פעילות הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים בשנת 2015

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1539 מיום 21.3.2010 (להלן – "החלטה מס' 1539") ולצורך המשך פיתוח כלכלי ביישובי המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי (להלן – "יישובי המיעוטים" או "מגזר המיעוטים"), להלן פעולות משרדי הממשלה המתוכננות לעניין פיתוח כלכלי ביישובי מגזר המיעוטים וביישובי התכנית כהגדרתם בנספח א' המפורט להלן (להלן – "יישובי התוכנית") לשנת 2015 (להלן – "תכנית הפיתוח"), אשר מתבססות בעיקרן על הכלים וצעדי המדיניות שפותחו ויושמו במסגרת החלטה מס' 1539. יישובי המיעוטים ויישובי התוכנית מוכרזים כיישובי עדיפות לאומית לעניין החלטה זו וכמפורט בה:
1. נגישות תחבורתית
א. לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה יסיים לתכנן ויפעיל, בתיאום עם משרד האוצר והרשות לפיתוח כלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית במשרד ראש הממשלה (להלן – "הרשות"), תכנית מערכתית ביישובי המיעוטים לשיפור התחבורה הציבורית, לרבות השלמת תשתיות לצורך כך.
ב. לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה יקצה, החל משנת 2015, מדי שנה לפחות 40% מסך הסובסידיה הממשלתית הניתנת לתוספת שירות בתחבורה הציבורית לטובת הרחבת השירות ליישובי המיעוטים עד להשוואת רמת הכיסוי התחבורתי של יישובי המיעוטים ליישובים אחרים בעלי מאפיינים דומים.
"תוספת שירות" – הוספת קווי שירות, הארכתם, הגדלת תדירותם ושעות  הפעילות שלהם וכדומה.
ג. לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה כל הקצאה עתידית של תוספת שירות תבוצע בהתאם לנוהל תיעדוף שקוף, כלכלי ושוויוני אשר יבטיח שמירה על רמת כיסוי הולמת ליישובי המיעוטים.
ד. לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה המשרד יתרגם לערבית את המידע שהוא מספק לציבור בדבר התחבורה הציבורית כך שרמת הזמינות של המידע בערבית שהוא מספק לציבור תהיה דומה ככל הניתן לזו של המידע בעברית.
ה. לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה יפרסם דוח שנתי המשווה בין היקף ורמת שירותי התחבורה הציבורית ביישובי המיעוטים לאלו המסופקים ליישובים בעלי מאפיינים דומים.
2. ביטחון פנים
א. לאמץ את הודעת  המשרד לביטחון הפנים, לפיה יפעיל תכנית להרחבת פעילות המתחמים המשטרתיים במתכונת שנקבעה לפי הרישא בסעיף 38 בהחלטה מס' 1539.
ב. להפעיל גם בשנת 2015 את פעילות תכניות "עיר ללא אלימות" ואת פעילות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ביישובי המיעוטים שבהם קיימת התכנית.
3. פיתוח כלכלי-תעסוקתי
א. לאמץ את הודעת משרד הכלכלה, לפיה יפעיל תכנית הכשרה המבוססת על מתן שוברים במקצועות נדרשים בשוק העבודה מקרב בני המיעוטים.
ב. לאמץ את הודעת משרד הכלכלה, לפיה יפעיל מסלול ייעודי לתמיכה בחברות היי-טק צעירות של יזמים מקרב בני המיעוטים.
ג. לאמץ את הודעת הרשות על כך שייבחן, בשיתוף מנהל אזורי פיתוח במשרד הכלכלה ומשרד האוצר, קידום פרויקטים לפיתוח אזורי תעשייה בשטחי השיפוט של יישובי התכנית שהינם זמינים לביצוע ולהשלמה באופן מידי.
ד. להטיל על מנכ"ל משרד הכלכלה, בתיאום עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים ומנהל הרשות, לגבש ולהמליץ בתוך 120 יום על עקרונות וכלי מדיניות, הנמצאים בתחום אחריותו וסמכותו של משרד הכלכלה לקידום חלוקת הכנסות עתידיות מאזורי תעשייה ותעסוקה חדשים או הרחבות של אזורי תעשייה קיימים עם רשויות גובלות ממגזר המיעוטים. הצוות יבחן בין היתר אפשרות לשינויים בשיעורי הסבסוד, לרבות הפחתות, לרשויות המסרבות לבצע את תהליך החלוקה בהסכמה או קביעת תנאים נדרשים אחרים למתן הסבסוד.
לעניין סעיף זה – "הרחבת אזור קיים": הגדלה של אזור תעשייה קיים באמצעות חטיבת קרקע חדשה שתכנונה טרם הושלם, או שתכנונה הושלם אך טרם התחילו עבודת הפיתוח בה.
ה. לאמץ את הודעת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, לפיה יפעיל תכנית ייעודית בתחומי פעילותו של המשרד לפיתוח כלכלי ביישובי המיעוטים בנגב ובגליל בשנת 2015.
4. פיתוח תשתיות התיירותיות
א. לאמץ את הודעת משרד התיירות, לפיה יפעיל תכנית לפיתוח תשתיות תיירותיות ביישובי התכנית בתיאום עם הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה.
ב. משרד התיירות, בשיתוף הרשות, יגבש תכנית לעידוד היזמות העסקית בתחום התיירות בעיר העתיקה בנצרת.
5. תשתיות
א. לאמץ את הודעת מנהלת תשתיות הביוב ברשות הממשלתית למים ולביוב, לפיה תמשיך לפעול  להקמה ולשיפור תשתיות הביוב ביישובי המיעוטים.
