ביום 10 בספטמבר 2023 התקבלה החלטת ממשלה מס' 919 שעניינה "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית" (להלן: "החלטה 919"), אשר באה במקום החלטה 1371 . במסגרת בחית החלטה 919 כנדרש כאמור, עלה כי יש מקום לעדכן את רשימות הישובים בהתאם לרשימות היישובים המצורפות להחלטה 919 ו כך גם את דירוגם. זאת , לאור השינויים שבין החלטה 1371 לבין החלטה 919 שעיקרם, ביחס למפה הכללית , שינוי בהגדרת יישובים מאוימים, הוספת קבוצה של יישובים קדמיים ושינוי בהגדרת יישובים חדשים. בין השינויים הרלוונטיים לענייננו בהחלטה ,919 הגדרת ישובים מאוימים הורחבה כך שנכללים בה גם יישובים המסווגים על ידי מערכת הביטחון ברמות איום 3-5 במרחק של עד 500 מטרים ממכשול התפר ביהודה ושומרון. כמו כן, נוספה קבוצת היישובים הקדמיים (בטווח של עד 4 ק"מ מגבולות המדינה או מגדר המערכת שסביב רצועת עזה). לאחר בחינה, נמצא שיש מקום לאמץ את השינויים האמורים במסגרת מפת העדיפות הלאומית בתחום הבינוי והשיכון, בשל השיקול הביטחוני המשפיע על הביקוש למגורים ביישוב ים הרלוונטיים, וכן לאור האינטרס המדיני-ביטחוני לחיזוק גבולות המדינה, באמצעות חיזוק יישובים קרובים לגבולות המדינה, המאוימים ברמה גבוהה. לאור השינויים האמורים, ובכלל זה הוספת קבוצה רביעית לקבוצות היישובים בהן יש ליתן עדיפות בשל השיקול הביטחוני, מחליטה הממשלה כי גם במפת העדיפות הלאומית בתחום הבינוי והשיכון, במסגרת מרכיב השיקול הביטחוני, הנכלל בדירוג היישובים הכפריים, נכון להביא בחשבון 4 קבוצות דירוג, במקום 3 קבוצות כאמור בהחלטה ,561 וכך ליתן ביטוי תואם וראוי לשיקול זה, בהתאם לאופן שבו הותווה על ידי מערכת הביטחון בהחלטה .919 בהמשך לכך, לאחר בחינת משקלם של כלל מרכיבי הדירוג, עלה כי יש מקום להגדיל את מרכיב השיקול הביטחוני מ- -ל 15% ,20% להפחית את מרכיב המדד חברתי-כלכלי -מ -ל 20% ,15% ולשנות את ניקוד היישובים לפי מדד זה בהתאם. זאת, על מנת ליתן ביטוי לחלוקת היישובים הקרובים לגבולות המדינה ל־ 4 קבוצות במקום ל־ 3 קבוצות; ועל מנת לבטא את החשיבות של השיקול הביטחוני. מרכיב המדד החברתי כלכלי, אמנם מבטא את מידת חוזקו או חולשתו של הישוב, אך נמצא כי השפעתו בכל הקשור בקליטה עתידית יחסית נמוך ביחס להשפעת השיקול הביטחוני ולכן משקלו הופחת.
עוד במסגרת החלטה ,919 הוחלט להרחיב את משך מועד ההקמה ומועד האכלוס הכללים בהגדרת יישובים חדשים. הקמת יישובים חדשים כרוכה בתהליך הדרגתי במהלכו מבוצעות עבודות פיתוח ביישוב, במקביל לאכלוסו. לכן השbים הראשונות שלאחר הקמת יישוב חדש מאופיינות ברמת שירותים חלקית לתושבים, ויש לפעול באמצעים שונים למשיכת אוכלוסייה ליישוב ולשם השלמת הקמתן של תשתיות ציבור. הרחבת תחולת ההטבות תעודד הקמה ורכישה של דירות למגורים ליישוב ים חדש ים ובכך תסייע בחיזוק ם ובקיצור משך הזמן עד להתבססותם. לאור האמור ומדיניות הממשלה לחיזוק ההתיישבות, הממשלה מחליטה כי נכון להחיל את הגדרת יישובים חדשים המורחבת כאמור גם על ההטבות בתחום הבינוי והשיכון. שיקולים אלו עולים בקנה אחד עם הוראות החוק בסעיף 151(ב)(2) המתיר לממשלה לשקול שיקולים הנוגעים לרמת השירותים ביישוב או באזור, וכן סעיף 151(ב)(3) לחוק, המאפשר לממשלה לשקול שיקולים הנוגעים לפריסה הגאוגרפית של האוכלוסייה.