תוכנית לעידוד עלייה ליישובי הנגב והגליל

מחליטים:

1.    בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1198(נג/8) מיום 7.1.2010 ומס' 1039 מיום 11.12.2013, לחזק את ההתיישבות ביישובי הנגב והגליל באמצעות הפעלת תוכנית לעידוד התיישבות ביישובי הנגב והגליל של  עולים חדשים בעלי מקצועות מבוקשים ובמחסור, המוכרים כזכאי סיוע כעולה על פי נוהלי משרד העלייה והקליטה (להלן: "זכאי התוכנית").  

2.    בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "חוק ההתייעלות הכלכלית") בנושא אזורי עדיפות לאומית ומהשיקולים המפורטים בסעיף 9 שלהלן, הרשויות המקומיות בנגב ובגליל, כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991 ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993 (להלן: "חוקי הרשויות לפיתוח הנגב והגליל"), יוגדרו כיישובים בעלי עדיפות לאומית בשנים 2023-2022, לעניין החלטה זו.

3.    משרד העלייה והקליטה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יגבשו ויפעילו תוכנית משותפת (להלן: "התוכנית") בהתאם להמלצות הצוות האמור בסעיף 6 שלהלן, שתכלול סיוע בשני אפיקים, מהמקורות התקציביים האמורים בסעיף 7 שלהלן:
א.    המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יהיה אמון על: מתן תמיכה לרשויות הקולטות עולים חדשים זכאי התוכנית בנגב ובגליל באמצעות סל תמריצים ייחודי שיינתן לרשויות המקומיות הקולטות; שיפוץ והצטיידות מועדוני עולים המהווים מסגרת חינוכית חברתית; פעילויות פנאי ותרבות לעולים ופעילויות לשילוב העולים בחברה הישראלית.
ב.    משרד העלייה והקליטה יהיה אמון על:  הרחבת הסיוע לזכאי התוכנית לרבות חלוקת מענקים ישירים לעולים החדשים בעלי מקצועות מבוקשים ושבמחסור. התקציב לביצוע סעיף זה יועבר עם גיבוש המלצות הצוות האמור, ממשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל למשרד העלייה והקליטה ויהווה סכום כולל מקסימלי למענקים שיחולקו על ידי משרד העלייה והקליטה.

4.    במסגרת פעילות משרד העלייה והקליטה בנושא עידוד עלייה, יופעל מערך של פרסום ושיווק, לרבות קיום כנסים וירידים בריכוזי מועמדי עלייה בחו"ל, ממקורות המשרד ומהמקורות התקציביים כמפורט בסעיף 7 שלהלן, על מנת לחשוף את התוכנית בפניהם.

5.    תמיכה בפעילות לפי החלטה זו, אשר נתמכת מכוח מבחני תמיכה קיימים, תועבר במסגרת מבחני תמיכה אלה. 

6.    התוכנית המלאה, לרבות הקריטריונים המקצועיים לבחירת הרשויות שהתוכנית תחול עליהן, סל התמריצים, רשימת המקצועות המבוקשים ובמחסור ואופן חלוקת התקציב האמור בסעיף 7 שלהלן בין רכיבי התוכנית ומערך הפרסום והשיווק האמור בסעיף 4 לעיל, תגובש על ידי נציגי משרד העלייה והקליטה, נציגי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל שימונו על ידי המנהלים הכלליים של המשרדים ונציג אגף התקציבים שימונה על ידי הממונה על התקציבים. התוכנית תוגש לאישור השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, שרת העלייה והקליטה ושר האוצר בתוך 60 יום.

7.    תקציב
 

8.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, תקציב הקניות של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יופחת בשנת 2023 בסכום המפורט בהחלטה זו, לצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק.

