת) בהתאם לתוכניות הפיתוח שלה, כפי שיעודכנו על ידה וכפי שיאושרו בהתאם לחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977 כך שתכלול ביצוע מיידי בכפוף לכל דין של אלה:

1)       הרחבת שערי המעבר, הכשרת אזורי המתנה ותשתיות נוספות הדרושות לייעול ולהרחבת יכולת העברת הסחורות.

2)       הקמת מתחם לשינוע אבקות בצובר בדגש על שינוע מלט לרבות שטחי אחסון.

פיתוח מסוף המעבר, יבוצע על ידי רש"ת כאמור בסעיף קטן (ב) במסגרת תקציב של 18 מלש"ח שיוקצה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ושימומן בחלקים שווים מתקציבי משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לשנת 2022.

ג.          לא יאוחר מסוף שנת 2022 יבוצעו אלה:

1)    הגדלת יכולות בידוק הסחורות במסוף וייעולן – משרד האוצר ורשות המיסים יגבשו רשימת פעולות שבהן ניתן לנקוט על מנת להגדיל ולייעל את יכולות בידוק הסחורות במסוף. רשימת הפעולות תתואם עם צוות המשימה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורש"ת. במסגרת גיבוש רשימת הפעולות האמורה, ייבחן צורך בהחלפה ושדרוג של משקף הסחורות והקמת התשתיות הדרושות להצבתו ולהפעלתו במתחם בידוק חדש. לצורך ביצוע סעיף זה יקצו משרד האוצר, רשות המיסים ומשרד ראש הממשלה תקציב בסך של עד 42.5 מלש"ח ממקורותיהם לשנת 2022 בחלקים שווים.

2)    הצגת צורכי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות לצורך ייעול והגברת היקפי יבוא תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים –  משרד החקלאות יציג לצוות המשימה בתוך 90 יום הערכה תקציבית לקיום האמור בסעיף 7(א)(2) שלהלן.

3)     משרד הבריאות יתאם באופן מיידי עם רש"ת  את הפעולות הדרושות על מנת לאפשר את יבוא הדגים ממצרים לישראל באופן תקין וחלק ובכלל זה לפעול ככל שדרוש להסדרת הסכם בין מנהל הדיור הממשלתי לבין רש"ת לצורך איתור והכשרת מבנה ייעודי מתאים לצורך כך בשטח המסוף.

4)    בחינת הקמת מתקנים תשתיתיים ייעודיים – צוות המשימה בשיתוף משרד האנרגיה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יפעלו מול רש"ת לבחינת פתרונות לייעול שינוע סחורות נוספות כגון אגרגטים, מלט וטובין נוספים בעלי מאפייני שינוע דומים, באמצעות מסוע ו/או מתקנים תשתיתיים ייעודיים נוספים חוצי גדר מערכת, בהתאם לכל דין. הצוות יבחן את ההיתכנות התפעולית והכלכלית של האמור לעיל תוך תיאום עם הצד המצרי, יבצע הערכה תקציבית ויגבש תוכנית לעניין זה בתוך 120 יום. במידת הצורך תקצה רשות מקרקעי ישראל קרקע למימוש הפתרונות שיוצעו, בהתאם לכלליה ולנוהליה.

ד.        פיתוח ארוך טווח של המסוף, הקישוריות התחבורתית באזור, והעורף הכלכלי שלו

צוות המשימה, בשיתוף משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האנרגיה ומנהל התכנון יפעלו מול רש"ת במהלך שנת 2023 לגיבוש תוכנית ארוכת טווח לפיתוח ולשדרוג של מסוף הסחורות היבשתי "ניצנה" ושל העורף הכלכלי של המסוף בצד הישראלי, לרבות בחינת השימוש בו כנמל יבשתי אשר יפעל כמרכז לאחסון סחורות והעברתן ליעדי קצה, יכלול מתקני קבע למיון ולאיחוד סחורות ויהיה בעל קישוריות לנמלים ימיים ולצירי תחבורה ראשיים.  לצורך חיזוק העורף הכלכלי של המסוף בצד הישראלי, תיבחן ההיתכנות הכלכלית והאופרטיבית של יוזמות כגון אסדרת המרחב והכשרת קרקעות לפעילות לוגיסטית אזורית; הקמת אזור תעסוקה משותף; הקמת מרכז מחקר ופיתוח משותף בנושאי חקלאות, מים ואנרגיה ופרויקט הקמת תחנת כוח סולארית בצד המצרי שיספק חשמל לשתי המדינות.

להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לקדם את הפעולות הבאות לפיתוח כביש 40:

1)       לקדם תכנון להרחבת מקטע הכביש מצומת טללים לעיר הבה"דים. לצורך כך יקצה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מתקציבו, בשנת 2022 סכום של 1 מיליון ש"ח ובשנת 2023 סכום של 11 מיליון ש"ח. תקציב הביצוע יסוכם לאחר סיום התכנון בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבין משרד האוצר. לתקצב מפרצי עקיפה במקטע הכביש משדה בוקר ועד למצפה רמון באמצעות חברת נתיבי ישראל – לצורך כך יקצה משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מתקציבו, בשנת 2022 סכום של 10 מיליון ש"ח ובשנת 2023 סכום של 20 מיליון ש"ח.

2)       בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יקצה מתקציב התכנון ומתקציב מפרצי עקיפה שלו סכום של 31 מיליון ש"ח בשנת התקציב 2023 לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור. המשרד ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור.

5.     הרחבת תשתיות נוספות ופעולות לתמיכה בהגדלת ההשקעות והסחר הבין-מדינתיים

            א.    תשתיות ליצוא גז טבעי

לנוכח משבר האנרגיה העולמי ועל מנת לקדם את פעילות יצוא הגז הטבעי למצרים ממאגרי הגז של ישראל בהתאם לאישורי היצוא:

להנחות את יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ונציגי הממשלה הרלוונטיים החברים בה לפעול, ככל הניתן, בהקדם האפשרי ובכפוף לכל דין, לקידום הדיונים בתוכנית המתאר הארצית המפורטת להקמת קו הולכת גז טבעי בתוואי שבין רמת חובב לגבול עם מצרים באזור ניצנה, שישמש תשתית ליצוא גז טבעי מישראל למצרים.

            ב.     ביטוח ומימון סיכוני סחר חוץ ועידוד השקעות

1)       לרשום את הודעת החשב הכללי במשרד האוצר על כוונתו לבחון אפשרות לקידום פרוטוקול בילטראלי לשיתוף פעולה פיננסי ("פרוטוקול פיננסי") בין ממשלת ישראל לרפובליקה הערבית של מצרים לטובת יישום מהיר ויעיל של ביטוח עסקאות יצוא וסחר חוץ מישראל למצרים.

2)       לרשום את הודעת הכלכלנית הראשית במשרד האוצר על כוונתה לבחון אפשרויות לקידום השקעות הדדיות בין המדינות, בין היתר, באמצעות הסכם עידוד והגנה על השקעות (BIT-bilateral investment treaty) בין ממשלת ישראל למצרים.

         ג.          תעופה ותיירות

1)       להנחות את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בתיאום עם משרד החוץ ומשרד התיירות, לקדם את המשך השיח בין רשות התעופה האזרחית הישראלית (רת"א) לרשות התעופה המצרית, על מנת:

א.        לתקן את הסכם התעופה הבילטראלי כך שיתווספו בו חברות תעופה, יעדים ותדירויות טיסה.

ב.        להגיע להסכמות בנושאי Air Traffic Management לצורך אפיוני נתיבי טיסה, תשתיות אוויריות לחציה, להצטרפות או עזיבה במרחבי הפיקוח (FIR) החופפים של שתי המדינות ונושאים טכניים אחרים הקשורים בהסדרת התעבורה האווירית בין המדינות.

2)       להנחות את המשרד לשיתוף פעולה אזורי ואת משרד התיירות, בתיאום עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ועם משרד החוץ, לעודד הפעלת קווי טיסה ישירים בין שדות תעופה נוספים בישראל (חיפה, אילת) לשארם א-שייח וליעדים שונים במצרים.

ככל שכתוצאה מכך יהיה גידול בעלות התקציבית לאבטחת הטיסות בשל קווי טיסה נוספים לשארם א-שייח תתבצע הערכה תקציבית ואופן מימונה ייבחן על ידי לצוות המשימה בהתאם לסעיף 8(ה) כמפורט למטה.

