תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן לשנים 2021 עד 2023

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1052 מיום 15 בדצמבר 2013, מס' 291 מיום 1 באוגוסט 2021 (להלן – החלטה 291) ועל יסוד עבודת המטה שבוצעה על ידי הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים  (להלן – הרשות), בין היתר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 196 מיום 1 באוגוסט 2021, להכריז על היישובים הדרוזיים  המפורטים בנספח א' שבסיפה להחלטה זו, כיישובים בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו, לפעול על מנת להשיג את המטרות הבאות:
ו. העצמת הרשויות המקומיות וחיזוקן: (א) שיפור חוסנן הכלכלי (ב) פיתוח מקורות הכנסה (ג) התייעלות ארגונית ושיפור השירות לתושב.
ז. קידום התעסוקה והכלכלה: (א) קידום תעסוקה איכותית בהתאם לתוכניות המתאר המאושרות, יזמות וחדשנות (ב) פיתוח אזורי תעשייה (ג) קידום ופיתוח מיזמי מסחר ותיירות.
ח. האצת התכנון והפיתוח הפיזי של יישובי ההחלטה: (א) תכנון ושיווק יחידות דיור חדשות (ב) פיתוח והקמה של תשתיות ומוסדות ציבור (ג) התחדשות עירונית ופיתוח המרקם הוותיק.
ט. קידום החינוך וההשכלה: (א) המשך צמצום פערים בתחום החינוך, לימוד השפה העברית מגיל צעיר (ב) עידוד תלמידי בתי ספר ללימודים גבוהים וחינוך לקריירה (ג) שימור המורשת הדרוזית.
י. העצמה קהילתית – שיפור איכות החיים של תושבי יישובי ההחלטה: (א) שיפור רווחה ובריאות התושב (ב) חיזוק החוסן החברתי והביטחון האישי והקהילתי (ג) עידוד ופיתוח פעילויות תרבות ופנאי.  
הגדרות:
1. "יישובי התכנית" או "רשויות התכנית" – כמפורט בנספח א.
2. "ועדה מקצועית" – כמפורט בסעיף 17.
יישובי התוכנית מוכרזים כיישובי עדיפות לאומית לשנים 2021 עד 2024 לפי פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), תשס"ט-2009 (להלן – חוק עדיפות לאומית או החוק), לעניין החלטה זו וכמפורט בה. 
בנוסף, נכללות בהחלטה זו הטבות למגזר הדרוזי הנסמכות על שיקולים מקצועיים הנוגעים לצמצום פערים קיימים בין מגזר זה לכלל החברה כמפורט בסעיפים 7(א), 8(ב) ו-12(ג).  
כל משרד בתחום עיסוקו יפעל, בכפוף לכל דין, ובחלקים הרלוונטיים בכפוף להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1801 (יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית). 
1. משרד הפנים – רשויות מקומיות
א. להקצות סך של 16 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2021 ו-2022 לטובת תגבור התקציב השוטף של יישובי התוכנית. הקצאת התקציב וחלוקתו בין יישובי התוכנית יבוצעו בהתאם לקריטריונים שיגובשו על ידי צוות משותף למשרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר ובתיאום עם הרשות, ובהתאם לייעודים שייקבעו על ידי צוות זה לטובת המטרות שעולות בקנה אחד עם השיקולים להכרזה על היישובים כאזור עדיפות לאומית כפי שפורטו בהחלטה. לצורך כך, יקצה משרד האוצר למשרד הפנים 16 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2021 ו-2022.
ב. חיזוק והעצמת הרשויות המקומיות: לרשום את הודעת משרד הפנים שלפיה יקצה סך של 10 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים 2021 עד 2023, לטובת תוכנית לחיזוק והעצמת יישובי התוכנית. התוכנית תגובש על ידי משרד הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר, ובתיאום עם הרשות, בתוך 60 יום, ותבחן בין היתר את אופן החלוקה ליישובי התכנית וביחס לנושאים הבאים:
1. חיזוק ההון האנושי ופיתוח תרבות ארגונית;
2. פיתוח כלכלי, פיתוח אזורי ושיפור השירות לתושב ברמה המקומית והאזורית;
3. דיגיטציה והשלמת פערים דיגיטליים;
4. תמריצים לרשויות מצטיינות ומיצוי משאבים;
5. קניית שירותי ייעוץ חיצוניים;
6. שיפור היערכות הרשויות המקומיות לחירום;
7. הנגשת מבני ציבור.  
לצורך כך, יקצה משרד האוצר 5 מיליון ש"ח ויקצה משרד הפנים 5 מיליון ₪, בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023.
ג. תגבור תקציבי פיתוח: להטיל על משרד הפנים להקצות לטובת יישובי התוכנית תקציב בהיקף של 10 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב בפריסה שווה על פני השנים  2021 עד 2023, עבור פיתוח יישובי התכנית, לרבות אפשרות לקידום פרויקטים תשתיתיים מתוכננים אשר חסר המימון להשלמתם,. מתוך התקציב 5 מיליון ש"ח יבואו על בסיס תקציבי הפיתוח המוקצים להם בהתאם לנוסחת ההקצאה מדי שנה במשרד הפנים ו-5 מיליון ש"ח נוספים יקצה בהרשאה להתחייב ממשרד האוצר, שניהם בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023. הקצאת התקציב תיעשה בהתאם לנוסחת הקצאת תקציבי הפיתוח הנהוגה במשרד הפנים. למען הסר ספק, מועצות אזוריות שבהן יישובים הנכללים בתוכנית זו יקבלו תקצוב כאמור רק בגין יישובי התוכנית, והתקציב שיינתן בגינם ייועד על ידי הרשות לטובת פעילות פיתוח בתחום יישובים אלו בלבד. 
ד. מבני דת: להטיל על משרד הפנים להקצות תקציב לצורך סיוע בהקמה, בשיפוץ ובאחזקת בתי לוויות, בתי קברות, בתי תפילה, מקומות קדושים ביישובי התכנית, בשנים 2021 עד 2023 בהתאם לתוכנית שתגובש על ידי ועדה מיוחדת בהשתתפות משרד הפנים, אגף התקציבים במשרד האוצר והרשות. היקף התוכנית יעמוד על סך של 4 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים האמורות. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם.  לצורך כך, משרד האוצר יקצה 2 מיליון ש"ח ומשרד הפנים יקצה סך של 2 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים כאמור. 
2. מינהל התכנון – קידום ותיקון תכניות מתאר ומפורטות 
להנחות את מינהל התכנון במשרד הפנים לפעול להשלמת התכנון המתארי והמפורט המקודם ביישובי התכנית ביחד עם היישובים האמורים. 
לצורך כך, משרד האוצר יקצה למינהל התכנון סך של 5 מיליוני ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023, להסרת חסמי תכנון בתוכניות המקודמות במפורט בסעיף (א) לעיל, אשר יאפשר את השלמתן בהתאם לדרישות המקצועיות הנובעות מקידומן של התכניות לרבות אישור תצ"ר.
3. משרד הרווחה והביטחון החברתי
א. בינוי ותשתיות רווחה: להנחות את משרד הרווחה והביטחון החברתי ( להלן – הרווחה) להפעיל תכנית להקמה, שיפוץ, תחזוקה, רכישת נכסים ושיפור, שיפוץ ופיתוח תשתיות של מוסדות הרווחה ביישובי התוכנית, כולל היטלים ודמי הקמה. רשימת הפרויקטים תגובש על ידי משרד הרווחה בתיאום עם הרשות. לשם כך יוקצו 6 מיליון ש"ח, מתוכם משרד האוצר יקצה 3 מיליון ש"ח ומשרד הרווחה יקצה סך של 3 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023. 
