תוכנית לאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה

במטרה לשפר את הבריאות של כלל אוכלוסיית ישראל, לספק שירותי בריאות איכותיים ומתקדמים ולהציב את מערכת הבריאות הישראלית בחוד החנית העולמית בתחומה באמצעות קידום אסטרטגיית בריאות דיגיטלית שפרסם משרד הבריאות, וכן במטרה להאיץ את הצמיחה הכלכלית, למצות את התועלות הכלכליות והחברתיות הטמונות בפתרונות חדשניים בתחום הבריאות הדיגיטלית ולמנף את היתרונות היחסיים של ישראל בחדשנות הטכנולוגית, ברפואה ובמחקר ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 151 מיום 28.06.2015 ולסעיף 4 להחלטת הממשלה מס' 2733 מיום 11.06.2017 (להלן: "החלטה 2733"):
מטרות ויעדי התכנית
1.    כנגזרת של אסטרטגיית בריאות דיגיטלית שפרסם משרד הבריאות כאמור, לאמץ את עיקרי התכנית הלאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי (יצירת אקו-סיסטם למחקר ופיתוח רפואי העושה שימוש בכלי נתוני עתק (Big-Data) במגזר העסקי ובאקדמיה) המצורפת בזה כנספח (דפים 98-29) (להלן: "התכנית")  שאלו מטרותיה ויעדיה:
א.    מערכת הבריאות בישראל תהיה מהמובילות בעולם בהתבסס על פתרונות בריאות דיגיטלית. 
(1)    יצירת תשתית מידע רפואי, איכותי וסטנדרטי במערכת הבריאות בישראל.
(2)    קידום כניסת חדשנות ותהליכי בחינה מהירים של מחקר ופיתוח למערכת הבריאות בישראל.
(3)    הטמעה נרחבת של פתרונות דיגיטליים במערכת הבריאות בישראל.
ב.    תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל תהיה מנוע צמיחה לאומי ומוקד חדשנות עולמי.
(1)    האצת הצמיחה של חברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית והגדלת היצוא בתחום.
(2)    הגברת שיתופי הפעולה בין תעשיית הבריאות הדיגיטלית, מערכת הבריאות והאקדמיה בישראל תוך מינוף יכולות מערכת הבריאות הישראלית וקידומה.
(3)    הגברת שיתופי הפעולה בין תעשיית הבריאות הדיגיטלית הישראלית לבין מערכות בריאות, תאגידים וגופי השקעה בינלאומיים מובילים תוך חיזוק האקו-סיסטם בישראל. 
(4)    קידום ופיתוח הון אנושי ותשתיות תומכות נוספות עבור תעשיית הבריאות הדיגיטלית.
ג.    קידום המחקר הקליני והאקדמי בישראל בתחום הבריאות הדיגיטלית ולשם קידום מטרות ויעדים אלו, לבצע את הפרויקטים המפורטים בסעיפים 11-6, והכל בכפוף למשאבים האמורים בהחלטה זו ולמסגרת התקציב המאושרת.
2.    יישום כלל היבטי התכנית הנוגעים לעיבוד והפצה של מידע אישי ייעשו תוך הגנה על פרטיות כל אדם שהנתונים אודותיו והקפדה על הוראות הדין, כמפורט בתכנית וכפי שיפורט להלן. שום דבר האמור בהחלטה זו, לרבות בתכנית ובהמלצות הוועדה ליישום המלצות השימושים המשניים במידע בריאות האמורה בסעיף 3 שלהלן, לא בא לגרוע מסמכויות רשם מאגרי המידע או למעט מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") והתקנות שמכוחו.
תשתית רגולטורית לתכנית
3.    לרשום את הודעת שר הבריאות כי יפעל לגיבוש נוסח חקיקה או חקיקת משנה, בהתאם להכרעה משפטית שתתקבל בעניין, לצורך יישום המלצות הוועדה ליישום המלצות השימושים המשניים במידע בריאות שפרסם משרד הבריאות (להלן: נוסח החיקוק), ובכפוף לבחינת הצורך בשינויים מהמלצות הוועדה, לצורך שיפור ההגנה על פרטיות המטופלים. ככל שאופן יישום ההמלצות יעלה כדי יצירת רגולציה כמשמעותה בהחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014 ושאינה מוחרגת מכוח החלטת הממשלה מס' 2034 מיום 28.09.2014, ההמלצות ייושמו בכפוף לעריכת הליך הערכת השפעות רגולציה ולתוצאותיו.
