קליטת עובדי התאגידים תוך חיזוק ושיפור הניהול במערך האשפוז הלאומי והגברת המשילות במרכזים הרפואיים הממשלתיים

על מנת לחזק את מערך בתי החולים הציבוריים בישראל (להלן –מערך בתי החולים); לשפר ולקדם את האסדרה על מערך בתי החולים, לרבות בהיבטים הפיננסיים והתפעוליים, תוך אבחנה בין תחום הרגולציה על בתי החולים הממשלתיים לבין בתי החולים הציבוריים שבבעלות תאגיד אחר; למצות את היתרונות הגלומים ביצירת מנגנונים מרכזיים לשם ייעול עבודת מערך בתי החולים הציבורים, ומערך בתי החולים הממשלתיים; וכן להביא להתייעלות בהוצאות שונות במערכת; מוצע לפעול כדלקמן:

1 . בהמשך לסעיף 8(ג) להחלטת ממשלה מספר 337 מיום 5 באוגוסט 2015 שעיקרה הקמת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים (להלן -החטיבה) במשרד הבריאות ולפעול למיסוד פעילותה וסמכויותיה של החטיבה. החטיבה תפתח ותיישם מודל של תמריצים אפקטיביים מתאימים ביחס לבתי החולים הממשלתיים ותאגידי הבריאות שלידם, או בעלי תפקיד בהם, במטרה להבטיח עמידת המרכזים הרפואיים הממשלתיים או בעלי תפקיד בהם ביעדים שנקבעו, בהוראות ובהנחיות המחייבות; כך שיפותחו וייושמו כלים ניהוליים לשיפור איכות הטיפול הרפואי והשירות הניתן במרכזים הרפואיים הממשלתיים, לחיזוק משילות המערכת, ולחיזוק הבקרה על פעילותם של תאגידי הבריאות והממשקים בינם לבין בתי החולים, כדלקמן:

א. לשם עמידה ביעדים של המרכזים הרפואיים הממשלתיים, תפעל החטיבה באמצעות כלים ניהוליים, כמפורט להלן:

1) החטיבה תקבע יעדים מתחום איכות ובטיחות הטיפול, שירות וחווית המטופל, המשאב האנושי, יעדים פיננסיים וכלכליים, יעדים תפעוליים וניהוליים ויעדים נוספים.
2) עד ליום 1 במרץ 2017, תפתח ותיישם החטיבה מודל של תמריצים מתאימים כלפי כלל בתי החולים הממשלתיים ותאגידי הבריאות שלידם. כמו כן, יכלול המודל דרכים לתמרץ בעלי תפקידים המועסקים בהם, תוך עיגון משפטי מתאים, ככל הנדרש. מודל זה יכלול שימוש, בין היתר, במשאבים התוספתיים של המערכת, ובכלל זה תקציבי פיתוח, הצטיידות, מענקים, תמיכות ותקני כוח אדם המוקצים לבית החולים (להלן – משאבים תוספתיים).
3) ככלל, לקבוע כי חלוקת תקציבי הפיתוח וההצטיידות לבתי החולים הממשלתיים תהיה בסמכות ראש החטיבה, ובהתאם לקריטריונים מקצועיים שיקבעו על ידו ובהסכמת הגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר. כמו כן, לקבוע כי אופן הקצאת המשאבים התוספתיים, יהיה בכפוף ובהתאם למידת עמידתם במסגרת התקציב שנקבעה עבורם כחלק מחוק התקציב השנתי בשנה הקודמת או במקרה שהם צפויים לחרוג מהמסגרת שנקבעה עבורם במהלך שנת התקציב הנוכחית לפי תחזית חטיבת בתי החולים הממשלתיים, למעט במקרים חריגים שייקבעו.

ב. העלאת תקורות שמעביר התאגיד לבית החולים, בהתאם למודל ושיעורים שתגבש החטיבה, ובחינת הצורך בעריכת שינויים בתקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד הבריאות), התשס"ב-2002 לשם כך.

