קביעת אזורים לעניין מתן הנחות בתחבורה הציבורית

1.    לאור הרצון לעודד את השימוש הקבוע בתחבורה הציבורית ולהנגיש את התחבורה הציבורית לתושבי הפריפריה החברתית והגיאוגרפית ובמטרה לצמצם פערים, לקבוע כי האזורים והיישובים המצויים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית, כהגדרתם בתבחינים שלהלן, ייקבעו כאזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הנחות בגין נסיעה בתחבורה ציבורית, אשר תינתנה בכפוף לאמור בסעיף 2 ולתיקוני החקיקה הנדרשים:
א.    רשויות מקומיות המדורגות באשכולות 5-1 במדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שמתעדכן מעת לעת, למעט אזורים סטטיסטיים, יישובים במועצות אזוריות ורשויות מקומיות שאין בהן חלוקה לאזורים סטטיסטים, והכול אם הנ"ל מדורגים באשכולות 10-9 במדד הכלכלי חברתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שיתעדכן מעת לעת. 
ב.    אזורים סטטיסטיים המדורגים באשכולות 5-1 במדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שמתעדכן מעת לעת, זאת ברשויות מקומיות שבהן יש חלוקה לאזורים סטטיסטיים כאמור.
ג.    יישובים במועצות אזוריות המדורגים באשכולות 5-1 במדד החברתי-כלכלי שמפרסמת  הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שמתעדכן מעת לעת.
ד.    רשויות מקומיות שאין בהן חלוקה לאזורים סטטיסטיים ושאינן מועצות אזוריות, אשר מדורגות באשכולות 5-1 במדד החברתי כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כפי שמתעדכן מעת לעת.

2.    לרשום את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים על כך שהמפקחת על המחירים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים פנתה אל ועדת המחירים הבין-משרדית, לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים,  התשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח), לצורך קיום היוועצות עמה או קבלת המלצתה לפי סעיף 13 לחוק הפיקוח, בדבר מתן הנחות אישיות, בהסדר נסיעה חופשי חודשי בלבד, בעד דמי נסיעה בתחבורה ציבורית לאוכלוסיות מסוימות לפי החלטה זו. 

3.    ההנחה תתאפשר בכל אחד מאמצעי הכרטוס הקיימים בתחבורה הציבורית, לא תגרע מההנחות האחרות שקבועות בצווי הפיקוח, ואולם לנוסע המשלם באמצעות כרטיס רב-קו יתאפשר לממש זכאות אחת בלבד לפי בחירתו, ונוסע המשלם באמצעות אמצעי תשלום מתקדם (למעט כרטיס אשראי) יזכה לחישוב ההנחה המיטבית ביותר שתקפה עבורו.  

4.    עדיפות לאומית
בהתאם להוראות פרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009 (להלן – החוק), השיקולים לקביעת האזורים והיישובים המנויים לעיל כאזור עדיפות לאומית לעניין מתן הנחות בתחבורה ציבורית בהתאם להחלטה זו הם, בין היתר, חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו, מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, והצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, כאמור בסעיפים 151(ב)(2), (4) ו-(5.( היישובים והאזורים הנקבעים כבעלי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו הם אלו המדורגים באשכול 1-5 באחד מבין המדדים הבאים לפחות: 
מדד הפריפריאליות של הרשויות המקומיות – על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין מדד פריפריאליות של הרשויות המקומיות בישראל, כפי שיעודכנו מעת לעת. 
המדד החברתי-כלכלי של אזורים סטטיסטיים, יישובים או רשויות מקומיות – על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין אפיון רשויות מקומיות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה ובחלוקה לאזורים סטטיסטיים, מקום שרשות מקומית חולקה לאזורים כאמור, או ליישובים, מקום שמדובר במועצה אזורית. 
התייחסות לשני מדדים אלו נובעת מתוך התפיסה לפיה "פריפריאליות" היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי תעסוקה, בריאות, השכלה, תרבות, מסחר וכו' והיכולת של האזרחים לנצלם באופן אפקטיבי. אפקטיביות הנגישות אינה מתמצה רק במרחק הפיסי, אלא גם ביכולת לגשר על המרחק, הן ברמת התשתית והשירותים האזוריים והן ברמת הפרט ואמצעיו. נוכח כך, הגדרת אזורי העדיפות הלאומית בענייננו, מתבססת הן על שיקולים פריפריאליים גיאוגרפיים והן על שיקולי פריפריה חברתית הבוחנים את היכולת למצות כמכלול את פוטנציאל הנגישות האמורה. 