4.    נוסח החיקוק יגובש בהסכמת משרד המשפטים ומשרד האוצר, ואלו יהיו העקרונות המנחים לקביעתו:
א.    לעניין החלטה זו:
(1)    "נתוני בריאות" הם נתונים רפואים ומנהליים, גולמיים או מעובדים, שנאספו אגב או כחלק מטיפול או שירות רפואי או במסגרת ניסוי רפואי ואשר יש בהם כדי לגלות מידע אודות מצבו הבריאותי והתנהגותו של אדם בהקשרים בריאותיים ו/או אודות הטיפול והשירות הרפואי הניתנים לו.
(2)    "מחזיק נתוני בריאות" הוא גוף או פרט המחזיק בנתוני בריאות.
(3)    "שימוש משני בנתוני בריאות" פירושו: שימוש בנתוני בריאות שנאספו מאדם או למענו לכל צורך שאינו הטיפול הרפואי באותו אדם, למעט דיווח המחויב מכוח הדין.
(4)    "התממה" (De-Identification) היא תהליך להפחתת הסיכון לזיהוי האדם שנתוני הבריאות אודותיו, בין היתר באמצעות: אגרגציה (קיבוץ נתונים), הפחתת דיוק הנתונים באמצעות שימוש בטווח במקום בערך ייחודי, השמטת פרטים, קידוד, הצפנה וכדומה.
ב.     אלו יהיו קווי-היסוד המנחים לגיבוש החיקוק:
(1)    מטרות שימוש ראויות.
(2)    כיבוד הזכות לפרטיות והזכות לסודיות רפואית ובכלל זה הזכות לאוטונומיה של אדם על השימושים הנעשים במידע אודותיו.
(3)    שקיפות ושיתוף מתמשך של הציבור ביחס לשימושים משניים הנעשים בנתוני בריאות.
(4)    איסור הפליה וסטיגמטיזציה של קהילה או של קבוצה באוכלוסייה. 
(5)    הנגשת נתוני בריאות מתוך סולידריות חברתית (אחריות הדדית של הפרט והחברה).
ג.    שמירה על פרטיות וסודיות רפואית כתנאי לשימוש משני בנתוני בריאות וכתנאי להנגשתם לגורם חיצוני לארגון המחזיק בהם תורכב משלושה מעגלי הגנה משלימים: הגנה נורמטיבית (מנגנוני הסכמה ובחירה של הפרט בהתאם למטרת השימוש במידע ורמת הזיהוי שלו כמפורט להלן, הסכמי שימוש למתן גישה למידע בריאות), הגנה פרוצדורלית (מנגנוני אישור שימוש, הסמכת משתמשים, הגדרת נוהל ארגוני ושקיפות) והגנה טכנית (התממה, אבטחת מידע, בקרת שימוש), כמפורט להלן:
(1)    יישום מעגלי ההגנה ייעשה תוך הבחנה בין ארבע רמות זיהוי של מידע: מזוהה, פרטני לא מזוהה, מחקרי-מותמם וסטטיסטי-אגרגטיבי/סינטטי. שימוש משני בנתוני בריאות מזוהים למטרת מחקר ייעשה רק בהסכמה מדעת.
(2)    אדם יוכל לסרב לשימוש משני למטרת מחקר בנתוני בריאות אודותיו שהותממו באמצעות מנגנון נגיש ופשוט ובהתאם למקרי השימוש השונים שיגדיר משרד הבריאות.
(3)    שימוש משני בנתוני בריאות ייעשה בכפוף לתנאים הבאים: 
א.    השימוש המשני אושר על ידי ועדה אתית לאישור שימוש משני בנתוני בריאות. הוועדה תפעל לפי הכללים שייקבעו לעניין זה ותדווח למשרד הבריאות על האישורים שניתנו.
ב.    הנתונים הותממו בהתאם לעקרונות שייקבעו בחיקוק ולפי הנחיות משרד הבריאות.
מעגלי הגנה על פרטיות יופעלו באופן משלים, בהתאם לנסיבות, כמפורט לעיל, במטרה להגן על פרטיות כל אדם שהנתונים אודותיו.
ג.    השימוש המשני ייעשה בהתאם לכללי אבטחת מידע ובקרה על-פי הנחיות משרד הבריאות.