6.     פרויקטים משותפים בתחומי החקלאות, ההשקיה, המים, האנרגיה והסביבה

             א.      לחדש את פעילות הוועדה החקלאית המשותפת שהוקמה מכוח הסכם לשיתוף פעולה חקלאי שנחתם בין הצדדים בקהיר ביום 14 בינואר 1982 (להלן – הוועדה החקלאית המשותפת) – משרד החקלאות ופיתוח הכפר וצוות המשימה יפעלו לתאם עם הרשויות המצריות את חידוש פעילות הוועדה החקלאית המשותפת שבמסגרתה יתואמו סדרי העבודה וחילופי המידע הדרושים לקידום הסחר בתחומי הגנת הצומח, השירותים הווטרינריים ותחומים נוספים.

             ב.       לקדם ולתאם תוכנית לשילוב ענפי החקלאות, המים וההשקיה במיזמי פיתוח במצרים –

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות (בהיבטים הווטרינריים) וצוות המשימה יפעלו לקידום ולתיאום תוכנית משותפת לשילוב גורמים מן המגזר העסקי בענפי התעשייה והחקלאות הישראלית, במיזמי פיתוח במצרים וליישום התוכנית בדגש על השתלבות בתוכניות מצריות לפיתוח סיני ולטיוב האדמות לחקלאות בתחומים הבאים:

1)         משק המים בחצי האי סיני – השתלבות בתוכניות המצריות לפיתוח משק המים בשטחי סיני בכלל, ולמים לחקלאות בפרט,  בין היתר לשם:

·         התפלת מים.

·         טיפול במי הניקוז החקלאי ובשפכים.

·         הטמעת שיטות השקיה מתקדמות.

תיאום מרכיב זה של התוכנית יתבצע בשיתוף משרד האנרגיה והרשות הממשלתית למים ולביוב.

2)         ענף החקלאות – לפעול למצות ההזדמנויות להשתלבות התעשייה הישראלית בהיבטים של התאמת תמהיל הגידולים החקלאיים, תכנון חקלאי מוטה יצוא, מערך מרכזי של  מחקר ופיתוח והדרכה חקלאית, טיפול בכלל מרכיבי שרשרת הערך החקלאית החל מהתשומות החקלאיות, תהליכי ההשקיה והגידול, תהליכי אחר קציר (post-harvest) ועד לשלב השיווק והטיפול בתוצרי הלוואי וכן טיפול בפסולת חקלאית.

3)         חקלאות ימית וגידול דגים (Aquaculture) –

·         קידום פרויקטים משותפים המצויים בתוכניות הפיתוח של מצרים לפיתוח ענף החקלאות הימית בשתי המדינות (למעט במימי מפרץ אילת).

·         שילוב הידע הישראלי הייחודי בתחום החקלאות הימית שמצרים היא מובילה עולמית בו, בדגש על המאמצים המצריים ליצירת מרכז כובד חדש של גידול דגים במערב סיני.

·         שיתופי פעולה בגידול דגים בעומק הים התיכון תוך שמירה על הקיימות והסביבה במרחב הימי ומחוץ לשטח מפרץ אילת.

התוכנית תיושם באמצעות הקמתן של קבוצות עבודה נושאיות לפעילות מול הצד המצרי (להלן – קבוצות העבודה), שחבריהן ייבחרו על-ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, לפי העניין וצוות המשימה, ויכללו את סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל (להלן – מש"ב). קבוצות העבודה יפעלו לקיים קשר רציף עם מקביליהם במצרים במטרה ליצור מרחב פעילות משותף וארוך טווח מול השותף המצרי, יהיו רשאיות להעניק סיוע ממשלתי לפרויקטים עסקיים בהתאם לנוהלי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ויפעלו לקדם את יכולות החברות הישראליות במצרים בהתאם לתוכנית שתגובש.

                     ג.          שיתוף פעולה ביישום חידושים חקלאיים ומחקר חקלאי

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתיאום עם מש"ב, יפעלו לקדם שיתוף פעולה מחקרי ויישום משותף של חידושים חקלאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים בענפי החקלאות בשתי המדינות, בין השאר בתחומים הבאים:

1)       חקלאות באזורים צחיחים – פיתוח ידע, טכנולוגיה ומוצרים להגדלת כושר הייצור ואיכות התוצרת החקלאית תוך שמירה על הקיימות והסביבה באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.

