רפורמה בתחום הטיפול בנכי צה"ל ומערכת הביטחון ("נפש אחת"), תוספת תקציבית למערכת הביטחון ופעולות אחרות ותיקון החלטות ממשלה

1.       לפעול ליישום תכנית לאומית שמטרתה להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל ומערכת הביטחון על בסיס עקרונות רפורמת "נפש אחת" שגיבש משרד הביטחון, כמפורט בהחלטה זו.

2.       להורות למנכ"ל משרד הביטחון לבצע פעולות לשם מתן מענה מיידי לצורכי הטיפול והשיקום של נכי צה"ל ומערכת הביטחון, בדגש על נפגעי פוסט טראומה (PTSD) ובני משפחותיהם, ובכלל זה תיקון תקנות הנכים (טיפול רפואי), תשי"ד-1954 בנושא תגמול טיפול רפואי חלקי לנכים שנקבע לגביהם כי איבדו באופן חלקי את כושר עבודתם עקב הנכות. תיקון זה ייעשה בהתייעצות עם שר האוצר וכהוראת שעה למשך שנה.

3.       להטיל על שר הביטחון לפרסם בתוך שלושה חודשים תזכירי חוק הנוגעים לסל הזכאויות הניתן לנכי צה"ל ומערכת הביטחון, ובכלל זה:

א.        עיגון בחקיקה של הזכאויות הניתנות כיום מכוח הוראות פנימיות של משרד הביטחון ושינויים נוספים נדרשים כפי שיגובשו על ידי משרד הביטחון.

ב.        קידום הוראת שעה לתקופה של שנה לעניין שינוי מבחני ההכנסה כתנאי לקבלת תגמול נצרך מכוח סעיף 7 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן – חוק הנכים) במקביל המשך קידום הצעת חוק ממשלתית ליישום המודל שהציעה הוועדה בראשות תא"ל (מיל') ראם עמינח, שעיקרו קביעת תגמול חדש (במקום תגמולי המחיה הקבועים הקיימים כיום בחוק הנכים) שיינתן לפי מידת הפגיעה בכושר העבודה עקב הנכות וללא תלות במבחני הכנסה או בשאלה האם הנכה עובד בפועל אם לאו.

ג.          הסדרת הזכאות לסיוע המשפטי באמצעות משרד המשפטים למבקשים שיבחרו בכך ומבלי שיידרשו לעמוד במבחני ההכנסה הקבועים בחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972; חקיקה זו תקודם בהסכמת שר המשפטים.

ד.        בחינת אופן מימונם של מתקנים שבהם מתקיימת פעילות ספורט וחברה ייעודיים עבור נכי צה"ל ובני משפחותיהם, לרבות באמצעות הסדרה בחקיקה.

4.       להטיל על שר הביטחון להביא לאישור הממשלה בתוך שלושה חודשים תוכנית אופרטיבית למימוש יתר רכיבי הרפורמה, תוך פירוט המשאבים הנדרשים למימושם. במסגרת זאת יבחן שר הביטחון את הסוגיות שיפורטו להלן ויגיש המלצות בעניינן:

א.        קידום רפורמה סדורה אשר תוביל לשיפור מיידי באיכות השירות המוענק לנכי צה"ל ומערכת הביטחון על ידי אגף שיקום נכים, הן בהיבט של תודעת השירות והן בהיבט של קיצור וייעול הליכים בירוקרטיים, בין היתר, באמצעות מעבר לשירות דיגיטאלי.

ב.        הקמת ועדה מקצועית שתמונה על ידי שר הביטחון לבחינת סל הזכאויות בתחום הרכב והניידות ובתחום הדיור בשים לב לשינויים ולתמורות בשנים האחרונות.

ג.          הכרה במחלות שונות שבהן לקו נפגעי פוסט טראומה בהתאם להמלצות פאנל מומחים בלתי תלוי שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין הפוסט טראומה לבין אותן מחלות.

ד.        "שער הכניסה" ותהליכי ההכרה בדגש על ייעול וקיצור הליכי הטיפול בבקשות להכרה של לוחמים ומי שנפצעו באירוע מבצעי או באימונים ללחימה, לרבות הסדרת ממשקי הפעולה מול צה"ל.

ה.        אופן פעולתן של הוועדות הרפואיות הפועלות מכוח חוק הנכים והדרכים לשיפור הליכי עבודתן וייעולן.

ו.          הקמת נציבות תלונות נכי צה"ל ומערכת הביטחון כגוף בלתי תלוי במשרד הביטחון שיבחן את תלונות הנכים.