ד.    כל גורם אשר יהיה חשוף לנתוני בריאות ברמת זיהוי שאינה "מידע סטטיסטי-אגרגטיבי/סינטטי" יעמוד בדרישות שייקבעו בחיקוק, לרבות הסמכה מתאימה, בהתאם למנגנון שיקבע את זהות הגורם המסמיך, התנאים להסמכה ולשלילתה.
(4)    הארגון המחזיק בנתוני בריאות יערוך הסכם שימוש בנתונים עם כל גורם חיצוני שקיבל אישור לגישה לנתונים למטרת מחקר. ההסכם יהווה תנאי לגישה לנתונים, בנוסף לתנאים שייקבעו לפי סעיף 4(ג)(3)(ד), ויכלול  התחייבויות להגנת הפרטיות, ובכלל זה התחייבות לבצע שימוש רק בהתאם למטרות המאושרות, שלא לנסות ולבצע זיהוי חוזר של המטופלים ושלא להעביר את הנתונים לאחר אלא בהתקיים תנאים מסוימים, על-פי כללים שייקבעו במסגרת החיקוק ובהנחיות משרד הבריאות לעניין זה.
ד.    ארגונים המחזיקים בנתוני בריאות יוכלו לשתף ולהנגיש נתונים לצרכי מחקר בהתאם לכללים הבאים: 
(1)    מחזיק בנתוני בריאות ינגישם רק בהסכמת המטופל או כשהם מותממים כנדרש, תוך יישום מעגלי ההגנה שנזכרו לעיל, רק לפי הנחיות משרד הבריאות.
(2)    מחזיק בנתוני בריאות יפרסם נוהל ארגוני להגשת בקשות לקבלת גישה לנתוני בריאות. הנוהל יכלול בין היתר פירוט של דרכי הגשת בקשה לגישה לנתוני בריאות, תהליכי האישור הנדרשים, תנאי השימוש בנתונים המבטיחים הגנה על הפרטיות, פירוט אופן ההתקשרות והעלויות הצפויות לגורם המקבל גישה לנתונים.
(3)    דחיית בקשה לגישה לנתוני בריאות תיעשה בתשובה מנומקת ותדווח למשרד הבריאות. ככל שהדחייה נובעת משיקולים אתיים, או מאי עמידה בהוראות הדין, תנמק הוועדה האתית לאישור שימושים משניים במידע בריאות את הסיבה לדחייה. ככל שהדחייה אינה  מנימוקים אלו, אלא מנימוקים אחרים, יחתום עליה המנהל הכללי של הארגון המחזיק בנתוני הבריאות.
(4)    במהלך האסדרה האמורה בסעיף 3 שלעיל, ייבחן הצורך לקבוע מגבלות וכן את משך ההגבלה הראוי במתן בלעדיות מאת מחזיק בנתוני בריאות לגורם חיצוני המבקש לעשות שימוש בנתוני בריאות. בבחינה זו יינתן משקל להשקעת הגורם החיצוני במימון או באיסוף הנתונים.  
(5)    משרד הבריאות יקבע מנגנון לקבלת מידע אודות התקשרויות שבוצעו על-ידי מחזיקים בנתוני בריאות ביחס לשימוש משני בנתונים, באופן שיאפשר למידה מיטבית של השוק וקביעת מדיניות בהתחשב בהוראות חוק עוולות מסחריות,      תשנ"ט-1999.
(6)    ארגון שקיבל גישה לנתוני בריאות בהתאם לכללים שבהנחיות משרד הבריאות, יישא באחריות מלאה לשמירה על פרטיות המידע שנחשף אליו, בהתאם להוראות הדין ולהנחיות משרד הבריאות. 
ה.    משרד הבריאות יקבע מנגנון להבטחת פומביות ויצירת שקיפות לציבור בנוגע לשימושים משניים המתבצעים בנתוני בריאות, בהתחשב בזכויות הקנין הרוחני הכרוכות בשימושים אלה.
ו.    במסגרת גיבוש החיקוק, ייבחנו חלופות אפשריות למעטפת הנורמטיבית הראויה בכל הנוגע למנגנוני פיקוח משלימים פנים-ארגוניים וחיצוניים, אמצעי אכיפה, ביקורת שיפוטית וסעדים אזרחיים.  כמו כן ייבחן הצורך באסדרה נוספת לעניין העברת מידע לחו"ל, בנוסף על האסדרה הקיימת לפי חוק הגנת הפרטיות, ככל שיתברר שבמקרים חריגים יש מקום לאפשר העברה כאמור.
