בהמשך למדיניות הממשלה בדבר הצורך לקדם בניית יחידות דיור כחלק מהמאמץ הממשלתי לפתרון דיור בר-קיימא, ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 4079 מיום 29 ביולי 2018 וכדי לנהל סיכוני שיטפונות ולחזק את יכולת הביצוע של פרויקטים לאומיים –
1 . להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנקבעו בתזכיר חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (תיקון), התשפ"א-2020, שפורסם להערות הציבור ביום 18 בנובמבר 2020, ולאחר הטמעת ההערות שהתקבלו, שעליה יחולו הוראות החלטת הממשלה שעניינה יישום החלטות והקמת ועדת שרים לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022.
2 . להטיל על שר החקלאות ופיתוח הכפר להפיץ תזכיר, בנפרד מקידום התיקון הנזכר בסעיף 1, לתיקון לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח-1957 (להלן – חוק הניקוז), שיעגן את עקרונות הגישה האגנית בפעילות רשויות ניקוז.
3 . להורות לשר האוצר ולשר החקלאות ופיתוח הכפר לגבש תכנית לביצוע פרויקטי ניקוז ולהגיע לסיכום על התקציב שיוקצה לה. ככלל, התקציב האמור יוקצה לרשויות ניקוז כהגדרתן בחוק הניקוז, באמצעות נוהל ייעודי שיפרסם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר.
4 . להורות לשר החקלאות ופיתוח הכפר להקים צוות משותף למשרדו, למשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל, לשם קידום פרויקטי ניקוז תומכי פיתוח ודיור, כולל דיור עתידי הכלול בתכנית האסטרטגית לדיור של מינהל התכנון, אשר ימומנו מתוך התקציב האמור בסעיף 3 לעיל ומתקציב רשות מקרקעי ישראל. הצוות יתעדף את הפרויקטים ויפקח על ביצועם על ידי רשויות הניקוז. הצוות יהיה רשאי לקבוע, במקרים חריגים, כי פרויקט ניקוז כאמור יבוצע על ידי גוף ציבורי אחר, ובלבד שהשתכנע כי קיימת דחיפות בביצוע הפרויקט וכי לאותו הגוף היכולת והאמצעים לקדם את הפרויקט במהירות ובאופן הולם.
5 . להורות לשר החקלאות ופיתוח הכפר להשלים, עד ליום 31 בדצמבר 2021, מתודולוגיה להכנת תכניות לניהול סיכונים ברשויות הניקוז, המתבססת על עקרונות של מניעה והעדפה לפתרונות מבוססי טבע, הכוללת שקלול של עלויות ותועלות של מפעלי ניקוז, ולקדם מערך הטמעה של המתודולוגיה האמורה ברשויות הניקוז. תקצוב הטמעת המתודולוגיה יהיה כפי שיסוכם בין אגף התקציבים במשרד האוצר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
6 . להורות לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולמינהל התכנון להשלים את הכנתה של תכנית מתאר ארצית לניהול סיכוני שיטפונות ולהגנה מפניהם.
7 . להורות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר לקדם מהלכי מחקר ופיתוח, ניטור ואיסוף נתונים ופיתוח ידע בתחומי ניהול הנגר, לצורך קבלת החלטות מבוססות נתונים, תקצוב סעיף זה יהיה כפי שיסוכם בין אגף התקציבים במשרד האוצר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
8 . להקים צוות לגיבוש תכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות וליישומה בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ובהשתתפות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, המנהלת הכללית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המנהל הכללי של משרד הפנים, המנהלת הכללית של המשרד להגנת הסביבה, המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות הדרכים, המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים, מנהל רשות מקרקעי ישראל, המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון, מנהלת מינהל התכנון, ראש רשות החירום הלאומית, נציב כבאות והצלה, מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, מנהל השירות המטאורולוגי.
הצוות האמור יגבש תכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות – שתכלול בין השאר התייחסות לנושאים הבאים:
1. בחינה של צעדים לטיפול במערכות הניקוז בתוך תחומי הרשויות המקומיות, בראייה אגנית על מנת לצמצם סכנת הצפות ושיטפונות, באופן שיאפשר קידום ויישום תכניות על ידי הרשויות המקומיות.
2. גיבוש מדיניות, הנחיות וצעדים בתחום התכנון והבנייה ובתחום שיקום נחלים, על מנת לצמצם סכנת הצפות ושיטפונות, באופן שיאפשר קידום של תכנון מתאים ומימושו לבניית תשתיות חיוניות לשמירה על מערכת הנחלים בישראל.
3. קידום הניהול האגני המשלב למתן מענה מיטבי וניהול הנגר באופן מושכל.
4. בחינה של צעדים להתמודדות עם השפעת שינויי האקלים על ההיתכנות לאירועי שיטפונות בישראל ובכלל זה הצורך בחיזוק יכולות המחשוב והחיזוי האקלימי של השירות המטאורולוגי.
5. בחינה של צעדים ופעולות בתחום המחקר, הפיתוח והניטור הדרושים כדי לתמוך ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם אתגר ההצפות והשיטפונות, בדגש על השפעות שינויי אקלים וגידול בשטח הבנוי ועל המאפיינים ההידרולוגיים של נגר עילי המוביל להצפות ושיטפונות.
9 . הצוות האמור בסעיף 8 יגיש, בתוך 180 ימים, לממשלה את התכנית הלאומית האמורה באותו סעיף, ובכלל זה יתייחס גם לתיאור האתגרים והמגמות בנושא, יעדים מדידים להצלחה, הצעה לתכנית עבודה רב-שנתית ותקציב נדרש.
