מה הוחלט?
1 . לתקן את חלק ד', פרק רביעי 2, לפקודת מס הכנסה, התשכ"א, 1961 (להלן-הפקודה), כמפורט דלקמן-
א. לקבוע לגבי נאמנות יוצר תושב חוץ, שיש בה נהנה תושב ישראל, כי היא תהייה חייבת במס על הכנסתה שנצברה בשנת המס ביחס לחלק המיועד לנהנה הישראלי, או חייבת במס בעת החלוקה לנהנה, לפי בחירת הנאמן. בעת הקניית הנכסים לנאמנות, ייקבע יום רכישה ומחיר מקורי לנכסי הנאמנות שהם נכסים מחוץ לישראל בהתאם ליום ההקניה לנאמנות של נכסי הנאמנות. המיסוי באופן שוטף בנאמנות יהיה בשיעור מס של 25% על ההכנסה החייבת. בחר הנאמן בחלופת המיסוי של החלוקה לנהנה, תמוסה החלוקה בשיעור מס של 30% על כלל החלוקה, אלא אם הוכיחו הנהנה או הנאמן כי חלק מהחלוקה מקורו בכספי הקרן שהופקדה על ידי יוצר הנאמנות, שאז כספי הקרן לא יחויבו במס. מקום בו הוכח שהחלוקה כוללת גם קרן וגם פירות, יראו את החלוקה כאילו היא נובעת קודם כל מהפירות ורק לאחר מכן מהקרן. במקרה שהנאמן לא יבחר במפורש בשיטת הדיווח (שוטף או חלוקה), הוא לא יוכל לחזור בו והמיסוי יהיה בעת החלוקה לנהנה. בנוסף, תקבע חזקה חלוטה שתמהיל החלוקה בין הון הנאמנות לרווחי הנאמנות בכל חלוקה וביחס לכל הנהנים יהיה זהה ולא ניתן יהיה לטעון שאחד קיבל רק הון והאחר קיבל רק רווחים.
ב. לקבוע כי בנאמנות יוצר תושב חוץ, במועד פטירתו של אחד היוצרים (להלן: "יום השינוי"), יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתם של הנהנים ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנים. היה בנאמנות כאמור נהנה תושב ישראל אחד לפחות, תיחשב הנאמנות כתושבת ישראל. לשם כך, הגדרת "תושב חוץ" בסעיף 75ג תימחק כך שתחול ההגדרה בסעיף 1 לפקודה. וכן, ייקבע בסעיף 75ט, כי נאמנות יוצר תושב חוץ שאחד היוצרים שלה נפטר, תחדל להיות נאמנות יוצר תושב חוץ ויחולו עליה הוראות סעיף 75ז. במקרה של נהנים תושבי חוץ יש לאפשר ייעוד של הנכסים והכנסות הנאמן לטובתו של תושב חוץ.
ג. לקבוע כי בדומה לאמור בסעיף ב' לעיל, בנאמנות תושבי ישראל, במות אחרון היוצרים שהוא תושב ישראל, יראו את הכנסת הנאמן כהכנסתו של הנהנה ואת נכסי הנאמן כנכסי הנהנה. במקרה זה יחולו על הנאמנות הוראות סעיף 75יב לפקודה. לשם כך, ההגדרה "תושב ישראל" בסעיף 75ג תתוקן, כך שתחול ההגדרה בסעיף 1לפקודה. בנוסף, להחיל את סעיף 75יב על נאמנות כאמור
ד. לתקן את סעיף 75ז(ה), כך שייקבע כי בנאמנות תושבי ישראל, שהפכה לכזו לאחר שיוצר אחד בה עלה לישראל או שהוא תושב חוזר ותיק או תושב ותיק כאמור בסעיפים 14(א) או (ג),. יחולו על הכנסת הנאמן הטבות מכוח סעיפים 14 ו-97 לפקודה רק ככל שהנהנה זכאי להן. בנוסף, ייקבע כי בנאמנות הדירה, אם קיבל הנהנה הטבות בשוטף ואולם בוצעה חלוקה לנהנה אחר שאינו זכאי להטבות, הנהנה האחר ימוסה במועד החלוקה בתוספת ריבית והצמדה.
ה. לבטל את סעיף 75טז3, ולתקן את סעיף 131(5ב) כך שתיקבע חובת דיווח מפורשת על נהנה שקיבל חלוקה החל משנת 2013 ואילך, בכסף או בשווה כסף גם אם מדובר בחלוקה מנאמנות יוצר תושב חוץ. לעניין זה "נהנה" – למעט נהנה בנאמנות נהנה תושב חוץ או בנאמנות על פי צוואה שכל הנהנים בה הם תושבי חוץ ובלבד שלא מדובר בחלוקה של נכס בישראל.