5.    לרשום את הודעת שר הבריאות כי יפעל בתוך 18 חודשים מיום החלטה זו לבניית מתווה שמטרתו לשפר, להרחיב ולחזק את הטמעת הפעילות הטיפולית והמחקרית במערכת הבריאות הנסמכת על מידע גנטי. המתווה יגובש לצד בחינת ההיבטים האתיים והמשפטיים הרלוונטיים ובהיוועצות עם משרד המשפטים בסוגיות הנוגעות לפרטיות והסכמה מדעת. במסגרת המתווה יוגדר שינוי הדרגתי ומבוקר בתהליכי העבודה שמטרתו קיצור וייעול התהליך הנדרש לאישור מחקרים במידע גנטי, זאת תוך שמירה על עקרונות האתיקה הרפואית והמחקרית ושמירה על זכויות המטופלים. 
פרויקטי התוכנית
6.    להנחות את מנכ"ל משרד הבריאות, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי – מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", משרד האוצר, משרד הביטחון, ורשות החדשנות בכפוף לאישורים הנדרשים על-ידה, לפעול ככל הניתן יחד עם הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (להלן: הות"ת) (להלן: "השותפים המממנים"), להקמת מיזם "פסיפס" – תשתית מידע לאומית למחקרי בריאות בתחום הגנטיקה והמידע הרפואי, עבור פיתוח פתרונות של רפואה מותאמת אישית באמצעות ניתוח מעמיק של נתוני עתק (Big Data) (להלן: "מיזם פסיפס"), והכל בכפוף לחתימת הסכם בין השותפים המממנים ולהוראות שתיקבענה בהסכם.
כמפורט בתכנית, המיזם יכלול קהילה של מתנדבים אשר יתרמו בהסכמה מדעת מידע קליני, מידע גנומי וסוגי מידע נוספים אודותם, קהילת חוקרים, תשתית מידע וכלים למחקר.
לצורך הקמת מיזם פסיפס, צוות בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד המשפטים והגורמים המקצועיים הרלוונטיים, יבחן את כלל ההיבטים המשפטיים של מיזם פסיפס (להלן: "הצוות המשפטי"). אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מעצמאותן וסמכויותיהן של מל"ג/ות"ת ורשות החדשנות.
7.    להנחות את מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לקידום הפרויקטים הבאים (כמפורט בתכנית):
א.    פיתוח כלים טכנולוגיים תומכים וביצוע פעולות נדרשות ליישום הרגולציה על שימושים משניים בנתוני בריאות, בכפוף להכרעות שיתקבלו במסגרת גיבוש החיקוק כמתואר לעיל.
ב.    תמרוץ ארגוני הבריאות לעידוד שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם התעשייה בתחום הבריאות הדיגיטלית, בתיאום עם המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המל"ג")/ות"ת, רשות החדשנות ומשרד הכלכלה  והתעשייה.
ג.    פריסת תיק קליני ממוחשב בארגוני בריאות בהם קיים פער בנושא. 
ד.    מעבר לתיעוד נתוני בריאות במערכת הבריאות בשפת קידוד עדכנית (טרמינולוגיה רפואית). משרד הבריאות יפעל לכך שארגוני הבריאות בישראל יקודדו נתוני בריאות בשפת קידוד אחידה.
ה.    הקמת בנק דגימות, אחד או יותר, לצרכי טיפול ומחקר (Bio-Repository), שישמש גם את מיזם פסיפס הנ"ל וכן ההיבטים המשפטיים של השימוש בבנק הדגימות במסגרת מיזם פסיפס יהיו בהתאם למתווה שיגבש הצוות המשפטי לפי סעיף 6 שלעיל. 
ו.    פיתוח יכולות טכנולוגיות להטמעת פתרונות חדשניים בארגוני הבריאות, על בסיס תשתית מערכת "איתן" לצורך טיפול. 
ז.    קידום והרחבת מערך "תמנע" – תשתית מחקר לנתוני עתק (Big-Data), בכפוף לדין.
ח.    קידום פרויקטים משותפים בין מערכת הבריאות הישראלית לבין מערכות בריאות במדינות שונות בתחום הבריאות הדיגיטלית, בדגש על קידום יכולות במערכת הבריאות בישראל. ככלל, השימוש המשני בנתוני בריאות, ככל שיידרש, יתבצע בתחומי מדינת ישראל. ככל שיתברר שבמקרים חריגים יהיה צורך אחר, ייבחנו הצורך והאסדרה המשפטית הנדרשת בנוסף לאסדרה הקיימת.