ג. החטיבה תפנה לחשב הכללי על התאמות בנושא הרשאות לבעלי תפקידים בבתי חולים, לפי חוק נכסי מדינה, אם משיקולים רגולטוריים הנוגעים למעורבות החטיבה, בתחומי הרכש וההתקשרויות, ואם בהתחשב בתפקודו של כל בית חולים, לרבות עמידתו ביעדים התקציביים שנקבעו לו.

ד. במטרה לשפר את יכולות הניהול והפיקוח על בתי החולים ותאגידי הבריאות שלידם, לשפר את השימוש במערכות מידע לצרכי ניהול בתי החולים וכלל מערך בתי החולים הממשלתיים ולהגביר את השקיפות במערכות אלו, לרבות באמצעות קידום של יישום פיתוח והטמעה של מערכת BI , מערכת ERP  ומערכת ניהול התיק הקליני באופן אחיד בכלל בתי החולים הממשלתיים, לרבות הממשלתיים עירוניים ולרבות תאגידי הבריאות. עד להשלמת הטמעת מערכת ה-BI כאמור, לאפיין דוחות לשליפה אוטומטית של נתוני פעילות והכנסות ממערכות המידע השונות, שיועברו לחטיבה בתדירות ובמועדים שייקבעו על ידה.

ה. לקבוע כי עד ליום 1 במרץ 2017 תינתן לראש חטיבת בתי החולים במשרד הבריאות ולחשב הכללי או נציגו, הרשאת צפייה לכלל מערכות המידע הרלוונטיות הפועלות בבתי החולים הממשלתיים, לרבות הממשלתיים-עירוניים, ותאגידי הבריאות שלידם, ובכלל זה גם למערכות השכר, החיוב ("בילינג"), רכש והנהלת החשבונות. לעניין הרשאת צפייה לחטיבה בכל הנוגע למערכות שכר המציגות את שכר עובדי המדינה, לרבות עובדי רשויות מקומיות ולמעט עובדי תאגיד בריאות, יינתנו באופן שאינו מאפשר זיהוי פרטני של עובדי מדינה, בדומה להרשאות המנהלים במערכות השכר במרכב"ה במשרדי הממשלה.

ו. לקבוע כי:
1) ראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים יהיה אחראי, נוסף לאישור תכניות העבודה של בתי החולים הממשלתיים ובמסגרתו, גם לאישור תכניות העבודה של תאגידי הבריאות שלידם.
2) להורות לשר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ונציב שירות המדינה לתקן את תקנות יסודות התקציב כך שמינוי בעלי תפקידים בתאגידי הבריאות, הן בהנהלה והן בדירקטוריון, יחייבו אישור של ראש חטיבת המרכזים הרפואיים.
3) ראש החטיבה יכין תכנית לחיזוק הבקרה של החטיבה על השקעות בפיתוח תשתיות בתי החולים, כולל מבנים וציוד, ולרבות השקעות המתבצעות באמצעות תאגידי הבריאות שלידי בית החולים, חוגי הידידים וגופים קשורים נוספים. זאת, בכפוף לאמור בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
4) להורות לשר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ונציב שירות המדינה לתקן את תקנות יסודות התקציב כך שהסכם הפעילות בין בית החולים לתאגיד יכלול את כלל הפעילות הרפואית של תאגיד הבריאות, כולל הפעילות הרפואית המבוצעת מחוץ לשטח בית החולים. למען הסר ספק, כללי התקנות המחייבים העברת שיעור מהכנסתם של התאגידים לתקציב בתי החולים, יכללו גם  את הפעילות שמחוץ לשטח בית החולים. 

ז. כל האמור בסעיף זה, ייושם בכפוף לכל דין, ובפרט חוק התקציב.

2 . במטרה לחזק את הנהלות בתי החולים הממשלתיים ולהגביר את אחריותם של חברי ההנהלה, להטיל על ראש חטיבת בתי חולים, נציבות שירות המדינה, אגף השכר, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר, לבחון, בתוך 180 יום, את המבנים הקיימים של הנהלות בתי החולים ולהציע מבנה אחיד חדש, שיכלול הגדרת בעלי התפקידים שיעבדו בכפיפות למנהל בית החולים, מעמדם, תחומי אחריותם וסמכויותיהם, וכן את עצם העסקתם כעובדי בית החולים.