ב. תגבור שירותי רווחה: להנחות את משרד הרווחה והביטחון החברתי לתגבר את הפעילות בתחום הרווחה ביישובי התוכנית בשנים 2021 עד 2023 במימון ממשלתי מלא, בהשקעה כוללת של 9 מיליון ש"ח, שאותם יקצה משרד האוצר. לשם כך, המשרד בתיאום עם  הרשות וראשי הרשויות יגבשו בתוך 30 יום תוכנית שתיתן מענה לצורכי כל יישוב ויישוב. משרד הרווחה והביטחון החברתי יגבש את הקריטריונים להקצאת סכום זה בתיאום עם הרשות וראשי הרשויות בהתאם לצרכים הייחודים של יישובי התכנית, ויקצה את התקציב לרשויות המקומיות שבתכנית עבור פעילויות שיעמדו בקריטריונים שייקבעו וזאת תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים בקהילה הדרוזית ברמת הגולן.

4. המשרד לביטחון הפנים – הרשות הלאומית לביטחון קהילתי: להנחות את המשרד לביטחון הפנים להרחיב את תוכניות הרשות לביטחון קהילתי ביישובי התוכנית בתחומי המניעה, הטיפול והשיקום, לרבות פריסת תשתית (מצלמות ומערכים) טכנולוגית למתן מענה יישובי או אזורי, בהתאם לתבחינים מקצועיים שיקבע המשרד, והכול בהלימה להחלטת הממשלה מס' 549 מיום 24 באוקטובר 2021 ותוך דיווח לצוות היישום האמור בה. לצורך כך המשרד לביטחון הפנים, באמצעות הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, יקצה סך של 2.7מיליון ש"ח, בפריסה על פני השנים 2021 עד 2023 ומשרד האוצר יקצה סך של 3.5 מיליון ש"ח בפריסה על פני השנים 2022 עד 2023.
5. משרד הבינוי והשיכון  
א. תכנון:  
1) לשם תכנון סטטוטורי מפורט של לפחות 1,000 יחידות דיור במקרקעי ישראל, קרקע מעורבת מרובת בעלים או קרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, משרד הבינוי והשיכון יקדם תכנון, לרבות איחוד וחלוקה ותכניות לצורכי רישום ביישובי התכנית. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון סך של 11 מיליון ש"ח. 
2) להנחות את מנהל מרכז מיפוי ישראל (להלן – מפ"י) לפעול לצמצום פערי הרישום בתכניות קיימות ומאושרות, מרובות בעלים, באמצעות הכנה, הגשה ואישור והסדר קרקעות של כ-10 גושים במתחמים ביישובי התוכנית. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למפ"י סך של 1 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים 2022 ו-2023.
ב. פיתוח:
1) להטיל על משרד הבינוי והשיכון להעמיק את סבסוד עלויות הפיתוח ביישובי התוכנית באזורי עדיפות לאומית, כהגדרתם בהחלטת הממשלה מס' 4302 מיום 25 בנובמבר 2018, או בכל החלטה שתבוא במקומה, בקרקע המנוהלת על ידי רשות מקרקעי ישראל לבנייה רוויה במקרקעי ישראל, כך שבפיתוח קרקע בצפיפות של מעל 6 יחידות דיור לדונם, גובה הסבסוד הנוסף יעמוד על 10% מעלויות הפיתוח (ובסך הכול 60%). בכל מקרה, גובה הסבסוד ליחידת דיור לא יעלה על סך של 120,000 ש"ח. הוראות סעיף זה לא יחולו על יחידות דיור שישווקו במסגרת פרק 4.7 לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 3 מיליון ש"ח.
2) להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לביצוע פיתוח ושיקום תשתיות בשכונות ותיקות, לרבות ניקוז מי גשם למניעת הצפות, תשתיות חשמל, תקשורת ומפגעי בטיחות והסרת חסמי תכנון בפיתוח (בהתאם לדיני התכנון והבנייה), הסרת חסמי ביצוע, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהתשתיות האמורות, להיקף התמיכה בפעולות שיווק יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב התשתיות הקיימות במרקם הוותיק.
3) להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להקמת מוסדות ציבור במרקם הוותיק ובשכונות חדשות ביישובי התוכנית, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי צוות היישום בשים לב לגודל האוכלוסייה שנהנית מהמוסדות האמורים, להיקף התמיכה באכלוס יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט ומצב מוסדות הציבור הקיימים במרקם הוותיק וסך עלות מוסד הציבור. לעניין תקצוב מוסדות ציבור בשכונות חדשות, הכללים ייקבעו בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל. ההקצאה תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה באשר לצורך בקביעת מבחני תמיכה שוויוניים להקצאת המשאבים. 
4) לשם ביצוע האמור בסעיפים ב(2) ו-ב(3), יקצה משרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 39 מיליון ש"ח.
5) להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לפיתוח שצ"פים במרקם הוותיק ובשכונות חדשות ביישובי התוכנית, בשים לב לשיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט, מספר התושבים שעשויים ליהנות מהשצ"פ, מצב ומספר השצ"פים הקיימים באותו אזור וסך עלות הפרויקט. לשם ביצוע האמור, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 4 מיליון ש"ח.
6) להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול להסרת חסמי תשתיות משמעותיים ואזוריים לשם קידום שיווק יחידות דיור חדשות במקרקעי ישראל ביישובי התוכנית, כפי שימופו וייקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר וידווחו לצוות היישום. מיפוי כאמור יבוצע בשים לב לגודל האוכלוסייה שמושפעת מהתשתיות האמורות, להיקף התמיכה בפעולות שיווק יחידות דיור חדשות, שיעור התמיכה התקציבית הנדרש מתוך עלות הפרויקט. לשם ביצוע האמור בסעיף זה, משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 5 מיליון ש"ח. 
7) להטיל על משרד הבינוי והשיכון להכין תכנון מפורט לביצוע תשתיות ציבוריות הנדרשות בתוכניות הכוללות עד 2,000 יחידות דיור, במצטבר, בקרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, בהתאם לקריטריונים שיקבעו על ידי צוות היישום. 
8) להטיל על משרד הבינוי והשיכון לפעול לסבסוד עלויות פיתוח לפרויקטים תשתיתיים ביישובי התוכנית הנדרשים לטובת קידום בנייה של כ-500 יחידות דיור בקרקע פרטית מרובת בעלים ביישובי התוכנית, לרבות מענקי ראש שטח בפרויקטי דיור מעורבים (מקרקעי ישראל ופרטית). גובה הסבסוד יהיה עד 40,000 ש"ח עבור כל יחידת דיור בממוצע בתוכנית הרלוונטית לאותו פרויקט, ואשר לא יעלה על 60% מעלות אותו פרויקט, הנמוך מביניהם. על אף האמור, צוות היישום יהיה רשאי לקבוע, מנימוקים שיירשמו ולפי תבחינים שייקבעו, כי רף הסבסוד בפרויקטים מסוימים יעמוד על שיעור גבוה מ-60% ובלבד שלא יעלה על 75%. סבסוד כאמור בסעיף זה יינתן תוך מתן עדיפות לפרויקטים ברשויות שבתחומן קיים חוק עזר לגביית היטלי פיתוח או התחייבות להתקנת חוק עזר כאמור, ולעניין סבסוד פיתוח בקרקע פרטית הצגת אישור מימוני של הרשות המקומית האמורה ליתרת עלות הפרויקט, בין היתר, באמצעות נטילת הלוואה מתאגיד בנקאי. צוות היישום יקבע כללים להקצאת הסבסוד, בשים לב לשיקולים הבאים: 
1. מתן עדיפות לקרקע מעורבת (מקרקעי ישראל וקרקע פרטית);
2. זמינות הפרויקט וצפי הוצאת היתרי בנייה;
3. מתן עדיפות לפרויקטים בצפיפות דיור גבוהה.
