קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל ותיקון החלטות ממשלה

לאור עקרונות המדיניות שקבע שר האנרגיה בתוקף סמכותו לפי סעיפים 21א ו-57א לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן "עקרונות המדיניות" ו"חוק משק החשמל" בהתאמה) ביום 29.7.2020 לעניין "הגדלת יעדי ייצור חשמל באנרגיות המתחדשות לשנת 2030" ולעקרונות מדיניות "הפסקה של השימוש בפחם במקטע הייצור במשק החשמל בשגרה עד לשנת 2026" מיום 24.11.2019, שיישומם יביא בין היתר לכך שייצור חשמל בגז טבעי בשנת 2030 יעמוד על 70% מייצור החשמל, ולשם מימוש העמידה ביעד אנרגיות מתחדשות בשיעור של-30% מסך כל צריכת החשמל בשנת 2030, תוך הפחתת זיהום האוויר הנפלט ממשק האנרגיה וצמצום טביעת הרגל הפחמנית וקידום משק אנרגיה אמין ויעיל מבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה: 
1.    הממשלה רושמת לפניה את החלטת שר האנרגיה על עקרונות המדיניות שלפיהם עד שנת 2030 30% מייצור החשמל יהא מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מבוססת שמש ומקצתה רוח, ומחליטה לעדכן בהתאם את היעדים לייצור מאנרגיה מתחדשת הקבועים בהחלטת הממשלה מס'  542 מיום 20.09.2015  (להלן – החלטה 542) בנושא "הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק". 
2.    בהמשך להחלטה 542 קובעת הממשלה עדכון ליעד הביניים, כך שזה יעמוד על 20% עד ליום 31.12.2025.
3.    להטיל על שר האנרגיה לבחון עד ליום 31.12.2024 את עדכון יעדי ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לשנת 2030, וזאת בהתאם לסמכותו על פי סעיף 57א לחוק משק החשמל.
4.    להטיל על משרד האנרגיה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות מקרקעי ישראל, מנהל התכנון ומשרד ראש הממשלה לבחון קידום צעדים שיעודדו הקמת מתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודו שימוש בקרקע. מסקנות העבודה יוצגו לפני הממשלה בתוך 90 ימים.
5.    להטיל על שר האנרגיה, בתיאום עם מערך הסייבר הלאומי, לבחון את הדרכים להגנת המערכות לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת מפני איום הסייבר.
6.    להטיל על משרד אנרגיה, בתיאום עם אגף תקציבים במשרד האוצר, לבחון הקמת קרן הלוואות לתכנון וביצוע של התקנת מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה על מבנים בהתאם לקריטריונים מקצועיים שיקבעו המשרדים, זאת, על מנת לעודד הקמה של אנרגיה מתחדשת ולקדם את יעד האנרגיות המתחדשות של 30% עד לשנת 2030. תוצאות הבחינה יוצגו לממשלה בתוך 90 יום.
7.    לרשום את הודעת החשב הכללי במשרד האוצר אודות מינוי, בהתאם לסמכותו לפי דין, ועדת מכרזים בין-משרדית בראשות נציג החשב הכללי ובהשתתפות נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג משרד האנרגיה ונציג רשות החשמל, לצורך קידום הקמת הספק קונבנציונלי לייצור חשמל באמצעות גז טבעי, אשר עשוי לכלול גם אגירת אנרגיה, בהיקף שייקבע על ידי רשות החשמל בהתאם לצורכי משק החשמל ועד 1,400 מגה וואט.  
8.    להטיל על ועדת המכרזים הבין-משרדית לפרויקטי אנרגיה סולארית בראשות החשב הכללי בהשתתפות נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, נציג משרד האנרגיה ונציג רשות החשמל, לקדם פרויקט בשיטת PPP להקמת תחנת כוח סולארית, אשר עשויה לכלול גם אגירת אנרגיה לפי כל דין, בתא שטח 303 כהגדרתו בתמ"א 10/ב/1. 
9.    לרשום את הודעת החשב הכללי כי בכל מכרז לבנייה הנערך על ידי מינהלת הבינוי בחשב הכללי קיימת דרישה להתקנת פאנלים סולאריים לפי כל דין. 
10.    לתקן את החלטת הממשלה מספר 2592 מיום 2.4.2017 (להלן – החלטת הממשלה), כדלקמן:
א.    עד ליום 31.7.2023 נדרשת תוספת הספק ייצור חשמל בגז טבעי ובגיבוי סולר של 4,000 מ"ו בתכניות מאושרות  כמענה לצורכי משק החשמל עד לשנת 2030 מתוכן לפחות 4 תכניות שיאפשרו ייצור חשמל במחזור משולב בטכנולוגיה הזמינה והחדישה ביותר (BAT). לעניין סעיף זה, תכניות מאושרות יכללו תכניות ברמה הארצית אשר אושרו בממשלה, החל מיום 22.5.2019, למעט תמ"א 10/א/13/1  הוספת יחידות ייצור במחזור משולב בתחנת הכוח אורות רבין וכל תכנית נוספת לתחנת כוח המציעה שחלוף של הספק המאושר בתכנית קודמת או שחלוף של יחידות ייצור קיימות על פי דין.