3 . להנחות את מנכ"ל משרד הבריאות להקים גוף בקרה ופיקוח מקצועי קבוע למערך הרכש המרכזי של ציוד רפואי ותרופות עבור מערכת הבריאות הממשלתית. מבלי לגרוע מסמכויות החשב הכללי, על-פי כל דין, לרבות הסמכויות שהוקנו מכוח חוק חובת המכרזים,      התשנ"ב-1992 (להלן – חוק חובת המכרזים) והתקנות שהותקנו מכוחו. גוף מבקר זה יפעל לניהול, ליווי ובקרה שוטפת על פעילותו של מערך הרכש ובכלל זה:
א. בחינת מידת יעילות ואיכות הרכש המבוצע במערך הרכש המרכזי ושביעות רצון הלקוחות הממשלתיים;
ב. בחינת מתודולוגיות להבטחת יעילות הרכש;
ג. בקרה אחר מערך הרכש המרכזי והניפוק בראיה כוללת של המרכזים הרפואיים הממשלתיים;
ד. בקרה שוטפת על יעילות התפעול של מערך הרכש המרכזי ופיקוח על השימוש והחלוקה בעודפים, ככל שיתקיימו;
ה. ניהול סיכונים בהיבט התרופות והציוד הרפואי עבור המערכת הממשלתית;
ו. התייחסות לרכש עבור גופים נוספים מחוץ למערכת הממשלתית.
גוף מבקר זה יהווה מוקד להעברת דיווחים ועדכונים שוטפים לכלל הגורמים הרלוונטיים במשרדי הבריאות והאוצר, המרכזים הרפואיים הממשלתיים וכן כמוקד לבירור תלונות לקוחות וטיפול בשאילתות ובקשות לקבלת נתונים. האמור בסעיף יהיה, מבלי לגרוע מסמכות החשב הכללי על-פי כל דין לקבלת נתונים מגוף הרכש, ככל שיידרש לכך על-ידי אגף החשב הכללי או מי מטעמו. הגוף יכלול נציג קבוע שימונה על ידי החשב הכללי.

4 . להנחות את ראש חטיבת המרכזים הרפואיים להקים צוות משותף עם בתי החולים הממשלתיים ועם הנציגים הרלוונטיים במשרד האוצר, לגיבוש תכנית לסטנדרטיזציה והחלת חובת רכש לציוד רפואי ותרופות על מערכת הבריאות הממשלתית. הצוות יגיש את מסקנותיו לראש החטיבה עד ליום 31.12.2017. זאת, מבלי לגרוע מסמכות החשב הכללי על פי כל דין, לרבות הסמכויות שהוקנו מכוח חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו מכוחו.

5 . לצורך יישום סעיף 7 למסמך ההסכמות מיום 20 ביולי 2015, שנחתם בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות לעניין אופני העסקה במגזר הציבורי (להלן – מסמך ההסכמות) שעיקרו קליטת עובדי הבוקר בתאגידי הבריאות (לרבות עובדי משמרות), אשר עוסקים בפעילות הכלולה בסל הבריאות, בבתי החולים הממשלתיים בהתאם לכללים החלים בשירות המדינה, לצורך מתן כלים ניהוליים לשיפור איכות וניהול המרכזים הרפואיים הממשלתיים:

א. להנחות את ראש החטיבה, נציב שירות המדינה, הממונה על השכר במשרד האוצר והממונה על התקציבים במשרד האוצר, להשלים בתוך 120 יום עבודת מטה שמטרתה לגבש המלצות שיועברו לשרי הבריאות והאוצר, בנוגע לכללים מותאמים לקליטתם והעסקתם של עובדי התאגיד הקיימים כעובדי מדינה בבתי החולים הממשלתיים, בהתחשב באופן הפעילות הייחודי של בתי החולים, בכפוף לכל דין ותוך התייחסות לכללי הנציבות לקליטת עובדים מתאגידי הבריאות. עבודת המטה תקבע את אופן היישום, תהליך הקליטה, מועדי הקליטה, וכן הגדרה של ההתאמות הנדרשות בקליטה ובהעסקה של עובדים במרכזים הרפואיים הממשלתיים, לרבות משך זמן מקסימלי להעסקה בתאגיד, תוך תעדוף לקליטה ראשונית של העובדים הסוציאליים, האחיות ועובדי הרנטגן, וזאת בכדי לאפשר את המשך פעילותו התקינה של המרכז הרפואי, באופן אשר יתייחס למאפיינים הייחודיים שלו בהשוואה לעבודה של גופים ממשלתיים אחרים. עבודת המטה האמורה תכלול גם בחינה של ביטול עיסוק התאגיד בשירותי רפואה ראשונית, רפואה שניונית, שרותי אשפוז ושירותים פרא-רפואיים אם בית החולים אינו עוסק בפעילות זו כחלק מפעילות הבוקר; 

ב. לצורך יישום מסמך ההסכמות, לקבוע כי לאחר השלמת עבודת המטה כאמור, ולא יאוחר מה-1 ביולי 2019 תסתיים קליטת כלל העובדים שהועסקו בתאגיד עד ליום 20 ביולי 2015, ושעיסוקם היה ביצוע פעילות רפואית הכלולה בסל הבריאות במשמרת הבוקר, וכן לקבוע כי החל מחודש יולי 2019 לא תבוצע על ידי תאגידי הבריאות במשמרת הבוקר פעילות רפואית שכלולה בסל הבריאות.

ג. להנחות את שר האוצר להקצות למשרד הבריאות את התקנים הנדרשים לצורך יישום סעיפים א ו-ב לעיל.

6 . לצורך יישום ההסכם ולמניעת הישנות התופעה, להנחות את שר הבריאות, בהתייעצות עם שר האוצר ונציב שירות המדינה לתקן, תוך 90 ימים, את תקנות יסודות התקציב, כך שיכללו את העקרונות הבאים:

א. כל שינוי נדרש בתקנות שינבע מהמלצות עבודת המטה כאמור בסעיף 5, ככל שיאומצו על ידי שרי הבריאות והאוצר.
ב. לראש חטיבת בתי החולים הממשלתיים ולחשב הכללי או נציגו תינתן הרשאת צפייה בכלל מערכות המידע הפועלות בתאגיד הבריאות ובכלל זה גם למערכות השכר, החיוב ("בילינג"), רכש והנהלת חשבונות.
ג. במטרה למנוע תמריץ להסטת פעילות מבית החולים לתאגיד הבריאות, לרבות לעניין העסקת עובדים בתאגיד ולא בבית החולים, לקבוע את כללי ההתחשבנות בין בית החולים לתאגיד הבריאות, כך שההכנסה השולית שתיוחס למרכז הרפואי בגין פעילות, תקבע כך שלא יהיה הבדל בין ההכנסה השולית המתקבלת בפועל למרכז הרפואי לבין ההכנסה המתקבלת בתאגיד, כפי שייקבע בין המשרדים בתוך 60 יום.
ד. לסיים בתוך 60 יום, את עבודת המטה של משרדי הבריאות והאוצר לבחינת האפשרות שההתקשרות של קופת חולים עם מרכז רפואי תהיה דרך בית החולים, קרי לא תתאפשר רכישה של שירותים הכלולים בסל הבריאות, על ידי קופת חולים מתאגיד הבריאות, אלא מבית החולים בלבד.

7 . הסמכויות המוקנות בהחלטה זו לראש החטיבה מואצלות לה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות.

8 . רגולציה ופיקוח – מערך בתי החולים הציבוריים    
הממשלה רושמת את הודעת שר הבריאות כי הוא הקים בשנת 2016 את האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות במטרה להבטיח את האיתנות הפיננסית של בתי חולים בישראל על מנת שיוכלו לספק שירותי בריאות נאותים. האגף כאמור ירכז את הסמכויות והכלים הנדרשים לפיקוח ומעקב פיננסי כאמור אחר בתי החולים הציבוריים במדינת ישראל; במסגרת זו יבחן הצורך בביצוע תיקוני חקיקה.

