מה הוחלט?
א. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 396(נטל/23) מיום 19 ביוני 2013, לאמץ את המתווה לשותפות ונשיאה בנטל הצבאי והכלכלי, כמפורט להלן:
הגדרות:
1. בהחלטה זו:
א. החוק המתקן – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 19 והוראת שעה) (שילובם של תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013, ולכשיושלם הליך החקיקה – חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 19 והוראת שעה) (שילובם של תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013.
ב. הצעת חוק השירות האזרחי – הצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ב-2012 (ה"ח הממשלה 671 מיום 14.3.2012, להלן- הצעת חוק 671).
ג. חוק דחיית שירות – חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002.
ד. חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות – הצעת חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013, ולכשיושלם הליך החקיקה – חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013.
ה. חוק שירות ביטחון– חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986.
ו. שירות אזרחי-חברתי – שירות לאומי של בני מיעוטים בהתאם לקבוע בהחלטה זו.
ז. תלמיד ישיבה – מיועד לשירות ביטחון הלומד בישיבה שאישר שר הביטחון בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והחוק המתקן.
ח. תקופת המעבר – התקופה שסיומה בחודש יולי 2017, או במועד בו חל סעיף 16(ג) לחוק המתקן, על פי המאוחר מביניהם.
שירות תלמידי הישיבות:
2. שירות תלמידי ישיבות יהיה בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והחוק המתקן.
ישיבות הסדר:
3. מסלול ישיבות ההסדר יופעל בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והחוק המתקן.
4. לקבוע כי נכון לעת הזו יעמוד משך השירות הצבאי הפעיל במסלול השירות המשולב על 17 חודשים, למעט מי שישרתו במסלולי פיקוד או בתכניות "השילובים".
5. להנחות את שר הביטחון לפעול בשיתוף עם איגוד ישיבות ההסדר, לעודד הצטרפות לתוכניות ה"שילובים" בישיבות ההסדר, במסגרתן מחויב שירות פעיל של 24 חודשים, וכן לעודד השתלבות במסלולי פיקוד לתלמידי ישיבות ההסדר, והכול במגמה להאריך את משך השירות הפעיל במסגרת מסלול זה.
6. לקבוע כי שר הביטחון יביא לדיון בממשלה את סוגיית הארכת משך השירות הצבאי הפעיל במסלול ההסדר, ואת שאלת הצורך בשינויה בשים לב לעיקרון השוויון בין המשרתים בצה"ל, לא יאוחר מחודש יולי 2017 או מתום תקופת המעבר, על פי המאוחר מביניהם.
ישיבות הסדר חרדיות:
7. מסלול ישיבות ההסדר ייפתח בפני ישיבות חרדיות שיוכרו על ידי שר הביטחון, בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והחוק המתקן.
ישיבות גבוהות ציוניות:
8. שירותם של תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות יהיה בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והחוק המתקן.
מרכז קליטת חרדים (להלן – מח"ר):
9. להטיל על שר הביטחון לפעול להקמת מרכז קליטת חרדים (להלן – מח"ר), לשם ביצוע תהליכי רישום ובדיקות של תלמידי ישיבה המיועדים לשירות ביטחון וכן לשם מתן מידע על שירות בצה"ל ובשירות האזרחי לתלמידי ישיבות והכל בכפוף לחוק שירות ביטחון והחוק המתקן, וכן לשם מתן מידע על האפשרויות שמעמידה הממשלה לעידוד והרחבת שילוב בתעסוקה כאמור בסעיף 63.
10. להנחות את שר הביטחון לזמן למח"ר מעבר לנציגי צה"ל, את נציגי גופי הביטחון הרלוונטיים למסלולי היחידות מחוץ לסדר הכוחות של צה"ל וכן להנחות את שר הכלכלה ומנהל הרשות לשירות אזרחי לפעול בתאום עם משרד הביטחון לצורך הצבת נציגי הרשות לשירות אזרחי שיעבירו למיועד לשירות ביטחון את כלל המידע הרלוונטי הנדרש לו לצורך הכרת התפקידים השונים במסגרת השירות האזרחי, ושל נציגי משרד הכלכלה לשם מתן מידע על האפשרויות שמעמידה הממשלה לעידוד והרחבת שילוב בתעסוקה, כאמור בסעיף 63.
