מה הוחלט?
בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1074 מיום 31 בינואר 2016 (להלן – החלטה 1074) ומס' 202 מיום 1 באוגוסט 2021 ולצורך קידום מיזמי תשתית אשר יסייעו להאצת צמיחת המשק והגדלת הפריון:
מיזמי תשתית
רישום תשתיות ושיתוף תשתיות
1 . לקבוע בחוק את ההוראות הבאות ביחס למיזמי תשתית:
א. בתוך 60 ימים מסיום עבודות להקמה, להעתקה, לתחזוקה או לביטול תשתית על ידי גוף תשתית, יעביר גוף התשתית שהתשתית בבעלותו למרכז מיפוי ישראל מפת עדות המתארת באופן מפורט את מיקום התשתית בקרקע או בתת הקרקע בעקבות העבודות להקמה, פיתוח או ביטול התשתית כפי שבוצעו בפועל (להלן – מיפוי תשתית).
ב. בסיום העתקת תשתית במיזם תשתית ולתקופה של 14 ימים ממועד זה, תאפשר החברה המבצעת לגופי התשתית שהתשתיות שבבעלותם הועתקו, להשלים את מיפוי התשתית בבעלותם. לא השלים גוף תשתית את מיפוי התשתית ביחס לתשתית שבבעלותו בתקופה האמורה, תעביר לו החברה המבצעת את מיפוי התשתית שביצעה, וגוף התשתית יעביר את מיפוי התשתית בהתאם להוראות סעיף 1(א).
ג. חברה מבצעת בתחום התחבורה שהיא זרוע ביצוע של המדינה תעביר בתוך 60 ימים מסיום העבודות להקמת דרך, לרבות מסילת ברזל תת קרקעית (להלן – מנהרה תת קרקעית), למרכז למיפוי ישראל, מפת עדות המתארת באופן מפורט את מיקום המנהרה התת קרקעית.
ד. גוף תשתית או חברה מבצעת, המבצעים עבודה לבדיקה ולגילוי תשתיות (להלן – עבודת גישוש) או סקרי קרקע לצורך ביצוע עבודות מכל סוג באזור מסוים, יעבירו את כל ממצאי סקרי הקרקע הקיימים ברשותם, הניתוח לעבודת הגישוש ואת מיקומן המדויק של התשתיות שנמצאו על ידיהם באזור בהתאם למפרט המיפוי הלאומי, למאגר המנוהל על ידי המרכז למיפוי ישראל שהוקם בהתאם להחלטה 1074 (להלן – מאגר המיפוי) בתוך 14 ימים מיום סיום עבודת הגישוש. סקרי הקרקע יהיו כאמור בנוהל שיפורסם על ידי שר הבינוי והשיכון. יובהר כי לא יהיה בנוהל האמור כדי לגרוע מכל דין או הוראה שניתנו על ידי גוף ציבורי בהתאם לסמכותו על פי דין.
ה. בהמשך לסעיף קטן (ד), התבצעה עבודת גישוש על ידי חברה מבצעת או נמצאה במסגרת עבודת גישוש על ידי גוף תשתית, תשתית שאינה נמצאת בבעלותו, יעבירו החברה המבצעת או גוף התשתית, לפי העניין, את תוצאות הגישוש לגוף התשתית שבבעלותו התשתית שנמצאה. לא הגיש גוף התשתית ממצאי עבודות גישוש או מיפוי תשתית מתוקנים ביחס לתשתית שבבעלותו בתוך 30 ימים ממועד העברת ממצאי הניתוח לעבודת הגישוש שבוצעו על ידי גוף תשתית אחר או החברה המבצעת, יראה כאילו אישר את ממצאי עבודות הגישוש.
ו. גוף תשתית לא ידרוש ביצוע עבודת גישוש ביחס לתשתית שבבעלותו אם בחמש השנים הקודמות למועד הדרישה התקיים אחד מהמקרים הבאים: התשתית הוקמה לאחר תחילתו של חוק זה, התשתית הועתקה לאחר תחילתו של חוק זה או שבוצעו עבודות למיפוי התשתית לאחר תחילתו של חוק זה. האמור בסעיף זה לא יחול אם התקיימו נסיבות חריגות שעשויות לגרור, ברמת ודאות קרובה, לשינוי פיזי בתנאי הקרקע ובמיקום התשתית.
ז. גוף ציבורי יעביר למאגר המיפוי את כלל המידע הקיים ברשותו על אודות תוצאות ניתוח סוג הקרקע העולה מביצוע סקרי קרקע או מידע על אודות מיקום תשתית המגיע לידיו בתוך 30 ימים החל מכניסת החוק לתוקף, למעט ביחס למידע שהועבר בהתאם לסעיף קטן (א). יובהר כי אין בהעברת המידע בכדי לייחס לגוף הציבורי אחריות כלשהי בנוגע לתוכנו של המידע ובכלל זה לעניין מיקום התשתית ודיוק הנתונים. יובהר כי אין בסעיף זה כדי לחייב את העברתם של בדיקות קרקע שבוצעו לצורך איתורם של משאבי טבע.
ח. רשות העתיקות תעביר את ממצאי חיתוכי בדיקה וחפירות בדיקה בתוך 30 ימים מסיום הבדיקה.
ט. רשות העתיקות לא תדרוש ביצוע חיתוכי בדיקה וחפירות בדיקה כמשמעותם בחוק רשות העתיקות בריבוע בדיקה שבו בוצעו בדיקות אלו בעבר.
י. משרד הבריאות יעביר את כלל המידע בדבר אזור מגן למאגר המיפוי בתוך 30 ימים ממועד הגדרתו של האזור כאזור מגן.
יא. על אף האמור בסעיפים קטנים (ז), (ח) ו-(י), מידע הנמצא ברשותם של הגופים המפורטים בסעיפים הקטנים האמורים עובר לכניסת החוק לתוקף, יועבר למאגר המיפוי בתוך 90 ימים.
2 . בהמשך לאמור בסעיף קטן (ד), להטיל על שר הבינוי והשיכון לקבוע נוהל להעברת ממצאים בקשר עם סקרי קרקע למאגר המיפוי, לרבות פרטים שייכללו בסקר.
העתקת תשתיות במיזמי תשתית
3 . לקבוע בחוק את ההוראות הבאות ביחס למיזמי תשתית:
א. מצאה חברה מבצעת, בעת עבודות לביצוע תוכנית מאושרת לביצוע מיזם תשתית, תשתית שאינה תואמת את מיפוי תשתית שהועבר בהתאם להוראות סעיף 1(א) או את מיפוי תשתית שהעביר גוף התשתית לחברה המבצעת במסגרת הליך תיאום התשתיות לקראת ביצועו של מיזם התשתית, שהופק אחרי תחילתו של החוק ונמצא, לאחר שקילת החלופות האפשריות בכפוף לתוכנית המאושרת, כי יש צורך בהעתקת התשתית לצורך קידום מיזם התשתית, תודיע על כך לגוף התשתית (להלן – הודעה בדבר התשתית).
ב. גוף התשתית יאשר, בתוך 10 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית, כי בכוונתו להשלים את העתקת התשתית האמורה בתוך 40 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית או לחלופין, שהוא מאשר לחברה המבצעת לבצע בעצמה את העתקת התשתית, והכול בגבולות התוכנית המאושרת ובכפוף לכך שהעתקת התשתית מתאפשרת בהתאם להוראותיה של התוכנית המאושרת. גוף תשתית לא יתנה את אישורו לפי סעיף קטן זה בתנאי שאינו נוגע במישרין להעתקת התשתית, לנזקיו האפשריים של בעל התשתית ולהיבטים ההנדסיים והתפעוליים הכרוכים בכך.
ג. לא אישר גוף התשתית בתוך 10 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית, כי ישלים את העתקת התשתית בתוך 40 ימים כאמור, או כי החברה המבצעת תבצע בעצמה את העתקת התשתית, יראו את גוף התשתית כמי שהסכים לביצוע העתקת התשתית על ידי החברה המבצעת. בהמשך לאמור, לא החל גוף התשתית לבצע את העתקת התשתית בתוך 40 ימים בהתאם להודעתו, יראו בכך את גוף התשתית כמי שהסכים לביצוע העתקת התשתית על ידי החברה המבצעת.
ד. החברה המבצעת תגיש את המסמכים המפרטים את המתווה המוצע על ידיה לביצוע העתקת התשתית האמורה לגוף התשתית להתייחסותו טרם ביצוע ההעתקה על ידיה. לא התייחס גוף התשתית לתכנון המוצע בתוך 7 ימים, יראו בכך כמי שאישר את מתווה הביצוע שהוצע על ידי החברה המבצעת.
ה. במקרה שבו עבודות העתקת התשתית תבוצע על ידי החברה המבצעת בהתאם להוראות סעיף זה והתשתית היא תשתית אשר נדרש לנתקה מהחיבור לרשת של אותה תשתית ולחברה חזרה לרשת לאחר מכן, וגוף התשתית הוא הגורם המוסמך הבלעדי על פי דין לביצוע ניתוק וחיבור כאמור, ינתק גוף התשתית את התשתית האמורה בתוך 4 ימים ממועד בקשת החברה בכתב. בהמשך לאמור, גוף התשתית יחבר את התשתית לרשת התשתית מוקדם ככל הניתן לאחר השלמת העתקתה על ידי החברה המבצעת.
ו. ראה גוף תשתית כי לא ניתן, בשל מורכבות הנדסית חריגה בהעתקת התשתית, להשלים את ההעתקה בתוך 10 ימים, יודיע על כך לחברה המבצעת בתוך 7 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית ויפרט את הטעמים לכך, לרבות צירופה של חוות דעת הנדסית המפרטת את המורכבות ההנדסית החריגה בהעתקת התשתית. גוף התשתית יודיע לחברה המבצעת, בתוך 21 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית ובהסכמת המנהל הכללי של המשרד האחראי על מיזם התשתית, על המועד להשלמת עבודות העתקת התשתית ויתחייב להשלמת העבודות האמורות במועד הנקוב. לא ענה המנהל הכללי של המשרד האחראי על מיזם התשתית בתוך 21 ימים, ייקבע המועד להשלמת עבודות העתקת התשתית בהסכמת המנהל הכללי של המשרד הממונה על גוף התשתית.
ז. על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נדרשה העתקת התשתית אל מחוץ לגבולות התוכנית המאושרת, יודיע על כך גוף התשתית לחברה המבצעת בתוך 10 ימים ממועד ההודעה בדבר התשתית בצירוף נימוקים מפורטים לכך. גוף התשתית יציע, בתוך 7 ימים ממועד הודעתו כאמור, הסדר זמני להעתקת התשתית בתוך גבול התוכנית המאושרת ובכפוף לכך שהעתקת התשתית מתאפשרת בהתאם להוראותיה של התוכנית המאושרת (להלן – העתקה זמנית), ויודיע במהלך התקופה האמורה האם בכוונתו לבצע את ההעתקה הזמנית בעצמו או שהוא מאשר לחברה המבצעת לבצעה עבורו. ככל שהודיע גוף התשתית על כך שההעתקה הזמנית תיעשה על ידו, ישלים את ההעתקה הזמנית בתוך 28 ימים ממועד הודעתו כאמור.
ח. במקביל לאמור בסעיף קטן (ז) יפעל גוף התשתית לקבלת כל האישורים הנדרשים, בהקדם האפשרי, לצורך העתקת התשתית אל מחוץ לגבולות התוכנית המאושרת, ויבצע את העתקת התשתית בהקדם האפשרי ממועד קבלתם של האישורים הנדרשים.
ט. עלויות העתקת התשתית במסגרת מיזם תשתית יחולו על החברה המבצעת – אלא אם הסכימו הצדדים אחרת.
י. פנתה חברה מבצעת לגוף תשתית לטובת העתקת תשתיות וגוף התשתית היה מעוניין בשינוי, שיפור או הגדלה של התשתית הקיימת (להלן – שדרוג תשתית), תאפשר החברה המבצעת את שדרוג התשתית, למעט אם יהיה בכך כדי לגרום לעיכוב משמעותי למיזם התשתית. לא הסכימו הצדדים בשאלה אם שדרוג התשתית צפוי לגרום לעיכוב משמעותי כאמור, יהיו רשאים לפנות לוועדה לתיאום תשתיות ולהסכים לפעול על פי הכרעתה בעניין זה. גוף התשתית יישא בעלויות שדרוג התשתית.
יא. יובהר כי אין באמור בהוראות הסעיף זה כדי לייתר קבלת רישיון או היתר או פטור מהיתר הנדרשים על פי חוק.
קביעת מחירון מוצע בקשר עם עבודות תשתית
4 . להטיל על שר האוצר לקבוע מחירון מוצע בעניינים הבאים:
א. גובה פיצוי בשל עיכובים ונזקים שנגרמו לחברה מבצעת בקשר עם תשתית שלא הועבר לגביה מידע כאמור בסעיף 1.
ב. גובה פיצויים שתשתלם חברה מבצעת בקשר לנזקים שגרמה לתשתית שבבעלות גוף תשתית. גובה הפיצויים כאמור ייקבע בהתייעצות עם השרים הממונים על אסדרת תחום עיסוקם של גופי התשתית.
