שינוי שם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ל"המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" והתפטרות השר אריה מכלוף דרעי מתפקידו כשר הכלכלה

1. לשנות את שם המשרד לפיתוח הנגב והגליל כך שייקרא מעתה "המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" (להלן – המשרד).
בהתאם לפקודת  פקידי  הממשלה (שינוי תארים) 1940, תפורסם הודעה ברשומות לפיה ישונה תוארו של "השר לפיתוח הנגב והגליל"  ל"השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל".
2. להוסיף לתחום הפעילות של המשרד את הפריפריה החברתית, כמפורט להלן:
(1) רשויות מקומיות שאינן בנגב ובגליל העונות על שני התנאים המצטברים הבאים:
(א) מדורגות במדד החברתי כלכלי לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס)  באשכולות 1-4.
(ב) מדורגות במדד פריפריאליות לפי דירוג הלמ"ס באשכולות 7-1.
רשימת הרשויות מפורטות בנספח א' שלהלן.
(2) שכונות ברשויות מקומיות, שאינן בנגב ובגליל, המוכרות על ידי הממשלה תחת פרויקט "שיקום שכונות" (פיזי או חברתי).
רשימת השכונות כיום מפורטת בנספח ב' (זמני) שלהלן. רשימת השכונות בנספח ב' תעודכן על פי הצורך בהתאם לאמות המידה הקיימות הנוגעות לעניין.  
לעניין זה "נגב" ו"גליל" – כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991 ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, בהתאמה.
3. א. להכריז על הרשויות המקומיות העומדות בתבחינים המפורטים בסעיף 2(1) לעיל, במועד קבלת החלטה זו, כפי שהן מפורטות בנספח א' להחלטה, ועל השכונות כאמור בסעיף 2(2) לעיל, כפי שמפורטות בנספח ב', כאזור בעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו (להלן – הפריפריה החברתית), לתקופה שעד ליום 31/12/2018, זאת במגמה להשיג את היעדים הבאים:
(1) חיזוק החוסן החברתי בפריפריה החברתית.
(2) הגדלת הצמיחה הכלכלית וצמצום פערי ההזדמנויות בפריפריה החברתית.
(3) שיפור איכות החיים בפריפריה החברתית.
ב. יובהר כי השכונות הנכללות בנספח ב' (זמני), נכללות בהחלטה כאזור עדיפות לאומית עד לבחינת הצורך בעדכון הרשימה. לאחר תקופה זו, ובהתאם לתוצאות העדכון, במידת הצורך, של הרשימה, ייכללו באזור העדיפות הלאומית לצורך מתן הטבות לפי החלטה זו רק השכונות שברשימה המעודכנת, שתצורף כנספח ב' הקבוע.   
4. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יהיה רשאי, בתיאום עם המשרדים הנוגעים בדבר ובהלימה למדיניותם, לקבוע אמות מידה על פי שיקולים מקצועיים, לעניין הטבות ותמריצים אשר יינתנו לפריפריה החברתית, ואשר ייקבעו בהלימה לתכלית קביעתה של הפריפריה החברתית כאזור עדיפות לאומית כמפורט לעיל, והכול במסגרת התקציב המאושר של המשרד:
(1) בתחום החינוך הבלתי פורמאלי – במטרה לקיים פעילויות חינוך בלתי פורמאליות במסגרות חוץ בית ספריות, למעט תנועות נוער, לאחר שעות הלימודים.
(2) בתחום הדיור והפיתוח העירוני – לשם חיזוק הבסיס החברתי והכלכלי של הפריפריה החברתית, וכדי להקל על פיתוח היישובים באזורים אלה, לרבות מבני ציבור ותשתיות ציבוריות.
(3) בתחום התעסוקה – לשם קידום כושר הייצור והשבחת ההון האנושי בפריפריה החברתית, יצירת מקומות תעסוקה יציבים, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה וצמצום האבטלה.
(4) בתחום איכות חיים ותרבות הפנאי – במטרה לבסס איכות חיים נאותה ולטפח מערך שטחים פתוחים לסוגיהם, לשמר ולפתח ערכי טבע ומורשת, ולייצר מקורות משיכה למטיילים ולמבקרים.
(5) בתחום החברתי-קהילתי – במטרה לחזק את הקהילות המקומיות.
פעילות המשרד כאמור תיעשה גם בכפוף למגבלות שעניינן מניעת כפל תמיכות.
5. בשנת 2016 יתווספו 300 מלש"ח בהרשאה להתחייב לתקציב המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומקור מימונם יתוקצב מהעודפים המחויבים של סעיף 04 בהתאם לקצב הביצוע. בשנת  2017 יתווספו 300 מיליון ש"ח בהרשאה להתחייב שהמקור למימונם הוא ממסגרת התקציב המאושרת, כפי שיסוכם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים באוצר.
6. למשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יוקצו 11 תקני כוח אדם, לרבות נלוות, ועוד 2 תקני סטודנטים.
7. לתקן את החלטת הממשלה מספר 146 מיום 28.06.2015, שעניינה קידום הסוגיה האסטרטגית "פיתוח כלכלי-אזורי" כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה, ולקבוע כי גיבוש התוכנית יובל על ידי המנהלת הכללית של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובתיאום עם מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנכ"ל משרד הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר או נציגיהם. לצורך גיבוש ויישום ההחלטה תוקם מינהלה שתפעל תחת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.
אגף התקציבים יקצה 2 תקני כוח אדם, לרבות נלוות, להפעלת המינהלה. ככל שיידרש תקציב ליישום ההחלטה, הוא יסוכם בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים במשרד האוצר במסגרת התכנית הכלכלית.
8. מובהר כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של משרדי ממשלה אחרים, ובכלל זה אין בה כדי לפגוע בסמכויות ובתפקידי משרד הבינוי והשיכון או משרדי ממשלה אחרים המפעילים את פרויקט שיקום שכונות.
9. במסגרת אמות המידה והשיקולים המקצועיים שייקבעו כאמור בסעיף 4 לעיל, יובאו בחשבון, על פי העניין, החלטות ממשלה אחרות שעניינן פיתוח יישובים הנמנים על הפריפריה החברתית כהגדרתה בהחלטה זו, וכן פעולות משרדי הממשלה האחרים ביישובים אלו, לרבות במסגרת פרויקט שיקום שכונות.
10. לתקן את החלטת הממשלה מס' 70 מיום 14.06.2015 כך ששם ועדת השרים יהיה ועדת השרים לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, בראשה יעמוד השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ותחום עיסוקה יהיה כלל הסוגיות הנוגעות לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.
11. צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משרד הכלכלה, מנכ"לית משרד החינוך וראש אגף התקציבים במשרד האוצר יבחן את סוגיית מיקום אגף מעונות יום. הצוות ימליץ לממשלה בנדון בתוך 45 יום. ככל שתהיינה השלכות תקציביות לעבודת הצוות, הן תסוכמנה בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש אגף התקציבים במשרד האוצר במסגרת התוכנית הכלכלית.
עדיפות לאומית
בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק"), השיקולים לקביעת הפריפריה החברתית, כהגדרתה בהחלטה זו, כאזור בעל עדיפות לאומית, הם חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו; מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ; והצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות כאמור בסעיפים 151(ב)(2),(4) ו- (5) לחוק.
רשויות מקומיות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית, סובלות מרמת נגישות ואיכות שירותים נמוכה מכוח ריחוקן ובידודן היחסי ממרכזי  תעסוקה, מסחר ותרבות ומקשיים במשיכת יזמים להשקיע בהן. יחד עם זאת, גם באזורים שאינם פריפריאליים גיאוגרפית, קיימות רשויות וריכוזי אוכלוסייה, הסובלים מקשיים חברתיים או כלכליים.