הוראות המעבר והוראת שעה:
11. להטיל על שר הביטחון לבצע את תהליך מתן הפטור לתלמיד ישיבה שביום כניסת החוק המתקן לתוקף מלאו לו 22 שנים, בהתאם לסעיף 14(ב) לחוק המתקן, בתקופה שבין אוקטובר 2013 לאוגוסט 2014, תוך תיאום אופן וקצב ביצוע התהליך עם משרד הכלכלה, בהתחשב ביכולת משרד הכלכלה להעניק למקבלי הפטור את הטיפול הדרוש לצורך קידום שילובם בשוק העבודה כמפורט בסעיף 63, לרבות בהתחשב במאפיינים גיאוגרפיים ובפריסת תשתיות ההכוונה התעסוקתית, ותוך מתן עדיפות לתלמידי ישיבה שבאזוריהם קיימים מרכזי הכוון תעסוקתי.
12. אפשרותם של תלמידי הישיבות לדחות את שירותם מדי שנה ועד לגיל 21 וכן אפשרותם של תלמידי הישיבות לשרת בשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי כמפורט בסעיפים 26ג-26ה לחוק שירות ביטחון בנוסחו על פי החוק המתקן, תעמודנה בתוקפן עד תאריך 30 יוני 2020, כאמור בסעיף 13 לחוק המתקן.
לקבוע כי עד מועד זה תציע הממשלה לכנסת הסדרים חלופיים, בהתחשב בנסיבות ועל פי הצורך ובשים לב למספר המתגייסים מקרב הציבור החרדי.
13. להפעיל מערך תמריצים כלכליים לעידוד עמידה ביעדי הגיוס הנקבעים מכוחו של סעיף 15 לחוק המתקן, לרבות במסגרת התמיכות שמעניקה המדינה למוסדות לימוד תורניים, בהתאם למפורט בסעיפים 30-15 להחלטה זו.
יעדי גיוס בתקופת ההסתגלות:
14. בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק המתקן, לקבוע נכון למועד החלטה זו את היעדים הבאים לגיוס מיועדים לשירות ביטחון מקרב הציבור החרדי, ולהנחות את שר הביטחון והמנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי לפעול למימושם:
א. בשנת הגיוס 2013 (מה-1 יולי 2013 ל-30 יוני 2014)- 3,300 מתגייסים, מהם 2,000 מתגייסים לצה"ל ו- 1,300 לשירות האזרחי.
ב. בשנת הגיוס 2014 (מה-1 יולי 2014 ל-30 יוני 2015) – 3,800 מתגייסים, מהם 2,300 מתגייסים לצה"ל ו- 1,500 לשירות האזרחי.
ג. בשנת הגיוס 2015 (מה-1 ביולי 2015 ל-30 ביוני 2016) – 4,500 מתגייסים, מהם 2,700 מתגייסים לצה"ל ו- 1,800 לשירות האזרחי.
ד. בשנת הגיוס 2016 (מה-1 ביולי 2016 ל-30 ביוני 2017) – 5,200 מתגייסים, מהם 3,200 מתגייסים לצה"ל ו- 2,000 לשירות האזרחי.
מערך תמריצים תומך לצורך עמידה ביעדים בתקופת ההסתגלות:
15. להנחות את שר החינוך לתקן, בהסכמת שר האוצר ובהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובתוך 120 יום ממועד קבלת החלטה זו, את מבחני התמיכה שעניינם חלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בלימוד תורני ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים (להלן – מבחני תמיכה במוסדות לימוד תורניים) עבור התלמידים במוסדות תורניים כמשמעם במבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים (להלן – הישיבות), כך שהתקציב אשר ייקבע על ידי הממשלה לנושא זה (להלן: תקציב הישיבות) יוקצה, בין היתר, במטרה לתמרץ עמידה ביעדי הגיוס וזאת בהתאם לעקרונות המפורטים להלן וזאת מבלי שיופחת סך תקציב הישיבות הכולל. הממשלה רושמת בפניה את הודעת שר החינוך כי תיקונים עתידיים במבחני התמיכה המהווים סטייה מעקרונות שנקבעו בהחלטה זו יובאו לדיון בממשלה לצורך קבלת הנחיה בעניין ועיגון ההנחיה בהחלטת ממשלה.
16. הגדרות
א. לעניין החלטה זו, "שיעור עמידה כללי ביעדי הגיוס" – סך כל תלמידי הישיבות דחויי השירות מקרב הציבור החרדי אשר התגייסו בשנת הגיוס הקודמת למסלולי השירות הצבאי או האזרחי (להלן: שירות), מסך יעד הגיוס הכללי בשנת הגיוס הקודמת כפי שמפורט בסעיף 14 להחלטה.