9.    עדיפות לאומית
השיקולים להגדרת הרשויות המקומיות בנגב ובגליל, כהגדרתם בחוקי הרשויות לפיתוח הנגב והגליל, כאזורי עדיפות לאומית, בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, לעניין החלטה זו הינם כדלקמן:
א.    בהקמת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל   (להלן – "המשרד"), במקור המשרד לפיתוח הנגב והגליל), וחקיקת חוקי הרשות לפיתוח הנגב והגליל המצויים באחריות המשרד, נתנו המחוקק והממשלה את דעתם לאינטרס הלאומי ולחשיבות בחיזוק ופיתוח הנגב והגליל מבחינה כלכלית וחברתית, על כל הנגזר מכך. 
ב.    החלטה זו היא החלטת המשך להחלטת ממשלה מספר  1198(נג/8) מיום 7.1.2010 והחלטת ממשלה מספר 1039(נג/4) מיום 11.12.2013 בנושא הכוונת עולים לקליטה ביישובי הנגב והגליל, כהגדרת אזורים אלה בחוקי הרשויות לפיתוח הנגב והגליל.
ג.    הכוונת עולים בעלי מקצועות מבוקשים שבמחסור לקליטה בנגב ובגליל והגברת יכולת קליטת העלייה של אזורים אלה, עולה בקנה אחד עם השיקולים המנויים בסעיף 151(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית, ומקדמת שיקולים אלה, ובכלל זה תכנון הפריסה של האוכלוסייה כאמור בסעיף 151(ב)(3) לחוק ההתייעלות הכלכלית, מיקומו הגיאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ כאמור בסעיף 151(ב)(4) לחוק ההתייעלות הכלכלית, כך הדבר על פי הנתונים הבאים:
1.    פריפריאליות: מדד הפריפריאליות של הלמ"ס מחושב כשקלול של קרבת הרשות המקומית לגבול מחוז תל אביב ושל מדד הנגישות הפוטנציאלית של הרשות המקומית, המשקלל בין קרבת הרשות המקומית לכל הרשויות המקומיות בארץ לבין גודל האוכלוסייה שלהן. מדד הפריפריאליות מדרג את הרשויות המקומיות באשכולות 1 עד 10, כאשר אשכול 1 כולל את הרשויות הפריפריאליות ביותר ואשכול 10 את הרשויות המרכזיות ביותר. אשכולות 10-7 כוללים בעיקר רשויות ממטרופולין תל אביב. המדד משקף את מידת הפריפריאליות של רשות מקומית בישראל מבחינת מיקומה הגיאוגרפי ביחס למרכזי פעילות כלכלית. המדד משמש ככלי עזר להקצאת משאבים והטבות לרשויות מקומיות בעלות דירוג נמוך במדד זה. מניתוח נתוני האוכלוסייה ביישובי הנגב והגליל עולה כי 88% מהיישובים בנגב ובגליל מדורגים באשכולות 4-1, הנמוכים ביותר, המשקפים את מרחק הרשויות המקומיות והנגישות הנמוכה שלהם ממרכז הארץ. קיומם של פערים בין אזורים שונים בארץ, קביעת עדיפות לאומית לאזורים שמקבלים ציון נמוך יותר במדד גיאוגרפי מאפשרת הקצאת משאבים מוגברת לאזורים אלו על מנת להביא לצמצום הפערים הקיימים בין אזורים. העובדה שקרוב ל-90% מאוכלוסיית הנגב והגליל מתגוררת באשכולות פריפריאליים 4-1 מייצרת את הצורך להתייחס למדד הפריפריאליות ברמה האזורית ולא ברמה היישובית. ראייה מרחבית מהווה בסיס עיקרי לפיתוח אזורים פריפריאליים.
2.    דו"ח פני החברה של הלמ"ס שפורסם בשנת 2019, התמקד בהבדלים ובפערים בין אוכלוסיות לפי רמת הפריפריאליות. מהדו"ח עולה כי שיעור התעסוקה באזורים פריפריאליים נמוך בכ-8% מאזורים מרכזיים. גם שיעור האבטלה גבוה משמעותית. באזורים פריפריאליים מוותרים על טיפול רפואי מסיבות כלכליות פי שלושה מאשר באזורים מרכזיים יותר. גם שיעור הסיכון לעוני באזורים פריפריאליים גבוה     ב-15% מאזורים מרכזיים יותר. הדו"ח מגיע לשתי מסקנות: אחת היא ששיעור האבטלה הנמוך בישראל מטעה ואינו משקף תושבים רבים באזורים פריפריאליים שוויתרו כליל על חיפוש עבודה. השנייה היא שגם באבטלה נמוכה מאוד קשה בהרבה למצוא עבודה באזורים פריפריאליים.
3.     פריסת אוכלוסין: יישובי הנגב כוללים כ-60% משטחה של המדינה, אך מאכלסים רק כ-14% מהאוכלוסייה. יישובי הגליל כוללים כ-20% משטחה של המדינה, אך מאכלסים רק כ-16% מהאוכלוסייה. בהתאם, על פי נתוני הלמ"ס, כפי שהתפרסמו בשנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 2020, צפיפות האוכלוסין (מספר התושבים לקמ"ר) במחוז ירושלים עומדת על 1,812 תושבים לקמ"ר, 1,752 תושבים לקמ"ר במחוז מרכז, 333 תושבים לקמ"ר במחוז צפון ו-96 תושבים לקמ"ר במחוז דרום. 
בהתבסס על הנתונים שלעיל, ניתן להגדיר את אזורי הנגב והגליל כאזורי עדיפות לאומית לצורך הפעלת תוכנית לקליטת עולים, הן בשל מיקומו הגיאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ והן בשל תכנון הפריסה של האוכלוסייה, כאמור בסעיף 151(ב)(3) וסעיף 151(ב)(4) לחוק ההתייעלות הכלכלית. 
ד.    יצוין כי התוכנית לקליטת עלייה מתמקדת בנגב ובגליל ואינה כוללת את "פריפריה חברתית", [שהינן רשויות ואזורים ברשויות כהגדרתם בהחלטות הממשלה מס' 631 מיום 1/11/2015, מס' 1453 מיום 15/5/2016, מס' 4811 מיום 09/01/2020 ומס' 9 מיום 20.6.2021], משנימוקי ההכרזה על אזור עדיפות לאומית לעניין החלטה זו שעניינה בהכוונת עולים, הינם פריפריאליות גיאוגרפית ופריסת אוכלוסין. לשם השוואה, בקרב רשויות המשתייכות לפריפריה החברתית, רק 5 (מסך של 32) רשויות מקומיות מדורגות באשכולות 4-1 של מדד הפריפריאליות הגיאוגרפית. ביחס לפריסת אוכלוסין, בפריפריה החברתית, לשם השוואה, צפיפות האוכלוסין עומדת על 5,230 תושבים לקמ"ר. במספרים מוחלטים, בפריפריה החברתית מתגוררים 2.243 מיליון תושבים ב-34 רשויות מקומיות, בעוד מספר תושבי הנגב כולו עומד על      כ-811 אלף תושבים ב-34 רשויות מקומיות, וסך תושבי הגליל עומד על 1.469 מיליון תושבים ב-94 רשויות מקומיות.