בבסיס הגדרת הפריפריה החברתית בהחלטה זו עומדת התפיסה שלפיה "פריפריאליות" היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי בריאות, השכלה, תרבות, תעסוקה, מסחר וכו', והיכולת של האזרחים לנצלם באופן אפקטיבי. שירותים אלה משפיעים באופן מהותי ויומיומי על רמת החיים בפריפריה. הנגישות אינה מתמצת רק במרחק פיזי, אלא גם ביכולת לגשר על המרחק, הן ברמה התשתיתית-אזורית והן ברמת הפרט ואמצעיו. על-מנת לבטא בצורה המיטבית את המושג פריפריה חברתית, על הגדרת אזורי הפריפריה החברתית להתבסס על שיקולים גיאוגרפיים, ועל שיקולים חברתיים-כלכליים המבטאים את היכולת למצות את פוטנציאל הנגישות והקרבה למרכז הארץ.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל, במתכונתו ערב החלטה זו פועל בתחומי הפריפריה הגאוגרפית של מדינת ישראל, קרי בתחומי הנגב והגליל. החלטת הממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013 שעניינה הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית, לעניין קידום חברתי וכלכלי של אזורי פריפריה, הגדירה את אזורי הפריפריה על בסיס מדד נפתי משולב, ששקלל את המדד החברתי כלכלי ואת מדד הפריפריאליות של הלמ"ס, והכל ברמת הנפה המנהלית. תוצאתו של שקלול זה היא שאזורי הפריפריה, כפי שנקבעו לעניין החלטה מס' 667 הנ"ל כאזור עדיפות לאומית, כוללים גם הם את הפריפריה הגאוגרפית, דהיינו את מחוז צפון ואת נפת באר שבע כהגדרתם על ידי משרד הפנים.