9) לשם ביצוע האמור בסעיפים ב(7) ו-ב(8), משרד האוצר יקצה למשרד הבינוי והשיכון או לרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, סך של 18 מיליון ש"ח. 
ג. צוות יישום ובקרה:
1) להקים צוות יישום לסעיפים בפרק זה בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שעם חבריו יימנו: מנהל הרשות או נציגו,  מנהלת מינהל התכנון או נציגה, מנהל רשות מקרקעי ישראל או נציגו, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגו, היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון או נציגה וחשב משרד הבינוי והשיכון או נציגו  (בהחלטה זו – צוות יישום). הצוות יוכל להזמין ולשמוע את נציגי ראשי רשויות התכנית ונציגי ציבור כפי שיראה לנכון. תפקידי צוות היישום יהיו, בין היתר, כפי שמפורט בסעיף ניהול ההחלטה, לרבות:
1. קביעת קריטריונים לביצוע החלטה זו;
2. ביצוע פעולות ליישום החלטה זו;
3. אישור תוכנית עבודה מפורטת שנתית ורב שנתית לכלל רכיבי פרק זה;
4. ביצוע בקרה על יישום החלטה זו; 
5. לפעול לשיתוף ולמעורבות הרשות המקומית בהליכי התכנון והבנייה ביישוב, בכפוף לכל דין;
6. קבלת החלטות ביחד עם נציגים רלוונטיים ממשרדי ממשלה אחרים לשם הסרת חסמי תשתיות משמעותיים ואזוריים לקידום בנייה ושיווק יחידות דיור;
7. הסטת תקציבים מסעיף אחד למשנהו, בהתאם לצרכים שיתגלו במהלך ביצוע ההחלטה. 
6. הקרן לשטחים פתוחים: לאמץ את הודעת מנהל רשות מקרקעי ישראל, שלפיה יביא לפני הנהלת הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים הצעה, שלפיה מתוך כספי הקרן שעליהם הוחלט בפרק 13 להחלטה 550, שיעור הוצאות הקרן ביישובי התכנית מתוך סך הוצאות הקרן להחלטה 550, יהיו שווים לשיעור יישובי התכנית ביחס ליישובי התכנית המורחבת כאמור בהחלטה 550, בכפוף לכך שיוגשו בקשות מתאימות. 
7. משרד החינוך
א.    תכנים, פדגוגיה ותגבור פעילות חינוכית: להטיל על מנכ"ל משרד החינוך, ראש הרשות והממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמם, בהיוועצות עם נציגים מרשויות התכנית (להלן – צוות החינוך) לגבש תכנית לשיפור יכולות והישגי התלמידים ביישובי התכנית שתופעל בשנים 2023-2021 וזאת בתוך 120 יום מיום אישור ההחלטה. היקף התכנית יעמוד על סך של 33 מיליון ש"ח, בפריסה שווה על פני השנים 2021 עד 2023, כמפורט להלן. הממשלה רושמת לפניה כי התכנית תיתן מענה בתחומים שלהלן:  
1)    חינוך פורמלי: התכנית תכלול פעולות לשיפור הידע, היכולות והמיומנויות של התלמידים ביישובי התכנית לאור הרצף החינוכי, וזאת בין היתר על ידי תגבור פעילויות, הקמת עוגנים ויוזמות חינוכיות ביישובי התכנית, כמו רווחה חינוכית, פעולות לשיפור האקלים החינוכי, שיפור והצטיידות מעבדות מדעים לכל שכבות הגיל, טיפול וליווי משפחות לתלמידים בסיכון, תגבור מקצועות הליבה והאומנויות, עידוד מצוינות, לרבות בבחינות הבגרות ופעולות לשיפור השליטה בשפה העברית המדוברת לאורך הרצף החינוכי. טיפוח מנהיגות ופיתוח מקצועי בקרב הצוותים החינוכיים ועידוד תלמידי בתי ספר ללימודים גבוהים וחינוך לקריירה. לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד החינוך סך של 20 מיליון ש"ח ומשרד החינוך ימשיך להקצות סך של 9 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2021- 2023. 
2)    חינוך בלתי פורמלי: צוות החינוך, בהיוועצות עם נציגים מרשויות התכנית, יגבש בתוך 120 יום מיום אישור ההחלטה תכנית לשיפור המענים בחינוך הבלתי פורמלי ביישובי התכנית, אשר יגובו ביעדי תפוקה ותוצאות רצויות, חיזוק תחומי המצוינות ומנהיגות והובלת השינויים בקרב התלמידים בחברה, התכנית תכלול פעילות בלתי פורמאלית החל מחינוך טרום חובה ועד החינוך העל יסודי והתיכונים, ותכלול חוגים, פעילות חברתית, העשרה וחינוך סביבתי, זאת תוך דגש על מענים לאורך הרצף החינוכי בהתאם לצורך, מיקוד בתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מענים דיפרנציאליים בין יישובים ובחירת המענים ברמה הבית ספרית כולל ארגונים ותנועות נוער. משרד האוצר יקצה סך של 4 מיליון ש"ח למשרד החינוך בפריסה שווה על השנים 2023-2021. ההקצאה תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה, ובכלל זה באשר לצורך בקביעת מבחני תמיכה שוויוניים להקצאת המשאבים. 
ב.    בינוי כיתות לימוד וגני ילדים: לקבוע, כי לצורך צמצום הפערים בתחום התשתיות הפיזיות של מערכת החינוך ביישובי התכנית ולשם השוואת תנאי הלימוד הפיסיים של מוסדות החינוך, להנחות את משרד החינוך להקצות בשנות התכנית עבור בינוי כיתות לימוד וגני ילדים חדשים, שיפוץ וחידוש מבנים, עיצוב חזות, בניית מרכזי פסג"ה, בניית מרחבים חדשניים ביישובי התכנית בהתאם לנוהלי מינהל הפיתוח במשרד החינוך סך של 43 מיליון ש"ח כאשר מתוכם 11 מיליון ש"ח יוקצו למשרד החינוך על ידי משרד האוצר בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021. וזאת כחלק מההקצאה בסעיף 1(ז) בהחלטה 550. 
ג.    תקציב דיפרנציאלי ביסודי ובחטיבת הביניים: להנחות את משרד החינוך להמשיך בביצוע התקצוב הדיפרנציאלי במערכת החינוך בבתי הספר היסודיים וחטיבת הביניים ביישובי התכנית.
8.    משרד התרבות והספורט
א.    לרשום את הודעת שר התרבות והספורט כי התכנית האסטרטגית לספורט של משרד התרבות והספורט שמה לה למטרה לקדם הוגנות ושוויון הזדמנויות בספורט בכל רבדי החברה הישראלית ועבור אוכלוסיית הדרוזים והפריפריה החברתית והגאוגרפית בפרט, וכי משרד התרבות והספורט שם לו למטרה להגדיל את הייצוג של הספורטאים מקרב החברה הדרוזית בכל רמות הספורט. בהתאם לעקרונות ומטרות התוכנית האסטרטגית, תגובש תכנית עבודה רב שנתית בתחום הספורט ליישובי התוכנית (להלן – "תכנית העבודה בתחום הספורט") התוכנית תגובש במינהל הספורט במשרד התרבות והספורט יחד עם הרשות לפיתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי, נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר ובשיתוף פורום ראשי הרשויות בתכנית, בתוך 90 יום מיום אישור החלטה זו. לתכנית ייקבעו יעדים ומדדי תוצאה ברורים וייקבע מנגנון יישום שמבטיח ניצול מיטבי של התקציבים. היעדים ידווחו לוועדה המקצועית. תכנית העבודה בתחום הספורט תכלול סיוע לבינוי ושיפוץ מתקני ספורט עממי ותחרותי ביישובי התכנית ועידוד הקמת מועדוני ואגודות ספורט על מנת להגביר את מעורבות האוכלוסייה הדרוזית בספורט העממי, התחרותי וההישגי תוך צמצום פערים בתחום הפעילות הספורטיבית בין אוכלוסיות שונות. בנוסף, התכנית פועלת להבטחת שימוש יעיל ואפקטיבי במתקנים החדשים והקיימים, להמשכיות השתתפות צעירים בפעילות ספורט, להכשרת מאמנים וכוח אדם מקצועי ולהרחבת מגוון ענפי הספורט ביישובי התכנית.