2)       כלים להתמודדות עם משברים וקשיים בהווה ובעתיד כגון שינויי אקלים, איכות וזמינות מים, מדבור והידלדלות קרקעות.

3)       פיתוח ממשקי גידול תוך התחשבות בתנאי הגידול, במחלות, במזיקים, בסוג הקרקע ובאיכות המים.

4)       הגנת הצומח – שיפור התמודדות עם מזיקים ומחלות.

5)       ניטור ושיפור איכות המזון (שמן, קמח).

6)       שימור והספקה של זנים בסוגי גידולים שונים ובהם חיטה, פירות וירקות, וכל גידול אחר שיימצא מתאים, ופיתוח זנים חדשים.

7)       שיפור יעילות השימוש במים ובדשנים בגידולים שונים שיימצאו מתאימים על ידי הצדדים.

                    ד.         קידום שיתופי פעולה ופרויקטי חלוץ משותפים בנושאים של אנרגיה

שרת האנרגיה, בשיתוף צוות המשימה, יפעלו, מול הצד המצרי, להקמת צוותי עבודה משותפים לישראל ולמצרים במטרה לקדם פעולות אלה:

1)       בחינה וקידום של פרויקטי חלוץ משותפים למדינות בנושאי לכידה והטמנה של פחמן דו-חמצני, הפחתת פליטות בתהליך ההפקה וההולכה של גז טבעי, הפקת אנרגיות מתחדשות ביבשה ובים וקידום שימוש במימן. 

2)       קידום שיתופי פעולה בתחום המים בין שתי המדינות, בשיתוף הרשות הממשלתית למים ולביוב.

3)       קידום שיתופי פעולה להעצמת הקשרים בין המדינות והקישוריות האנרגטית של האזור.

4)       בחינת מיזמים שיכללו ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים במצרים, בדגש על אנרגיית רוח שיכול וישמשו לתועלת שתי המדינות.

7.                   שיתופי פעולה וקידום פרויקטי חלוץ משותפים בנושאים של סביבה ואקלים

המשרד להגנת הסביבה יפעל לקידום שיתוף פעולה אופרטיבי, מחקרי ויישומי בין גורמים ממשלתיים ועסקיים בנושאי סביבה ואקלים, בין השאר בתחומים אלה:

                     א.         יישום כלים ופיתוח פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים והסתגלות לשינוי האקלים בדגש על אתגרי אקלים בסביבה מדברית.

                     ב.         שמירה על הטבע והסביבה המדברית.

                      ג.          שמירה על הטבע בסביבה הימית במפרץ אילת ובים התיכון, לרבות היערכות וטיפול בזיהום ים בשמן וצמצום נזקי פלסטיק כתוצאה משימוש בכלים חד-פעמיים בים ובחופים.

                     ד.         בחינת כלים להפחתת נזקי חדירת מינים פולשים בתעלת סואץ וממקורות נוספים.

                     ה.         יבוא של חול נילוטי (שמקורו בנילוס) לטובת הזנות חול בחופים הזקוקים לשיקום.

8.                   הגדלת היקף הסחר

                      א.      יבוא תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים

1)    להנחות את משרד החוץ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות לפעול מול הרשויות המצריות הרלוונטיות לקדם יבוא מזון תוך התמקדות בין השאר בתוצרת חקלאית טרייה וביבוא דגים למאכל, בכפוף לנוהלי הערכת הסיכונים, הנחיות הגופים הרגולטוריים ובכפוף לכל האישורים הרגולטוריים כנדרש לפי כל דין, וכן לפעול לצמצום חסמי הסחר ולהגברת היעילות בתהליכי היבוא בענפים אלו. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יציג את תוצאות פעולותיו בעניין זה לצוות המשימה בתוך 90 יום.

2)    בכפוף לצמצום חסמי הסחר והגברת התיאום הרגולטורי הדרוש מול המצרים לעניין זה, יבחן משרד החקלאות ופיתוח הכפר את צורכי השירותים להגנת הצומח ויבחן מול רש"ת את ההתאמות הדרושות לתפעול ולייעול פעילות יבוא זו במסוף הגבול היבשתי. משרד החקלאות ופיתוח הכפר יציג את צורכי השירותים להגנת הצומח ואת ההתאמות הדרושות לתפעול ולייעול פעילות היבוא בפני צוות המשימה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים.