תכליתה של החלטה זו לתת מענה ועדיפות לאומית ליישובים בפריפריה החברתית כלכלית, שאינם נמנים על הפריפריה הגאוגרפית המקבלת כבר מענה במסגרת פעילותו הקיימת של המשרד, ובמסגרת החלטת עדיפות לאומית האמורה לעיל, קרי אינן בתחומי הנגב והגליל. קביעת הרשויות המקומיות הנכללות בהחלטה מבוססת על עמידה בשני תנאים מצטברים שנקבעו בהתאם.

התנאי הראשון, עניינו בדירוגה של הרשות המקומית במדד הכלכלי חברתי של הלמ"ס. מדד זה, כפי שיפורט להלן, משקף את המצב הכלכלי חברתי של האוכלוסייה בתחומה של הרשות המקומית באופן העולה בקנה אחד עם השיקולים ביסוד ההחלטה כמפורט לעיל.

מדד זה מבטא שילוב תכונות בסיסיות של האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית.
היבטים מרכזיים המרכיבים את הרמה החברתית-כלכלית הם: המקורות הכספיים (מעבודה, מקצבאות וממקורות אחרים) של התושבים. תחום הדיור – צפיפות, איכות ושאר מרכיבים בתחום זה, ציוד הדירה – כגון מזגן, מחשב אישי ווידאו, רמת מינוע – הן כמותית והן איכותית, חינוך והשכלה, מאפייני תעסוקה ואבטלה, מצוקות חברתיות-כלכליות מסוגים שונים, מאפיינים דמוגרפיים. המדד החברתי-כלכלי מחלק את הרשויות המקומיות לעשר אשכולות. אשכול 1 מציין רשות מקומית שתושביה ברמה חברתית-כלכלית חלשה מאוד, ואשכול 10 מציין רשות מקומית שתושביה ברמה חברתית-כלכלית חזקה מאוד.

הלמ"ס מקבץ את האשכולות במדד ב-3 קבוצות. רשויות בדירוג 4-1 נחשבות לרשויות בדירוג נמוך-בינוני. במספר עבודות הלמ"ס הגדיר רשויות אלו כפריפריה. רשויות בדירוג 8-5 נחשבות לרשויות בדירוג בינוני-גבוה ורשויות בדירוג 10-9 נחשבות לרשויות בדירוג גבוה.

בהתאם לאמור, התנאי הראשון להכללת רשויות מקומיות בהחלטה זו הוא כי מדובר ברשויות מקומיות המדורגות במדד חברתי כלכלי באשכולות 4-1.