שיעור יעדי הגיוס ושיעור העמידה ביעדי הגיוס יועברו מדי שנה על ידי משרד הביטחון למשרד החינוך, לא יאוחר מה-15 אוגוסט בכל שנה.
ב. לעניין החלטה זו, "שנתון ממוצע" – מספר התלמידים בישיבה, שהינם דחויי השירות בגילאים 24-18 חלקי מספר השנתונים בגילאים אלו.
ג. לעניין החלטה זו, "שיעור עמידה פרטני ביעדי הגיוס" – סך כל תלמידי ישיבה מסוימת, שהתגייסו בשנה הקודמת למסלולי שירות צבאי או אזרחי, מתוך מספר התלמידים דחויי השירות בשנתון ממוצע של אותה ישיבה.
ד. לעניין החלטה זו, "תקציב הישיבות" – תקציב התמיכות שקבעה הממשלה בשנה פלונית לצורך תמיכה במוסדות תורניים באותה השנה.
ה. לעניין החלטה זו, "תקציב דחויי השירות" – התקציב הכולל אשר יינתן לכלל תלמידי הישיבות שחל עליהם צו דחיית שירות ובהתאם לסעיף 15 להחלטה זו.
ו. לעניין החלטה זו, "שווי ערך נקודה" –
1) לעניין תלמיד שהינו דחוי שירות – תקציב דחויי השירות חלקי מספר הנקודות להם זכאים כלל תלמידי הישיבות דחויי השירות, בהתאם למבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים.
2) לעניין תלמיד שאינו דחוי שירות – תקציב הישיבות העודף על תקציב דחויי השירות, חלקי מספר הנקודות להם זכאים כלל תלמידי הישיבות שאינם דחויי השירות, בהתאם למבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים.
עקרונות לחלוקת התקציב במטרה לתמרץ עמידה ביעדי הגיוס:
17. ישיבה תהיה זכאית לתמיכה בהיקף השווה לערך נקודה כפול סך הנקודות להן זכאים כלל התלמידים בה.
18. אופן הקצאת הנקודות לתלמידי ישיבה ייקבע, בין היתר ובנוסף לאמור בהחלטה זו, בהתחשב בשיעור העמידה הפרטני ביעדי ובגיל הגיוס, במעמדו האישי (נשוי או רווק) של תלמיד הישיבה ובסוג המוסד התורני בו לומד.
19. לא הושגו יעדי הגיוס, יופחת תקציב דחויי השירות בכל שנה ביחס ישיר לשיעור העמידה הכללי ביעדי הגיוס בשנה הקודמת.
20. ישיבה לא תקבל תמיכה בגין תלמיד המצוי בגילאי דחיית שירות ואשר אינו עומד בתנאים הנדרשים בכדי לקבל דחיית שירות או שנקרא להתגייס ולא התייצב.
21. יתרת תקציב דחויי השירות שיוותר כתוצאה מהפעלת סעיף 19 ככל שיוותר, תוקצה במסגרת נוהל התמיכות שיגובש ע"פ סעיף 15 לצורך עידוד עמידה ביעדי הגיוס, לרבות בהתאם לנוסחה שתוגדר מראש במסגרת מבחני התמיכה, אשר תביא לידי ביטוי בין היתר את שיעור המתגייסים בכל ישיבה, ואשר תתגמל ישיבות ששיעור העמידה הפרטני שלהן ביעדי הגיוס בשנה החולפת שווה או גבוה ל-75% משיעור יעדי הגיוס לאותה שנת גיוס והכל בכפוף לשיקולי סבירות.
22. השינוי בהיקף התמיכה יבוצע החל מ- 1 בנובמבר בכל שנה, החל משנת 2014.
23. לצורך קבלת תמיכה, תידרש ישיבה לעמוד במספר תלמידים מינימאלי, אשר ייקבע בהתאם לאמור בהחלטה זו.
24. תלמיד ישיבה שהתגייס לשירות ימשיך להיחשב כתלמיד ישיבה לטובת עמידה במספר התלמידים המינימאלי כאמור בסעיף 23, מיום גיוסו למשך שנה או עד הגיעו לגיל 22, לפי המאוחר מביניהם, ובלבד שלמד בישיבה תקופה של עשרה חודשים טרם הגיוס וכל עוד הינו ממשיך בשירותו.