ז.         הקמה של מועצה לאומית לפוסט טראומה שייעודה לערוך מחקרים בתחום ולקבוע את הקווים המנחים לטיפול בנפגעי פוסט טראומה בהתאם להתפתחויות המדעיות בתחום. נושא זה ייבחן בתיאום עם שר הבריאות.

ח.        הקמה של יחידת מחקר באגף שיקום נכים לרבות פירוט סמכויותיה ותפקידיה בדומה לאגף המחקר הפועל במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

5.       להטיל על מנכ"ל משרד הביטחון, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה לבצע עבודת מטה לשם הגדרת תוספת תקנים הנדרשת למילוי משימותיהם של משרד הביטחון וצה"ל בתחום שיקומם של נכי צה"ל ומערכת הביטחון לטובת שיפור משמעותי של השירות הניתן לנכים, במתכונת יחס בין עובד לבין ציבור מטופלים ופונים הדומה לזה הקיים במוסד לביטוח לאומי ובגופים מקבילים אחרים, וזאת בנוסף לתוספת התקנים כאמור בסעיף 11 שלהלן. המלצות עבודת המטה יובאו לאישור הממשלה בתוך שלושה חודשים.

6.       לרשום את הודעת שר הביטחון ושר האוצר כי בשנת התקציב 2021 יתווסף, באופן חד פעמי, סכום של 30 מיליון ש"ח לתקציב התמיכות של משרד הביטחון עבור מבחן התמיכה העוסק בשיקום נכי צה"ל. העברת הכספים תתבצע בכפוף לסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן – חוק יסודות התקציב) ובכלל זה יהיה כפוף למגבלות הקבועות על חלוקת כספי תמיכה בהתאם לנוהל התמיכות שקבע שר האוצר לפי סעיף 3א האמור.

7.       יישום הרפורמה בשנים העתידיות וכלל הצעדים  הנדרשים למימושה יובאו לאישור הממשלה יחד עם המשאבים התוספתיים הדרושים ליישומה.

8.       קידום הליכי החקיקה והצעדים ליישום הרפורמה כמפורט בהחלטה זו ייעשה בשקיפות ותוך שיתוף ארגון נכי צה"ל.

9.       להקצות סכום של 539.5 מיליוני ש"ח בשנת 2021 לצורך מימון פרויקטים ביטחוניים לשם יישום הסיכום בין ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר בדיון שהתקיים ביום 22 בפברואר 2021.

10.   להנחות את שר האוצר להפעיל את סמכותו בהתאם לסעיף 12ד ו-12ה לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולעדכן את עלות אספקת השירותים הרפואיים לנפגעי תאונות דרכים, ובהתאם לכך לעדכן את השיעור מדמי הביטוח שיעביר כל מבטח לקרן בעד כל הפוליסות שהוציא לפי פקודת הביטוח.

11.   בהתאם לסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, הפעולות המאזנות הבאות יממנו את החלטה זו, מתוכם 300 מיליון ש"ח יממנו את סעיפים 2 ו-6 להחלטה:

א.        לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה, משרד הביטחון יקצה מתקציב הפעילות שלו 50 מיליון ש"ח לשנה בשנים 2021 ואילך.

ב.        להטיל על ראש המטה לביטחון לאומי לפעול להבאת הצעת החלטה בעניין אבטחת תעופה לאישור הקבינט המדיני ביטחוני באופן שיביא להפחתת הוצאות הממשלה בכל הנוגע לאבטחת תעופה בהיקף של 40 מיליון ש"ח בשנת 2021 לצורך מימון סעיף 9 להחלטה ובהיקף של 70 מיליון ש"ח בשנים 2022 ואילך לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה.

ג.          לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה, להשלים את כלל הצעדים הנדרשים לצורך כניסתם לתוקף של הסכמים עם חברת "אל על" נתיבי אוויר לישראל בע"מ, חברת "סאן דור", חברת "ישראייר" תעופה ותיירות בע"מ וחברת "ארקיע", לרבות חתימה על הסכם עם חברת "ארקיע", בעניין רכישת כרטיסי טיסה לכוח אדם ומערך אבטחת התעופה באופן שיפחית את הוצאות הממשלה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנים 2022 ואילך.

ד.        לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה, לבצע צעדי התייעלות בסמכות משרד האוצר באופן שיפחית  את הוצאות הממשלה בשנת 2021 בהיקף של 30 מיליון ש"ח ובשנת 2022 בהיקף של 35 מיליון ש"ח.