התנאי השני מבוסס על התפיסה שהרשויות המרכזיות ביותר מבחינה גיאוגרפית, אשר נגישותן למרכזי אוכלוסיה בכלל ולמרכז הארץ בפרט היא הגבוהה ביותר, נהנות מכל היתרונות המובנים הנובעים מכך, ובהתאם יש להבחין בינן לבין יתר הרשויות.

מדד הפריפריאליות של הלמ"ס מבוסס על ההנחה שלאזורי המרכז יש יתרונות לעומת אזורי הפריפריה, ויתרונות אלו הולכים וגדלים ככל שמיקום האזור מרכזי יותר. תיאוריה זו באה לידי ביטוי בכל מדינה בהתאם לגבולותיה ולמפה היישובית שלה. מטרת מדד הפריפריאליות של הלמ"ס גובש כמדד כמותי, תקף ומהימן המבטא את המידה שבה רשות מקומית מרכזית או פריפריאלית, או נמצאת במקום כלשהו באמצע הסולם. במהלך העבודה נעשה שימוש בשיטות התיאורטיות המיושמות בעולם בשנים האחרונות. המדד מאפיין ומסווג את הרשויות המקומיות לפי מיקומן הגיאוגרפי במובן הרחב, דהיינו קרבה לפעילות הכלכלית המתרחשת בארץ.

המדד חושב כשקלול של שני מרכיבים בחלקים שווים: (1) מדד נגישות פוטנציאלית המשקלל בין הרשות המקומית לכל הרשויות המקומיות בארץ לבין גודל האוכלוסייה שלהן; גודל האוכלוסייה מהווה קירוב למגוון רחב של פרמטרים כלכליים כמו תעסוקה, נגישות לשווקים ושירותים ועוד. רשויות מקומיות גדולות יותר הן בדרך כלל אטרקטיביות יותר למשקיעים ולמהגרים. (2) קרבה של רשות מקומית לגבול מחוז תל אביב, המכונה "לב כלכלי של המדינה".

הלמ"ס חילק את הרשויות המקומיות לאשכולות המקובצים לחמש רמות פריפריאליות. האשכול החמישי והאחרון מאגד בתוכו רשויות שזכו לדירוג 10-8 ועל כן נחשבות למרכזיות מאוד, קרובות למחוז תל אביב ולמגוון רחב של פרמטרים כלכליים כגון תעסוקה, נגישות לשירותים ועוד. בהתאם, במסגרת החלטה זו נכללות הרשויות המדורגות 7-1 במדד הפריפריאליות, ואילו הרשויות במדד פריפריאליות 10-8 אינן נכללות בה.

לצד זאת, פריפריה חברתית מתקיימת גם בתוך ריכוזי אוכלוסייה, ואף במרכז הארץ ממש או בתחומן של רשויות מקומיות שהדירוג החברתי-כלכלי הכללי של תושביהן גבוה. כך, פריפריה חברתית קיימת גם  בתוך שכונות או אזורים ספציפיים, לרבות בערים דוגמת תל אביב, חיפה, ראשון לציון ורחובות, שככלל אינן נחשבות או נתפשות כפריפריה. שכונות אלו כבר הוכרו בעבר על ידי ממשלת ישראל במסגרת פרויקט "שיקום שכונות". מטרתו הייתה התמודדות מקיפה ורב-ממדית עם תופעת הפער החברתי המתרחב במדינת ישראל, וטיפול במוקדי מצוקה חברתית ואזורי התבלות פיזית במרכזים עירוניים וביישובי פיתוח. ממשלת ישראל החלה בפרויקט שיקום שכונות לאור העובדה כי במרבית מהשכונות ועיירות הפיתוח הוקמו תשתיות פיזיות-ציבוריות – למשל ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים – באיכות ירודה ולעתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים והיעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן, יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהן השתייכו.