התחבורה הציבורית מהווה אמצעי משמעותי למוביליות חברתית ובכך לצמיחה כלכלית וחברתית (כך גם בדו"ח הוועדה לשינוי חברתי כלכלי – ועדת טרכטנברג). עידוד שימוש בתחבורה ציבורית עבור תושבי הפריפריה, החברתית והגיאוגרפית, יקדם מוביליות חברתית וכלכלית ויוכל לסייע גם לצמיחה אישית של הפרט, וכן לצמיחה ולפיתוח של אזורים אלה ולצמצום פערים, הן חברתיים והן גיאוגרפיים. ההעדפה שתינתן באמצעות הנחה לתושבי האזורים והיישובים הנקבעים לפי החלטה זו, נועדה, בין היתר, תוך עידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, לאפשר לציבור שעליו תחול החלטה זו לגשר על החסמים שניצבים בדרך למוביליות החברתית הכלכלית של ציבור זה.   

מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפיין את היישובים ואת הרשויות המקומיות לפי מיקומם הגאוגרפי בטווח בין הפריפריאלי ביותר לבין המרכזי ביותר. ערך המדד מחושב כסכום משוקלל של שני מרכיבים: נגישות פוטנציאלית – במשקל של 2/3, וקרבה לגבול מחוז תל אביב – במשקל של 1/3. מרכיב הנגישות הפוטנציאלית מבטא את קרבת היישוב לכל אחד מכלל היישובים משוקלל בגודל האוכלוסייה שלהם, כאשר גודל האוכלוסייה מעיד על עוצמת האפשרויות, הפעילויות והנכסים ביישוב. מרכיב הקרבה לגבול מחוז תל אביב מבטא את המבנה המונוצנטרי של מדינת ישראל, כאשר מחוז תל אביב מהווה מרכז כלכלי ועסקי של המדינה. 

כפי שעולה מהאמור לעיל, ככל שיישוב פריפריאלי יותר, הוא מרוחק יותר מאפשרויות בתחום התעסוקה, לימודים, בריאות, פנאי ועוד, ותושביו נדרשים לנסוע יותר כדי לממש אפשרויות שנגישות לתושבים באזורים מרכזיים. דוח פני החברה מס' 11 שפרסמה הלמ"ס מתכלל את הפערים בתחומי החיים השונים בין הפריפריה למרכז, לא רק בתחום התחבורה אלא גם נושאים אחרים כמו: רמת החיים, בריאות, חינוך, תעסוקה, רווחה ועוד. בהתאמה, מדד הפריפריאליות מבטא את השיקול בדבר מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, כאמור בסעיף 151(ב)(4) לחוק. יצוין כי מהיישובים והאזורים המדורגים באשכולות 1-5 במדד הפריפריאליות הוחרגו יישובים ואזורים באשכולות 9-10 במדד הכלכלי חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהם שני האשכולות העליונים, אשר האוכלוסייה המתגוררת בהם מצויה ברמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.

המדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס מבטא שילוב של תכונות בסיסיות, חברתיות-כלכליות, של האוכלוסייה ברשות המקומית ובאזורים סטטיסטיים הנכללים ברשות המקומית, ככל שנכללים. הלמ"ס משקללת במדד זה את הקריטריונים הבאים: 
1)    דמוגרפיה: חציון גיל, יחס תלות (היחס בין בני 0-19 ובני 65+ לבין בני 20-64), ממוצע נפשות משק בית. 
2)    תעסוקה וגמלאות: שיעור בעלי הכנסה מעבודה מבני 15+, שיעור נשים בנות 25-54 שאינן בכוח העבודה האזרחי, שיעור בעלי הכנסה מעבודה מעל פעמיים השכר הממוצע, שיעור בעלי הכנסה מעבודה מתחת לשכר מינימום, שיעור מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.  
3)    רמת חיים: הכנסה חודשית ממוצעת לנפש סטנדרטית, ממוצע כלי רכב בשימוש לבני 18+ במשק בית, ממוצע מספר החדרים לנפש במשק בית, ממוצע מספר חדרי השירותים לנפש במשק בית, אחוז משקי בית בעלי מחשב ומנוי לאינטרנט. 
המדד הכלכלי חברתי משקף את חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים בו כאמור בסעיף 151(ב)(2) לחוק. יישום החלטה זו בהתאם למדד החברתי-כלכלי לפי אזורים סטטיסטיים, מקום שרשות מקומית מחולקת לאזורים כאמור, או לפי יישובים במועצות האזוריות, מאפשר רזולוציה גבוהה יותר במתן ההנחה, והלכה למעשה יישום שוויוני ומיטבי להרחבת אפשרויות למוביליות חברתית כלכלית של תושבי אזורים אלה.  
נקודת החיתוך בשני המדדים נקבעה בנקודת החציון, דהיינו חמשת האשכולות בתחתית הדירוג, מתוך עשרה אשכולות בסך הכול בכל מדד, ייכללו באזור המועדף.

5.    אזורי העדיפות הלאומית לפי החלטה זו נקבעים לתקופה של 4 שנים. בהתאם לסעיף 154 לחוק, קביעת אזורי העדיפות הלאומית לפי החלטה זו תובא לדיון בממשלה בתוך 3 שנים.