בתקופה זו תהיה הישיבה זכאית לקבלת תמיכה עבור תלמיד הישיבה האמור, בשיעור הקבוע לגביו בהתאם להחלטה זו.
25. השינויים האמורים במבחני התמיכה כאמור בהחלטה זו ייכנסו לתוקפם החל מיום 1 נובמבר 2014. מבחני תמיכה שיפורסמו עבור שנת 2014 יעודכנו בהתאם.
26. "מוסד לימודים תורני" – כהגדרתו ב"מבחני תמיכה במוסדות לימוד תורניים", כפי שפורסמו בילקוט פרסומים 5317 ביום י' באב התשס"ד (28.7.2004), עמ' 3498. תיקון אחרון למבחן התמיכה פורסם בילקוט פרסומים 6562, כ"ה באדר התשע"ג (7.3.2013), עמ' 3449; או כפי שיתוקנו בעתיד.
27. הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר החינוך כי קיזוז כספי התמיכה ושלילת תקצוב בגין תלמידים שאינם לומדים בפועל יבוצע בהתאם לנוהל הגשת בקשות תמיכה מתקציב המדינה.
היבטים כלכליים בתקופת הקבע:
28. להטיל על שר החינוך לתקן את מבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים, כך שהחל מחודש יולי 2017 – עבור "תלמיד ישיבה מתמיד" תועבר תמיכה בגובה ערך נקודה מוגדל כפי שייקבע במבחני התמיכה.
29. כל עוד מתקיים המנגנון הקבוע בסעיפים 16(א)-16(ב) לחוק המתקן, יקבע ועד ראשי הישיבות את רשימת 1,800 המתמידים בישיבות החרדיות ויקבע איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות את רשימת 300 תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות הזכאים לתמיכה כאמור.
30. החל מתום תקופת המעבר, רק תלמידים שהינם במעמד של תלמיד "מתמיד בלימוד תורה" וכן תלמידי הישיבות הגבוהות הציוניות הגבוהות יוכלו לקבל את התמיכה המוגדלת בגילאים 26-21 והחל משנת 2020 – בין גיל חובת הגיוס לתלמידי ישיבות שייקבע בחוק שירות ביטחון עד גיל 26.
שירות אזרחי של תלמידי ישיבות ושירות אזרחי משמר
31. שירותם האזרחי של תלמידי ישיבות יהיה בהתאם לחוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות ולחוק המתקן.
32. להאריך את תוקפה של החלטת הממשלה מס' 5275 מיום 9.12.2012 עד ליום 30 בנובמבר 2013 או עד להשלמת הליכי החקיקה של חוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות, לפי המוקדם מביניהם.
33. הפניית תלמידי הישיבות למסלולי השירות האזרחי ולגופים מפעילים וקביעת אופן התגמול למסלולים אלו, תבוצענה בשים לב לצורך בהעדפת מסלולי השירות האזרחי-בטחוני הקבוע בחוק השירות האזרחי לתלמידי ישיבות על פני מסלולי השירות האזרחי האחרים הקבועים בחוק זה.
34. הפניית משרתים לגופים מפעילים במסגרת השירות האזרחי תבוצע תוך הבטחת השמירה על אורח חייהם, ובשים לב לכך שהשירות יתבצע רק במקומות אשר ערוכים ומסוגלים לקלוט משרתים, ואשר יש נחיצות בביצוע שירות בהם.
35. במשרד הכלכלה תפעל, החל מיום 1 ינואר 2014 רשות לשירות אזרחי, אשר תחליף את מנהלת השירות האזרחי-לאומי (להלן: "הרשות"). בכפוף לאישור נציב שירות המדינה, תוגדר הרשות כיחידת סמך ותפעל בכפיפות ישירה לשר הכלכלה.
36. בהמשך להחלטת הממשלה מס' 2295 מיום 19.8.2007 הרשות תהווה גוף מתכלל לנושא השירות האזרחי-לאומי ותווסת את חלוקת התקנים בין המגזרים והתחומים השונים.
37. הרשות תפעל להגברת הפיקוח והבקרה על מתנדבי השירות האזרחי-לאומי ועל מקומות השירות והגופים המוכרים.
38. הרשות תפעל להעלאת המודעות להצטרפות לשירות האזרחי.
39. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לדון ולהודיע לכנסת, על דעת הממשלה, ובהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, על רצון הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השירות האזרחי, התשע"ב-2012 (ה"ח הממשלה 671 מיום 14.3.2012, להלן- הצעת חוק 671).
בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1215 מיום 18.2.2007 ומס' 2295 מיום 19.8.2007 בהן קבעה הממשלה את המתווה לעיגונו בחקיקה ראשית של תחום השירות הלאומי, להנחות את משרד הכלכלה, משרד המשפטים ומשרד האוצר לקדם את הצעת חוק 671, בהתאם להסכמות והפשרות שהושגו בין משרדי הממשלה השונים כפי שהן באות לידי ביטויי בנוסחה של הצעת החוק האמורה, וברוח החלטות הממשלה.
לקבוע כי כל שינוי בנוסח הצעת החוק ייעשה בהסכמה של משרד הכלכלה, משרד המשפטים ומשרד האוצר. הודעה על חזרה מהצעת החוק תימסר לכנסת בידי שר הכלכלה לפי תקנון הכנסת והחלטה על חזרה כאמור תעשה לפי התקנון לעבודת הממשלה.
לפעול להשלמת הליכי החקיקה בכנסת ככל הניתן, במהלך המושב השני של הכנסת ה- 19 מתוך הבנה כי הצעת החוק מהווה נדבך חיוני בהסדרה הכוללת והשוויונית של תחום השירות האזרחי, המהווה מכשיר חלופי לנשיאה בנטל השירות למי שאינם משתלבים בשירות צבאי.
עידוד וקידום שירותם האזרחי-חברתי של אזרחים בני המיעוטים
40. לקבוע נכון למועד קבלת החלטה זו את היעדים השנתיים הבאים, המהווים עליה משמעותית ביחס למצב שהיה קיים בעבר לשירות אזרחי-חברתי מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים בשנים הקרובות:
א. בשנת השירות שתתחיל בחודש ספטמבר 2013 – 3,280 מתנדבים.
ב. בשנת השירות שתתחיל בחודש ספטמבר 2014 – 3,700 מתנדבים.
ג. בשנת השירות שתתחיל בחודש ספטמבר 2015 – 4,500 מתנדבים.
ד. בשנת השירות שתתחיל בחודש ספטמבר 2016 – 5,200 מתנדבים.
ה. בשנת השירות שתתחיל בחודש ספטמבר 2017 – 6,000 מתנדבים.
41. להטיל על שר הכלכלה, על מנהל הרשות ועל המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לפעול כמפורט להלן במטרה להסיר חסמים להתנדבותה של אוכלוסיית בני המיעוטים במסגרת השירות האזרחי-חברתי:
א. משרד הכלכלה באמצעות הממונה על התעסוקה ובשיתוף עם הרשות, יפעל לסיוע בהכוונה תעסוקתית של מתנדבים בני מיעוטים וכן של מי מהם שהשלימו את שירותם האזרחי, באמצעות מרכזי ההכוון התעסוקתי למגזר הערבי אשר מוקמים מתוקף החלטות ממשלה קודמות והכול לפי כל דין.
ב. הרשות תפעל באופן הדרגתי ובתיאום עם משרדי הממשלה לרבות משרד ראש הממשלה, להפוך לגורם האחראי על תקציבי ותקני השירות האזרחי-חברתי של בני המיעוטים ועל ויסותם בהתאם ליעדים שנקבעו ובהתאם לצרכיהם ולהגדרותיהם המקצועיות של משרדי הממשלה השונים.
ג. להנחות את שר הביטחון לפעול בשיתוף עם מנהל הרשות לשירות אזרחי על מנת לוודא שהתשלומים עבור המענק והפיקדון הכספי המגיעים למשלימי השירות האזרחי-חברתי מקרב בני המיעוטים, ישולמו למתנדבים תוך ניתוק מצה"ל ומשרד הביטחון.
42. משך ואופי השירות האזרחי-חברתי שישרתו אזרחים בני מיעוטים יהיו בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:
א. משך השירות, מאפייניו, התנאים והזכויות המגיעות למשלימי השירות האזרחי-חברתי יהיו בהתאם לאורך ואופן השירות המבוצע כיום על ידי מתנדבי השירות הלאומי מכלל המגזרים.
ב. השירות ייעשה במסגרת אזרחית בלבד תוך ניתוק מוחלט מצה"ל וממשרד הביטחון.
ג. השירות יהיה פתוח לאזרחים בני מיעוטים בגילאים 24-18 שלא נקראו לשירות ביטחון או שקיבלו פטור ממנו, בהתאם להסדרה הקיימת כיום וזאת עד להשלמת הליכי החקיקה להצעת חוק השירות האזרחי.