ברבות משכונות אלו הופעלו שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ובמבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר מוקמו במבנים רעועים ובגנים ציבוריים, ומגרשי משחק לילדים לא הוקמו. התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מקום מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של "הגירה שלילית", והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות.
במהלך שנות הפרויקט אותרו 210 שכונות. השכונות אותרו ונקבעו על פי שורה של מדדים: מצוקה רב-ממדית של אחוז גבוה מתושבי השכונה (45%), חוסר או רמה נמוכה של תשתיות פיזיות וחברתיות (25%), חוזק חברתי-כלכלי של אוכלוסיית היישוב (20%), נוכחות של עולים חדשים או אוכלוסיות חלשות מיוחדות בשכונה (10%). משרד הבינוי והשיכון נותן עדיפות במסגרת הפרויקט לאזורי מצוקה המאופיינים בבנייה רוויה, הואיל ובאזורים אלה ההשקעה יכולה לתרום לשיפור באיכות חיים של יותר תושבים.

הפרויקט כולל שני תחומים עיקריים: פיזי וחברתי. התחום הפיזי כולל מרכיבים רבים – הרחבת דירות מגורים, שיפוץ בנייני מגורים, השלמת פיתוח תשתיות ציבוריות, שיפוץ דירות קשישים ועוד. התחום החברתי כולל תכניות לגיל הרך, תגבור לימודים פורמאליים, תכניות לנוער ולצעירים במצוקה ותוכניות להשכלה גבוהה. נכון להיום, השיקום הפיזי פועל כעת ב-37 שכונות והשיקום החברתי פועל ב- 94 שכונות.

השיקולים המקצועיים שביסוד פרויקט שיקום שכונות הם בהלימה מלאה לשיקולים לקביעתה של פריפריה חברתית שלא ברמת היחידה הגאוגרפית של רשות מקומית. בהתאם, כל השכונות הנכללות בפרויקט שיקום שכונות, פיזי או חברתי, ואשר אינן בתחומי הנגב או הגליל, נכללות גם הן בהחלטה. רשימת השכונות המוכרות על ידי הממשלה תחת פרויקט שיקום שכונות תעודכן על פי הצורך בהתאם לאמות המידה הקיימות הנוגעות לעניין.  

בשלב זה, רשימת השכונות המפורטת כנספח ב' זמני תיכלל בהחלטה כאזורי עדיפות לאומית, בהתאם לפרמטרים המגדירים שכונות בפרויקט, ויהיו זכאיות להטבות לתקופה זו. ככל שהרשימה תעודכן, על פי הצורך, תחול הגדרת עדיפות לאומית ותחומי פעילות המשרד ומתן הטבות על רשימת השכונות המעודכנת.

נספח א': רשימת הרשויות המקומיות הנכללות בפריפריה החברתית

1.  ביתר עילית
2.  ג'סר א-זרקא
3.  מודיעין עילית
4.  אבו גוש
5.  אום אל-פחם
6.  אלעד
7.  בסמ"ה
8.  ג'לג'וליה
9.  מעלה עירון
10.  עמנואל
11.  ערערה
12.  פוריידיס
13.  קלנסווה
14.  רכסים
15.  עין קנייא
16.  באקה אל-גרביה
17.  בית שמש
18.  ג'ת
19.  דאלית אל-כרמל
20.  זמר
21.  טייבה
22.  טירה
23.  כפר ברא
24.  כפר קאסם
25.  קריית ארבע
26.  קריית יערים
27.  אור עקיבא
28.  טירת כרמל
29.  כפר קרע
30.  נחל שורק (מ.א.)
31.  עספיא
32.  קרית מלאכי

נספח ב': רשימת השכונות בפרויקט שיקום שכונות
(זמני)

א. המגזר העירוני

ב. מועצות אזוריות

הערה:
הגדרותיהן ותיחומן המדויק של השכונות – בהתאם לנתונים ולמפות של פרויקט שיקום שכונות במשרד הבינוי והשיכון.

** שכונות שכלולות גם במסגרת תכנית "החומש" לבני העדה האתיופית – החלטת הממשלה מס. 3116.
*** שתי שכונות שכלולות בתכנית החומש בלבד (נתניה וראשון לציון).