ט.    בחינת הקמת מרכז לאומי לריצוף גנטי, בתיאום עם  הגורמים הנוגעים בדבר בצוות הבין-משרדי שהוקם בהתאם לסעיף 4(א) להחלטה 2733 (להלן: "הצוות הבין-משרדי"). 
8.    שר הכלכלה והתעשייה יפעל לקידום מטרות ויעדי התכנית ולשם כך:
א.    להנחות את מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה לפעול לקידום הפרויקטים הבאים (כמפורט בתכנית):
(1)    הגברת הפעילות במהלכי שיווק ויצוא לחו"ל של פתרונות בריאות דיגיטלית, וליווי חברות זרות בתחום הבריאות הדיגיטלית לביצוע השקעות בישראל.
(2)    השתתפות של ישראל בפרויקטים של מוסדות פיננסיים      בין-לאומיים בתחום הבריאות הדיגיטלית, בשיתוף עם משרד הבריאות.
(3)    קידום הפעילות במסגרת קהילת החדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית.
(4)    פיתוח תכנית התמחויות (שאינה אקדמית) להשתלבות סטודנטים בתעשיית הבריאות הדיגיטלית, על בסיס כלי הסיוע הקיימים או באמצעות כלים חדשים בהסכמת אגף תקציבים במשרד האוצר.
ב.    לרשום את הודעת רשות החדשנות כי בכוונתה לבחון ביצוע של הפרויקטים הבאים (כמפורט בתכנית), ממקור תקציבי של תחום הפעולה הנפרד בסעיף התקציב של משרד הכלכלה והתעשייה, בהתאם לחוק לעידוד מחקר פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, לסמכויותיה ולאמצעים העומדים לרשותה:
(1)    עידוד מחקר ופיתוח וניסויי חלוץ (פיילוטים) של חברות ויזמים בתחום הבריאות הדיגיטלית, המתבצעים בשיתוף פעולה עם ארגוני הבריאות בישראל.
(2)    קיום הליך במסגרת מסלול הטבה "מעבדות לחדשנות טכנולוגית" (שייעודו לקדם חדשנות ולחזק שיתופי פעולה בין תאגידים רב לאומיים לבין חברות הזנק ישראליות) לתחום הבריאות הדיגיטלית.
(3)    קידום הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בין-לאומיים, לתמיכה במחקר ופיתוח של חברות ישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית ובניסויי חלוץ (פיילוטים).
(4)    תמיכה בהקמת איגוד משתמשים (התאגדות של חברות בעלות עניין משותף בטכנולוגיות מתקדמות) בתחום הבריאות הדיגיטלית.
(5)    יצירת תכנית הסבת כוח אדם לתחום מדעי הנתונים, במסגרת עידוד הכשרות חוץ אקדמיות לתעשיית ההייטק, תוך התייחסות לתחום הבריאות הדיגיטלית.
9.    להנחות את מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי לפעול לקידום הפרויקטים הבאים (כמפורט בתכנית):
א.    פיתוח תכנית לעידוד שיתופי פעולה רב-מגזריים (מגזר ציבורי, מגזר פרטי, מגזר שלישי) בקרב בכירים מתחום הבריאות הדיגיטלית, בשיתוף אגף "עתודות לישראל" במשרד ראש הממשלה.
ב.    קידום פעולות שיווק וחשיפה לתחום הבריאות הדיגיטלית, בשיתוף עם משרד הבריאות.
ג.    מדידה והערכה של התוכנית (לרבות הגדרת מדדי תוצאה בתיאום עם אגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, בתוך שישה חודשים מיום החלטה זו). המדדים יאושרו ע"י הצוות הבין-משרדי. 
10.    לרשום את הודעת ות"ת בדבר החלטותיה הבאות:
א.    החלטת ות"ת מיום 26.07.2017 בעניין "הקמת מאגר             גנומי-קליני", שבה אימצה ות"ת עקרונית את המתווה התקציבי שהוצע ע"י פורום תל"מ למימון הקמת והפעלת המאגר הגנומי, בפריסה חמש שנתית החל משנת 2018 עבור גודל מאגר כפי שנקבע בהחלטה, בהשתתפות של 15 מיליון דולר (כ-52.5 מלש"ח) וכן את החלטת ות"ת מיום 30.01.2018 בעניין תוספת מימון בסך של 24 מלש"ח להקמת המאגר, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטות אלו, כל זאת מבלי לגרוע מעצמאותה של ות"ת ושיקול דעתה בהתייחס לסכום זה.