ד. השירות יתבסס על אפשרותם של המתנדבים לשוב לביתם עם תום השירות, למעט מקרים פרטניים, באישור מנהל הרשות.
43. בתום שנת 2014 תבחן הממשלה את מתווה שירותם של האזרחים בני המיעוטים במטרה להגביר את שילובם בחברה הישראלית ולהעמיק את השוויון בין האוכלוסיות השונות.
אכיפה ובקרה:
44. להטיל על שר הביטחון לדווח, אחת לשנה, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת השרים לשוויון בנטל בשירות הצבאי בשירות האזרחי ובשוק העבודה בתפקידה כוועדת מעקב (להלן – ועדת השרים), בנושאים שלהלן:
א. מספר המתגייסים לשירות סדיר לרבות מספר המתגייסים מקרב תלמידי הישיבות.
ב. מספר הפטורים והדחיות שניתנו לתלמידי ישיבות משירות סדיר.
ג. נתונים השוואתיים לשנים קודמות ביחס לנתונים על פי סעיפים קטנים א' ו-ב לעיל.
ד. השלכות יישומו של החוק המתקן על השירות בצה"ל, לרבות בכל הנוגע לכבודן, מעמדן ושילובן של נשים בשירות ביטחון.
45. להטיל על שר הכלכלה לדווח אחת לשנה, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולוועדת השרים, בנושאים שלהלן:
א. מספר המשרתים בשירות אזרחי ותחומי עיסוקם.
ב. סדרי הפיקוח על מילוי חובת השירות האזרחי.
ג. נתונים השוואתיים לשנים קודמות.
ד. השפעת יישומו של החוק המתקן בדבר שילוב משרתים בשירות אזרחי בפעילות גופים מפעילים, בכל הנוגע למעמדן, לכבודן ולשילובן של נשים.
46. דיווחים כאמור בפסקה 44(ד) ובפסקה 45(ד) יימסרו גם לוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת.
47. מבלי לגרוע מהוראות נוהל הגשת בקשות תמיכה מתקציב המדינה, להטיל על החשבת הכללית במשרד האוצר להעלות את מספר הביקורות הנערכות בישיבות במהלך שנה קלנדרית במטרה לייעל את האכיפה במוסדות אלו, לרבות בהתאם לשיקוליו המקצועיים של משרד החינוך. החשבת הכללית במשרד האוצר תדווח מדי שישה חודשים לוועדת השרים על פעולות הביקורת המבוצעות בישיבות.
בנוסף, לקבוע כי נציגי צה"ל יהיו רשאים להצטרף לביקורות האמורות.
48. להטיל על שר החינוך ועל שר הביטחון לקיים מנגנוני העברת מידע יעילים לטובת יישום כלל ההיבטים הרלוונטיים של החלטה זו, לרבות העברת ממצאי הביקורות לצה"ל.
49א. להטיל על שר החינוך ועל שר הביטחון לפעול להאחדת הקריטריונים לדיווחי הישיבות למשרד הביטחון ולמשרד החינוך, לרבות האחדת מספרי העמותות של הישיבות הרלוונטיות לעניין זה וזאת לא יאוחר מתום שנה ממועד קבלת החלטה זו.
49ב. על הגורמים שבאחריותם לגבש וליישם את המנגנונים והעקרונות של פרק התמריצים ואת ההוראות הקבועות בפרק האכיפה והבקרה, לפעול לביצוע תפקידיהם באופן שיאפשר, בכפוף למגבלות הדין, הפעלתם של כלים אפקטיביים אשר יוצרים הסתברות ממשית לגידול משמעותי בגיוס של תלמידי הישיבות לצה"ל ולשירות אזרחי ולהגברתו, מתוך ראיית הצורך בהגשמת ערך השוויון בנשיאה בנטל הצבאי.
גודל הישיבות המינימאלי:
50. להטיל על שר הביטחון להגדיר בתקנות, בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו, את הגדלת מספר התלמידים המינימאלי הנדרש לכולל ולישיבה גבוהה (לרבות שלוחה של כולל או ישיבה גבוהה), לצורך קבלת מעמד של ישיבה אשר תלמידיה זכאים לדחיית שירות.
51. להטיל על שר החינוך לגבש המלצה להגדלת מספר התלמידים המינימאלי הנדרש לכולל ולישיבה גבוהה (לרבות שלוחה של כולל או ישיבה גבוהה) לצורך קבלת תמיכות ממשרד החינוך בגין תלמידים. להטיל על שר החינוך להביא הצעתו בפני הממשלה על מנת שהממשלה תדון בהצעה ושהנחיית הממשלה בעקבות דיון כאמור, תעוגן בהחלטת ממשלה והכל בתוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו.
