במטרה לצמצם את הגירעון התפעולי הנוכחי של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) ולשקף את מימון ההוצאה הציבורית העתידית של המוסד, ובמטרה לפשט את המבנה התקציבי של המוסד ואת אופן השתתפות אוצר המדינה בתקציב המוסד, לבצע את השינויים הבאים:
1 . מעקב ממשלתי בהתאם לתשתית מידע מקצועית על היציבות ארוכת הטווח של המוסד –
א. הממשלה תדון אחת לשלוש שנים ביציבות ארוכת הטווח של המוסד לביטוח לאומי בהסתמך על הדוח האקטוארי המלא כמשמעו בסעיף 24 לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי). הדיון יכלול הערכה של יכולת המוסד לעמוד לאורך זמן בתשלום הקצבאות המשולמות לטווח הארוך (לעניין זה – קצבאות זקנה, שאירים וסיעוד). במסגרת ההערכה כאמור תוערך מידת האיזון ארוך הטווח של המוסד. לדיון זה יוזמן המנהל הכללי של המוסד.
ב. הקבינט החברתי-כלכלי יקיים אחת לשנה דיון בנוגע למאזן המוסד ולדין וחשבון האקטוארי השנתי ועל יציבותו ארוכת הטווח של המוסד. במסגרת הדיון האמור יציגו שרי האוצר והרווחה מתווה לשינויים מבניים והתייעלות של המוסד לביטוח לאומי. במידת הצורך יחליט יושב הראש על דיון בנושא זה בממשלה. לדיון זה יוזמן המנהל הכללי של המוסד.
2 . שקיפות, ופישוט כללי התקצוב –
א. לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך ששיעור הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי הנובע מתקבולים אותם יגבה המוסד בכל שנת כספים בכל ענפי הביטוח כאמור בסעיף 32 לחוק ולרבות תשלומי אוצר המדינה בגין ענפים אלה כאמור בסעיף, יאוחד לשיעור קבוע שייקבע כאחוז מהתקבולים. יובהר כי אין באמור כדי לשנות את סך הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי הקבוע כיום.
ב. לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי תינתן האפשרות להעברת סעיפי זכות או חובה תקציביים בין כלל ענפי הביטוח השונים, לצורך גירעונות ענפיים.
ג. להסמיך את הממונה על התקציבים ואת המנהל הכללי של המוסד להקים צוות שיבחן ויפשט את אופן הקצבת תקבולי המוסד לענפי הביטוח השונים.
3 . מימון אוצר המדינה –
א. לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שאוצר המדינה ישפה את המוסד על הוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז כהגדרתו בסעיף 43 לחוק הביטוח הלאומי במלוא סכום ההוצאה למענקי אשפוז.
ב. לתקן את פרק נפגעי עבודה כדלקמן:
1) לקבוע כי הוצאות ריפוי המשולמות כיום על ידי המוסד במסגרת ענף נפגעי עבודה בגין הטיפולים הכלולים בסל הבריאות עבור מבוטחי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, יינתנו במסגרת סל הבריאות החל מ-1 בינואר 2017. במקביל, החל מתאריך זה, להגדיל את סל הבריאות בסכום המכסה את הוצאות הקופות בעד טיפולים אלו. הסכום האמור ייקבע בין המנהל הכללי של משרד הבריאות, המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי והממונה על התקציבים במשרד האוצר. שר האוצר, שר הרווחה ושר הבריאות יוסמכו להקדים את מועד התחולה ל-1 בינואר 2016. במידה ויחליטו השרים שלא להקדים את מועד התחולה, יתקשר המוסד עם הקופות, ואוצר המדינה ישפה את המוסד בסכום שלא יעלה על הסכום ששולם על ידי המוסד בשנת 2015.
2) לקבוע כי טיפולים הניתנים כיום במסגרת הריפוי, עבור מבוטחי חוק ביטוח בריאות ממלכתי ואינם נכללים בסל הבריאות, ימומנו באמצעות הביטוח הלאומי. ההוצאות בגין טיפולים אלו יועברו כסכום כולל לקופות החולים במסגרת התקשרות בין הקופות למוסד. סכום זה יעודכן בהתאם לשינויים במדד יוקר הבריאות ובהתאם לגידול הדמוגרפי בסל הבריאות, כפי שייקבעו שרי הבריאות והאוצר. משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר יבחנו אפשרות משפטית לעגן אסדרה זו שלא באמצעות חקיקה בתיאום עם משרד המשפטים.
4) יודגש, כי הזכויות הרפואיות של הזכאים לגמלה זו לא יפגעו.
ג. להורות כי אוצר המדינה ישפה את המוסד עבור קצבאות זקנה, שאירים וסיעוד כגובה הגידול במספר הזכאים לקצבאות אלה אשר מעבר לגידול הטבעי באוכלוסייה, בהתאם לשיעור הגידול בשנה החולפת כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת ביחס להיקף ההוצאה השנתית של הקצבאות האמורות, ובלבד שהסכום האמור לא יעל על 750 מיליון ₪ בשנה.
ד. בהתאם לאמור בסעיף 2(ב) להחלטה זו, לבטל את הוראת השעה לפיה מימון גירעון בענף אבטלה ימומן מהגירעון בענף הילדים וכן את ההוראה לפיה גירעון בענף אבטלה יכוסה מאוצר המדינה.
4 . ייעול מערך הדיווח למוסד –
לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולהוסיף בסעיף 355 כדלקמן-
א. מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, יגיש למוסד דיווח מקוון על שכר מעבודה או מפנסיה מוקדמת לעובדים שלו, אחת לחצי שנה – עד יום 18 ביולי בכל שנה לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה, ועד ה-18 בינואר בכל שנה לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה. בנוסף, יעביר המעסיק דיווח למוסד עד ליום 30 באפריל בכל שנה, לגבי שנת המס שקדמה לה.
ב. אי הגשת דוח על ידי המעסיק כאמור בתוך 60 ימים מהמועדים הקבועים לעיל, תוגדר בחוק הביטוח הלאומי כעבירה פלילית ותוכרז כעבירה מנהלית בצו על פי חוק העבירות המנהליות, תשמ"ו- 1985 שהקנס שיוטל בגינה יהיה 600 שקלים
ג. בנוסף, לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי למסור למנהל רשות המסים בישראל או למי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע המתקבל לפי סעיף קטן (א) לעיל, הנדרש לצורך קביעת שומה או עריכת ביקורת, ובמידה שנדרש. מידע כאמור, יימסר למנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, באופן הקבוע בסעיף 140א(ג) לפקודת מס הכנסה.
ד. במקביל ולאור האמור לעיל, יתוקן סעיף 166 לפקודת מס הכנסה, כך שתבוטל חובת הדיווח השלישוני לרשות המסים הקבועה בסעיפים (ב1) עד (ב3).