5 . בהמשך לאמור, חברות מבצעות וגופי תשתית יהיו רשאים להיעזר במחירון האמור לשם הגעה להסכמות בדבר נזקים שנגרמו להם במסגרת עבודות תשתית או עבודות בקשר למיזם תשתית.
ייעול הפנייה לגורמים מוסמכים ואיסור התניות
6 . לקבוע בחוק כי:
א. גורם מוסמך יפרסם בתוך 120 ימים מיום תחילתו של החוק –
1) נוהל פנייה מסודר לאותו גורם שבו יפרט את כל פרטי המידע, המסמכים והאישורים הנדרשים לצורך הגשת בקשה לקבלת מידע או לקבלת אישור שאותו מוסמך הגורם לתת לצורך פעולה ביחס לתשתית. נקבע אופן הפנייה ופרטי המידע כאמור בדין ספציפי המסדיר את פעילות אותו גורם מוסמך, יחול אותו דין.
2) לוחות זמנים למתן מענה או אישור על ידי הגורם המוסמך לצורך פעולה ביחס לתשתית, למסירת הודעה לפונה כי החסיר פרטים נדרשים שפורטו בפרסום כאומר בפסקת משנה (1) וכן מנגנון להשגה או ערר שנקבעו בדין על החלטות הגורם המוסמך ומועדיהם. נקבעו מועדים למענה או לאישור על ידי אותו גורם מוסמך בדין ספציפי המסדיר את פעילות אותו גורם מוסמך, יחול אותו דין.
ב. לא קבע גורם מוסמך נוהל בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל עניין שלא נקבעו לגביו מועדים בדין כאמור, ישיב הגורם המוסמך לפנייתה של חברה מבצעת בתוך 30 ימים ממועד פנייתה, למעט אם הפנייה הייתה לאישור עבודה הנדרשת לצורך ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע, שאז על הגורם המוסמך ליתן את האישור או להתייחס לפנייה באופן מנומק בתוך 14 יום מיום פניית החברה;
7 . לקבוע בחוק כי, גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור, הסכמה, או ביצוע פעולה על ידי הגורם המוסמך (להלן – השירות) בכל תנאי שאינו נוגע באופן ישיר לאישור המבוקש על ידי החברה המבצעת או השירות הנדרש על ידיה וזאת למעט בנסיבות שבהן מתקיים חשש ממשי לפגיעה בפעילות הגורם המוסמך, בסמכויותיו או בחובותיו כגורם מוסמך או כדי להכביד באופן ממשי על ניהול התשתית הרלוונטית בהתאם לסמכויותיו.
תשתיות תקשורת
8 . לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיף 25(א) לחוק התקשורת, במקרה שבו נדרשת הסרה או העברה של תשתית תקשורת בשל הקמת מיזם תשתית או שינויה, יחולו ההוראות הבאות:
א. חברה מבצעת תמסור לספק מורשה הודעה כאמור בסעיף 25(א) לחוק התקשורת בצירוף תוכנית מפורטת של העבודה. ההודעה תכלול, בין היתר, את המועד לתחילת ביצוע עבודות העתקתה והקמתה של התשתית הפסיבית (להלן – מועד התחילה) ואת משך הזמן לביצוע עבודות ההעתקה והקמתה של התשתית הפסיבית, לצורך הקמת מיזם תשתית או שינויו (להלן- הודעת ההקמה), בהתאם למיקום העתקת התשתיות שנקבע במסגרת הליך קבלת ההיתר או ההרשאה ממוסד הרישוי. לא תאם מיקום התשתית בהודעת ההקמה את מיקום העתקת התשתיות שנקבע במסגרת הליך קבלת ההיתר או ההרשאה כאמור, יעדכן הספק המורשה את החברה המבצעת בתוך 4 ימים.
ב. ספק מורשה ישיב להודעת ההקמה בתוך 21 ימים בהודעה מפורטת לעניין ביצוע עבודות העתקה והקמה של התשתית הפסיבית על ידיו (להלן – עבודות העתקת התשתית הפסיבית), לרבות עלות, לוחות זמנים, ואבני דרך מפורטות (להלן – תשובת הספק המורשה).
ג. חברה מבצעת תמסור הודעה על עיכוב בביצוע תחילת העבודות לא יאוחר מ-21 ימים קודם למועד התחילה או למועד תחילה שנדחה בהודעה קודמת, הודעה כאמור בסעיף זה תכלול בין היתר מועד תחילה חדש.
ד. נדחה מועד התחילה בתקופה העולה על 12 חודשים, תמסור החברה המבצעת הודעת הקמה חדשה לפי סעיף קטן (א) (להלן – הודעת הקמה מעדכנת). ספק מורשה יהיה רשאי למסור הודעה חדשה כאמור בסעיף קטן (ב). לא מסר ספק מורשה הודעה כאמור, תיראה תשובת ספק מורשה המקורית שמסר כמחייבת.
ה. ניתנה הודעת הקמה וקיימת מניעה לבצע את העתקת התשתית הפסיבית למקום המוצע בהודעת ההקמה במסגרת מסגרת הזמנים שפורטה בה, ימסור על כך הספק המורשה הודעה בכתב ויפרט בה באופן מפורט את הטעמים למניעה בתוך 7 ימים ממועד הודעת ההקמה. בהמשך לאמור, ישיב הספק המורשה לחברה המבצעת, בתוך 45 ימים ממועד הודעת ההקמה, תשובה מפורטת בהתאם לסעיפים קטנים (ב) ו-(ו) וכן יפרט בתשובתו בנוגע למסגרת לוחות הזמנים לביצוע אשר תהה סמוך ככל הניתן למועדים הנקובים בהועדת ההקמה, לאבני הדרך לסיום העבודה ולמקום המתאים להעתקת התשתית הפאסיבית.
ו. תשובת הספק המורשה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) תכלול רשימה מפורטת של הרכיבים והפעולות הדרושים לביצוע העבודה ומחירם. הספק המורשה רשאי להוסיף בתשובתו בקשה לתוספת ושדרוג התשתית הקיימת אשר תיעשה באחריותו ועל חשבונו, כל עוד אינה פוגעת או מאריכה באופן משמעותי את לוחות הזמנים לביצוע. לא הסכימו הצדדים בדבר העובדה האם מדובר בעיכוב משמעותי, יהיו רשאים לפנות לוועדה לתיאום תשתיות.
ז. הספק המורשה יבצע את עבודות העתקת התשתית הפסיבית בהתאם למפורט בתשובת בעל הרישיון וכן בהתאם להודעות שמסר בהתאם לסעיף קטן (ה).
ח. על אף האמור בסעיף קטן (ז), החברה המבצעת תהיה רשאית לבצע בעצמה את עבודות ההעתקה או ההקמה של התשתית הפסיבית באמצעות קבלן המוסמך מטעמה לביצוע העבודה בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
1) הספק המורשה לא השיב להודעת ההקמה בתוך 21 יום או 45 יום מקבלתה, לפי העניין, כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה).
2) המועד לביצוע עבודות העתקת התשתית הפסיבית חורג ממסגרת הזמנים לביצוע כפי שנקבע בהודעת ההקמה.
3) הספק המורשה לא החל בביצוע עבודות העתקת התשתית במועד האמור או לא פעל בהתאם לאבני הדרך שפורטו בהודעתו ובלבד שהחברה המבצעת אפשרה את העתקת התשתית בהתאם לתשובת הספק המורשה והודעת ההקמה.
4) ניתנה הסכמת הספק המורשה לביצוע עבודות העתקה או הקמת התשתית הפאסיבית על ידי החברה המבצעת או מי מטעמה.
ט. התקיים אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ח), תבצע החברה המבצעת את עבודות הקמה או העתקת התשתית הפאסיבית בכפוף לכל אלה:
1) העבודות יבוצעו על ידי קבלן מוסמך לביצוע העבודה.
2) לעניין סעיף זה –
"קבלן מוסמך" – קבלן הרשום בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות בענף הנחת קווי תקשורת ובענף עבודות עפר וחציבה בסיווגים 200 ו- 240 או קבלן שהוסכם בין המודיע לבין בעל הרישיון.
בעל ניסיון מינימלי של 5 שנים בביצוע עבודות הקמת תשתיות תקשורת (באמצעות צוותים עצמאיים ולא קבלני משנה) באזורים אורבניים או חוץ עירוני פתוח עבור ספקי מורשה; צוות הקבלן כולל מהנדס חשמל.
י. ספק מורשה יהיה רשאי להציב מפקח מטעמו באתר ביצוע העבודות תוך חיוב החברה המבצעת בתשלום שכרו של המפקח על פי תעריף החשב הכללי במשרד האוצר ולפי שעות הפיקוח בפועל עם סיום ביצוע העבודות.
יא. בסיום ביצוע עבודות העתקת התשתית הפסיבית על ידי החברה המבצעת בהתאם לאמור בסעיף זה, תמסור החברה המבצעת הודעת סיום בכתב לספק המורשה, והספק המורשה יתחיל בביצוע הסרה וחיבור של מתקן הבזק בתוך 14 ימים, החל מיום מתן הודעת הסיום כאמור.
יב. שר התקשורת רשאי, תוך קיום היוועצות עם שר האוצר, לקבוע הוראות לעניין אופן תכנון וביצוע עבודות ההעתקה וההקמה של התשתית.
יג. שר התקשורת בהסכמת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה והתשתיות יקבעו את קובץ המחירים אשר יהווה בסיס לקביעת עלויות ביצוע עבודות בתחום התשתיות והבנייה בצו.
פיתוח עסקי בגופי תשתית
9 . לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, ככל שנדרש אישור מאת רשות מקרקעי ישראל לבקשה לקבלת היתר בנייה או כל אישור אחר מאת רשות מקרקעי ישראל לשם הקמת תשתית לרבות פעילות מסחרית נלווית לתשתית על ידי הממשלה, חברה ממשלתית או מי מטעמן, תאשר רשות מקרקעי ישראל את הבקשה בתוך 45 ימים מהמועד שבו הוגש לאישור; חלפו 45 ימים ולא התקבל אישור רשות מקרקעי ישראל, יראו את הבקשה כמאושרת; ניתן אישור מאת רשות מקרקעי ישראל בתנאים, לא יהיה בתנאים אלו כדי לעכב או לפגום במתן ההיתר ומילואם ייעשה לאחר מתן ההיתר.
10 . לשם ייעול השימוש במקרקעין המשמשים לתשתית, להנחות את יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל להביא לדיון לפני המועצה, בתוך 45 ימים ממועד קבלת החלטה זו, הצעת החלטה בהתאם לעקרונות הבאים:
א. בכל מקום שבו קיים פטור מהיתר או הרשאה לשם הקמת תשתית בהתאם לסעיפים 261(ד) ו-261(ה) לחוק התכנון והבנייה יינתן גם פטור מעסקה כמשמעותו בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל. פטור כאמור יינתן רק במקום שבו מבקש הפטור הוא בעל הזכויות בקרקע או מי מטעמו.
ב. לאפשר לכל חברה מבצעת כהגדרתה בחוק לבצע פעילות מסחרית נלווית במקרקעי ישראל המוקצים להן.
ג. התשלום בעד הפעילות המסחרית הנלווית, ככל שמדובר בחברה מבצעת או מי מטעמה, יהיה בהתאם למחירון אחיד שייקבע על ידי הנהלת רשות מקרקעי ישראל בתיאום עם השמאי הממשלתי הראשי ובהסכמת אגף תקציבים במשרד האוצר, בהתאם לאזור שבו נערכת הפעילות המסחרית הנלווית ולסוג הפעילות המסחרית הנלווית.
ד. לא נקבע מחירון כאמור בתוך 90 ימים מאישור החלטה זו, תעביר החברה המבצעת תשלום ראשוני בהתאם למחירון שייקבע על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר יחד עם השמאי הממשלתי הראשי, שיהיה בתוקף עד שייקבע המחירון כאמור בסעיף קטן 10(ג) להחלטה זו. יובהר, לאחר קביעת מחירון כאמור בסעיף 10(ג), תשלים החברה המבצעת את התשלום לפי המחירון ככל שנדרש.
ה. על אף האמור בסעיף 10(ג), תשלום בגין פעילות מסחרית יוטל רק במקרים שבהם שטח הפעילות המסחרית הנלווית עולה על 10% מהשטח המוקצה לחברה המבצעת לטובת התשתית או על 700 מטר.
ו. על אף האמור בסעיף 10(ג), לעניין הקמת מתקני ייצור אנרגיה ואגירה כפעילות נלווית על ידי חברה מבצעת שלא לצריכה עצמית, ישולם מחיר אחיד לקרקע אשר יהיה בהתאם למחיר האחיד הקבוע בהתאם להוראות סעיף 7.3 לקובץ החלטות מועצת רשות מקרקעי ישראל (להלן – קובץ ההחלטות) ולהחלטות ההנהלה בעניין.