ב.    הקמת מתקני ספורט ביישובי התכנית: להנחות את משרד התרבות והספורט לגבש, בתיאום עם ראשי הרשויות והרשות, תכנית להקמה או שיפוץ מתקני ספורט בכל יישובי התכנית בהיקף של  10 מלש"ח בשנים 2023-2022. לצורך כך משרד התרבות יקצה סך של 6  מלש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 4 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין, להוראות תכנית המתקנים הלאומית מכוח סעיף 17יד לחוק הספורט, התשמ"ח-1998 ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם.
ג.    פעילות ספורט: משרד התרבות והספורט יפעל לתגבור פעילויות הספורט ופיתוח קהילה ביישובים הכלולים בתוכנית, אשר יכללו פעילויות כמו: תכניות לעידוד היזמות בספורט, פיתוח פעילות הספורט ביישובים בדגש על ספורט נשים, ספורט מקצועני, ספורט לבעלי צרכים מיוחדים, הצטיידות, השתלמויות ספורטאים בארץ ובחו"ל, תמיכה בקבוצות רשומות בליגות הסדירות, פיתוח ליגות ספורט מקצועניות והשתתפות באירועי ספורט והכנת תכניות-אב יישוביות לספורט. לצורך כך, משרד האוצר יקצה למשרד התרבות והספורט סך של 0.5 מלש"ח ומשרד התרבות והספורט יקצה סך של 0.5 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם.
ד.    פעילויות תרבות: להורות למשרד התרבות והספורט לגבש, בתיאום עם ראשי הרשויות ונציג הרשות, תכנית להרחבת פעילויות התרבות ביישובים הכלולים בתוכנית, אשר תכלול פעילויות כמו תכניות לעידוד היזמות בתרבות, פיתוח פעילויות תרבות יישוביים ומגזריים, קידום חממות תרבות בתחומים שאין בהם פעילת מספקת, שיפתחו באופן שיאפשר להן להשתלב בתקנות המקצועיות שאינן ייעודיות, שימור אתרים ועוד. היקף התכנית יעמוד על 3 מיליון ש"ח. משרד התרבות והספורט יקצה מקורותיו סך של 1.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 1.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. הקצאה זו תהיה כפופה לכל דין ולהוראות היועץ המשפטי לממשלה באשר למבחני תמיכה ובפרט לשוויוניות הקצאת המשאבים בהם. 
9.    חדשנות והייטק: 
א.    משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: לרשום את הודעת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה (להלן – המדע) כי בכוונתה לפעול לצמצום פערים בין אוכלוסיית יישובי התכנית לבין כלל האוכלוסייה ולשילובה במקצועות ההייטק והמדעים, באמצעות תכנית ייעודית לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי ולקידום המו"פ היישומי ביישובי התכנית. לשם כך, משרד המדע יקצה  סך של 2 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 2 מיליון ש"ח בשנת 2022. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בסמכויות ובעצמאות של המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתקצוב ולתכנון (הות"ת).
ב.    רשות החדשנות: בהתאם לסעיף 5א(ג) לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 (להלן – חוק המו"פ), להנחות את הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן – רשות החדשנות) לפעול במסגרת סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה, בהתאם לחוק המו"פ לגיבוש תוכנית לפעילות לעידוד וקידום יזמות בתחום החדשנות הטכנולוגית ותעסוקה במקצועות ההייטק במגזר הדרוזי. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בעצמאות וסמכויות של רשות החדשנות והאורגנים שלה. המקור התקציבי לטובת מימון התוכנית כאמור יהיה מתקציב משרד המדע לשנים 2021 עד 2023 או בהתאם לסיכום אחר עם הרשות לפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים ואגף התקציבים במשרד האוצר, והוא יהיה תנאי ליישומה. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה תמסור דיווח לממשלה בדבר התוכנית שגובשה והמקור למימונה.
10.    משרד הבריאות
א.    להנחות את משרד הבריאות לקדם תוכנית עבודה לשנים            2023-2021 לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה ביישובי התוכנית, צמצום פערים והגברת הנגישות לשירותי בריאות ביישובי התוכנית. לשם כך יבחן משרד הבריאות את אופן אספקת וצריכת שירותי הבריאות ביישובי התוכנית ויבנה תוכנית עבודה שמטרתה צמצום הפערים הקיימים בתחומים אלו, ככל שקיימים, על ידי הפעלת מנופי שינוי                    אסטרטגיים-מבניים, בין היתר בנושאי תשתיות (ובכלל זה תשתיות חירום), תקציבים, כוח אדם, תנאי החיים ביישוב, רגולציה, מחקר,  הנגשה של השירותים, הסברה, יישוג והעלאת המודעות. 
ב.    תוכנית העבודה תתבסס על התוכנית המערכתית לשיפור במצב הבריאות בחברה הערבית ולצמצום אי שוויון בבריאות ובשירותי בריאות, שאימצה הממשלה את עיקריה בהחלטה 550 (להלן – תוכנית העבודה בתחום הבריאות). 
ג.    להקים צוות משנה לתחום הבריאות בחברה הדרוזית והצ'רקסית בראשות סמנכ"ל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות וראש הרשות או מי מטעמם ו-3 עובדי מדינה שימונו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות, וחברים נוספים בה יהיו הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר או מי מטעמם (להלן – צוות הבריאות). הצוות יזמין וישמע את עובדי מערכת הבריאות, ויוכל להזמין ולשמוע נציגי ציבור, הכול כפי שיראה לנכון.
ד.    להקים צוות עבודה עם משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התרבות והספורט, הרשות ונציגי יישובי התוכנית שיבחן את פריסת התשתיות מקדמות הבריאות ביישובים ויפעל לבניית תכנית להקמת תשתיות מקדמות בריאות ובכלל זה שבילי הליכה מותאמים, מתקני ספורט ועוד. מימון התכניות יבוצע ממקורות החלטה זו בחלוקה בין משרדי הבריאות, הפנים והאוצר.
ה.    צוות הבריאות יקבע את חלוקת תקציב התכנית בשנות התכנית לצורך עמידה מיטבית ביעדים ובמדדי ההצלחה הרב שנתיים ואבני דרך שייקבעו לתכנית. צוות הבריאות יגבש תוכנית עבודה מפורטת  בתוך 90 ימים מיום קבלת החלטת הממשלה. התכנית תכלול את הנושאים שבהם תתמקד התכנית וייקבעו בה יעדים תוצאתיים, מדידים וממוקדים בתוצאי הבריאות של יישובי התכנית. התכנית והיעדים ייקבעו תוך התייעצות עם ראשי רשויות, הציבור, נציגיו, גורמים במערכת הבריאות וארגוני חברה אזרחית.
ו.    סך תקציב תכנית העבודה בתחום הבריאות לשנות התכנית יעמוד על סך 6.5 מיליון ש"ח לשנים 2021 עד 2023 שמתוכו יקצה משרד האוצר למשרד הבריאות סך הכול 3.5 מיליון ש"ח, ומשרד הבריאות יקצה סך של 3 מיליון ש"ח והכול בפריסה שווה על פני השנים האמורות. 