להלן מטרותיה ותפקידיה של היחידה:
א. לבצע מעקב פיננסי רציף על בתי החולים בישראל, וכן פיקוח ובקרה בתחום ההתנהלות הכלכלית, התקציבית, והכספית. היחידה תגבש, מתודולוגיה סדורה ואחידה לצורך כך. זאת, בשים לב למאפיינים השונים של בתי החולים, ותוך יצירת אחידות רגולטורית ומניעת עלויות תפעול חדשות על בתי החולים.
ב. לקבל מידע באופן סדיר ושיטתי, לרבות מידע תפעולי ואדמיניסטרטיבי בממשקים מחשוביים קיימים מקופות החולים וספקי האשפוז הציבוריים, תוך שמירה על איזון בין אינטרס הציבור ביציבות בתי החולים לבין שמירה על גמישות ניהולית ויכולת תפעולית של בתי החולים.
ג. לרשום את הודעת היחידה על כוונתה להקים ולמסד מאגר נתונים דינמי המתעדכן באופן שוטף, על בסיס מידע תפעולי המתקבל מהמוסדות הרפואיים, אודות הרכיבים של הטיפולים השונים והשירותים השונים שהוענקו הן ברמת המקרה הבודד והן ברמת המחלקה, לצורך הליך תמחור מדויק, מבוסס מידע מרצפת הייצור.
ד. לסיים עבודת מטה משותפת בנוגע לבחינת אופן העברת דו"חות חשבונאיים ע"י בתי חולים ציבוריים למשרד הבריאות באופן שוטף. על הדו"חות החשבונאיים להתמקד בבית החולים, בשים לב למקרים בהם בית החולים הינו בבעלות של ישות חשבונאית אחרת.
ה. לבחון להגדיר כללי רישום ודיווח אחידים – על מנת להבטיח התנהלות כלכלית ראויה ולאפשר פיקוח סדיר על ההתנהלות הכלכלית של בתי החולים וכן קיום בקרה שנתית שוטפת של משרד הבריאות על התקציב והדו"חות הכספים של בתי החולים.
ו. לבחון ולפעול, לצורך הגברת השקיפות לציבור, פרסום לציבור, על ידי היחידה, של דו"חות כספיים במבנה השוואתי אחיד ביחס למגוון פרמטרים שיוגדרו. זאת בשים לב לצורך לשמור על המרקם המסחרי והניהולי של בתי החולים  ותוך מניעת עלויות תפעוליות חדשות.
ז. לבחון ולפעול לסיוע לשימוש מושכל במשאבים התקציביים של המערכת לצורך תמרוץ הבטחת היעילות והאיתנות הפיננסית של בתי החולים.
ח. יישום הוראות סעיף זה יהיה מבלי לגרוע מסמכויות החשב הכללי במשרד האוצר על פי כל דין; סעיפים ה' ו-ד' יבוצעו בתיאום עם החשבונאי הראשי של מדינת ישראל.

9 . להנחות את נציבות שירות המדינה לפעול ליישום כלל הרכיבים האמורים בהחלטה זו אשר נמצאים בתחום אחריותה.

10 . לעניין סעיפים 1(ד), 1(ה), 6(ב), 8(ג) ו-8(ב), יובהר כי אין בהוראות סעיפים אלו כדי לאפשר העברה או קבלה של מידע על פרטיו האישיים של חולה המאפשרים את זיהויו, לרבות מספרי תעודת זהות מוצפנים.
לעניין החלטה זו –
"בית חולים ציבורי כללי" –  כהגדרתו בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 לרבות בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים.
"מרכז רפואי"- בית החולים הממשלתי ביחד עם תאגיד הבריאות.
"סל הבריאות" – כלל הפעילות הקבועה בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ה–1995.
"שירותים רפואיים" – כלל השירותים המנויים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתית, התשנ"ה-1995.