ה.        בהתאם לסעיף 23(ב) לחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989, לאשר את התקציב השוטף של רשות העתיקות (להלן – הרשות) לשנת 2021 בסך של 289.9 מיליון ש"ח. בהתאם לסעיף 23 לחוק יסודות התקציב, להתיר לרשות לעשות שימוש בעודפים בסך 57.5 מיליון ש"ח לצורך מימון פעילותה השוטפת, כך שיופחת סכום של 57.5 מיליון ש"ח מהסכום שהוקצה לרשות בתכנית שהוגשה לוועדת הכספים לפי סעיף 3ב(ב1) לחוק יסוד: משק המדינה. בהתאם לכך, להעביר 29.5 מיליון ש"ח מתוך הסכום שהופחת כאמור למשרד הביטחון ולצורך מימון סעיף 9 להחלטה, ו-2.5 מיליון ש"ח למנהלת הגמלאות במשרד האוצר לכיסוי קצבאות גמלאי הרשות. הרשות תגיש בנפרד לאישור שר התרבות והספורט ולשר האוצר את תקציב הפיתוח לשנת 2021, ולאחר מכן הוא יובא לאישור הממשלה.

ו.          לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה בשנת 2021, ביצוע התאמות, לפי כל דין, בהוצאה הממשלתית בשנים 2021 ו-2022, בהיקף של 170 מיליון ש"ח, וזאת בשים לב להפחתות בהוצאה האמורות בסעיפים קטנים (ד) ו-(יד).

ז.         לצורך מימון סעיף 9 להחלטה ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 364 מיום 9 בספטמבר 2020, להטיל על מזכיר הממשלה לפנות ליושב ראש הכנסת על מנת להשלים את חקיקת הצעת החוק לתיקון פקודת המכרות, התשפ"א-2020 (להלן – תיקון החוק) שאושרה על ידי הממשלה בהחלטתה מס' 910(חק/200) מיום 18.3.2021. לאחר השלמת תיקון החוק באופן שיגדיל את הכנסות המדינה בסכום שלא יפחת מ-500 מיליון ש"ח:

1.       לתקן את החלטת הממשלה  מס' 709 מיום 4 בינואר 2021 (להלן – החלטה 709) כך שבמקום הפעולה המאזנת האמורה בסעיף ד' להחלטה 709, ייקבע כי תיקון החוק יהיה הפעולה המאזנת בגובה של 140 מיליון ש"ח. הסכומים שהופחתו במסגרת סעיף ד' להחלטה 709 יועברו למימון סעיף 9 להחלטה זו.

2.       לתקן את החלטת הממשלה  מס' 565 מיום 22 בנובמבר 2020 (להלן – החלטה 565) כך שבמקום הפעולה המאזנת האמורה בסעיף 1 להחלטה 565 לצורך מימון הפחתת הכנסות בשנת 2021, בגובה של 50 מיליון ש"ח, ייקבע כי תיקון החוק יהיה הפעולה המאזנת בגובה הסכום האמור. בהתאם לכך, סכום של 50 מיליון ש"ח מתוך הפעולה המאזנת האמורה בסעיף 1 להחלטה 565 יועבר למימון סעיף 9 להחלטה זו.

ח.        לצורך מימון סעיף 9 להחלטה, משרד הביטחון יקצה מתקציב הפעילות שלו 180 מיליון ש"ח בשנת 2021.

ט.        לצורך מימון סעיף 9 להחלטה, ובהתאם לסעיף 3ב(א)(2)(ג) לחוק יסוד: משק המדינה וסעיף 47ג(3) לחוק יסודות התקציב, לקבוע כי מסגרת ההתחייבויות למשרדי הממשלה במהלך שנת התקציב ההמשכי, כהגדרתה בסעיף 3ב(ד) לחוק היסוד, תפחת בשיעור נוסף של 0.83% כך שהיא לא תעלה על 76.7% מהסכום העודף הכולל שנותר בחוק התקציב השנתי הקודם. בהתאם לכך, סכום של 100 מיליון ש"ח יועבר למימון סעיף 9 להחלטה.

י.          לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה, להנחות את שר האוצר לבצע הפחתה בבסיס תקציבי משרדי הממשלה בשיעור של 0.08% בשנת הכספים 2022 ואילך כך שיופחתו מהתקציבים האמורים סך של 50 מיליון ש"ח באופן הבא:

1.       הפחתות התקציב מפורטות בנספח א' שלהלן. בהתאם לכך, יופחת גם בסיס ההרשאה להתחייב של משרדי הממשלה לכל הפחות בשיעור האמור, בהתאמה לשיעור ההפחתה הכולל האמור ברישה לסעיף קטן זה.

2.        ההפחתה האמורה ברישה לסעיף קטן זה תבוצע על אף האמור בהחלטות ממשלה קודמות, ותחול גם על תקציבים שהוקצו ליישום החלטות כאמור.