52. במקביל, להקים צוות בינמשרדי בו יהיו חברים נציגי משרדי החינוך, המשפטים והאוצר אשר ימליץ, בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו על פרמטרים לקביעת מספר התלמידים המינימאלי הנדרש לצורך הכרה בישיבות הממוקמות ביישובי פריפריה, אשר יהא נמוך מהמספר שייקבע בהתאם לסעיף 51.
53. לקבוע כי שר הביטחון רשאי לבטל מעמד של ישיבה מוכרת לצורך חוק שירות ביטחון אם נתגלתה חריגה חוזרת בהיקף שיקבע שר הביטחון בתקנות.
54. לפעול לקידומן של תקנות להגברת האכיפה על הצהרות כוזבות של פטור מטעמי דת.
55. להטיל על שר הביטחון בתיאום עם שרת המשפטים לבחון את האפשרות המשפטית להטיל מגבלות מנהליות מתאימות על עריקים ומשתמטים משירות ביטחון בכלל האוכלוסייה, וזאת מבלי לגרוע מיתר הוראות חוק שירות ביטחון.
56. להקים צוות בראשות משרד החינוך ומשרד הביטחון ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים, הרשות לשירות אזרחי, משרד האוצר, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה ונציג רמו"ט (הרשות לטכנולוגיה ולמידע במשרד המשפטים), לבחינת המנגנונים והאמצעים הנדרשים להגברת האכיפה על נוכחות תלמידי ישיבות במוסדות תורניים, לרבות בחינת אמצעים יומיומיים לבקרה על נוכחות וזאת הן לצורך וידוא עמידה בתנאי דחיית השירות כאמור בחוק שירות ביטחון ובחוק המתקן והן לטובת וידוא עמידה בתנאי הזכאות של מבחני התמיכה במוסדות לימוד תורניים.
הצוות יגיש את המלצותיו עד 1 באפריל 2014.
היערכות המסגרות:
57. להטיל על שר הביטחון לקבוע את מסלולי השירות הצבאי לתלמידי ישיבות וכן להטיל על שר הביטחון ועל שר הכלכלה להתאים, ככל האפשר, מסגרות שירות בצה"ל ובשירות האזרחי לתלמידי ישיבות.
58. להנחות את השרים אשר במשרדיהם צפויים להיקלט משרתי שירות אזרחי, להקים, בתיאום עם הרשות, מסלולים מתאימים לשילוב חרדים ביחידות משרדיהם, במסגרת השירות האזרחי.
59. להטיל על שר הביטחון, מתוך הכרה בעיקרון השוויון בין המינים, לפעול על מנת לוודא כי לא ייפגעו מעמדן, כבודן ושילובן של נשים בצה"ל כתוצאה משילוב תלמידי הישיבות בשירות צבאי.
60. להטיל על מנהל הרשות לשירות אזרחי ועל המנהלים הכלליים של המשרדים בהם מבוצע שירות אזרחי, לפעול על מנת לוודא כי לא ייפגעו מעמדן, כבודן ושילובן של נשים כתוצאה משילוב תלמידי ישיבות בשירות אזרחי.
שירות לאומי של אוכלוסיות מיוחדות
61. הממשלה רואה חשיבות רבה בהתנדבות לשירות לאומי של אנשים עם מוגבלות שקיבלו פטור מחובת שירות צבאי. בהתאם לכך, להקצות, החל בחודש ספטמבר 2014, סך של 200 תקנים נוספים לשירות לאומי של אנשים עם מוגבלות, מחציתם כתוספת ממשרד האוצר ומחציתם באמצעות הסטת תקנים או משאבים קיימים ממשרדי החינוך והבריאות (בחלוקה שווה ביניהם) (המשרדים המפנים). הקצאת התקנים והפעלתם תבוצע בהתאם לשיקול דעת המשרדים המפנים.
62. הממשלה רואה חשיבות רבה בהתנדבות לשירות לאומי של צעירים בסיכון שקיבלו פטור מחובת שירות צבאי. בהתאם לכך, להקצות, החל בחודש ספטמבר 2014, סך של 200 תקנים נוספים לשירות לאומי של צעירים בסיכון, מחציתם כתוספת ממשרד האוצר ומחציתם באמצעות הסטת תקנים או משאבים קיימים ממשרדי החינוך והבריאות (בחלוקה שווה ביניהם) (המשרדים המפנים). הקצאת התקנים והפעלתם תבוצע בהתאם לשיקול דעת המשרדים המפנים.