ו. לתקן את סעיף 75ט, הדן בנאמנות יוצר תושב חוץ, כך שייקבע מדרג כמפורט להלן-
1) במידה ומתקיימים יחסי קרבה מדרגה ראשונה בין היוצר לנהנה (קרי מדובר בהורים, ילדים או נכדים), הנאמנות תוכל להיחשב כנאמנות יוצר תושב חוץ (במידה ועמדה ביתר התנאים הקבועים בסעיף)
2) במידה ומתקיימים יחסי קרבה מדרגה שנייה (בהתאם לחלופה (2) לסעיף 88 ולמעט כאמור בפסקה (1)) בין היוצר לנהנה, תתקיים חזקה הניתנת לסתירה על ידי הנאמן/הנאמנות כי הנאמנות נאמנות הינה נאמנות תושבי ישראל (במידה ועמדה ביתר התנאים הקבועים בסעיף בדבר היותה נאמנות יוצר תושב חוץ).
3) במקרים בהם אין יחסי "קרבה" בין היוצר לנהנה תיחשב הנאמנות כנאמנות תושבי ישראל.
4) נאמנות חדשה תגיש דיווח תוך 30 ימים מיום הקמתה לגבי יחסי הקרבה המתקיימים בין היוצר לנהנה. נאמנות קיימת תגיש דיווח כאמור תוך 60 ימים מיום כניסתו של החוק לתוקף.
ז. לתקן את הגדרת חברה להחזקת נכסי נאמנות בסעיף 75ג, כמפורט להלן:
1) חברה חדשה, שהוקמה לשם החזקת נכסי הנאמנות בלבד, ועל הקמתה נמסרה הודעה לפקיד השומה תוך 30 יום מיום התאגדותה.
2) החברה רשומה במלואה על שם הנאמן, הנאמן מחזיק בחברה במישרין או בעקיפין בשיעור של 100% החזקה.
3) לקבוע כי החברה לא תיחשב כחברה תושבת ישראל לצורך אמנות למניעת כפל מס.
2 . לבטל את סעיף 134ב וכן את סעיף 135(ב) לפקודה, וזאת בתחולה לגבי יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק מיום כניסת החוק לתוקף.
3 . לבצע תיקונים במודל המיסוי של "חברה נשלטת זרה" (להלן – חנ"ז), כהגדרתה בסעיף 75ב לפקודה, וזאת על מנת למנוע תכנוני מס הקשורים עם חברות אלה וכן להתאים את מודל המיסוי לשיעורי מס החברות בעולם, באופן הבא-
א. לתקן את הגדרת חנ"ז בסעיף 75ב(א)(1)(ג) לפקודה, כך שייקבע שמי שנכלל בה הוא מי ששיעור המס החל על הכנסתו הפסיבית במדינת חוץ הוא 15%, במקום 20%.
ב. לתקן את סעיף 75ב(א)(ב) לפקודה, כך שתיקבע דרישה כי שליש מההכנסות או הרווחים של החנ"ז יהיה פסיבי, במקום מבחן "רוב ההכנסות או הרווחים" .
ג. לתקן את סעיף 75ב(א)(5) לפקודה, כך שתיקבע חזקה לפיה מכירת נייר ערך הינה "הכנסה פסיבית" אלא אם שוכנע פקיד השומה אחרת, ובלבד שמכירה של
נייר ערך שהוחזק לפחות שנה – תיחשב בכל מקרה הכנסה פסיבית.
ד. לתקן את סעיף 75ב(א)(5) לפקודה, כך שמהגדרת "הכנסה פסיבית" יוחרג דיבידנד שמקורו בהכנסה ששולם בשלה מס זר בשיעור העולה על 15%, ובתנאי
שהחרגה זו תחול רק מקום בו שיעור ההחזקה, במישרין או בעקיפין, של החנ"ז בחברה שהפיקה את ההכנסה הוא 25% לפחות. החרגה זו תחול גם לעניין הגדרת "רווחים שלא שולמו" כאמור בסעיף 75ב(א)(12) לפקודה.
ה. לתקן את הגדרת "קרוב" שבסעיף סעיף 75ב(א)(1)(ד)(1) לפקודה כך שתהיה הפניה לסעיף 88 לפקודה.
ו. לבטל את הוראות הזיכוי הרעיוני הקיימות בסעיף 75(ב)(ג) לפקודה ובמקום זאת תהיה התחשבות בסכום המס ששולם בשל הדיבידנד הרעיוני בשנה שבה חולקו הדיבידנדים בפועל או שנמכרו מניות החנ"ז.
