צעדים נוספים לצמצום היקף העלמות המסים בישראל

1 . לתקן את מודל המיסוי של חברה משפחתית, כהגדרתה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), כך שייקבע כי-
א. חברה תושבת ישראל שהתאגדה בישראל, שתוקם החל מיום 1.1.2014, תוכל לבחור תוך 3 חודשים ממועד התאגדותה, אם ברצונה להיות חברה משפחתית לצורכי מס. בין יתר תנאי הזכאות, ייקבע כי הנישום המייצג שלה הינו תושב ישראל. במידה והחברה בחרה שלא להיות חברה משפחתית, לא תוכל להפוך לחברה משפחתית בשלב מאוחר יותר.
ב. חברה שבחרה להיות חברה משפחתית, ולאחר מכן פסקה להיות חברה משפחתית בשל אי עמידה בתנאי הסעיף, כך למשל, בשל מכירה או הקצאה למי שאינו בן משפחה, תיחשב כבר מתחילת אותה שנה כחברה רגילה, אולם לגבי דיבידנדים שיתקבלו על ידה באותה שנה, החברה תתחייב לגביהם במס כאילו מי שקיבל אותם הינו היחיד הנישום המייצג, ולא יחול סעיף 126(ב) לפקודה. שיעורי המס שיחולו במקרה זה, הם אלה שהנישום המייצג היה מתחייב במס אילו החברה הייתה נשארת חברה משפחתית, קרי, בהתאם להוראות סעיף 125ב(3) לפקודה. על מנת למנוע כפל מס בעת חלוקת הרווחים בפועל, ייקבע כי לא יראו בחלוקתם כחלוקת רווחים. התחשבות דומה תהיה בעת מכירת מניות החברה, אם עד למועד המכירה לא חולקו הרווחים הנ"ל בפועל.
ג. בקשה של חברה משפחתית להפוך לחברה רגילה תוגש לפקיד השומה עד 30 בנובמבר, ותחול רק משנת המס הבאה. ביקשה החברה המשפחתית להיחשב לחברה רגילה, לא תוכל עוד לשוב ולהיות חברה משפחתית.
ד. לגבי חברות קיימות, מוצע כי תינתן תקופת מעבר בה ניתן יהיה לבחור אם להפוך מחברה רגילה לחברה משפחתית לגבי שנת 2014 ואילך, וזאת בהודעה לפקיד השומה עד ליום 30 בנובמבר 2013. חברה רגילה שתבחר להפוך לחברה משפחתית, יבוצע לה מעין "פירוק רעיוני" לצורכי מס, ערב הפיכתה לחברה משפחתית, באופן הבא:
1) מיסוי העודפים כחלוקת דיבידנד – ערב הפיכת החברה הרגילה לחברה משפחתית יראו את כלל העודפים הצבורים בה כאילו חולקו לבעלי המניות שלה כדיבידנד, לפי חלקם. בעת חלוקת הדיבידנד בפועל, יראו את אותם רווחים כאילו לא חולקו.
2) מיסוי עליית הערך הגלומה בנכסי החברה – עליית הערך הגלומה בנכסי החברה לא תחויב בפועל במועד שינוי הסטטוס של החברה לחברה משפחתית, אלא, שבמועד מכירת הנכסים בפועל יבוצע פיצול ליניארי של הרווח ממכירתם באופן הבא:
א) בגין התקופה של החברה הרגילה (מיום רכישת הנכסים ועד למועד שינוי הסטטוס) – מיסוי במישור החברה בגין מכירת הנכסים ובנוסף מיסוי של הרווח (בניכוי מס החברות) כאילו חולק כדיבידנד לנישום המייצג. מובן כי רווחים אלו שחויבו במס לא יתחייבו פעם נוספת בעת חלוקתם כדיבידנד בפועל לבעלי המניות.
ב) בגין התקופה של החברה המשפחתית (ממועד שינוי הסטטוס ועד למועד מכירתם בפועל) – מיסוי במישור הנישום המייצג בלבד (מיסוי חד שלבי) בהתאם למנגנון הקיים.
יובהר, כי אם חל הפסד במכירת הנכסים הוראה זו לא תחול. כמו כן, תקבע סמכות לכללים או תקנות ככל שהדבר נדרש.
ה. מקום בו החברה המשפחתית צברה עודף הפסדים על הכנסה חייבת אשר יוחסו לנישום המייצג, בעת מכירת המניות על ידי בעלי המניות יש להוסיף לתמורה את עודף ההפסדים, לפי חלקו של בעל המניות המוכר, על מנת שלא ליתן כפל הטבה.
ו. לעניין הגדרת רווחים שיראו אותם כלא מחולקים, ייקבע כי רווחים אלו הם הכנסה חייבת בתוספת להכנסה הפטורה ובהפחתה של סכום הוצאות המס בשל ההכנסה החייבת אם שולם על ידי החברה המשפחתית והיא לא חייבה אותו בהתאם.