11.    המשרד להגנת הסביבה – פרויקטים לשיפור הסביבה, ניקיון ואקלים 
א.    להטיל על המשרד להגנת הסביבה לכלול במסגרת התוכנית הסביבתית, שתוכן לפי סעיף 26 להחלטת הממשלה  550, פרק ייעודי שיכלול  את היישובים הנכללים בהחלטה זו. 
ב.    לצורך מימוש חלקם היחסי של יישובי התוכנית בתוכנית הסביבתית שתוכן, יוקצה סך של 9 מיליון ש"ח, באופן הבא: משרד האוצר יקצה למשרד להגנת הסביבה 5 מיליון ש"ח מתוך הסכומים שיוקצו לפי סעיף 26(ד) להחלטה 550, והממשלה פונה להנהלת הקרן לשמירת הניקיון בבקשה, כי תבחן, בכפוף לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, והתקנות לפיו, להקצות סך של 4 מיליון ש"ח מתוך הסכומים שתקצה לפי סעיף 26(ד) להחלטה 550, הכול בהתאם לתוכנית שתוגש לקרן לשמירת הניקיון, שתאושר על ידיה. 
12.    משרד החקלאות ופיתוח הכפר
א.    לאמץ את החלטת שר החקלאות ופיתוח הכפר לפעול לחיזוק החקלאות והתשתיות החקלאיות ביישובי התוכנית במהלך שנות התוכנית באופן הבא: במסגרת נוהלי התמיכה של משרד החקלאות  ופיתוח הכפר שיפורסמו בשנות התכנית ייכללו מענקי השקעות ותמיכות שונות בחקלאות בהתייחס לשיקום דרכים חקלאיות, קידום התשתיות הווטרינריות לרווחת בעלי החיים ובריאות הציבור, תמיכה בענף הזיתים, הקמה ושיקום צנרת מים ראשית לחקלאות, הקמת בתי צמיחה, פתרונות קצה לטיפול בפסולת חקלאית, תמיכה בתכנון העתקה ושדרוג מבני בעלי חיים ועוד.
ב.    התקציב שיועמד לתמיכות כאמור בסעיף קטן א' יהיה בהיקף של 6 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2022. לצורך כך, משרד החקלאות ופיתוח הכפר יקצה סך של 2 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה למשרד החקלאות סך של 4 מיליון ש"ח.
13.    משרד הכלכלה והתעשייה
א.    פיתוח אזורי תעשייה: להנחות את משרד הכלכלה והתעשייה לפעול לתכנון, פיתוח, הרחבה, שדרוג, הכנת סקרי היתכנות ותכניות אסטרטגיות, שיווק וקידום של אזורי תעשייה ואזורי מלאכה (להלן – אזורי תעשייה) ביישובי התכנית. זאת בהתאם למיפוי צרכים ותכניות סטטוטוריות מאושרות ובהליכי תכנון והכל בכפוף לכל דין בהתאם לעקרונות המפורטים:
1)    אופן התקצוב ייעשה בהתאם לנהלים, הוראות המנכ"ל ותכניות העבודה של מינהל אזורי תעשייה. 
2)     בחירת אזורי התעשייה תיבחן בין היתר בקריטריונים הבאים: סטטוס תב"ע, סטטוס הבעלות על הקרקע, התייחסות לרמת ההסכמות עם בעלי קרקע פרטית, היקף תביעות בעלות וכן ישימות הפיתוח בהתאם לקריטריונים אלו.  הפיתוח יותנה בקיום חוקי עזר רלוונטיים ברשות המקומית המאפשרים גביית היטלים לפיתוח הנעשה על קרקע פרטית. יובהר כי משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך את תהליכי התכנון של אזורי תעשייה שהחל תכנונם במסגרת החלטות ממשלה קודמות גם אם באזור התעשייה קיימות קרקעות בבעלות פרטית ואין חוקי עזר. משרד הכלכלה והתעשייה יקים צוות בין-משרדי שיכלול נציגי משרדי הפנים, ראש הממשלה והאוצר שיפעל לגבש מתווה לגביית היטלי פיתוח מבעלי קרקע פרטית באזורי התעשייה שיפותחו על ידי המדינה.
3)    לרשום את הודעת משרד הכלכלה והתעשייה, כי הקים צוות בין-משרדי לגיבוש נהלים חדשים לגביית היטלי פיתוח מבעלי קרקע פרטית באזורי התעשייה שיפותחו על ידי המדינה.
4)    לבחון במקרים המתאימים הקמה, סיוע, חיזוק ותקצוב מינהלות של אזורי תעשייה הגדולים מ-100 דונם ביישובי התכנית, ואזורי תעשייה משותפים וזאת בהתאם לנהלים והוראות מנכ"ל אשר יגובשו במינהל אזורי תעשייה ובהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר. עיתוי תקצוב המינהלות ייעשה בהלימה לשלב השיווק ומימוש האזור תוך תיעדוף מינהלות שמנהלות מספר אזורי תעשייה, ובלבד שתקציב שיועמד לפי סעיף זה ישמש רק את יישובי התוכנית. 
5)    להנחות את מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה לבצע סקר היתכנות להקמה או הרחבה של אזור תעשייה משותף בסמוך ליישובי התכנית ברמת הגולן בקרקע בבעלות מדינה. ככל שתימצא היתכנות לפעול לקידום תכנית מפורטת לאזור זה, לאחר סיום התכנון, תינתן עדיפות בפיתוח לאזור תעשייה זה.
6)    לצורך סעיפים אלו, יוקצה סך של 7.5 מלש"ח, מתוכם יקצה משרד הכלכלה והתעשייה 2.5 מלש"ח ומשרד האוצר יעביר למשרד הכלכלה והתעשייה תקציב תוספתי בסך 5 מלש"ח לשנים 2023-2022.
ב.    סיוע לעסקים קטנים ובינוניים: להטיל על הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה להכין תכנית ייעודית מותאמת ליזמים ולפעול לעידוד, קידום ופיתוח העסקים הקטנים והבינוניים ביישובי התוכנית. היקף התוכנית הכולל לשנים 2021 עד 2023 יעמוד על 1 מיליון ש"ח, משרד הכלכלה יקצה סך של 0.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של 0.5 מיליון ש"ח.
ג.    פעילות תעסוקתית: להנחות את מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה לבצע פעולות של שילוב וקידום תעסוקתי של האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן, בכלל זאת, מרכזי הכוון תעסוקתי, הכוון תעסוקתי בתיכונים, תכניות הקניית כישורי בסיס ומיומנויות תעסוקתיות, הכשרות מקצועיות ותמיכה בלימודי הנדסאות. משרד האוצר יקצה סך של 2 מלש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021.
14.    המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
א.    מיתוג התיירות: להטיל על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בתיאום עם משרד התיירות, להמשיך ביישום התוכנית למיתוג התיירות ביישובי התכנית בשנים 2022 ו-2023. לצורך כך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה 0.5 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 0.5 מיליון ש"ח נוספים, בכל אחת מהשנים האמורות.
ב.    תקצוב משלים למבני ציבור: להנחות את המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לסייע לרשויות התוכנית בכיסוי חלקן בתכנון, בפיתוח ובתקצוב הקמת מבני ציבור, שאושרה הקמתם, בין היתר מבנים במימון מפעל הפיס, וכן בכפוף להוראות תכנית מתקנים לאומית ככל שתיקבע לפי סעיף 17יד(ב)(2) לחוק הספורט, התשמ"ח–1988, וכהשלמה לכל פרויקט בינוי של משרדים אחרים. תקציב זה ישמש גם להשתתפות בדמי הקמה לתאגידי מים. לצורך כך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה ממקורותיו 1.25 מיליון ₪ בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023 ומשרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 1.25 מיליון ₪ נוספים בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023. 