3.        ההפחתה האמורה תבוצע בשיעור זהה מכל אחת מהתקנות כך שסך ההפחתה תגיע לסכום הכולל של ההפחתה כפי שנקבעה ביחס לכל משרד כמפורט ברישה לסעיף קטן זה. על אף האמור, לא יבוצעו הפחתות בתקנות שעניינן ביצוע חקיקה שבה מוגדרים סכומי התקציב או שיעורי התקציב שיש להקצות לשם יישומה, בתקנות שנועדו למילוי מחויבות חוזית של הממשלה לביצוע הוצאה (לרבות הסכמי שכר והסכמים אחרים, ולמעט התחייבות להוציא הוצאה לפי תעריפים הקבועים בחוק) ובתקנות אשר ההפחתה מהן תוביל לחריגה תקציבית באותה תקנה.

4.        על אף האמור בפסקה (3) לעיל, רשאים משרד ממשלתי ואגף התקציבים במשרד האוצר להסכים ביניהם על שיעור הפחתה שונה לכל תקנה ותקנה אשר בתחום סמכותו של אותו משרד, ובלבד שהסך הכולל של סכום ההפחתה המשרדי לא ישתנה.

5.        להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי, מתוקף סמכותם לפי סעיף 24(א) לחוק יסודות התקציב, להפחית, החל משנת הכספים 2021, את בסיס התקציב המינהלי של המוסד לביטוח לאומי בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור  ברישה לסעיף קטן זה.

6.        להטיל על שר האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לפעול לצמצום הוצאות פעילותם בבסיס התקציב של שנת הכספים 2021, וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור ברישה לסעיף קטן זה, ולהפחית את תקציב הכנסת ותקציב משרד מבקר המדינה החל בשנת הכספים 2021 בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידיהם כאמור.

יא.     לצורך מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה, לבצע שינויים בסדרי העדיפויות בתקציב המדינה ולהפחית את בסיס תקציבי התפעול של משרדי הממשלה בשנת הכספים 2021 בשיעור של 3.45% כמפורט בנספח ב' שלהלן, כך שיופחת סך של 50 מיליון ש"ח מתקציבי התפעול האמורים.

1.       להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועל שר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי, מתוקף סמכותם לפי סעיף 24(א) בחוק יסודות התקציב, להפחית, בשנת 2021, בשיעור האמור מהתקציב המינהלי של המוסד לביטוח לאומי.

2.        להטיל על שר האוצר לפנות ליושב ראש הכנסת ולמבקר המדינה בבקשה לפעול לצמצום הוצאות פעילותם בתקציב התפעול של שנת הכספים 2021, וזאת בהתייחס לשיעור ההפחתה האמור בסעיף זה, ולהפחית את תקציב הכנסת ותקציב משרד מבקר המדינה בשנת הכספים 2021 בהתאם להחלטות שיתקבלו על ידיהם כאמור.

יב.      לבצע שינויים בסדר העדיפות הממשלתית ולהפחית את שיאי כוח האדם, חודשי העבודה הבלתי צמיתה ורכיבי השכר הנלווים להם ביחידות המטה של משרדי הממשלה ויחידות הסמך בשיעור אחיד של 0.22% בשנת 2021 ואילך, בהתאמות הנדרשות הנובעות מהמאפיינים השונים של היחידות הממשלתיות, והכול כמפורט בנספח ג' להחלטה זו, התקנים שיופחתו יועברו למשרד הביטחון. בנוסף, משרד הביטחון יקצה 10 תקנים נוספים מתוך מצבת התקנים הקיימת של המשרד לטובת יישום ההחלטה.

יג.       התקציב האמור בסעיף קטן (ח) יוקצה על ידי משרד הביטחון בהתאם לאישור הפעולות המאזנות לפי סעיפים קטנים (ב),(ה), (ז) ו-(ט) וביחס שווה להקצאתם.

יד.      ככל שהעדכון האמור בסעיף 10 לעיל יביא להפחתה בהוצאות הממשלה, סכום, בגובה ההפחתה האמורה, יועבר לטובת מימון סעיפים 2 ו-6 להחלטה זו.

12.   הקצאת הסכומים בהתאם להחלטה זו תיעשה בכפוף להשלמת הפעולות המאזנות האמורות, כולן או חלקן, בהתאם לצעדים שיאושרו.

13.   עד לאישורו בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2021, כל הקצאות התקציבים לפי החלטה זו כפופות להוראות סעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה ולהוראות סעיף 47ד לחוק יסודות התקציב.