ז. לתקן את סעיף 75ב(א)(1)(ד)(2)(ב) לפקודה כך שבמקום פסקה (2)(ב) יבוא- "לא עלה שיעור ההחזקה באחד מחברי בני האדם בשרשרת החברות המחזיקים בו בעקיפין על 50%".
ח. לתקן את סעיף 75ב(א)(1)(א)לפקודה, כך שבמקום המילים "הוצעו לציבור" יבוא "הונפקו לציבור". כמו כן מוצע להבהיר, כי בעל השליטה, במישרין או בעקיפין, לפני ההנפקה אינו נחשב לציבור.
ט. לתקן את הגדרת "דיני המס החלים" בסעיף 5(5)(ג) לפקודה, כך שייקבע כי כאשר מדובר במדינת אמנה, סכומי ההכנסה, ההכנסה החייבת והרווחים, לעניין הרווחים שלא שולמו , ההכנסה הפאסיבית ורווחים הנובעים מהכנסה פאסיבית, יכללו גם הכנסות ורווחים פטורים ממס, והכנסות ורווחים שאינם בבסיס המס; ולא יכללו הוצאות רעיוניות או הוצאות המחושבות על בסיס קביעת עלות חדשה של נכס שלא שולמה בפועל, וכן עלות המתבססת על קביעת שווי חדש של נכס (step-up). כאשר מדובר במדינה שאינה מדינת אמנה, סכום הרווחים שלא שולמו, סכום ההכנסות הפאסיביות וסכום הרווחים הפאסיביים, יחושבו בהתאם לדיני המס בישראל אילו אילו סכומים אלו היו חייבים במס בישראל, וזאת במקום לפי כללי החשבונאות המקובלים בישראל.
י. לתקן את סעיף 75ב(א)(1)(ד)(1), ו/או את סעיף 75ב(א)(15), כך שחלקם של מי שהיה לתושב ישראל לראשונה בשנות ההטבה ומי שנחשב לתושב חוזר ותיק בשנות ההטבה, לא יילקחו בחשבון לצורך חישוב שיעור ההחזקה בחנ"ז.
4 . לתקן את סעיף 7(א)(4) לפקודה, כך שייקבע שהזכאית לתקופת שומה מיוחדת היא גם חברה המוחזקת בעקיפין על ידי חברה תושבת חוץ, וזאת באמצעות הוספת המילים "במישרין או בעקיפין".
5 .
א. לתקן את סעיף 5(5) לפקודה כך שייקבע בו כי בסוף כל שנת מס, יראו את הכנסת חברת משלח יד זרה (להלן-חמי"ז) שמקורה במשלח יד מיוחד, כשהיא מוכפלת ביחס בשיעור ההחזקה של תושבי ישראל המחזיקים בזכויות בחברה, במישרין או בעקיפין, כאילו חולקה כדיבידנד (להלן: "הדיבידנד הרעיוני") אשר יוטל עליו מס בשיעור מס מיוחד באופן הבא:
1) אם המחזיק בחמי"ז היא חברה תושבת ישראל, יראו את ההכנסות של החמי"ז בגובה חלקה של החברה תושבת ישראל כאילו חולק כדיבידנד אשר יתחייב במס חברות רגיל ויינתן כנגדו זיכוי בהתאם למס החברות הזר ששולם בשל הכנסה זו בחו"ל (לפי חלקה של החברה).
במקרה זה, במועד חלוקת דיבידנד שנובע מהכנסה זו, לא ישולם מס חברות נוסף. אם נוכה מס במקור בעת החלוקה, מס זה יינתן כזיכוי/ עודף זיכוי בהתאם לסעיף 207א. בחלוקה בפועל של דיבידנדים אלו בעתיד על ידי החברה הישראלית או על ידי חברה ישראלית אחרת המחזיקה בחברה שנתחייבה במס החברות כאמור לעיל, במישרין או בעקיפין, יחולו סעיפים 126(ב) או 125ב, לפי העניין.
2) אם המחזיק בחמי"ז הוא יחיד תושב ישראל, יוטל על הדיבידנד הרעיוני (לפי חלקו) מס הכנסה מיוחד בשיעור הזהה למס החברות הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה (להלן: מס ההכנסה המיוחד"). כנגד המס שיוטל על דיבידנד כאמור, יינתן זיכוי ממס זר בגובה המס הזר ששולם על ידי החברה בשל הכנסה זו (לפי חלקו).