                   ב.         להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה לפעול לצמצום חסמי הסחר ולייעול היבוא ממצרים, דרך היבשה וכן דרך נמלי הים, של חומרי גלם לענפי הבנייה, התעשייה והמזון, בכפוף לכל דין ובהתאם למחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל  ותוך התמקדות בתחומים הבאים:

1)    ענף הבנייה והסלילה – קלינקר, מלט, אגרגטים, חול לסוגיו, חומרי בנייה וכיוצא באלה.

2)    תעשייה – חומ"ס, גזים תעשייתיים, כימיקליים ודשנים.

3)    חומרי גלם לתעשיית המזון.

                    ג.          הגברת התיאום בין ישראל למצרים, בהיבטי ביטחון הנוגעים לתנועת הסחורות העוברות בנתיב היבשתי דרך חצי האי סיני–

צוות המשימה יפעל להקמת מנגנון תיאום רציף ויעיל עם הרשויות המצריות בחצי האי סיני, המופקדות על אישורי תנועת סחורות המיועדות לישראל ועל הטיפול בהיבטים ביטחוניים ולוגיסטיים נוספים על מנת להגביר את הוודאות והיעילות שבנתיב סחר זה עבור היבואנים הישראלים.

           ד.         הסכמי ה-QIZ

בהמשך לביקור שרת הכלכלה והתעשייה במצרים בחודש מרץ 2022, משרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף עם משרד החוץ, יבחנו דרכים להגדלת הפעילות המסחרית המתקיימת במסגרת הסכמי ה-QIZ, בתיאום עם הצד המצרי והצד האמריקאי להסכם, כדלהלן:

1)       התרחבות לענפים נוספים אשר אינם נמנים על ענף הטקסטיל. לצורך כך, במסגרת התוכנית המפורטת שתגובש כאמור בסעיף 3(ב) לעיל, יבוצע מיפוי וניתוח של מוצרים אשר הערך המוסף המשותף בתהליך ייצורם מביא להיתכנות כלכלית ביצוא מוצרים אלו לשוק היעד בארה"ב.

2)       בכפוף להסכמת הצדדים להסכם, תיבחן הגדלה כמותית של מספר אזורי התעשייה המאושרים כהגדרתם בהסכמי               ה-QIZ.

3)       סיוע לגורמי התעשייה הישראלית בענפים הרלוונטיים להשתלב ולהרחיב את פעילותם בהסכמי הQIZ- וסיוע בהידוק שיתוף הפעולה עם התעשיינים המצריים.

4)       כל דרך אחרת אשר תתרום למיצוי התועלות הכלכליות הגלומות בהסכם ה-QIZ עבור כלל המדינות שהן צד להסכם.

5)       הצעדים שעליהם יוחלט במסגרת סעיף זה ייכללו במסגרת התוכנית המפורטת כאמור בסעיף 3(ב) לעיל.

9.                   הקצאת משאבים לביצוע החלטה זו

לצורך ביצוע ויישום החלטה זו יוקצו מקורות ואיגום משאבים כדלהלן:

                      א.      הפעולות המיידיות לפיתוח ולשדרוג תשתיות ולהחלפה ושדרוג משקף הסחורות במעבר ניצנה – כמפורט בסעיף 4 לעיל.

                      ב.       קידום הפעולות לפיתוח כביש 40 – כמפורט בסעיף 4 לעיל.

                       ג.       הקצאת המימון הדרוש לפעילות יבוא תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים דרך מסוף הסחורות ניצנה תסוכם בין משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, צוות המשימה ומשרד האוצר לאחר שתוצג הערכה תקציבית על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר כאמור בסעיף 7(א)(2) לעיל.

                      ד.       נציגי משרד החוץ ומשרד הכלכלה והתעשייה החברים בצוות המשימה יהיו אחראים במשרדם על תיאום הפעולות לקידום היחסים הכלכליים עם מצרים.  

                      ה.      מימוש פעולות במסגרת סעיפי התוכנית האחרים אשר יצריכו תקציב תוספתי או שינוי באופן הקצאתם, יוצגו לצוות המשימה ו/או יוכנו על ידו. צוות המשימה יפעל בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים ובהסכמת משרד האוצר לצורך הקצאת המשאבים הדרושים בהתאם לסדרי העדיפויות בתקציב המדינה.