ג.    סל העצמה קהילתית: המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה בשנים 2023-2022 לרשויות התוכנית סל העצמה קהילתית לטובת הפעלת תכניות מגוונות ברשויות התכנית לעידוד מצוינות, העצמת קהילה, רווחה, קידום ופיתוח כלכלי וחברתי וזאת בתיאום עם הרשות. לצורך כך, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יקצה 0.5 מיליון ש"ח  בכל אחת מהשנים 2022           ו-2023 ומשרד האוצר יקצה למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 1 מיליון ₪ נוספים בכל אחת מהשנים 2022 ו-2023. התקצוב ייעשה בכפוף לאישור תכנית העבודה מול אגף התקציבים במשרד האוצר, כך שהתכנית תעלה בקנה אחד עם השיקולים להכרזה על היישובים כאזור עדיפות לאומית.
15.    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
א.    להורות למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להקצות סך של 9 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021, לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית, תוספות שירות ובטיחות בדרכים בתחומם של יישובי התכנית או לטובת יישובי התוכנית. מתוך תקציב זה משרד התחבורה יקצה סך של  7 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה סך של  2  מיליון ש"ח. 
ב.    עבור פיתוח כבישים עירוניים בתחומם של יישובי התכנית ולפיתוח כבישים חוצי יישובים, לטובת יישובי התוכנית, משרד האוצר יקצה למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים סך של 11 מיליון ש"ח בפריסה שווה בשנים 2021- 2023.
16.    משרד התיירות: משרד התיירות יפעל לפיתוח התיירות ביישובי התכנית, בהתאם לתכנית שתגובש על ידי משרד התיירות ובתיאום עם הרשות ואגף התקציבים במשרד באוצר, בהתאם ובכפוף לנהלים הקבועים במשרד התיירות.  התכנית תתייחס לפיתוח תשתיות תיירות ציבוריות, אכסון מלונאי ופעולות לעידוד התיירות.  היקף התכנית יעמוד על 8 מיליון ש"ח, מהם 4 מיליון ש"ח יקצה משרד התיירות ו-4 מיליון ש"ח יקצה משרד האוצר.
17.    משרד האנרגיה: לקדם פרויקטים בתחום אנרגיה מקיימת לרבות התייעלות באנרגיה, ייצור אנרגיה ותחבורה חשמלית ביישובי התכנית. לצורך כך, בשנים 2023-2022 משרד האנרגיה יקצה  1 מיליון ש"ח ומשרד האוצר יקצה 1 מיליון ש"ח.
18.    פיתוח תשתיות ביוב
א.    הממשלה מנחה את כלל המשרדים בהחלטה זו, המממנים במסגרת ההחלטה הקמת מבני ציבור המחוברים לתשתיות מים וביוב, להקצות במסגרת ההחלטה מימון לעלויות חיבור המבנים האמורים לתשתיות מים וביוב בהתאם לתעריפים הקבועים לכך בדין. כן מנחה את המשרדים האמורים להבטיח שמסירת מבני הציבור לגורמים האמורים לעשות בהם שימוש יהיה כנגד התחייבותם לשאת בעלויות השוטפות בגין שירותי המים והביוב. 
ב.    נוכח פערי היקף התחברות לתשתיות הביוב בין יישובי הדרוזיים ברמת הגולן אל מול כלל היישובים, הממשלה מנחה את הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) לפעול באמצעים העומדים לרשותה כדי להביא להגדלה משמעותית של שיעור משקי הבית המחוברים לתשתיות הביוב, כך שהשיעור הממוצע של משקי הבית ביישובי התוכנית המחוברים למערכת יעמוד על 90%.
ג.    היקף התוכנית והפרויקטים יעמוד על סך של 30 מיליון ש"ח. התקציבים יוקצו ויועברו בהתאם לנוהלי רשות המים. משרד האוצר יקצה 7.5 מיליון ש"ח ורשות המים תקצה סך של 22.5 מיליון ש"ח בפריסה שווה על פני השנים 2023-2021, כאשר החלק היחסי המצטבר מהקצאת משרד האוצר תועמד, בכל שנה, בכפוף להעמדת החלק היחסי המצטבר מסך התקציב על ידי רשות המים, עד אותה שנה, ובהתאם לקצב הגשת הפרויקטים לרשות המים ואישורם על ידי הרשות כאמור.
19.    ועדה מקצועית: להקים ועדה מקצועית, שבראשה יעמוד המנהל הכללי של משרד האוצר, וחבריה יהיו מנהל הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי, הממונה על התקציבים במשרד אוצר או נציג מטעמם. הוועדה תכונס, לכל הפחות, פעמיים בשנה, ותדווח לשר האוצר. לישיבות הוועדה יוזמן, דרך קבע, נציג ראשי הרשויות הדרוזיות. יו"ר הוועדה יהיה רשאי להזמין לישיבות הוועדה נציגים נוספים על פי צורך וכן לכנס את הוועדה בהרכב מצומצם. תפקידי הוועדה המקצועית וסמכויותיה יהיו כדלקמן: 
א.    לדון ולאשר מדי שנה את תוכנית העבודה השנתית ליישום התכנית מושא החלטה זו וכן תכניות לעדכון התכנית                    הרב-שנתית. תכניות אלו יוגשו לוועדה על ידי המשרדים והיחידות הרלוונטיים  עד אחד בפברואר מדי שנה, החל בשנת 2022. תכניות אלו יוגשו בהתאם לנוהל שתפרסם הרשות בנושא בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו.
ב.    לאשר, בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים, שינויים והתאמות בתכניות העבודה המפורטות שהומלצו על ידיהם או על ידי הוועדה.
ג.    לדון בדוח שנתי שיגישו המשרדים והיחידות הרלוונטיים עד אחד במרץ מדי שנה החל בשנת 2022 בהתייחס ליישום החלטה זו בשנה החולפת, ובכלל זה בהתייחס לביצוע תכנית העבודה, עמידה ביעדים ובמדדים, אופן וזיהוי הקצאת התקציבים ומימוש התקציבים. דוחות אלה יוגשו בהתאם לנוהל שתפרסם הרשות. 
ד.    לבצע פיקוח ומעקב אחר יישום החלטה זו.
ה.    אין באמור כדי לגרוע מחובות הדיון והדיווח לפי סעיפים 157            ו-154 לחוק עדיפות לאומית.
ו.    לפעול להסרת חסמים בביצוע ההחלטה וזאת מבלי לגרוע מסמכויות משרדי הממשלה, מוסדות התכנון וגופים סטטוטוריים על פי דין.
20.    הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים
א.    הרשות תהיה אחראית על תכלול התכנית, ריכוזה, ומעקב אחר יישומה מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.
ב.    הרשות תרכז את עבודת הוועדה המקצועית.
ג.    כל מנכ"ל משרד שההחלטה נוגעת לענייני משרדו ימנה גורם מקצועי בכיר אשר ירכז את עבודת משרדו בכל הקשור לדיווח לרשות, לוועדה המקצועית ולגיבוש תכנית העבודה ויישומה. גורם זה ידווח לרשות בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו על התקדמות תכנית העבודה במשרדו ועל חסמים, פערים או כשלים בביצועה וישתף פעולה באופן מלא עם הרשות. ריכוז התכנית על ידי הגורם המקצועי יבוצע אל מול הגורמים הממונים במשרדים ומול הרשויות המקומיות הרלוונטיות והרשות, בהתאם לצורך ולסוג הפעילות שנקבעה.
ד.    יישובי התכנית, כתנאי למתן תקציבי ההחלטה, יתחייבו לדווח בדרך ובתדירות הנדרשת וישתפו פעולה עם הרשות בהתאם לנוהל דיווח שיפורסם על ידיהם בתוך 60 ימים ממועד קבלת החלטה זו. למימוש סעיף זה, ימנה ראש הרשות עובד בכיר מטעמו לביצוע האמור.