11 . להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל לקבוע בהחלטת הנהלה, בהתאם לאמור בסעיף 7.5 לקובץ ההחלטות, כי כל חברות התשתית רשאיות להקים מתקני ייצור אנרגיה ואגירה כפעילות משנית הנלווית לפעילות שלשמה הוקצה להם שטח, וכי התשלום בעבור כך יהיה בהתאם למחיר האחיד הקבוע בסעיף 7.5 בהתאם לתנאים הקבועים לשוק הפרטי; לעניין סעיפים 9 עד 11:
"תשתית" – פרויקט תשתית לאומית ולרבות פעילות מסחרית נלווית לתשתית;
"פעילות מסחרית נלווית" – שימוש סחיר בהיקף שלא יעלה על 20% מהשטח המבונה המוקצה לתשתית, בהתאם לזכויות הבנייה הקבועות בתוכנית.
מיזמי תשתית חיוניים
קביעת מיזמי תשתית חיוניים
12 . לקבוע בחוק:
א. את התנאים, המפורטים בנספח שלהלן לקביעת מיזם תשתית כמיזם תשתית חיוני.
ב. רשימת המיזמים המוגדרים כמיזמי תשתית חיוניים כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
ג. כי על אף האמור בכל דין, בעת שגורם מוסמך מפעיל סמכותו על פי דין, ייתן עדיפות בעת מתן מענה לפנייה, בקשה לאישור או ביצוע פעולה לבקשת חברה מבצעת ביחס למיזם תשתית חיוני, ובלבד שמיזמי תשתית חיוניים מועדפים יתועדפו על פני יתר מיזמי התשתית החיוניים.
ד. כי כל תיאום תשתית בין חברה מבצעת לבין גוף תשתית אחר ביחס למיזם תשתית חיוני ייעשה באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות או מערכת אחרת אשר תחליף אותה בתנאים שייקבעו בחוק.
ה. בהמשך לאמור בסעיף 6 לעיל, לקבוע לעניין ייעול הפניות לגורמים מוסמכים ביחס למיזם תשתית חיוני את ההוראות הבאות:
1) גורם מוסמך יקבע ויפרסם, ביחס לסוגי אישורים שבכוחו לתת לפי כל דין, את האישורים שיראו אותם כאילו אושרו בידי הגורם המוסמך בתנאים שפירטה החברה המבצעת בפנייתה, אם הגורם המוסמך לא אישר או דחה בקשה שהתקבלה אצלו במסגרות הזמנים כאמור בסעיף 6 (להלן – אישור בשתיקה).
2) לא יקבע גורם מוסמך אישור כאישור שבשתיקה אם יש בו כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו או בריאותו.
3) גורם מוסמך יעביר לשר האוצר, בתוך 180 ימים ממועד תחילתו של החוק, דו"ח מפורט ביחס לכלל סוגי האישורים שבכוחו לתת לפי כל דין ולא קבע כי יחול עליהם אישור שבשתיקה כאמור בפסקת משנה (1) וכן הסבר מדוע יש בהם כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו או בריאותו כאמור בפסקת משנה (2).
4) בהמשך לאמור, קבינט תשתיות חיוניות, לאחר שהתייעץ עם הגורם המוסמך, יהיה רשאי לקבוע סוגי אישורים שעליהם יחול אישור שבשתיקה וזאת אם התרשם כי אין בהם כדי לסכן את שלום הציבור, ביטחונו או בריאותו ולאחר ששקל את הסיכון הכרוך בקביעת האישור כאישור שעליו יחול אישור שבשתיקה ואת התועלת הצפויה לקידום מיזמי תשתית חיוניים מכך שיחול על האישור האמור אישור שבשתיקה. קבע קבינט תשתיות חיוניות כי יחול על אישור אישור שבשתיקה, יפרסם זאת הגורם המוסמך בהתאם פסקת משנה (1).
5) ביקשה החברה המבצעת אישור מסוגי האישורים שאותם מוסמך הגורם המוסמך לתת והוא ניתן לה על ידי גורם מוסמך כאישור שבשתיקה והתקיימו נסיבות שבהן ראה הגורם המוסמך כי יש בעובדה שניתן או שיינתן אישור שבשתיקה כדי להביא לסכנה ממשית ומידית לשלומו, לביטחונו או לבריאותו של אדם או ציבור, יהיה רשאי להודיע לחברה המבצעת בכתב, כי לעניין זה לא יחול מנגנון האישור שבשתיקה או כי אין לראות בשתיקתו כאישור. במתן ההודעה יפרט הגורם המוסמך את הנימוקים והסיבות לסכנה הממשית החלה במקרה זה, ויעביר את ההודעה גם לשר האוצר ולשר הממונה על הגורם המוסמך.
6) החברה המבצעת תצרף לפנייתה את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור או המענה כפי שפורטו בנוהל לפי סעיף 6, ובכלל זה תוכנית מוצעת לביצוע, לפי העניין.
7) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של גורם מוסמך ליתן כל הנחיה או הוראה בהתאם לסמכותו הנדרשת לשם מניעת סכנה ממשית לשלומו לבריאותו או לבטיחותו של אדם.
אישור הסדרי תנועה
13 . לקבוע בחוק כי על אף האמור בסעיפים 6 ו-12 להחלטה זו, הייתה הפנייה פניית רשות תמרור מקומית להיוועצות עם קצין משטרה כאמור בתקנה 18 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בקשר עם מיזם תשתית חיוני ולא העביר קצין המשטרה את עמדתו לעניין ההיוועצות עם רשות התמרור בתוך 30 ימים, יראו את קצין המשטרה כמאשר את ההסדרים אשר פירטה רשות התמרור המקומית בפנייתה. הקצין המוסמך יהיה רשאי להאריך את מניין הימים בתקופה נוספת ועד 30 ימים בהתאם להודעתו.
היערכות המשטרה להקמת מיזמי תשתית חיוניים
14 . לרשום את הודעת משטרת ישראל כי לאור חשיבותם הלאומית של מיזמי התשתית החיוניים, היא תפעל בהתאם לסמכותה לצורך קידום הקמתם של מיזמי תשתית חיוניים בהתאם ללוח הזמנים הקבועים להם, בין היתר, באמצעות שמירה על הסדר הציבורי ומניעת פגיעה ברכוש ובנפש במסגרת עבודות להקמת מיזם כאמור, מתן מענה לפניות חברות מבצעות, מתן ליווי משטרתי במקרים נדרשים בקשר עם הקמת מיזם תשתית חיונית, והכול בכפוף לכל דין וזאת במסגרת התקציב שהוקצה לה בהתאם להצעת חוק התקציב לשנים 2023–2024.
מסירת שטח לרשות מקומית
15 . לקבוע בחוק כי רשות מקומית שבאזור שיפוטה הוקם או פותח מיזם תשתית חיוני, אחד או יותר, על ידי חברה מבצעת, והשטח שבו הוקם או פותח המיזם כאמור, הוא שטח שבבעלות העירייה ושהועבר או הופקע מחזקת העירייה לחזקתה של החברה המבצעת לצורך הקמת מיזם התשתית החיוני, לא תהיה רשאית לסרב או להתנות בתנאים את השבתו של שטח שבו נמצא מיזם תשתית חיוני לחזקתה, בהתקיים כל אלה:
א. חברה מבצעת תודיע לרשות המקומית על המועד לסיום העבודות על מיזם תשתית חיוני לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום ביצוען בפועל.
ב. הרשות המקומית תודיע לחברה המבצעת על ליקויים שהתגלו, ככל שהתגלו, בעבודות שביצעה בתוך 30 ימים ממועד הודעת החברה המבצעת כאמור בסעיף קטן (א).
ג. לא הודיעה הרשות המקומית על ליקויים כלשהם, תקבל לחזקתה את השטח הרלוונטי בתום 60 הימים ממועד ההודעה כאמור בסעיף קטן (א).
ד. הודיעה הרשות המקומית על ליקויים במועד הקבוע בסעיף קטן (ב), יועבר השטח הרלוונטי לחזקת הרשות המקומית וזאת בתוך 7 ימים מתום תיקון הליקויים על ידי החברה המבצעת ובלבד שחלפו 60 ימים ממועד מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן (א).
ה. התגלעו מחלוקות לגבי ליקויים או תיקונם כאמור בסעיף זה, יועבר השטח לרשות המקומית כאמור בסעיף זה. החברה המבצעת והרשות המקומית יהיו רשאיות ליישב את המחלוקות ביניהן לפני הממונה על המחוז הרלוונטי במשרד הפנים. קבע הממונה על המחוז, לאחר ששמע את המשרד האחראי על מיזם התשתית החיונית, כי מדובר בליקוי שלא תוקן, יועבר השטח לחזקת החברה המבצעת וזאת עד לתיקון הליקויים בהתאם להודעת הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (ב).
עובדים זרים
לאור החשיבות הרבה לקידום של מיזמי תשתית חיוניים כהגדרתם בהחלטה זו –
16 . לקבוע מכסה חדשה של עד 1,500 עובדים זרים לענף מיזמי תשתית חיוניים.
17 . לקבוע כי מנהל רשות האוכלוסין וההגירה יהיה רשאי, מתוקף סמכותו כממונה לפי חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – חוק עובדים זרים), להתיר העסקת עובדים זרים על ידי חברה שיש למשרד ממשלתי התקשרות עימה לבניית מיזם תשתית חיוני (להלן – החברה) בכפוף לעמידה בתנאים אלה:
א. המשרד הממשלתי הרלוונטי אישר בכתב לממונה כי מדובר בפרויקט שהוא מיזם תשתית חיוני כמשמעותו בחוק תשתיות לאומיות.
ב. העובד הזר אינו מועסק במתן שירותים לרווחת יתר עובדי המיזם או בשירותי מעטפת כמו הסעדה או ניקיון.
ג. מתקיים בעובד הזר אחד מאלה:
1) מדינת המוצא של העובד הזר מצויה ברשימה Tier 1 של דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לסחר בבני אדם.
2) מדינת המוצא של העובד הזר היא בעלת תוצר מקומי גולמי לנפש השווה או הגבוה מזה של ישראל או שכלל תושבי מדינת המוצא רשאים לעבוד תקופות ארוכות כחוק וללא אשרה מיוחדת במדינה שהתוצר המקומי הגולמי שלה לנפש שווה או גבוה מזה של ישראל, והמדינה אינה מצויה ברשימות Tier 3 או Tier 2 Watch List של דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית בנוגע לסחר בבני אדם.
3) העובד הזר יגויס במסגרת הסכם או הסדר בילטראליים לגיוס עובדים זרים עם מדינת המוצא שלו, אשר מטרתם הליכי גיוס הוגנים ושקופים ושמירה על זכויות עובדים זרים, לרבות מניעת גביית דמי תיווך לא חוקיים והיעדר כבילה;
4) העובד הזר מועסק בחברה מספר שנים המעיד על ותק בחברה שמצמצם את החשש לגביית דמי תיווך ממנו או לפגיעה אחרת בזכויותיו, כפי שיקבע הצוות שיתמנה לפי סעיף 18 להחלטה זו (להלן – הצוות).
5) העובד הזר בעל תואר אקדמי או תעודת השכלה מקצועית המעידים כי הוא בעל אלטרנטיבה תעסוקתית המצמצמת את החשש לגביית דמי תיווך ממנו או לפגיעה אחרת בזכויותיו, כפי שיקבע הצוות;
6) כל תנאי אחר שיקבע הצוות המונע גביית דמי תיווך שלא כדין מהעובד הזר, חשש לסחר בבני אדם או כל פגיעה בזכויותיו, שייכלל בהסכם ההתקשרות עם החברה.
ד. חרף האמור בסעיף 16, ניתן לאשר הגדלת המכסה בתוספת של עד 30% קרי עד 450 עובדים, כך שהמכסה תעמוד על 1950 עובדים זרים סך הכול עבור כלל מיזמי התשתית החיוניים, לפי בקשת נציג אגף תקציבים אשר תאושר ברוב קולות של חברי הצוות. כל התנאים שבהחלטה דנן יחולו על המכסה כולה כולל התוספת.
18 . להקים צוות לצורך יישום החלטה זו בראשות נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ובהשתתפות נציג מכל אחד ממשרדים אלה: משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה, אשר יעשה את אלה בתוך 90 ימים:
א. יקבע את התנאים האמורים בפסקאות 17(ג)(4) עד (6) לעיל, וימליץ על אופן יישום התנאים שנקבעו בסעיף קטן 17(ג).
ב. ימליץ על אופן פרסום מאגר המעסיקים והחברות שנבחרו לבניית מיזם תשתית חיוני.
ג. יקבע או ימליץ בהתאם לכל הוראה אחרת בהחלטה זו.
ד. הצוות רשאי להתכנס מעת לעת לפי הצורך וכן רשאי לעדכן את קביעותיו והמלצותיו בהתאם לצורך.