ב.    החלטת ות"ת מיום 30.01.2018 להקצות עד 10 מיליון דולר (כ-35 מלש"ח) עבור הפעלת תכנית למענקי מחקר בתחום של רפואה מותאמת אישית.
ג.    החלטת ות"ת מיום 30.1.2018 בעניין הוצאת קול קורא מס' 4 ללמידה דיגיטלית: הייטק ומדעי הנתונים.
אין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מעצמאותן וסמכויותיהן של מל"ג/ות"ת, וכן אין בעצם אישור עיקרי התכנית, כאמור בסעיף 1 שלעיל, כדי לחייב את מל"ג/ות"ת.
11.    להנחות את ראש מערך הסייבר הלאומי, בהיוועצות עם רשות החדשנות ובתיאום עם משרד הבריאות, לבחון, לאור סמכויות ותפקידים שהוטלו על מערך הסייבר הלאומי בהחלטות ממשלה קודמות בתחום פיתוח האקו-סיסטם הישראלי, הקמת תשתית טכנולוגיה וסימולציה שתשמש למטרת קידום יזמות ופיתוח תעשייתי בתחום הגנת הסייבר בהיבטי בריאות דיגיטלית, זאת במטרה לקדם פתרונות, שיטות וטכנולוגיות מתקדמות בתחום. אם יוחלט על תקצוב התשתית, יהיה זה במסגרת התקציב הקיים של הגופים השותפים לפרויקט ולא יוקצה עבור האמור בסעיף זה תקציב תוספתי.
משאבים ומנגנוני ניהול לתכנית
12.    לצורך יישום התכנית:
א.    להקצות סך של 898 מלש"ח, כמפורט בתכנית ובהתאם למקורות הבאים:
  

ב.    התקציב האמור בסעיף א' שלעיל מתוקצב בתקציב המשרדים האמורים בשנת 2018 ונמצא בבסיס הצעת התקציב של המשרדים לשנת 2019 שאושרה על-ידי הממשלה והכנסת.
ג.    בפרויקט שבו התקצוב מתבצע גם באמצעות הרשאה להתחייב, תתוקצב ההרשאה להתחייב במועד ובהיקף שלא יעכב את קצב הביצוע, בכפוף לאמור בסעיף ד' שלהלן והכל בהתאם לחוק התקציב השנתי.
ד.    פרטי היישום והתקצוב של כל פרויקט בתכנית יוסכמו בין הצדדים השותפים במימונו ומשרד האוצר טרם תקצובו.
13.    לקבוע כי הצוות הבין-משרדי ילווה את ביצוע התכנית. לצורך יישום מיטבי של מטרות החלטה זו, רשאים השותפים למימון מרכיב בתכנית, יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר, לגבש הסכמות לשינוי באותו מרכיב, לרבות שינוי בתקציב המוקצה לו, או לשימוש בפעילות אחרת. הסכמות אלה ייושמו בהתאם לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985 בדרך הקבועה לכך בו.
14.    להנחות את מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, באמצעות מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", ואת מנכ"ל משרד הבריאות לתכלל את יישום התכנית ולרכז את עבודת הצוות הבין-משרדי. 
15.    להטיל על נציגי הצוות הבין-משרדי להציג, בתוך שישה חודשים ממועד קבלת החלטה זו, את עיקרי תכניות העבודה של המשרדים ליישום המוטל עליהם לפי החלטה זו, לפני הוועדה להסרת החסמים של התכנית, שהוקמה בהתאם לסעיף 4(ב) להחלטה 2733. המשרדים יטמיעו את תכניות העבודה  מדי שנה במעגל התכנון הממשלתי.
16.    היבטי הגנת סייבר ביישום החלטה זו, לרבות הזדהות בטוחה במגזר הממשלתי בלבד, ייעשו בהתאם להוראות גורמי המקצוע במשרד הבריאות או במשרדים הרלוונטיים, לפי ההנחיות המקצועיות של מערך הסייבר הלאומי במישרין או באמצעות יה"ב, על-פי העניין, בהתאם להחלטות הממשלה מס' 2444 ו-2443 מיום 15.02.2015 ומס' 2960 מיום 06.08.2017.