ה.    הרשות תפעל בשקיפות מרבית ותפרסם לציבור את מסגרת המדידה של התכנית ועדכונים אודות סטטוס היישום ועמידה ביעדי ההחלטה.
ו.    אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מתחולת סעיפים 158-154 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, ביחס להטבות הניתנות מכוח פרק כ"ו לחוק האמור.
21.    להנחות את כל אחד ממשרדי הממשלה שמעבירים תקצוב לרשויות מקומיות במגזר הדרוזי לצורך ביצוע פעולות על ידיהן, לרבות פרויקטי פיתוח, לבחון ולקבוע כללים לדרך העמדת הסיוע על ידי המשרד ובכלל זאת בכל הנוגע להעמדת הסיוע בתקצוב ישיר או בהעברה שווה כסף וביצוע באמצעות המשרד הממשלתי או גוף אחר שייבחר על ידי המשרד בהתאם ובכפוף להוראות הדין, והכול בשים לב למהות ולמאפייני הפרויקט ולמאפייני הרשות המקומית וזאת בשים לב לצורך ליישם את מטרות החלטה זו ובכללם סיוע וליווי לרשויות מקומיות במגזר הערבי להפחתת הלחצים של גורמי פשיעה עליהן, להגברת המשילות בתחומן וליישום אפקטיבי של תכניות הממשלה בתחומי אחריותן. משרדי הממשלה יתבקשו לדווח על הכללים שנקבעו על ידיהם לוועדה המלווה בתוך שלושה חודשים ממועד קבלת החלטה זו. סעיף זה יחול אם לא נקבע הסדר ספציפי בהחלטת ממשלה אחרת.
22.    משרד שבמסגרת הפעילות שיבצע לפי החלטה זו, יקבל החלטה שעניינה בשכר, הטבות, תנאי העסקה או פרישה, יתאם החלטה כאמור מול אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר.
23.    בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ולצורך מימון פעולה מאזנת כהגדרתה בסעיף 40א לחוק האמור, יקצו משרדי הממשלה מתקציביהם את הסכומים המפורטים בהחלטה זו ומשרד האוצר יקצה סכום נוסף כמפורט בהחלטה זו בשנים 2021 עד 2023. משרדי הממשלה ואגף התקציבים במשרד האוצר רשאים להסכים ביניהם על הקצאה מתקציב שונה מהתקציב המפורט לעיל לשם ביצוע הפעולה המאזנת כאמור. יתרות מהחלטה הזו שלא ינוצלו בשנים אלו, יועברו לשימוש בשנת 2024, וזאת לפעילות המפורטת באותו סעיף שבו נותרה היתרה התקציבית.
24.    להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, בתיאום עם הרשות, לכלול במסגרת הצעת חוק התקציב לשנת 2023, התייחסות לייעוד כספים לצורך התוכניות האמורות בהחלטה זו לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובי התכנית, מתקציב המשרדים המפורטים בה, עד סך של 600 מיליון ש"ח, בהמשך להחלטה 291, ובהתאם, לקדם הצעת החלטה לממשלה בעניינם, אשר ככל שתתבסס על פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009, שעניינו עדיפות לאומית, קבלתה מותנית בהבאת שיקולים ונימוקים לתמיכה בה בהתאם.
25.    כללי החלוקה והביצוע המופיעים בהחלטה זו ייעשו בהתאם להוראות התכ"ם הרלוונטיות, לרבות הוראות התכ"ם שעניינן רכש ותמיכות. 
26.    תקציב

להלן נספח א':

עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – החוק),בנושא עדיפות לאומית, השיקול המרכזי ביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.
לאוכלוסיה הדרוזית מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים. 
הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. בשנת 1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. התושבים הדרוזיים שומרים על ייחודם הדתי והתרבותי. כל היישובים הדרוזיים בישראל נמצאים בצפון הארץ, אלו שבעניינם החלטה זו, נמצאים באזור גאוגרפי מובחן ברמת הגולן. 
בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על פי רוב על צלע הר. 
רמת התשתיות ביישובים הדרוזיים אינה נותנת מענה מספק לצרכי התושבים והיישובים הדרוזיים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים. 
הדרוזים ברמת הגולן חיים בקהילה סגורה השומרת בקנאות על תרבותה הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך יישוביהם וממעטים לעבור למקומות אחרים, מחשש לשלמות והישרדות הקהילה ועל מנת לאפשר לה להמשיך להתמודד עם השינויים שמתחוללים בעקבות תהליכי מודרניזציה שעוברות שתי הקהילות.
בהחלטה זו, הממשלה מחליטה לקבוע כי היישובים הדרוזיים המפורטים בנספח א'  (בוקעת'א, מג'דל שמס ועין קינה) להחלטה, יהיו בעלי עדיפות לאומית בשנים 2021 עד 2024, וכן לקבוע להם תכנית פיתוח לשנים 2021 עד 2023 (יתרות מהחלטה זו שלא ינוצלו בין השנים 2021 עד 2023 יועברו לשימוש בשנת 2024). 
כן נכלל בהחלטה כלי סיוע הניתן לחברה הדרוזית שלא על בסיס גאוגרפי, בעניין פעולות לשילובם במקומות עבודה. 
התוכנית המוצעת כעת נועדה לתת מענה מקיף ליישובים הדרוזיים, תוך התמקדות במנועי צמיחה כלכליים, פיתוח ההון האנושי באמצעות חינוך והשכלה, פיתוח תשתיות תחבורה, פיתוח שירותים ציבוריים וחברתיים, לשם פיתוחם העתידי של היישובים שבתכנית. 
מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך
לפי נתוני הלמ"ס בסוף שנת 2020, מנתה האוכלוסייה הדרוזית בגולן  כ- 24058 איש, המהווים 0.25% מכלל אוכלוסיית המדינה. 
החלטת הממשלה עוסקת בתושבים המתגוררים ב-4 יישובים דרוזיים בגולן 85% מהמשפחות הדרוזיות הן בעלות מבנה מסורתי.
במהלך העשור האחרון פחת שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית: מכ-1.7% בשנת 2009 לכ1.4% בשנת 2018 , שיעור נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית 3.2% ומזה של האוכלוסייה היהודית 1.7% וגבוה מקצב הגידול של אוכלוסיית הערבים נוצרים 1.2%.
האוכלוסייה הדרוזית הנה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: 40% מבני העדה הינם בין הגילאים 19-45 לעומת 27% בממוצע הארצי. אחוז הדרוזים בני 0-19 עומד על 32% אחוז תואם לממוצע הארצי וזה משקף את המגמה של הירידה בפריון שמאפיינת את החברה הדרוזית בשנים האחרונות  ( 2.1 לעומת 3.1 ברמה הארצית ) שיעור הפריון של האישה הדרוזית ירד מכ- 7.29 ילדים בשנת 1996 לכ- 2.16 ילדים בשנת 2018, ירידה בשיעור של כ- 73%. שיעור פריון זה נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.17) והמוסלמיות (3.2) ודומה לזה של הנשים הנוצריות (2.06). ואילו שיעור בני 65 ומעלה בקרב בני העדה הדרוזית עומד כיום על 6.4% לעומת 12.5% בממוצע הארצי. לפי התחזיות – אחוז בני 65 ומעלה יעמוד בשנת 2035  על 13% בדומה לממוצע הארצי. נתונים אלו מעידים על כך שהחברה הדרוזית נמצאת בשלבי מעבר מאוכלוסייה צעירה לאוכלוסייה מתבגרת ומזדקנת  שמחייב כבר היום להיערך לשינוי המגמה הזו על כל ההשלכות של השינוי הזה.