ב.    בהמשך לסיפה של סעיף 10 להחלטת הממשלה, לקבוע כי לא יאושרו הסמכות לתוכניות חדשות למתקנים לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית לפי תמ"א 1, אלא אם מדובר בקידום הסמכות חדשות להגשת תכניות לצורך תוספת יחידות ייצור חדשות, שדרוג או שחלוף יחידות ייצור קיימות, והכול בתחום התכנית המאושרת של תחנת הכוח.
ג.    במקום סעיף 8(ג) להחלטת הממשלה, יבוא "התכנית היא לתחנת כוח לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת או לתוספת,  שדרוג או שחלוף של יחידות ייצור בגז טבעי בתחום התכנית המאושרת של תחנת הכוח".
ד.    על אף האמור בסעיפים קטנים ב' ו-ג', אם לא תאושרנה תכניות בהתאם להספק הנדרש לפי סעיף קטן א' עד תום הזמן האמור בו, יבוטלו סעיפים קטנים ב' ו-ג' ותתאפשר הסמכה ליזמים המעוניינים לקדם תכניות לתחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי גם באתרים חדשים שייעודם אינו מתקן הנדסי לתחנות כוח בהתאם לנוסח ההחלטה המקורי.
ה.    בין התאריכים 30.7.2023 ל-31.12.2023, יגישו שר האנרגיה ושר האוצר לאישור הממשלה את התנאים והקריטריונים להסמכה להכנת תכנית לתשתית לאומית לייצור חשמל, וזאת בהתאם לצורכי המשק עד לשנת 2040 כפי שייקבע בתכנית הפיתוח ובהיעדר תכנית בהתאם לצורכי המשק כפי שיוגדרו על ידי רשות החשמל, ובשים לב לאמינות, תחרות, צמצום ריכוזיות ותוך שים דגש על חשיבות התכנון על ידי גורמים פרטיים.    ו.    בנספח 1 להחלטת הממשלה בפסקה המופיעה תחת סעיף "מטרת הפרויקט" למחוק את המילה "ההספק". 
ז.    בסעיף 8(ה) ובנספח 4 להחלטת הממשלה המוזכר בו, לעניין בקשת הסמכה הנוגעת לקרקע שבניהולה של רשות מקרקעי ישראל, במקום אישור רשות החשמל יצורף אישור רשות מקרקעי ישראל על קיומה של זיקה לקרקע.
11.    לרשום את הודעת שר הפנים כי בכוונתו לפעול לתיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 לצורך הארכה ומתן פטור מהיטל השבחה במקרים הבאים:
א.    הפטור הקיים כיום מהיטל השבחה למיתקן פוטו וולטאי המותקן על גג בניין יוארך עד לתום שנת 2025.
ב.    מתן פטור מהיטל השבחה במקרקעין בשל השבחה מהקמת מיתקן פוטו וולטאי על מאגר מים, מאגר קולחין ובריכת דגים  עד תום שנת 2025, וזאת בהיקף ובתנאים שייקבעו.
12.    להטיל על שר האנרגיה, בשיתוף שר האוצר, לבחון דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ ישראלי בתחום האנרגיה הנקייה. בכלל זה השקעה במחקר ויישום פיילוטים בתחום האגירה, צמצום השימוש בשטחים לייצור אנרגיה, וניהול רשת החשמל. 
13.    בעקבות הגידול הצפוי באנרגיות מתחדשות, לתקן את החלטת הממשלה מספר 4442 מיום 06.01.2019 ואת החלטת הממשלה מספר 442 מיום 23.06.2013 כך שהממשלה תבחן כבר בשנת 2021 את הקביעות בכל הנוגע למגבלות היצוא. לצורך כך יכונס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל ויגיש המלצותיו לממשלה עד ינואר 2021.
14.    הממשלה רושמת לפניה את הודעת שר הפנים כי בכוונתו לקדם תקנות שיקבעו את המקרים שבהם תחול חובה על התקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי.
15.    בהמשך ליעדים שקבע שר האנרגיה לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, להטיל על רשות החשמל לבחון קידום אסדרות נדרשות לעמידה ביעד, בהתאם לצורכי משק החשמל, לרבות בתחום האגירה וזאת בהתאם לכל דין. 
16.    הממשלה מנחה את שר האנרגיה להעלות בפני מוסדות התכנון את שיקולי העדיפות להקמתן של תחנות כוח חדשות בסמיכות או בתוך מתקני תשתית קיימים.