19 . לצורך הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים העובדים בישראל, ולמניעת סחר בבני אדם, גביית דמי תיווך לא חוקיים ופגיעה בזכויות העובדים הזרים, יחולו הוראות אלה:
א. החברה תהיה כפופה להוראות הדין החל בישראל ובין היתר יחולו עליה הוראות משפט העבודה בישראל החלות על מעסיקי עובדים זרים והן הוראות חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ותקנותיו, ויחולו תנאים והגבלות על פעילות החברה בישראל שמטרתם להבטיח את זכויות העובדים הזרים בהתאם להוראות הדין החל בישראל, לרבות משפט העבודה, ביחס לעובדים הזרים שיועסקו לצורך ביצוע העבודות. בפרט, בהסכם ההתקשרות עם החברה יקבעו, כחלק מתנאי ההתקשרות המחייבים עימה, את התנאים המחייבים לפי החלטה זו, לרבות תנאים להבטחת זכויות העובדים, לרבות אי גביית דמי תיווך, אי החזקת דרכונים, אי גביית בטוחות שלא כדין וכדומה; הפרת תנאים אלה תיחשב להפרת הסכם ההתקשרות ותאפשר חילוט ערבות החברה והצוות רשאי להמליץ על אופן יישום הוראות אלה בהסכמי ההתקשרות של המשרד הממשלתי הרלוונטי עם החברה.
ב. חוזה העבודה של כל עובד זר בחברה יהיה בשפת האם של העובד הזר; בכל חוזה עבודה כאמור ייכלל נספח שיקבע תנאים להבטחת זכויותיו של העובד הזר, כפי שימליץ הצוות, לרבות איסור גביית דמי תיווך לא חוקיים וערובות שונות, עליו לא ניתן יהיה להתנות בחוזה ההעסקה.
ג. רשות האוכלוסין וההגירה תפעיל מרכז פניות לצורך מתן מענה לשאלות עובדי החברה ולצורך הגשת תלונות, ככל שנדרש מבלי לגרוע מכל זכות העומדת לרשות העובד הזר, לרבות הגשת תלונות לגורמים המוסמכים לרבות הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה;
ד. ייערך מחקר מלווה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה על מנת לוודא שלא נגבים מן העובדים הזרים דמי תיווך לא חוקיים.
ה. עובד זר המועסק אצל מעסיקף שקיבל היתר להעסקת עובדים זרים במיזם תשתית חיוני מכוח החלטה זו, רשאי לעבור לעבודה אצל מעסיק אחר שקיבל היתר להעסקת עובדים זרים במיזם תשתית חיוני מכוח החלטה זו ואם אין מעסיק אחר או חברה אחרת העובדת בישראל במיזם תשתיות חיוני או במקרה של הפרת עבודה חמורה – יהיה רשאי לעבור לעבודה אצל מעסיק בעל היתר העסקה תקף בענף התעשייה או בענף הבניין, ובלבד שתחילת ההעסקה תהיה בתחילת כל רבעון ובכפוף לאישור המעבר על ידי רשות האוכלוסין ההגירה לפי נהלים שתחיל או שתקבע בתוך 90 ימים מיום אישור החלטה זו;
20 . להנחות את רשות האוכלוסין וההגירה להקים מערכת מקוונת המאפשרת הגשת בקשות להיתרי העסקה ורישיונות עבודה בענף זה.
21 . להנחות את שר העבודה, לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להגיש לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הצעת תיקון לתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 על מנת לקבוע שחובת הפקדת הפיקדון מכוח תקנות אלה תחול גם ביחס לעובדים זרים המועסקים במיזם תשתית חיוני בתוך פרק זמן שלא יעלה על 90 יום ממועד קבלת החלטה זו. כניסת עובדים זרים לישראל מכוח החלטה זו תותר רק בהינתן שחלה לגביהם חובת הפקדת פיקדון.
22 . אין באמור בהחלטה זו בכדי למנוע כניסת עובד זר מכוח כל החלטה אחרת, לרבות לעבודה במיזם תשתית חיוני, לפי התנאים המפורטים בה. על אף האמור, החלטת הממשלה מס' 3431 מיום 11 בינואר 2018 לא תחול על פרויקטים ממשלתיים שהם מיזם תשתית חיוני אשר ניתן להעסיק עובדים זרים במסגרתם לפי הוראות החלטה זו.
23 . חברה אשר ביום קבלת החלטה זו היא בעלת היתר מכוח החלטה אחרת להעסקת עובדים זרים במיזם העונה להגדרת מיזם תשתית חיוני לפי החלטה זו, לא תהיה רשאית לקבל היתר מכוח החלטה זו להעסקת עובדים זרים באותו מיזם.
24 . כניסתם, שהייתם ועבודתם של עובדים זרים בישראל נתונות לשינויים ומושפעות מאירועים ושיקולים שונים, בין היתר: מדיניותה של הממשלה, הצורך בהסכמה של העובדים ושל המעסיקים בכל הקשור לעבודה בישראל או להמשך עבודה כאמור, כמו גם לקיומו של משא ומתן מורכב בין מדינות ולמפגש רצונות בין צדדים באשר להסדרת כניסתם והעסקתם של העובדים באופן התואם את הדין ואת המדיניות בישראל להסדרת הגעת והעסקת עובדים, וכן קיומו של מצב חירום בישראל, הנחיות משרד הבריאות וכיוצא באלה. אין באמור בהחלטה זו או במתן היתר להעסקת עובדים זרים או במתן רישיונות עבודה לעובדים זרים משום הבטחה או התחייבות לאדם או לגוף כלשהו לגבי שהייתם, כניסתם לישראל, עבודתם, או המשך עבודתם של עובדים זרים או של מספר מסוים של עובדים זרים בתקופה או בתקופות מסוימות.
רישוי עסקים
25 . לקבוע בחוק כי ביחס לרישוי עסקים במסגרת מיזם תשתית חיוני יחולו ההוראות הבאות:
א. תוקם ועדת השגות לצורך בחינת השגות שהוגשו על ידי חברה מבצעת כאמור בסעיף קטן (ה) (להלן – הוועדה) וזה יהיה הרכבה:
1) עובד משרד האוצר – שימנה שר האוצר והוא יהיה יושב הראש;
2) עובד משרד הפנים – שימנה שר הפנים;
3) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – שתמנה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים;
4) עובד משרד האנרגיה והתשתיות– שימנה שר האנרגיה והתשתיות;
5) עובד משרד הבריאות – שימנה שר הבריאות;
6) עובד המשרד להגנת הסביבה – שתמנה השרה להגנת הסביבה;
7) עובד המשרד לביטחון לאומי – שימנה השר לביטחון לאומי;
8) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר – שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר;
9) עובד משרד העבודה – שימנה שר העבודה.
ב. המניין החוקי לישיבות הוועדה יהיה לפחות רוב חבריה והחלטות הוועדה יתקבלו על דעת רוב המשתתפים בישיבת הוועדה; היו הקולות שקולים, יכריע קולו של יושב ראש הוועדה.
ג. הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.
ד. קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו ובלבד שיכהנו בה רוב חבריה.
ה. הוועדה תהיה מוסמכת לדון באלה –
1) השגה על החלטה של רשות רישוי של רשות מקומית (להלן – רשות רישוי) שעניינה סירוב למתן רישיון עסק. לעניין זה – היעדר החלטה בבקשה למתן רישיון עסק ייחשב כהחלטה שעניינה סירוב למתן רישיון עסק ובלבד שחלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה לרשות הרישוי.
2) השגה על החלטה של רשות רישוי שעניינה קביעת תנאים ברישיון עסק העולים כדי סיכול מתן הרישיון או כאלה שאינם נוגעים במישרין לעניין בגינו התבקש הרישיון.
למען הסר ספק, סירוב רשות מקומית ליתן רישיון עסק מפאת סירובו של נותן אישור או קביעת תנאים ברישיון בהתאם להוראות נותן אישור, לא יראו כהחלטה שניתן להגיש עליה השגה בהתאם להוראות סעיף 25(א). למען הסר ספק, הוועדה לא תהיה מוסמכת לדון בהשגות על החלטות נותני האישור.
ו. הוועדה תהיה רשאית להורות לרשות הרישוי של הרשות המקומית, לאחר שמיעת הרשות, ליתן רישיון כאמור בחוק רישוי עסקים וכן לקבוע הוראות לעניין התנאים בו.
ז. רשות הרישוי של הרשות המקומית תיתן רישיון ותקבע בו תנאים בהתאם להוראות ועדת ההשגות בתוך 14 ימים ממועד החלטת הוועדה. בהמשך לאמור, רשות הרישוי של הרשות המקומית תהיה אמונה על אכיפת הרישיון ותנאיו בהתאם להוראות הדין.
יערות
26 . לקבוע בחוק ביחס למיזמי תשתית חיוניים כי על אף האמור בכל דין, במתן רישיון לפי סעיפים 15-15א לפקודת היערות, ישקול פקיד היערות גם שיקולים אלה:
א. האפשרות ליישם את הקמת המיזם בהתאם לתוכנית המאושרת;
ב. הנזק מעיכוב בלוחות הזמנים שייגרם כתוצאה מאי מתן רישיון;
ג. התייקרות העבודות כתוצאה מאי מתן רישיון;
ד. התועלת הציבורית שיש מקידום מיזם התשתית החיונית המועדף בלוחות הזמנים להקמתו.
לצורך שקילת שיקולים אלה יפנה פקיד היערות לחברה המבצעת לקבלת עמדתה וכן יקבע, כי יינתן רישיון כריתה לאחר ששקל את השיקולים האמורים וגם אם נוכח רק משיקולים אלה כי אין להותיר את האילן המוגן או העץ הבוגר שלגביו מתבקש הרישיון במקומו או כי ניתן להעתיקו.
מיזמי תשתית חיוניים מועדפים
קביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים
27 . לקבוע בחוק כי הממשלה, לפי הצעת ראש הממשלה ושר האוצר, תקבע עד עשרה מיזמי תשתית חיוניים אשר יוגדרו כמיזמי תשתית חיונית מועדפת (להלן – מיזם תשתית חיוני מועדף). המיזמים האמורים יקיימו את כל המאפיינים הבאים:
א. מדובר במיזם לצורך אספקת תשתית חיונית או משאבים חיוניים לציבור שיש דחיפות בביצועו.
ב. מדובר במיזם בעל כדאיות, הנובעת ממנו תועלת משקית משמעותית, אשר עיכובים במשך ביצועו יגרמו ברמת ודאות קרובה לוודאי לנזק ציבורי משמעותי או לנזק משקי משמעותי.
ג. מדובר במיזם הצפוי לשמש, או שתוצריו צפויים לשמש, אוכלוסייה בהיקף נרחב.
ד. מדובר במיזם שצפויים בו חסמים משמעותיים, אחד או יותר, או עיכובים משמעותיים או ייקור עלויות משמעותי בנושאים שנקבעו בחוק זה הסדרים בעניינם.
28 . לקבוע בחוק כי הממשלה תהיה רשאית לעדכן את רשימת מיזמי התשתית החיוניים המועדפים מעת לעת, ובלבד שלא יוצא מהרשימה מיזם שהוכנס טרם חלוף שנה ממועד הגדרתו כמיזם תשתית חיוני מועדף, וכן כי מיזם תשתית חיוני אשר היה ברשימה והוצא ממנה, לא יוחלט על הגדרתו כמיזם תשתית חיוני מועדף בשנית במהלך השנה העוקבת.
29 . בהמשך לאמור, לקבוע כי החל ממועד כניסתו של החוק לתוקף ועד לקביעת מיזמי תשתית חיוניים מועדפים חדשים בהתאם לתנאים שיקבעו בחוק, מיזמי תשתית חיוניים מועדפים יהיו אלו:
א. מטרו גוש דן;
ב. הארכת הרכבת לקריית שמונה ואילת;
ג. רכבות קלות גוש דן;
ד. רכבות קלות ירושלים;
ה. המסילה הרביעית באיילון;
ו. תחמ"ג גוש דן;
ז. תחנת כוח שורק;
ח. אשכול קווי 400 השרון;
ט. מתקן פסולת נאות חובב;
י. הרחבת מסילות החוף עד מפרץ חיפה;
30 . חברה מבצעת תפרסם לציבור את לוח הזמנים המשוער לביצוע מיזם תשתית חיוני מועדף בתדירות שלא תפחת מאחת לשנה. בפרסום יובהר כי מדובר באומדן זמנים מוערך וכי ייתכנו שינויים בלוחות הזמנים. משרד ראש הממשלה, בהסכמת משרד האוצר, יהיו רשאים להורות על אופן הפרסום, לרבות רמת פירוטו ותדירותו ואולם, החברה המבצעת תחויב בפרסום כאמור בסעיף זה בין אם הורה משרד ראש הממשלה כאמור ובין אם לאו.