במקרה זה, במועד חלוקת הדיבידנד בפועל מהחמי"ז לבעל המניות היחיד, יחוייב דיבידנד זה פעם נוספת, בשיעור מס החל על דיבידנד לפי סעיף 125ב לפקודה (25%/30%, לפי העניין) כאשר ניכוי מס במקור ששולם במדינת המושב של החמי"ז יינתן כזיכוי כנגד המס הישראלי שחל על תשלום הדיבידנד. מובהר שמס ההכנסה המיוחד לא יותר בזיכוי כנגד המס החל על היחיד בהתאם לסעיף 125ב לפקודה.
לעניין בחינת שיעור ההחזקה, יש להשתמש באותו מנגנון החישוב הקבוע בהוראות החנ"ז (סעיף 75ב לפקודה).
ב. לקבוע כי בדומה לתיקון המוצע בסעיף 3(י) לעיל, לעניין חברה נשלטת זרה, שיעור זכותו של עולה חדש או תושב חוזר ותיק יהיו בדומה לתיקונים המוצעים בחנ"ז.
ג. להחיל חובת דיווח על דיבידנד רעיוני הנובע מהחמי"ז על כל המחזיקים תושבי ישראל.
6 . לתקן את סעיפים 14(א) ו-14(ג) לפקודה כך שייקבע כי הכנסה מדיבידנד תהיה פטורה ממס רק אם הופקה או נצמחה מחוץ לישראל ומקורה מחוץ לישראל.
7 . לתקן את סעיף 97(ב3)(2), כך שהוראות פסקה (1), הקובעות פטור ממס על רווח הון לתושב חוץ במכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל, לא יחולו גם על רווח הון במכירת נייר ערך של חברה שביום רכישתו ובשנתיים שקדמו למכירתו, עיקר שוויים של הנכסים שהיא מחזיקה, במישרין או בעקיפין, הם אחד מאלה:
א. מקרקעין, המשקפים זכויות לניצול מחצבים, מקורות ואוצרות טבע;
ב. מקרקעין כהגדרתם בחוק המקרקעין;
ג. זכות במקרקעין וזכות באיגוד כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין;
ד. זכות הנאה מפירות המקרקעין בישראל;
ה. זיכיון או זכות לניצול משאבי טבע בישראל;
ו. זיכיון או זכות המקנים זכות הנאה מפירות מקרקעין המצויים בישראל;
ז. זכות שימוש או זכות להפעי מקרקעין בישראל או של נכס מחובר למקרקעין בישראל ;
ח. צירוף של נכסים הכלולים בסעיפים (א) עד (ז) של סעיף קטן זה.
8 . לתקן את סעיף 92(ב) לפקודה כך שהתנאי של הגשת דוח לפקיד השומה לשנת המס שבה נוצר ההפסד יהיה גם בהתאם לסמכות פקיד השומה לדחות את הגשת הדו"ח לפי סעיף 133. במקביל, לתקן את סעיף 29(5) לפקודה באותו אופן.
9 . לתקן את הגדרת "תושב חוץ" לפיה המבחן הכמותי דורש מהיחיד לשהות מחוץ לישראל 183 ימים ויותר, כך שיידרש מהיחיד לשהות בישראל מתחת ל-183 ימים. תוך כך שהגדרת "יום" הקבועה בפסקה של תושב ישראל תחול גם על האמור בפסקה זו.
ההחלטה התקבלה במסגרת דיוני התקציב לשנים 2014-2013.
החלטת הממשלה קובעת צעדים נוספים בתחום מיסוי בין – לאומי כך שחבות מס לגבי נאמנות של תושב חוץ, שיש בה נהנה תושב ישראל בכפוף לקריטריונים המפורטים בהחלטה, וכן קובעת כי שליש מהכנסותיה או ריווחיה של "חברה נשלטת זרה" יהיה פסיבי במקום מבחן "רוב ההכנסות או הרווחים". במסגרת חבות המס, תעשה התחשבות במס ששולם בשנת חלוקת הדיבידנדים בפועל או מכירת מניות החברה, לרבות חברה המוחזקת בעקיפין ע"י חברה תושבת חוץ. פטור ממס על רווח הון לתושב חוץ במכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל, לא יחולו על חברה שעיקר נכסיה הם מקרקעין או אוצרות טבע, ותיקבע הגבלה של 50% בשיעור ההחזקה בעקיפין בחברה בשרשרת חברות. בנוסף נקבע כי חבות מס שונה כאשר מעורבת מדינת אמנה לעומת מדינה שאינה מדינת אמנה, וקובעת כללי מיסוי לגבי חברת משלח יד זרה בכפוף לקריטריונים המפורטים בהחלטה.