שילוב בתעסוקה
63. להטיל על שר הכלכלה, באמצעות הממונה על התעסוקה, ושר האוצר באמצעות הממונה על התקציבים, לגבש ולהתחיל בהפעלתה, לא יאוחר מיום 1 בנובמבר 2013, של תכנית לשילוב בתעסוקה של גברים חרדים אשר קיבלו בשנים האחרונות פטור או שעתידים לקבל פטור מחובת שירות סדיר בהתאם לחוק המתקן ולחוק דחיית שירות, וכן תכנית לסיוע לחרדים המשרתים בצה"ל ובשירות האזרחי להשתלב בתעסוקה עם תום תקופת שירותם (התכנית לסיוע תעסוקתי יכול שתיושם גם במהלך ובמקביל לשירות, מעבר לשעות השירות וכל עוד אין פגיעה בשירות עצמו ובתיאום עם הרשות לשירות אזרחי וצה"ל).
הוועדה הבין-משרדית ליישום האג'נדה החברתית-כלכלית ("פורום האג'נדה"), הפועלת מתוקף החלטת הממשלה מס' 1586 מיום 22 באפריל 2007, תעקוב ותקבל דיווחים שוטפים על אופן גיבוש ויישום התכנית כאמור, תוך מתן סיוע בהסרת חסמים, ותפעל לעניין זה בשיתוף נציגי המעסיקים, ככל שיידרש.
לצורך יישום התכנית לשילוב בתעסוקה, יעביר משרד הביטחון למשרד הכלכלה נתונים נדרשים, לגבי תלמידי ישיבות שיופטרו או שקיבלו פטור משירות ביטחון והכל בכפוף להוראות סעיף 14(ג) לחוק המתקן.
שירות נשים
64. בהמשך לסעיף 2 לחוק המתקן, להטיל על צה״ל לגבש מתווה לקידום נשים ושילובן בצבא, בתפקידים ובמערכים השונים, לרבות מערכי פיקוד, באופן שיבטא את התועלות בהארכת השירות וצמצום אי השוויון בין גברים לנשים וכן להטיל על צה"ל לפעול לעידוד הגיוס אליו מקרב נשים דתיות.
ראיית הסדר השוויון בנשיאה בנטל כמקשה אחת
65. החלטת ממשלה זו נועדה לעגן ולהדק לכדי מקשה אחת את כלל הנדבכים החיוניים לגיבושו של ההסדר הכולל בתחום קידום השוויון בנשיאה בנטל וזאת בהמשך להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מספר 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג–2013 ולהצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות, התשע"ג–2013. האמצעים המעוגנים בהחלטה זו, לרבות יעדי הגיוס, מערך התמריצים ואמצעי האכיפה והפיקוח, וכן ההחלטה על החלת דין רציפות וקידום הצעת חוק 671, מהווים כולם יחד חלק מהעוגן החוקתי והחוקי לקידום ההסדר במתכונת אפקטיבית ויעילה שעשויה לסייע להצלחתו של תהליך חברתי רגיש ומורכב זה.
בהמשך לאמור, כל שינוי בנושא המוסדר בהחלטה זו יובא, טרם הכרעת הממשלה בו, לדיון בוועדת השרים לשוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה.
החלטת הממשלה קובעת כי יש לאמץ את המתווה לשותפות ונשיאה בנטל הצבאי והכלכלי, שעיקרו תיקון לחוק שירות ביטחון (שילובם של תלמידי ישיבות), וקובעת בין השאר יעדים לגיוס מיועדים לשירות ביטחון מקרב הציבור החרדי. חלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך בלימוד תורני ובפעולות מיוחדות למוסדות תורניים תוקצה, בין היתר, במטרה לתמרץ עמידה ביעדי הגיוס.
עוד נקבע בהחלטה להסיר חסמים להתנדבות אוכלוסיית בני המיעוטים במסגרת השירות האזרחי-חברתי, לעודד שירות לאומי של אנשים עם מוגבלות וצעירים בסיכון שקיבלו פטור משירות צבאי ולפעול לשילוב גברים חרדים בתעסוקה.
ההחלטה כוללת יעדי הגיוס, מערך התמריצים ואמצעי האכיפה והפיקוח וכן משמעויות בשינויי חקיקה.