נציג למיזמי תשתית חיוניים מועדפים
31 . לקבוע בחוק כי המנהל הכללי בכל גורם מוסמך ימנה מקרב עובדי אותו הגוף נציג אחד עבור כל מיזם תשתית חיוני מועדף וכן נציג נוסף עבור כלל מתקני האנרגיה המתחדשת, שיהיה אחראי לרכז את הטיפול באותו מיזם תשתית חיוני מועדף או בכלל מתקני ייצור אנרגיה מתחדשת כמשמעות המונח בסעיף 58ב לחוק משק החשמל, לפי העניין, ובכלל זה ירכז את הטיפול בפניות חברה מבצעת או יזם אנרגיה מתחדשת לגורם המוסמך (להלן – איש הקשר). המנהל הכללי בגורם המוסמך יהיה רשאי לקבוע כי איש הקשר יטפל ביותר ממיזם תשתית חיוני מועדף אחד. יובהר כי אין באמור כדי לגרוע מסמכויות רגולטורים לפי דין וכי אין באמור כדי לפגוע ברמת השירות הניתנת על ידי עובדי הגוף המוסמך.
רעש
32 . לקבוע בחוק לצורך קידום מיזמי תשתית חיוניים מועדפים כי על אף האמור בהוראות לפי החוק למניעת מפגעים:
א. לא תחול הוראת תקנה 5 לתקנות מניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 (להלן – תקנות מניעת רעש) כך שחברה מבצעת תהיה רשאית להפעיל מכונה, או לבצע כל עבודה לצורכי חפירה, בנייה, הריסה או כיוצא באלה, באזור מגורים, גם בשעות הלילה, ובלבד שביצוע פעולות כאמור אינו כרוך בגרימת רעש מעל מפלס הרעש המרבי.
ב. לא תחול הוראת תקנה 6 לתקנות מניעת רעש כך שחברה מבצעת תהיה רשאית לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה, באזור מגורים, גם בשעות הלילה ובלבד שביצוע פעולות כאמור אינו כרוך בגרימת רעש מעל מפלס הרעש המרבי.
ג. יחולו ההוראות הבאות:
1) סף הרעש המרבי המותר יהיה המפלס המרבי לרעש.
2) חברה מבצעת תהיה רשאית לחרוג מהמפלס המרבי לרעש בשיעור של עד 10 דציבל ובלבד (1) שהחריגה תתבצע במהלך שעות היום. (2) שהחריגה כאמור לא תעלה על השיעור האמור במשך למעלה מ-30 שעות במצטבר בחודש. ידעה החברה המבצעת על חריגה צפויה ממפלס הרעש כאמור בסעיף זה, תפרסם זאת ברבים מוקדם ככל הניתן.
3) על אף האמור בסעיף זה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע, במסגרת החלטתה בדבר הגדרת מיזם כמיזם תשתית חיוני מועדף, כי יהיה ניתן לחרוג מהערכים הקבועים בפסקת משנה (2) עד לחמש פעמים בשנה באותו מיזם אם הוצע דיור חליפי לתושבים שבביתם צפויה להיות חריגה ממפלס הרעש ובלבד שהתקיימו שני אלה:
א) לא תאושר חריגה ממפלס הרעש כאמור ביחס לאותם מבנים יותר מפעם אחת בשנה;
ב) אין תושבים שבביתם צפויה להיות חריגה ממפלס הרעש, אשר נבצר מהם לעבור לדיור חליפי עקב מגבלה בריאותית או פיזית. לעניין סעיף זה – "פעם אחת בשנה" – יציאת אדם מביתו לדיור חליפי לתקופה רצופה של לכל היותר 30 ימים.
4) לקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי, בהסכמת השרה להגנת הסביבה, לקבוע הוראות בקשר לדיור החליפי.
5) חריגה בהתאם לפסקת משנה (3) זה לא תיכלל במכסת שעות החריגה המותרת האמורה בפסקת משנה (2).
ד. החברה המבצעת תמדוד ותתעד את מפלס הרעש במהלך העבודות להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף באופן רציף כך שישוקף באופן רציף למשרד להגנת הסביבה.
ה. מדידת רעש כאמור בסעיף קטן (ד) תתבצע על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.
ו. לעניין סעיף זה –
"המפלס המרבי לרעש" – רעש המפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים ומפלסו הוא הגבוה מבין אחד מאלה:
1) לעניין שעות היום – רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות רעש בלתי סביר, בתוספת 20 דציבל כהגדרתן בתקנות אלו; לעניין שעות הלילה – רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות רעש בלתי סביר כהגדרתן בתקנות אלו;
2) רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות רעש בלתי סביר, בתוספת שיעור אפקטיביות המיגון של המבנה, ובלבד שהתקיימו כל הנחיות המשרד להגנת הסביבה בעניין מיגון המבנה;
3) מפלס רעש הרקע הרבע שעתי שווה הערך באתר מסוים, כמשמעותו בתקנות רעש בלתי סביר, בתוספת 5 דציבל;
4) מפלס הרעש המרבי כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים ולמעט ההוראות שייקבעו מכוח סעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ג)(3) לחוק האמור;
"דיור חליפי" – מקום הולם לשהייה או לדיור לזמן שבו יש חריגה ממפלס הרעש;
"שעות היום" – כהגדרת המונח יום בתקנות רעש בלתי סביר;
"שעות הלילה" – כהגדרת המונח לילה בתקנות רעש בלתי סביר.
צווי הפסקה מנהליים
33 . לקבוע בחוק ביחס למיזמי תשתית חיוניים מועדפים כי:
א. על אף האמור בחוק התכנון והבנייה, לעניין צו מנהלי כהגדרתו בסעיפים 203 ו-218 לחוק התכנון והבנייה, לא יינתן צו הפסקה מנהלי על ידי יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה אלא בהסכמת מנהל הרשות לאכיפה במקרקעין או מי מטעמו. על אף האמור, צו הפסקה מינהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו או בטיחותו של אדם אינו טעון הסכמה מראש של מנהל היחידה הארצית לאכיפה.
ב. על אף האמור בחוק למניעת מפגעים, לא יינתן צו הפסקה לפי סעיף 11ב לחוק האמור ולא יוארך צו כאמור או יינתן צו באותו עניין אלא באישור מנהל האגף האחראי על מניעת מפגעים במשרד להגנת הסביבה לאחר היוועצות עם מנהל האגף האחראי על המיזם אשר לגביו מתבקשת תוצאת הצו, במשרד הרלוונטי.
ג. על אף האמור בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, לא יינתן צו לשמירת הניקיון שיש כדי לעכב באופן משמעותי או כדי ליצור הכבדה משמעותית על קידום מיזם תשתית חיוני מועדף ולא יוארך צו כאמור או יינתן צו באותו עניין, אלא באישור מנהל האגף האחראי על שמירת הניקיון במשרד להגנת הסביבה ולאחר היוועצות עם מנהל האגף האחראי על המיזם אשר לגביו מתבקשת תוצאת הצו, במשרד הרלוונטי.
ד. על אף האמור בחוק רישוי עסקים, לא יינתן צו הפסקה מינהלי על ידי הגורמים המנויים בסעיף 20(ג) לחוק האמור, אלא באישור ועדת השגה על החלטת רשות רישוי כפי שמופיעה בסעיף 16. על אף האמור, צו הפסקה מינהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו או בטיחותו של אדם אינו טעון הסכמה של ועדת ההשגה מראש כאמור.
עתיקות
34 . לקבוע בחוק ביחס למיזמי תשתית חיוניים מועדפים כי על אף האמור בכל דין, רשות העתיקות תבצע פעולות שיש לבצען בהתאם להוראות מנהל רשות העתיקות בשטח עבודות להקמת מיזם תשתית חיוני מועדף, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום התקופות כמפורט להלן לפי העניין:
א. לעניין השלמת ביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה ל-30 ריבועי חפירה:
1) 21 ימים מיום המצאת הזמנת העבודה על ידי החברה המבצעת לצורך ביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה. בתום 21 ימים תעביר רשות העתיקות את ממצאי הבדיקה ומשמעותיה לעניין חפירות אלו;
2) לא העבירה רשות העתיקות את ממצאי הבדיקה בהתאם לתנאים האמורים בפסקת משנה (1), יראו בכך כאילו נתן מנהל רשות העתיקות את אישורו לביצוע עבודות בשטח האמור.
ב. לעניין ביצוע חפירת הצלה ל-30 ריבועי חפירה:
1) בתוך 60 ימים מיום המצאת הזמנת העבודה על ידי החברה המבצעת לצורך ביצוע חפירת הצלה.
2) לא העבירה רשות העתיקות את ממצאי הבדיקה בהתאם לתנאים האמורים בפסקת משנה (1), יראו בכך כאילו נתן מנהל רשות העתיקות את אישורו לביצוע עבודות בשטח האמור.
ג. התגלו במסגרת ביצוע חיתוך בדיקה, חפירת בדיקה או חפירות הצלה ממצאים שיש בהם להגיע לכדי ממצא ייחודי אשר בשל מורכבותו לא ניתן לעמוד בלוחות הזמנים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאים מנהל רשות העתיקות והמנהל הכללי של משרד האוצר להאריך את לוחות הזמנים האמורים.
יערות
35 . בהמשך לאמור בסעיף 26, סירוב פקיד היערות ליתן רישיון כריתה לאילן מוגן או עץ בוגר במסגרת מיזם תשתית חיוני מועדף, ייעשה רק לאחר ששקל את כלל השיקולים המנויים בסעיף 26 להחלטה זו ומטעמים מיוחדים שיירשמו, בתיאום עם רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות. לצורך שקילת כלל השיקולים, יתייעץ פקיד היערות עם המנהל הכללי של משרד האוצר והמנהל הכללי של המשרד האחראי, אשר יעבירו את חוות דעתם בכתב.
תכנון באמצעות אחר
36 . במיזם תשתית חיוני מועדף, חברה מבצעת תהיה רשאית לבצע תכנון של ביצוע ושל העתקת תשתית (להלן – תוכנית התכנון) של גוף תשתית שהוא גוף ציבורי באמצעות מתכנן מוסמך. בסעיף זה "מתכנן מוסמך" – מתכנן הרשום במאגר המתכננים של משרד הבינוי והשיכון בתחום הרלוונטי והוא בעל ניסיון מינימלי של 7 שנים בתכנון תשתיות בתחום הרלוונטי או מתכנן שהוסכם בין החברה המבצעת לבין גוף התשתית.
37 . תוכנית התכנון תועבר לאישור גוף התשתית אשר יהא רשאי לאשרה, לדחותה, או לערוך בה שינויים.
38 . אישור תוכנית לתכנון מפורט לפני ביצוע, בין שנעשה על ידי גוף התשתית ובין שנעשה על ידי חברה מבצעת, יעמוד בתוקפו למשך תקופה של שנתיים ויחייב את גוף התשתית בשלב הביצוע, לרבות בשלב מתן היתרים לקבלן מצד גוף התשתית הציבורי. נדרש שינוי בתוכנית התכנון, במהלך התקופה האמורה, יישא הגוף שיזם את השינוי, ובלבד שהוא גוף ציבורי, בעלות הכנת תוכנית תכנון מעודכנת ובעלות שנגרמה עקב עיכוב במיזם התשתית החיוני המועדף. אין באמור לעיל כדי לגבות על הליכי תכנון ורישוי מכוח דיני התכנון והבנייה.
תיקונים עקיפים
39 . לתקן את חוק המטרו באופן הבא:
א. לקבוע כי לעניין בקשה להקצאת תדר, לא יחול המנגנון בדבר אישור שבשתיקה הקבוע בסעיף 51(ה) לחוק המטרו.
ב. לקבוע כי במקום שבו נקבעה הוראה ספציפית בחוק המטרו, יחולו הוראות חוק המטרו.
40 . לתקן את פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, כך ש:
א. ייקבע כי הוראות סעיף 22(2ב) רישה לא יחולו גם על הרשאה שנתן שר האוצר לאותן החברות והגופים המנויים בסיפה של הסעיף האמור.
ב. חברת "נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ" וחברת "מקורות מים בע"מ" תתווספנה לגופים שהוראות הפסקה לא יחולו על הרשאה שנתנו להם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים או שר האוצר לפי העניין; לעניין "מקורות חברת מים בע"מ" לצורך ציבורי שהוא תשתיות מים או צורך הנובע ממנו או הכרוך בו, לרבות קרקע המיועדת למתקן התפלה.
ג. ייקבע כי לעניין חברות מבצעות של מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, יראו את שר האוצר כמי שנתן הרשאה מלאה לביצוע ההפקעה לפי סעיף 22 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1934 לעניין אותם מיזמי תשתית חיוניים מועדפים, ובלבד שהחברה המבצעת לא תפרסם הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות בעניין רכישת זכויות בקרקע שאושרה לגביה תכנית כאמור, אלא אם כן קיבלה את המלצת הוועדה המייעצת כמשמעותה בסעיף 2א לפקודה.
41 . לקבוע בחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), כי הוראות סימן ד' בפרק ג' לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001 בעניין סמכויות כניסה למקרקעין לביצוע עבודות יחולו על רשות המים הארצית בשינויים המפורטים להלן:
א. בכל מקום, במקום "חברה" יקראו "רשות המים הארצית";
ב. בכל מקום, במקום "הממונה" יקראו "מנהל הרשות הממשלתית";
ג. בסעיף 44, לא יקראו את המילים "וכן לצורך ביצוע בדיקה, ביקורת, או פעולת תחזוקה או החלפה של מתקן של מערכת מים או של מערכת ביוב, מסוג שקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת."
