רפורמה בשוק התשלומים

במטרה לקדם את התחרות בשוק התשלומים בישראל בפרט ואת התחרות במערכת הפיננסית בכלל –
1 .    להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שהתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנקבעו בתזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022, שפורסם להערות הציבור ביום 10 בינואר 2022, בתוספת ההוראות המפורטות להלן ולאחר הטמעת ההערות שהתקבלו, שעליה יחולו הוראות החלטת הממשלה שעניינה יישום החלטות והקמת ועדת שרים לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024 –
א.    לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום;
ב.    שר האוצר, בהתייעצות עם רשות התחרות, רשות ניירות ערך ונגיד בנק ישראל, יהיה רשאי להורות כי מי שערב תחילתו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 היה תאגיד עזר שעסק בסליקה של פעולת תשלום, יידרש לקבל רישיון חברת תשלומים, במקום רישיון לחברת תשלומים בעלת חשיבות יציבותית, אם שוכנע כי הדבר נדרש לצורך קידום התחרות במערכת הפיננסית ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה. 
ג.    מפעיל יישומון להעברת כספים בין יחידים באמצעות פרט מזהה (להלן – יישומון P2P) יחויב לאפשר ללקוחותיו שהם יחידים:
1)    לקבל כספים ממשלם שנתן הוראת תשלום עבורו באמצעות יישומון P2P אחר באמצעות פרט מזהה (להלן – חובת קבלה) באופן פשוט ונוח.
2)    להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של יישומון P2P אחר באמצעות פרט מזהה (להלן – חובת העברה) באופן פשוט ונוח.
3)    שר האוצר יהיה רשאי לקבוע את אופן יישום החובות על מפעילי יישומוני P2P האמורות לעיל אם ראה כי הדבר נדרש.
4)    חובת הקבלה או חובת ההעברה לא תחול על מפעילי יישומוני P2P בעלי היקף פעילות צר. 
5)    חובת קבלה וחובת העברה לעניין יישומוני P2P מיישומוני P2P יחולו תשעה חודשים לאחר יום פרסומו של חוק התקציב לשנים 2023 ו-2024.
6)    השר רשאי, בצו, לדחות את המועד האמור בסעיף ג(5), ובלבד שלא ידחה מועד כאמור  בלמעלה משישה חודשים בסך הכל.
2 .    להסמיך את משרד האוצר, בתיאום עם בנק ישראל, רשות התחרות, רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים, להוסיף עד למועד אישור טיוטת החוק בידי ועדת השרים לענייני חקיקה את האמור בסעיף 1(ג) כולו או חלקו גם לעניין מנהלי חשבון תשלום כולם או חלקם, ואם הוחלט להוסיף – את המועד שבו הוא יחול.
3 .    לרשום את כוונתו של שר האוצר לבחון שימוש בסמכותו לפי סעיף 1(ב) להחלטה זו בתוך שנתיים מיום קבלת החלטה זו.
4 .    לתקן את סעיף 7ד(ב) בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – חוק הבנקאות (שירות ללקוח)), כך שתאגיד בנקאי יידרש לאפשר לגוף שמתפעל את הנפקת כרטיס החיוב שלו, במסגרת הסכם ההנפקה שבין התאגיד הבנקאי ללקוח, לקבל את הסכמת הלקוח לכך שהגוף המתפעל יוכל לעשות שימוש במידע של הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה ולכך שתאגיד בנקאי גם לא ימנע, במעשה או במחדל, מהגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע שהגיע לידי הגוף אגב ביצוע הנפקה או תפעול הנפקה לצורך מתן שירותים ללקוח בהתאם לתחומי הפעילות שלגביהם הגוף המתפעל מפוקח. ללקוח תינתן האפשרות לבחור האם להסכים להתיר לגוף המתפעל להשתמש במידע.
5 .    לתקן את החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, כך שתבוטל ההוראה המחייבת בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב לצמצם את מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי שהנפיק ללקוחותיו החל משנת 2025.
6 .    לתקן את סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), כך שתאגיד בנקאי המסרב לתת שירות מהשירותים המנויים בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) לגופים בעלי רישיונות בתחום הפיננסי או שלא נתן שירות זה לאחר שלושה חודשים מיום הפנייה של גוף בעל רישיון בתחום הפיננסי (להלן – עיכוב תהליך למתן שירותים), יגיש למפקח על הבנקים דיווח על החלטתו לסירוב כאמור או על עיכוב תהליך למתן שירותים, לפי העניין, וינמק זאת בכתב.
7 .    להטיל על משרד האוצר, בשיתוף רשות התחרות, משרד המשפטים ובנק ישראל, בתוך 100 יום מיום קבלת החלטה זו, להגיש לשר האוצר מסמך המלצות בעניין הסרת חסמים לפתיחת חשבונות בנק ומתן שירותים בנקאיים לגופים העוסקים בתחום הפיננסי או מחקר ופיתוח בתחום הפיננסי, בדגש על חברות טכנולוגיה העוסקות בתחום הפיננסי.
8 .    לעניין החלטה זו –
"בנק בעל היקף פעילות רחב" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"גוף מתפעל" – כהגדרתו בסעיף 7ד בחוק הבנקאות (שירות ללקוח);
"הנפקה"; "תאגיד בנקאי" ו-"תפעול הנפקה" – כהגדרתו בחוק הבנקאות (שירות ללקוח);
"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981;
"פרט מזהה" – מספר טלפון או כתובת דואר אלקטרוני המשמש את מפעיל היישומון לזהות את המוטב או פרט אחר שיקבע השר;
"שירותי תשלום" ו"מנהל חשבון תשלום" – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019.