ז. כן מוצע לקבוע כי הטבות מס הניתנות באופן אישי, כמו פטור ממס לנכה או לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק בתקופת ההטבה או לתושב חוץ (לגבי חברות משפחתיות קיימות), יינתנו רק אם מקבל ההטבה הוא הנישום המייצג של החברה המשפחתית ורק כפי חלקו בזכויות לרווחי החברה.
ח. במקרה של החלפת נישום מייצג בחברה משפחתית קיימת, יידרש הנישום המייצג הנכנס להיות תושב ישראל.
ט. לקבוע כי חברה משפחתית לא תוכל להיות צד לשינוי מבנה כמפורט בחלק ה2 לפקודת מס הכנסה, למעט סעיפים 104א ו-104ב לפקודה.
י. לבטל את הסדר "חברה שקופה" הקיים בסעיף 64א1 לפקודה, וטרם נכנס לתוקף משנת 2003.
2 . 
א. לתקן את חלק ה' לפקודה ואת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 כך שייקבע כי-
1) תיווסף הגדרה לרווחי שערוך, שהם רווחים חשבונאיים שלא שולם מס בגינם, וייקבעו מקרים פרטניים בהתאם למספרי התקנים או ההסבר שלהם (לדוגמה שערוך נדל"ן להשקעה), כפי שיקבע המנהל.
2) חברה המחלקת סכומים לבעלי מניותיה מתוך רווחי שערוך תיחשב כמי שמכרה בפועל (מימשה) את הנכס בגינו נרשמו רווחי השערוך, וזאת בתמורה לסכום המחולק "המגולם". בהתאם לכך, תתוקן הגדרת "מכירה" בסעיף 88 לפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין, ותיווסף לה חלופה נוספת של מימוש בשל חלוקת רווחי שערוך ובהתאם תתוקן גם הגדרת "תמורה". בנוסף, תתוקן הגדרת "מחיר מקורי" כך שתיקבע חלופה נוספת לגבי נכס שנרכש מחדש במסגרת מימושו על ידי חלוקת רווחי שערוך, ותיקבע התמורה שנקבעה לצורך חישוב רווח ההון, כמחיר מקורי. בהתאם גם יקבע יום רכישה חדש לנכס שנרכש כאמור. יובהר כי לא יוטל מס רכישה בגין המכירה והרכישה מחדש של הנכס.
3) לקבוע בסעיף 88 לפקודה סמכות למנהל, כהגדרתו בפקודה, להגדיר מהם רווחי שערוך שחלוקתם תיחשב מכירה לפי סעיף 88 לפקודה. זאת, במקרים בהם נרשמו על פי כללי חשבונאות מקובלים נכסים על פי שווים ההוגן ולא על פי עלותם, וזאת בשונה מהרישום לצורכי מס, בין שהרישום בדו"ח הכספי נעשה תחת "רווח והפסד" ובין שהוא נעשה לקרן הון. כך למשל, רווחי שערוך יחשבו הפרשים בשווי ההוגן של נדל"ן להשקעה שנזקפו בכל שנה לרווח והפסד לפי- IAS 40 וכן הפרשים בשווי ההוגן של נדל"ן המשמש את התאגיד כרכוש קבוע שנזקפו לקרן הון בהתאם ל–IAS 16. יובהר כי גם "רווחי אקוויטי" (קרי רווחים מהחזקה בחברה) שמקורם ברווחי שערוך בחברה המוחזקת יחשבו כרווחי שערוך, וחלוקתם תחשב כמכירת מניות החברה שבגינה נרשמו "רווחי האקוויטי". בהתאם "רווחי אקוויטי" שמקורם ברווחים רגילים לא יחשבו כרווחי שערוך.
ב. לתקן את סעיף 21 לפקודה, שעניינו פחת ונכסים ולקבוע לגבי חלוקה משערוך נכסים ברי פחת, כי המחיר המקורי יהיה בהתאם להגדרת "מחיר מקורי" בסעיף א(2) לעיל (ולגבי מקרקעין – בניכוי מרכיב הקרקע). כמו כן יקבע, כי רכישה של נכס במסגרת חלוקת שערוך לא תחשב כהעברה שאין עמה העברת שליטה כמפורט בסעיפים 24-26 לפקודה, ובלבד והתקיים האמור בסעיף 24(ג) לפקודה.
ג. לקבוע בסעיף 32 לפקודה, שעניינו ניכויים שאין להתירם הוראות לגבי אי התרת הוצאות מימון בגין הלוואה ששימשה לצורך חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך.
ד. לקבוע הוראות לגבי "סדר" חלוקת הרווחים על ידי החברה. לגבי חלוקה מרווחי שערוך, החברה תוכל לקבוע מהו הנכס המשוערך שרווחיו מחולקים.
ה. לתקן את סעיף 96 לפקודה, שעניינו ריווח הון מנכס שנקבע לו פחת כך שלא יחול לגבי המכירה והרכישה מחדש של הנכס המשוערך.