תכנון ורישוי
42 . לתקן את חוק התכנון והבנייה והתקנות לפיו בהתאם לעקרונות הבאים:
א. לתקן את סעיף 53 וסעיף 76ג לחוק התכנון והבנייה באופן הבא:
1) יראו תוכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות ותוכנית תשתית לאומית כמאושרת בידי הממשלה בתום ארבעה עשר ימים מהמועד שמזכיר המועצה הארצית או מזכיר הוועדה לתשתיות לאומיות לפי העניין (להלן – מזכירי הוועדות) שלח למזכיר הממשלה את התוכנית, אלא אם כן ביקש חבר ממשלה במהלך התקופה האמורה להביא את התוכנית לדיון בממשלה. הוגשה בקשה כאמור, יתקיים הדיון בממשלה בתוך ארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה.
2) על אף האמור בסעיף קטן (1) אם התוכנית שלגביה הוגשה בקשת חבר הממשלה כאמור בסעיף קטן (1) היא תוכנית העוסקת במיזם תשתית חיוני מועדף, תידון התוכנית על ידי קבינט תשתיות חיוניות בתוך ארבעה עשר ימים מיום הגשת הבקשה.
3) מזכירי הוועדות האמורות בסעיף קטן (1) ישלחו למזכיר הממשלה את התוכנית בתוך חמישה ימים מיום שקיבל לידיו את המסמכים הרלוונטיים.
ב. לתקן את סעיף 110 לחוק התכנון והבנייה כך שהגשת ערר על החלטת ועדה מחוזית בדבר אישור תוכנית לתשתיות לאומיות או דחייתה תהיה ברשות יושב ראש הוועדה המחוזית בלבד ולא בזכות. על אף האמור, אם התוכנית הוגשה על ידי רשות מקומית או ועדה מקומית תהא להן זכות הערר בזכות.
ג. לתקן את סעיפים 6ב, 49 ו- 76ג לחוק התכנון והבנייה, כך שהוראות התוספת השנייה לחוק האמור העוסקות בצורך באישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית לא יחולו על תוכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, תוכנית לתשתית לאומית ועל היתר מכוחן.
ד. יועץ סביבתי במוסדות התכנון:
1) סעיפים 5 ו-8 לחוק התכנון והבנייה יתוקנו כך שבמועצה הארצית ובוועדה מחוזית, יו"ר מוסד התכנון הרלוונטי ונציג השרה להגנת הסביבה במוסד התכנון האמור, ימנו למוסד התכנון יועץ סביבתי, אחד או יותר, שאינו עובד מדינה. המינוי יהיה לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.
2) סעיף 119ג לחוק התכנון והבנייה יתוקן בהתאם לסעיף קטן (1) כך שהתסקיר יוגש ליועץ הסביבתי לוועדה.
3) עד למינוי יועץ סביבתי שאינו עובד מדינה כאמור או בתוך חצי שנה מיום תיקון החוק כאמור, לפי המוקדם מביניהם, ישמשו נציגי השרה להגנת הסביבה בוועדות כיועצים הסביבתיים.
4) להטיל על שר הפנים לתקן את תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003 בהתאם לתיקונים האמורים לעיל.
5) סעיף 6ה לחוק התכנון והבנייה יתוקן כך שהמילים "וזאת מתוך רשימה שיקבע שר הפנים בהסכמת השרה לאיכות הסביבה" יימחקו על מנת שאת היועץ הסביבתי של הוועדה לתשתיות לאומיות ניתן יהיה לבחור שלא מתוך רשימה כאמור. המינוי יהיה לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.
ה. לתקן את סעיף 261(ה) לחוק התכנון והבנייה כך שגוף המנוי בסעיף 261(ד) לחוק האמור יהיה רשאי להקים בהרשאה כל מבנה הנדרש להקמת קו תשתית תת קרקעי או הנדרש לשימוש בו (להלן – מבנה נלווה). מבנה נלווה יהיה מבנה אנרגיה, מבנה לניהול מי נגר, שהקמתם נדרש במישרין לצורך הקמתו של קו תשתית תת קרקעי או השימוש בו וכן כל מבנה אחר הנדרש במישרין לתשתית כאמור שקבע שר הפנים.
ו. לתקן את חוק התכנון והבנייה כך שעל אף האמור בכל דין, מצאה רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות כי מענה של גורם מאשר, שאישורו לא נקבע בתוכנית כתנאי להוצאת ההיתר או ההרשאה, כולל הוראות או תנאים שיש בהם כדי לסכל או להקשות באופן בלתי סביר על מתן היתר או הרשאה מכוח תוכנית לתשתית לאומית, תהא רשות הרישוי מוסמכת ליתן היתר אף בשונה מתנאי המענה ובלבד שנתנה לגורם מאשר כאמור אפשרות להשמיע את טענותיו לפניה. על אף האמור, לא תיתן רשות הרישוי היתר או הרשאה מכוח סעיף זה אם סברה כי יש בכך כדי לגרום לסיכון ממשי לציבור או לבריאותו או למפגע סביבתי חמור.
ז. לתקן את סעיף 1 לחוק התכנון והבנייה באופן הבא:
1) בהגדרה "תכנית דרך", בסופה יבוא "וכן מתחם לשינוע מטעני רכבת".
2) בהגדרה "תשתיות לאומיות", בסופה יבוא: "לעניין הגדרה זו: "דרך" – לרבות מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת וכן מתחם לשינוע מטעני רכבת."
ח. לתקן את סעיף 62א(א) כך שוועדה מקומית תהא מוסמכת לדון בתוכנית מפורטת אשר מוסיפה במגרש המיועד לחניון לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ובמסוף אוטובוסים שימושים הנדרשים לטעינת אוטובוסים חשמליים, מבני התרעננות לנהגים, שירותים בסיסים לרווחת הנוסע וכן כל שימוש הנדרש במישרין לצורך הפעלתה של התחבורה הציבורית בחניון, ובלבד שההוספה או ההגדלה כאמור לא תעלה על 100 מ"ר או על 10% הנמוך מביניהם.
43 . לקבוע בחוק שתוקם ועדת שרים לתשתיות בראשות ראש הממשלה, אשר חברים בה שר האוצר, שיהיה גם ממלא מקום ראש הממשלה, שר הפנים והשר הממונה על מיזם התשתית שבגינו התכנסה הוועדה.
44 . בהתאם למאמצי הממשלה להרחבת תכנון ופיתוח של תשתיות, יוקם תקן סמנכ"ל תשתיות במנהל התכנון. הסמנכ"ל ינחה וירכז את פעילות אגפי התשתיות במנהל התכנון והוועדה לתשתיות לאומיות.
שילוב תשתיות ומנהרות תשתית משולבות
45 . להטיל על מנהל מנהל התכנון לגבש הנחיות מקצועיות לעניין תכנון משותף לתשתיות כך שבין היתר, מגיש תוכנית שהוא חברה מבצעת, כמשמעה בחוק תשתיות לאומיות כפי שיחוקק לפי המוצע לעיל, יצרף אסמכתאות כי-
א. טרם שהגיש את התוכנית למוסד התכנון, שלח לשאר החברות המבצעות הצעה להצטרף לתוכנית;
ב. אם סירב מגיש התוכנית לבקשת הצטרפות של חברה מבצעת שהשיבה להצעה, יצרף מגיש התוכנית את נימוקיו לסירוב.
46 . לתקן את פקודת העיריות כך שבסעיף 274ב(ג)(3) בהגדרת "קווי תשתית", אחרי "והקרקע" יבוא "או מנהרת תשתיות". לעניין זה: "מנהרת תשתית – מנהרה אשר עוברת בה תשתית אחת או יותר".
47 . בכפוף להמלצות הצוות אשר הוקם בסעיף 3(ד) להחלטת הממשלה מס' 1736 מיום 3 ביולי 2022, להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק בהתייעצות עם השרים הרלוונטיים, בעניין מנהרות תשתית בישראל, בהתאם לעקרונות הבאים:
א. הסדרת ההיבטים השונים הנדרשים לטובת הקמת מנהרת תשתיות רב מערכתית (להלן – מנהרת תשתיות) ובכלל זה את האופן שבו תתקבל החלטה על הקמת מנהרת תשתית בהתבסס על בחינת עלות-תועלת כלכלית שיקבע משרד האוצר בהתאם להמלצות הצוות.
ב. ייקבע גורם מוסמך לעניין מנהרת התשתית אשר יהיה אמון על הקמתה, תפעולה, תחזוקתה, ניהול הממשקים בין בעלי התשתית השונים, גביית העלויות בגין השימוש במנהרה ושמירת ביטחונה ובטיחותה.
ג. ייקבעו הוראות אשר יאפשרו הקמה יעילה ומהירה של מנהרת תשתית, בין היתר, לעניין תכנון ובנייה, כניסה למקרקעין וזכויות קנייניות.
ד. החוק יקבע את אופן חלוקת עלויות ההקמה ועלויות התפעול בין חברות התשתית שמנהרת התשתית משרתת אותם בהתבסס על חלקן היחסי במנהרה וכן פרמטרים רלוונטיים נוספים.
ה. החוק יקבע כללים ותשלומים שיחולו על חברות אשר יבקשו להניח תשתית מחוץ למנהרת התשתית.
סמכויות רישוי
48 . לתקן את סעיף 6ב לחוק התכנון והבנייה באופן הבא:
א. הגדרת תוכנית ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שבסעיף קטן (ב) תשונה כך שלא יהיה צורך לצרף לתוכנית כאמור תשריט של השטח שעליו היא חלה.
ב. רשות הרישוי של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות בהרכבה הכולל גם את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר (להלן – רשות הרישוי לתשתית לאומית) תהא רשאית ליתן היתר או הרשאה לתשתית לאומית שנקבעה בתוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאושרה על ידי ועדה מחוזית או שנקבעה בתוכנית ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות שאינה כוללת תשריט אם התקיים אחד מאלה:
1) ההיתר הוא למיזם תשתית חיוני.
2) בתוכנית נקבע כי רשות הרישוי לתשתית לאומית כאמור תהא מוסמכת לדון בהיתר.
3) לא נקבע בתוכנית כאמור בסעיף (2) ואולם התקבלה החלטת הוועדה המחוזית לאחר ששמעה את עמדת הוועדה המקומית הנוגעת בדבר, שלפיה ניתן יהיה להגיש לרשות הרישוי לתשתית לאומית.
ג. לתקן את סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבנייה כך שניתן יהיה לפנות לרשות הרישוי המורכבת מיו"ר ומתכנן הוועדה לתשתיות לאומיות, לקבלת הרשאה לביצוע עבודות ומתקנים הדרושים להולכה, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
1) סך מספר הפניות כאמור בסעיף זה, בשנה קלנדרית, לא יעלה על עשר;
2) מנהל רשות החשמל, כמשמעה בחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, אישר בכתב כי ביצוע הפרויקט דרוש לעמידה בתוכנית פיתוח תקפה כמשמעה בסעיף 19 לחוק האמור.
חדשנות
49 . לתקן את חוק התכנון והבנייה כך ששר הפנים, לבקשת השר האחראי על תחום המיזם הרלוונטי (בסעיף זה – השר האחראי), יהא רשאי, לאחר קבלת אישור המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לקבוע בצו פטור מהיתר ומתוכנית לפי החוק האמור, לעבודות ושימושים הנדרשים לביצוע מיזם חלוץ (פיילוט), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
א. הפטור יהיה זמני ולתקופה המינימלית הנדרשת לבחינת המיזם, אשר לא תעלה על שלוש שנים, אולם שר הפנים יהא רשאי, בהתייעצות עם המועצה הארצית, להאריך את הצו בשנתיים נוספות אם השתכנע כי הארכה זו נדרשת לצורך המשך בחינת המיזם, וכן יהא רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו ליתן את הצו מראש לחמש שנים אם השתכנע כי תקופה זו נדרשת לצורך בחינת המיזם.
ב. אם מבוקש להקים את המיזם בסביבה החופית, טרם שתיתן המועצה הארצית את החלטתה לעניין ההקמה, תתייעץ עם הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ללא צורך בדיון מקדים בוועדת המשנה של הוועדה האמורה). לא יידרש אישור הוועדה לעניין הארכה כאמור בסעיף קטן (א).
ג. העבודות והשימושים ייעשו בידי המדינה או גוף שקיבל את אישור קבינט תשתיות חיוניות.
ד. שטח המיזם יהיה בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לבחינת המיזם.
ה. שר הפנים יקבע הוראות בעניין החזרת המצב לקדמותו ואם היה מבצע המיזם גוף אשר קיבל אישור מטעם המדינה, רשאי שר הפנים להתנות את מתן ההיתר בהפקדת ערובה בגובה שיורה עליו שר הפנים בהסכמת השר האחראי לצורך הבטחת השבת המצב לקדמותו.