בחברה הדרוזית ניכרת תופעה של עלייה בגילאי הצעירים הרווקים – אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילאים 25-29 עלה מ-%41 בשנת 1997 ל-%62 בשנת 2017 . אותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילים 20-24 מ-%49 ל-%65, אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילאים 40-44 עלה מ-%3 בשנת 1997 ל-%6 בשנת 2017 . באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות באותם גילאים מ-%10 ל-%11 .אחד ההסברים הבולטים לתופעות של הירידה בפריון ושל העלייה בגילאי הרווקים והרווקות הוא  מחסור שהולך וגובר עם השנים  בפתרונות דיור זמינים שגורמים לאוכלוסייה לדחות את הנישואין כי בתרבות הדרוזית לא מתחתנים עד שבונים בית . 
שיעור הזכאות לבגרות בחברה הדרוזית עומד על 35% לעומת 40% במגזר הערבי ו60% במגזר היהודי. בנוסף, אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 13% לעומת 27% ברמה הארצית. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1.8%לעומת 16% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים. 
יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בנתונים אלה הודות לעלייה בנתוני הבגרות. בתשע"ח עמד אחוז הזכאים לתעודת בגרות במגזר הדרוזי על כ- 81%, אחוז, מתוכם 63% עומדים בתנאי הסף לכניסה למוסדות אקדמיים לעומת 55% ברמה הארצית. ההשקעה של הרשויות המקומיות פר תלמיד בישובים הדרוזיים עומדת על 12.1 אש"ח לעומת 14.3 אש"ח בחברה היהודית והיא נמצאת בעלייה מתמדת לאורך השנים. בנוסף, אחוז תעודות הבגרות המצטיינות עומד על 6.5% לעומת 8.2 % ברמה הארצית- הדבר מעיד, מצד אחד, על השיפור הניכר הודות למעורבות הממשלתית אך מצד שני –על הצורך בשימור המצב הקיים והגברת המאמצים לשיפור התוצאות וזאת במטרה להגדיל את שיעור בוגרי האקדמיה בקרב בני העדה הדרוזית.
שיעור המתקבלים ללימודים אקדמאיים בשמונה השנים האחרונות  עומד על 30% בקרב בני העדה הדרוזית לעומת 39% ברמה הארצית. שיעור הנושרים מאקדמיה בקרב הצעירים הדרוזים עומד על 17% לעומת 11% ברמה הארצית. בשנת 2020 למדו בכלל המוסדות האקדמאיים בישראל 320 אלף סטודנטים מתוכם 49851 ערבים וכ- 6000 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב 2.2% . יש לציין שאחוז הסטודנטיות הדרוזיות שלומדות עומד על 66% לעומת 34% בנים בשונה מהמגזר היהודי שעומד על 59% לעומת 41% לפי נתוני הלמ"ס.
תעסוקה 
בשנת 2019 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים דרוזיות היה 40.2% נמוך משמעותית מכלל הנשים 59.6%. בשנים 2012 עד 2015 , מנתוני השכר של עובדים דרוזים בהשוואה לממוצע הארצי ניתן לראות את הדברים הבאים: בשנת 2018 השכר הממוצע של גברים ביישובים הדרוזים היה  9900 ש"ח, נמוך בכ-14.9%  משכר כלל הגברים בארץ. בשנים 2016 עד 2018, השכר הממוצע של גברים דרוזים עלה ב-15.4%,לעומת עלייה של 9% בכלל הגברים. כלומר, באופן יחסי, שכר גברים דרוזים עלה בקצב מהיר יותר בתקופת יישום התוכנית.  המצב התעסוקתי ביישובי הדרוזים בגולן חמור יותר מאשר ביישובים המקבילים שלהם בגליל והכרמל וזה תקף הן בגברים והן בנשים. סיבות עיקריות לכך הן רמת פריפריאליות גבוהה יותר, שליטה נמוכה בשפה העברית, תחושת אי שייכות לחברה הישראלית.
בשנת 2018 השכר הממוצע של נשים ביישובים הדרוזים היה 4,879  ש"ח, נמוך בכ-36.4%  משכר כלל הנשים. בשנים 2016 עד 2018 , השכר הממוצע של נשים דרוזיות עלה ב-12.3% ,לעומת עלייה של 7.6% בכלל הנשים. כלומר, באופן יחסי, שכר נשים דרוזיות עלה בקצב מהיר יותר בתקופת יישום התוכנית 959.
שיעור המשפחות הרשומות במחלקות הרווחה עומד על 16% לעומת 11% במגזר הכללי, ההכנסות פר תושב מארנונה לא למגורים עומד על 0.224 אש"ח לתושב בישובים דרוזים לעומת 0.333 אש"ח ברמה הארצית (פער של כ 50%!), גירעון מצטבר לנפש ברשות דרוזית עומד על 1.078 אש"ח בישובים הדרוזיים לעומת 0.296 אש"ח לתושב ברמה הארצית. שיעור מקבלי הבטחת הכנסה ברשויות הדרוזיות עומד על 4.2% לעומת 2.8% ברמה הארצית.
מאפיינים תכנוניים ומוניציפליים
כלל הרשויות הדרוזיות בגולן נמצאות במעמד סוציואקונומי 3 .כלל היישובים מדורגים נמוך גם במדד פריפריאליות 2. לכלל הרשויות הכלולות בתוכנית מונה חשב מלווה. הדבר מעיד על הקשיים הכלכליים בהם נתקלות רשויות אלה שאין להן מספיק מקורות הכנסה עצמיים ומחייב את הממשלה לפתח כלים חדשים שישפרו את מצבן הכלכלי של הרשויות וירחיבו את מקורות הכנסתן . 
בנוסף לעיל, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזים בגולן, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם מגבלות חמורות בכל תחומי הבינוי והפיתוח. כמו כן, בשל הטיפוגרפיה המיוחדת, עלויות הפיתוח של הקרקע ביישובי התכנית גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי.  הבעיה המרכזית המעכבת את ההתפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות בקרקעות לבניה ועלויות הפיתוח הגדולות. חוסר הזמינות בקרקעות הוא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תכניות התכנון והבניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת , הדרוזים אינם יכולים להתחתן כל עוד לא בנו בית.
לאור הנתונים לעיל, מתמקדת תוכנית סיוע זו בנושאים הבאים:
1.    בתחום החינוך, התוכנית כוללת פעילות לקידום החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי, חיזוק השפה העברית , הנגשת ההשכלה הגבוהה, וסגירת פערים בתשתיות חינוך.
2.    בתחום הרווחה התוכנית כוללת הרחבת סל השירותים החברתיים שמקבלים התושבים  ביישובים שבתוכנית, טיפול בגיל הרך ועוד.
3.    בתחום התעסוקה, התוכנית כוללת עידוד הקמת עסקים קטנים ובינוניים, סיוע בהכשרה ובהכוונה לעבודה, העצמת נשים בעבודה ופיתוח מקורות תעסוקה. העלאת מיומנות העובדים והתאמתם לדרישות שוק התעסוקה העתידי.
4.    בתחום הדת, התוכנית כוללת שיקום מבני דת, בתי קברות ובתי לוויות.
5.    בתחום התעשייה וחיזוק הרשויות המקומיות, התוכנית כוללת פיתוח תשתיות ואזורי תעשיה, הקמת מבני ציבור, וחיזוק תעשיית התיירות
6.    בתחום התכנון והדיור, התוכנית כוללת הכנת תכניות מתאר יישוביות, ותוכניות מפורטות בקרקע פרטית. כמו-כן, כוללת התוכנית סיוע במימון פיתוח תשתיות בשכונות חדשות וחיזוק שכונות ותיקות.
7.    בתחום התחבורה כוללת התוכנית סיוע בשיפור תשתיות תחבורה עירוניות ובין עירוניות.