ו. שר הפנים יקבע, אם סבר שהדבר נדרש, הוראות בעניין שמירה על הסביבה ועל שלום הציבור;
ז. המדען הראשי במשרד האחראי על תחום הפעילות של המיזם, ואם אין במשרד האחראי מדען כאמור, המדען הראשי כהגדרתו בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984, אישר כי מתקיים אחד מאלה:
1) מדובר במיזם חדשני של טכנולוגיה אשר אינה נפוצה בישראל ואשר יש חשיבות להקימו בהקדם על מנת לקדם את המחקר והפיתוח בתחום שעליו אמון המשרד הרלוונטי, והכול במטרה לקדם את הטמעת השיטה או הטכנולוגיה שעליה מבוסס המיזם, ככל שתוצאות המיזם יהיו מוצלחות.
2) מדובר בשיטה או טכנולוגיה אשר אינה נפוצה בישראל ואשר המשרד מעונין להקים מיזם כאמור לצורך בחינת הרגולציה הנדרשת להסדרת השיטה או הטכנולוגיה.
ח. נוכח שר הפנים כי אם הקמת המיזם תותנה בתוכנית או בהיתר, הדבר יביא לפגיעה משמעותית בקידום המחקר, הפיתוח וההטמעה של השיטה או הטכנולוגיה כאמור בסעיף קטן (ז)(1) או לפגיעה משמעותית בקידום הרגולציה הנדרשת להסדרת השיטה או הטכנולוגיה כאמור בסעיף קטן (ז)(2).
ט. הבקשה הוגשה לשר הפנים בצירוף מסמך המפרט השפעות צפויות על הסביבה כתוצאה מביצוע המיזם וחלופות שנבחנו לעניין מיקום המיזם.
י. האמור בסעיף 266ה(ג-ה) לחוק התכנון והבנייה.
יא. ניתן צו לפי סעיף זה, יראו אותו כתוכנית לעניין סעיף 197 והתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, והכול בשים לב למשך מתן ההיתר.
יב. לא יינתנו יותר מארבעה צווים כאמור בשנה קלנדרית.
שינויים והקלות בתוכניות מתאר או מתקנים קיימים
50 . לתקן את סעיף 145(ח) לחוק התכנון והבנייה באופן הבא:
א. ניתן יהיה להעניק הרשאה לשינוי הנוגע לקווי חשמל במתח עליון (להלן – קווי 161) קיימים והמבנים והמתקנים הנלווים להם וכן הקמת קווי 161 תת קרקעיים והקמת המבנים והמתקנים הנלווים להם מכוח תוכנית אף אם התוכנית לא כוללת את ההוראות שבסעיף 145(ז) לחוק האמור.
ב. הליך השמעת הטענות כמשמעו בסעיף 145(ח)(2)(ג) לעניין הרשאה כאמור בסעיף קטן (א) יתקיים בפני ועדת משנה של הוועדה המחוזית שהרכבה הוא יושב ראש הוועדה המחוזית, מתכנן המחוז, נציג שר האנרגיה והתשתיות, נציג השרה להגנת הסביבה וחבר מבין נציגי הרשויות המקומיות. לעניין הרשאה שתוגש לרשות רישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות הליך שמיעת הטענות יערך בפני ועדת משנה של הוועדה לתשתיות לאומיות שזה הרכבה: יו"ר הוועדה, מתכנן הוועדה, נציג שר האנרגיה והתשתיות, נציג השרה להגנת הסביבה ונציג שר האוצר, נציג השלטון המקומי ונציג נוסף שתבחר הוועדה לתשתית לאומיות מבין החברים המנויים בפסקאות (9), (13) או (14) שבסעיף 6(א). החלטות ועדת המשנה יהיו סופיות.
51 . להטיל על שר הפנים לתקן, בתוך 180 יום מיום קבלת החלטה זו, את תקנות התכנון והבנייה (הסדרת הולכה, חלוקה והספקה של חשמל), התשנ"ח-1998 שהותקנו מכוח סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבנייה, וזאת לאחר שהתייעץ עם השרה להגנת הסביבה ושר האנרגיה והתשתיות, כך שככל שקו חשמל או מבנה או מתקן נלווים לו יוקמו מכוח תוכנית אשר הופקדה להתנגדויות או מכוח תוכנית כאמור בסעיף 50 להחלטה זו, לא יידרש פרסום ושמיעת התנגדויות בשלב ההרשאה להקמתם.
52 . לתקן את סעיף 145(ח)(2) לחוק התכנון והבנייה כך שוועדה מקומית תהא רשאית להעניק היתר לקו או מתקן ביוב מכוח תוכנית מתאר ארצית אף אם התוכנית לא כוללת את ההוראות שבסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבנייה ולרשום את הודעת מנהל מנהל התכנון כי בכוונתו לבחון תיקון לפרק המים בתמ"א 1 כך שייכללו בו הוראות לעניין מתן היתרים למתקני וקווי ביוב מתוקף התמ"א.
53 . לתקן את סעיף 151 לחוק התכנון והבנייה כך שמוסד תכנון יהא מוסמך לאשר הקלות מתוכנית מפורטת לתשתית לאומית או מתוכנית ארצית הכוללת תשתיות לאומיות ובכלל כך הקלות לעניין הוספת שטחי בנייה. בתוך כך מוסד תכנון יהיה רשאי לאשר:
א. תוספת שטחי בנייה בהיקף שלא יעלה על 30 אחוזים משטחי הבנייה המאושרים במגרש לצורך מבני דרך או מבנה נלווה כמשמעו בסעיף 42(ה) שנקבעו בתוכנית אם שוכנע מוסד התכנון כי לא ניתן לממש את התוכנית ללא תוספת שטחי בנייה אלו.
ב. תוספת שטחי בנייה לצורך מבני דרך, מבנה נלווה כמשמעו בסעיף 42(ה) להחלטה זו, או מתקן השנאה שנדרש לצורך מתקן פוטו וולטאי שהוקם לפי תוכנית והכול בהיקף שלא יעלה על 50 מ"ר ולצורך שימוש המותר לפי תוכנית.
54 . לקבוע בחוק התכנון והבנייה כי:
א. הוועדה לתשתיות לאומיות תהא רשאית לשנות תוכנית לתשתית לאומית מאושרת (להלן – תכנית השינוי) אם השינוי הוא בעניין אשר לו היה נידון טרם אישור התוכנית, ניתן היה לאשרו לפי סעיף 106(ב) לחוק ואם התקיימו כל אלה:
1) השינוי המבוקש לא נדון בעבר בעת אישור התוכנית או אם השינוי נדון בעבר, סברה הוועדה לתשתיות לאומיות כי עקב שינוי נסיבות או גילוי מידע חדש יש לאשר את השינוי.
2) הבקשה הוגשה על ידי מי שהגיש את תוכנית התשתית הלאומית או מי מטעמו.
ב. היה השינוי המבוקש עלול לדעת הוועדה לתשתיות לאומיות לפגוע באדם אשר לו היה מדובר בשלב של הפקדת תוכנית היה רשאי להגיש התנגדות, לא יכריע מוסד התכנון לגבי השינוי המבוקש לפני שנתן לאותו אדם, במהלך תקופה של 60 ימים, הזדמנות להשמיע טענותיו.
ג. הוועדה לתשתיות לאומיות תקבל החלטה בתוכנית השינוי בתוך 21 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות. לא הוגשה התנגדות במהלך התקופה שנקבעה לשמיעת התנגדויות, יראו את תוכנית השינוי כמאושרת על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות, בתום 14 ימים מתום המועד שמיעת התנגדויות, זולת אם הוועדה החליטה אחרת במהלך אותם 14 ימים.
ד. הודעה על הכרעה בדבר התנגדויות ועל נימוקיה תינתן בכתב למתנגד.
ה. לא סברה הוועדה שהשינוי המבוקש עלול לפגוע באדם כאמור בסעיף קטן (ב), יראו את תוכנית השינוי כמאושרת בידי הוועדה.
ו. אושרה בקשה לשינוי לפי סעיף זה, תיחשב כשינוי תוכנית לכל דבר ועניין ויחולו עליה הוראות חוק התכנון והבנייה, אלא אם נקבע אחרת במפורש.
55 . להטיל על משרד האנרגיה והתשתיות להכין תוכנית מתאר ארצית כאמור בסעיף 50 להחלטה זו, בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו, ולהטיל על יושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להביא לפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את התוכנית כאמור בסמוך לאחר שהועברה אליו. התוכנית תכלול:
א. הגבהה או הנמכה של גובה עמודי חשמל בתוואי קו קיים או בתוואי תוכנית מאושרת;
ב. שינוי מיקום עמודי חשמל מתוואי קו קיים או מתוואי תוכנית מאושרת למרחקים שייקבעו על ידי המועצה הארצית;
ג. תחזוקה ושדרוג קווים באמצעות החלפת התיל או באמצעות הוספת תילים;
ד. הקמת קו תת קרקעי ומתקנים נלווים.
שמירה על רציפות תפקודית
56 . לתקן את חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אוויר נקי), בהתאם לעקרונות הבאים:
א. בעל רישיון לניהול המערכת, כהגדרתו בחוק משק החשמל (להלן – מנהל המערכת), יהיה רשאי להורות לבעל מקור פליטה טעון היתר שהוא בעל רישיון ייצור לפי חוק משק החשמל, להפעיל את מקור הפליטה שלא בהתאם להגבלות על משך פעילות בהיתר שניתן מכוח חוק אוויר נקי או על הפעלת מקור פליטה במקרה של תקלה או מצבי הפעלה לא שגרתיים העלולים לגרום לחריגה מערכי פליטה למשך 24 שעות או עד לקבלת אישור הממונה, לפי המוקדם, בכפוף לתנאים שייקבעו, והכול מבלי שהפעולה תיחשב כמעשה או מחדל בניגוד לחוק האמור, אם סבר שהדבר דרוש לצורך מניעת פגיעה באמינות אספקת החשמל בהתאם לצפי של מנהל המערכת, וזאת לזמן המצומצם ביותר שהדבר נדרש למניעת פגיעה כאמור. במצב זה מנהל המערכת יפעל בהתאם לנוהל שייקבע על ידי הממונה, כהגדרתו בחוק אוויר נקי ומנהל המערכת בהסכמה, ואשר מסדיר את אופן שקילת השיקולים הסביבתיים על ידי מנהל המערכת. הנוהל יתייחס בין היתר לסדר העדיפות הסביבתי בין מקורות פליטה שונים שיופעלו שלא בהתאם למגבלות בהיתר.
ב. מנהל המערכת יהיה מחויב לדווח לממונה על הערכתו השנתית לעניין היקף הפעלה שלא בהתאם למגבלות בהיתר וצעדים לצמצום הצורך בהפעלה כאמור, לרבות פעולות שבחן לצורך כך, ועל הוראות להפעלה כאמור שנתן בפועל.
ג. המשך הפעלת מקור פליטה בהתאם להוראה שנתן מנהל המערכת, לאחר שחלפו 21 ימים מאז החלה ההפעלה שלא בהתאם למגבלות על משך הפעלה, תהיה באישור שר האנרגיה והתשתיות, שיינתן לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים, והוא רשאי יהיה להאריכו בשתי תקופות נוספות של עד 3 חודשים כל אחת.
ד. השרה להגנת הסביבה תהא רשאית להתקין תקנות לעניין סעיף זה בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות.
ה. הסדרת הנושא תיעשה בשים לב להיבטי אכיפה.
חלוקת הכנסות מארנונה בהתאם להשפעה חיצונית
57 . לתקן את סעיף 9ב לפקודת העירית [נוסח חדש], שמסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר ועדת חקירה, להכריז על חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות, כך שוועדת חקירה כאמור לבחינת חלוקת הכנסות תוקם ביחס לכל תחנת כוח או מתקן לטיפול בפסולת. ועדת החקירה תבחן, בין יתר שיקוליה, את התפזרות ההשפעות החיצוניות בין שטחי הרשויות המקומיות הגובלות או הסמוכות בתחנת הכוח או במתקן הטיפול בפסולת.
תקנות תכנון ובנייה
58 . בהמשך להחלטת הממשלה מס' 208 מיום 1 באוגוסט 2021 (להלן – החלטה 208), להטיל על שר הפנים להתקין תקנות לפי חוק התכנון והבנייה בתוך 180 ימים מיום קבלת החלטה זו באופן הבא:
א. תקנות להגדרת מבנים נלווים כמשמעם בסעיף 42(ה) בהחלטה זו, אשר ייכלל בהם, בין השאר, כל מבנה אשר מוגדר כמבנה דרך כאשר הוא משמש כמבנה נלווה.
ב. כל מבנה חדש שיוקם אשר שטח הגג שלו עולה על 250 מטרים רבועים יכלול הכנה להתקנת מתקן פוטו-וולטאי כך שהקמת המתקן תצריך התאמות מינימליות במבנה, ובכלל זה יכללו הרכיבים הבאים:
1) מערכות טכניות שעל גג המבנה ירוכזו כך שייוותר שטח פנוי רצוף ככל הניתן.
2) לצורך בחינת הקונסטרוקציה, העומס של הגג יכלול את העומס שנדרש למתקן פוטו וולטאי.
3) התכנון יכלול הכנה למקום למפסק, כבילה וצורכי החשמל של המתקן הפוטו-וולטאי.
4) התכנון יכלול חיבור נקודות מים על הגג.
ג. תקנה 24(3) לתקנות תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 תתוקן באופן שיאפשר להקים מתקן פוטו-וולטאי בגג שטוח אף אם המתקן בולט מגובה מעקה הגג, ובלבד שהמתקן אינו גבוה מרצפת הגג ביותר משלושה מטרים או בהתאם לתוכנית המאושרת, הנמוך ביניהם.
ד. התקנת מתקן פוטו-וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג במבנה המשמשת לחניה או תיעשה בפטור מהיתר, בכפוף לתנאים שייקבעו בתקנות.
ה. לתקן את תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (בנייה בת-קיימה), התש"ף-2020 כך שבניין חדש שאינו למגורים, לרבות חניון, יידרש להתקין מערכת לייצור אנרגיה מתחדשת לשימוש הבניין בהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות.
59 . לתקן את פקודת העיריות [נוסח חדש] ופקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] כך שלא יוטל היטל תיעול או סלילה בגין הקמת מתקן פוטו וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה וזאת אם המתקן הוקם עד ליום 31 בדצמבר 2030, ולרשום את הודעת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב כי בכוונתו להביא לפני מועצת רשות המים תיקון לכללי תאגידי מים וביוב וכללי המים הרלוונטיים באופן שמתקן פוטו-וולטאי אשר משמש לקירוי קומת גג במבנה המיועד לחניה או לקירוי מגרש המיועד לחניה פתוחה, לא ייכלל בשטח המחויב בדמי הקמה או בתשלומי הקמה אם המתקן הוקם עד ליום 31 בדצמבר 2030.
60 . להטיל על צוות בראשות מנהל התכנון ובהשתתפות רשות הכבאות, משרד האנרגיה והתשתיות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון לבחון להמליץ בתוך 120 ימים לשר הפנים על הצעה לתיקון תקנות התכנון והבנייה בהתאם לסעיף 158א לחוק, בנוגע לאפשרות להתקין מערכת חלופית לאספקת חשמל בחירום באמצעות מערכת אגירת חשמל.
הקמת מטה תשתיות לאומיות
61 . לצורך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בקידום וביצוע פרויקטי תשתית לאומיים בלוחות הזמנים הנדרשים, לרבות הסרת חסמים המאפיינים פרויקטי תשתית בעלי אופי והיקף לאומי, להקים במשרד האוצר מטה תשתיות לאומיות (להלן – המטה) שישמש גוף מטה האחראי אשר מטרתו להבטיח את קידום, ביצוע והפעלת פרויקטי התשתית הלאומיים והסרת החסמים למימושם.
62 . תפקידי המטה יהיו כדלקמן, בכפוף לכל דין:
א. תיאום, עבודת כלל הגורמים הנוגעים לפרויקטי תשתית לאומיים ובכלל כך, משרדי ממשלה ויחידות סמך, חברות ממשלתיות, תאגידים ציבוריים, רשויות מקומיות וגופי תשתית.
ב. סיוע ליישום מדיניות הממשלה לקידום פרויקטי תשתית לאומיים.
ג. המטה ירכז מטעם הממשלה את נושא תיאום התשתיות ואת עבודת הוועדה לתיאום תשתיות.
ד. ריכוז ותיאום עבודת הגורמים הממשלתיים בכל הנוגע לייעול הפיקוח והבקרה על ביצוע פרויקטי תשתית וכן ריכוז וייעול תהליכי התיאום בין גופי התשתית וסטנדרטיזציה שלהם.
ה. תיאום הפעולות הדרושות להסרת חסמים בזמינות המקרקעין לביצוע תשתיות לאומיות, ובכלל זה הבטחת שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל והגופים הרלוונטיים.
63 . לאור הצורך הדחוף הנדרש בתיאום תשתיות וריכוז עבודת מטה בנושא, מטה התשתיות יוקם באופן מידי ולא יאוחר מ-45 ימים ממועד החלטה זו, זאת לאחר התיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות נציבות שירות המדינה.
64 . למען הסר ספק, אין באמור בהחלטה זו ובסמכויות מטה התשתיות הלאומיות בכדי לגרוע או לפגוע בסמכויות ובתפקידים של שרים, משרדי ממשלה, מוסדות התכנון והתהליכים המתקיימים בפניהם או בפני רגולטורים, על פי כל דין.
65 . בהחלטה זו –
"אזור מגן" – כהגדרתו בהוראות לפי פקודת בריאות העם, 1940;
"אישור" – אישור לרבות רישיון או היתר, הנדרשים לפי כל דין מגורם מוסמך לשם ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר וכן פטור מביצוע פעילות או פעולה שנתן גורם מוסמך לפי כל דין לאדם;
"בקשה לקבלת מידע" – פנייה לגורם מוסמך בבקשה לקבלת פרטי מידע הנדרשים לטובת תכנון או הקמת מיזם תשתית.
"גוף ציבורי" – כהגדרתו בחוק המטרו;
"גוף תשתית" – גוף המפעיל או המחזיק תשתית;
"גורם מוסמך" – גוף ציבורי או גוף תשתית, שחברה מבצעת נדרשת לקבל ממנו אישור לביצוע פעולה או לבצע עימו תיאום תשתיות, לשם ביצוע פעולה לקידום מיזם תשתית;
"הוועדה לתיאום תשתיות" – כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;
"החוק למניעת מפגעים" – חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;
"השר הממונה על הגורם המוסמך" – השר הממונה על יישום החוק מכוחו הוסמך גורם מוסמך;
"המערכת הלאומית לתיאום תשתיות" – מערכת ממוחשבת לתיאום תשתיות שאת פרטיה פרסם המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים באתר האינטרנט של המשרד;
"חברה מבצעת" – ממשלה, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, תאגיד המוקם בחוק, רשות מקומית, תאגיד עירוני או תאגיד מים וביוב ומי מטעמם האחראים על תכנון או הקמה של מיזם תשתית מכוח חוק, החלטת ממשלה או הסכם עם הממשלה;
"חוק המטרו" – חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021;
"חוק משק החשמל" – לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996;
"חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח-1978;
"חוק רישוי עסקים" – לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965;
"חוק התקשורת" – חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב–1982;
"חיתוך בדיקה" – כהגדרתו לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978;
"חפירת בדיקה" – כהגדרתה לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978;
"חפירת הצלה" – כהגדרתה לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978;
"יזם אנרגיה מתחדשת" – גוף הפועל בהתאם לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, לצורך הקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת;
"יחידה" – כהגדרתה בחוק רישוי עסקים;
"מיזם תשתית" – דרך, מסילת ברזל, מתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסילת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת כן מתחם לשינוע מטעני רכבת, מסוף לתחבורה ציבורית, מתקן לתפעול אוטובוסים, נמל ים, שדה תעופה, מיתקן להתפלת מי ים, תחנת כוח, מיתקן למיתוג או השנאה לחשמל, מיתקן אגירת חשמל; מיתקן או קו עילי או תת-קרקעי ליצור, לזיקוק, להפקה, להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, מתקן בזק כהגדרתו בחוק התקשורת, ביוב, מים, דלק, גז או חומרים מסוכנים כמשמעותם בחוק החומרים המסוכנים, תשנ"ג-1993; מתקן להתפלת מים, מנהרות תשתית וכן תשתית לסילוק פסולת או לטיפול בביוב המבוצע על ידי חברה מבצעת;
"מיזם תשתית חיוני" – מיזם תשתית העומד בתנאים שייקבעו בהתאם לסעיף 12 להחלטה זו;
"מיזם תשתית חיוני מועדף" – מיזם תשתית חיוני כפי שקבעה הממשלה בהתאם לסעיף 29 לעיל;
"מכונה" – כהגדרתה בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979;
"מפרט המיפוי הלאומי" – המפרט המפורסם על ידי המרכז למיפוי ישראל;
"משאבי טבע" – "נפט" כהגדרתו בחוק הנפט, התש"י-1950, "מחצבים" ו-"חומרי חציבה" כהגדרתם בפקודת המכרות;
"משרדי הממשלה" – משרדי הממשלה לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
"מפת עדות- "(as made) כהגדרתה בהוראות לפי פקודת המדידות;
" ספק מורשה" – כהגדרתו בחוק התקשורת;
"סקרי קרקע" – בדיקת קרקע לצורך בחינת סוג הקרקע הנדרש לצורך תכנון וביצוע עבודות, שאינה בדיקה בקשר עם זיהום קרקע.
"עבודות תשתית" – קו תכנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של גוף תשתית ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות;
"פעולה ביחס לתשתית" – תכנון, פיתוח, הקמה, העתקה או ביטול של תשתית;
"קו תשתית קרקעי" – כמשמעו בסעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה;
"קבינט תשתיות חיונית" – כמשמעו בסעיף 43 להחלטה זו;
"ריבוע בדיקה" – ריבוע בשטח של 25 מ' אשר סומן לצורך ביצוע חיתוך בדיקה או חפירת בדיקה.
"תיאום תשתיות" – תיאום בין חברה מבצעת לגוף תשתית לשם ביצוע עבודות להקמת מיזם תשתית, ובכלל זה תיאום לפי דין או לפי תוכנית או היתר מכוח חוק התכנון והבנייה;
"תקנות רעש בלתי סביר" – בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990;
"תשתית" – כהגדרת המונח "מיתקני תשתית" בחוק התכנון והבניה;
"תשתית פסיבית" – כהגדרתה בסעיף 5(י)(7) לחוק התקשורת.
נספח א'
היקף פעילות למיזם תשתית חיוני |
סוג תשתית |
תחום תשתית |
---|---|---|
תחנות מיתוג ותחנות השנאה חיוניות אשר נקבעו ככאלה בתוכנית פיתוח על פי חוק משק החשמל ואשר מספרן לא יעלה על עשר, וקווי החשמל המחוברים להם באופן ישיר. |
תחנות מיתוג ותחנות השנאה חיוניות וקווי הולכה מחוברים |
משק החשמל |
מתקן ייצור חשמל בהספק של 100 מגה וואט לפחות. |
מתקני ייצור חשמל |
|
מנהרות תשתית רב מערכתיות להעברת מתקני תשתית. |
מנהרות תשתית |
מנהרות תשתית |
בכושר ייצור של לכל הפחות 100 מאות מיליוני מ"ק בשנה מערכות הולכה ראשיות המשמשות את המתקן. |
מתקני התפלה |
משק המים |
בהיקף ספיקה יומי של לכל הפחות 50 אלף מ"ק מערכות הולכה ראשיות המשמשות את המתקן. |
מתקני טיהור שפכים |
|
המיועדים לטיפול במעל 500 מיליוני מ"ק בשנה. |
מתקנים לטיפול במים מזוהמים |
|
בנפח של לכל הפחות 4 מיליוני מ"ק. |
מאגרי מים |
|
צינורות הולכה של סולר המזינים תחנת כוח. |
צינורות הולכה |
משק הנפט, הדלק הגפ"מ והגז הטבעי |
מתקני זיקוק ואחסון תזקיקים בהיקף של למעלה מ-200,000 טונה וצינורות ההולכה המחוברים להם. |
זיקוק נפט ואחסון וניפוק תזקיקים וצינורות הולכה של מוצרי דלק ונפט גולמי המובילים המחוברים אליהם באופן ישיר. |
|
מתקני אחסון גפ"מ מעל 8000 טונה וצינורות ההולכה המחוברים אליהם |
מתקן ותשתית אחסון וניפוק גפ"מ |
|
תשתית הולכת גז טבעי בלחץ של מעל 16 באר. |
תשתית הולכת גז טבעי בלחץ גבוה |
|
שדה תעופה כהגדרתו בחוק הטיס, התשע"א-2011. |
שדה תעופה |
תעופה |
כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א-1971. |
נמל תחבורה ימי |
נמלים |
מערכת תחבורה מסילתית, לרבות מסילת ברזל, מתחם רכבת ומתקנים הנדרשים לצורך הפעלתה של רכבת. |
מערכת תחבורה מסילתית |
רכבות |
כהגדרתה בתקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983 |
מערכת מתע"ן שאינה מסילתית ("BRT") |
תחבורה ציבורית |
מסופים לתחבורה ציבורית, תחנות מרכזית ומתקנים לתפעול אוטובוסים בשטח העולה על 50 דונם. |
מסופים מתקני תשתית לתחבורה ציבורית |
|
נתיבי תחבורה ציבורית בדרך מהירה כהגדרתה בפקודת התעבורה [נוסח חדש] וכבישי אגרה. |
כבישים |
כבישים |
150,000 טונה לשנה |
מיון פסולת מעורבת |
פסולת |
60,000 טונה לשנה |
טיפול בחומר אורגני מפסולת מעורבת |
|
150,000 טונה לשנה |
השבת אנרגיה מפסולת מעורבת |
בחוק זה הממשלה פועלת לשיפור התשתית לתחבורה חשמלית ועל כן הוחלט על שיפור תשתית זו לצורך כך. לפירוט ראו בלשון החוק.