ב. להנחות את משרד הפנים ומשרד החינוך (בכל הנוגע למתקנים בתחומי מוסדות חינוך) להקצות תקציבי פיתוח ייעודיים לסיוע בכיסוי חלקן בתקצוב של הרשויות המקומיות ביישובי המיעוטים בהן אושרה, לפי הוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 והוראות החוק להסדר הימורים בספורט, התשכ"ז-1967 ובכפוף לכל דין, הקמת אולמות ספורט ומגרשי כדורגל, והכל בכפוף להוראות תכנית מתקנים לאומית ככל שנקבעה לפי סעיף 17יד(ב)(2), לחוק הספורט, התשמ"ח-1988.
ג. תשתיות כבישים –
1) כבישים בינעירוניים: לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה יתכנן ויבצע שיפורים תנועתיים ובטיחותיים בכבישים בינעירוניים החוצים את יישובי המיעוטים. לצורך ביצוע השיפורים, תגובש תכנית עבודה מפורטת אשר תיקבע בשיתוף מנהל התשתיות במשרד התחבורה  והבטיחות בדרכים ואגף התקציבים במשרד האוצר.
2) כבישים עירוניים: לאמץ את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לפיה יתכנן ויבצע פרויקטי תשתית עירוניים ביישובי התכנית. לצורך ביצוע השיפורים, תגובש תכנית עבודה מפורטת אשר תיקבע בשיתוף מנהל התשתיות במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואגף התקציבים במשרד האוצר.
6. בינוי
א. להקים צוות שיגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת החלטה זו, תכנית  לטיפול בסוגיות דיור ביישובי המיעוטים (להלן –  "הצוות"). הצוות יעסוק בגיבוש פתרונות למצוקות הדיור ביישובי המיעוטים. בין היתר, יבחן הצוות את הנושאים הבאים:
1) תכנון – הסדרת התכנון והגדלת היקף הקרקעות הזמינות תכנונית ומוניציפאלית בקרקע מדינה ובקרקע פרטית.
2) שיווק ופיתוח תשתיות – הגדלת שיווק קרקעות למגורים למגזר המיעוטים על-ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי ופעולות להורדת מחירי הדיור.
3) סיוע לפרט – בחינת הסיוע לפרט הניתן ממשרד הבינוי וכן השפעות מיסוי מקרקעין על הבנייה במגזרי המיעוטים.
ב. הצוות לא יעסוק בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב המטופלת בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1695 מיום 8 ביוני 2014, שהתקבלה על ידי ועדת השרים לענייני הסדרת ההתיישבות ופיתוח חברתי-כלכלי של הבדואים בנגב ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
ג. חברי הצוות לגיבוש התכנית הממשלתית לטיפול בסוגיות דיור במגזר המיעוטים:
1. הממונה על התקציבים – יושב ראש
2. מנהלת מנהל התכנון
3. מנהל רשות מקרקעי ישראל
4. מנכ"ל משרד הבינוי
5. מנכ"ל משרד הפנים
6. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה
7. מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
8. מנהל הרשות
9. מנהל רשות המסים לנושאי מיסוי
10. נציג היועץ המשפטי לממשלה
ד. הצוות יקיים התייעצות עם נציגי ארגונים אזרחיים הפועלים לקידום אוכלוסיית המיעוטים ולקידום סוגיות דיור במגזר, עם ראשי רשויות מקומיות רלוונטיות מקרב יישובי המיעוטים.
ה. לאשר הארכת תוקף סעיף 34 להחלטה מס' 1539, ביחס ליישובים שנכללו בהחלטה האמורה בלבד, ומן הנימוקים המפורטים בסעיף 45 לה, עד לאישור מסקנות הצוות לטיפול בסוגיות דיור במגזר המיעוטים אשר אוזכר לעיל או עד ליום 31.12.2015, המוקדם מביניהם.

7. לרשום את הודעת שר הפנים על הקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד הפנים ובהשתתפות מנהל הרשות, נציג הממונה על התקציבים במשרד האוצר וגורמים רלוונטיים נוספים, כפי שימצא לנכון מנכ"ל משרד הפנים, שיגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת החלטה זו, תכנית הכוללת עקרונות וכלי מדיניות לעניין הגדלת ההכנסות העצמיות של רשויות ממגזר המיעוטים, תוך בחינה, בין היתר, של אפשרות השימוש בכלים של שינוי אזורי שיפוט וחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות גובלות. הצוות יגיש המלצותיו לשר הפנים.
8. נוכח הגידול במספר הצעירים בני המיעוטים המעוניינים להתנדב לשירות  אזרחי-לאומי ונוכח החשיבות שהממשלה מייחסת לנושא כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטתה מס' 638 מיום 31.7.2013 שהציבה יעדים גדלים וארוכי טווח להתנדבות של בני מיעוטים לשירות אזרחי-לאומי, לאמץ את הודעת הרשות לשירות  אזרחי-לאומי על הקצאת 550 תקנים נוספים בשנת 2015 לשירות אזרחי-לאומי של מתנדבים בני מיעוטים החל מינואר 2015.
9. צוות משותף לרשות ולאגף התקציבים במשרד האוצר, בהתייעצות עם יתר הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, יגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת החלטה זו תכנית רב שנתית לפיתוח כלכלי חברתי ביישובי המיעוטים תוך קידום שינויים מבניים משמעותיים במנגנוני ההקצאה הממשלתיים העיקריים.
10. ניהול התכנית:
א. להקים ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי המשרדים הבאים: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הכלכלה, משרד התיירות, משרד הפנים, משרד הבינוי, משרד החינוך, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מנהל פיתוח תשתיות ביוב, ראש הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה.
ב. ועדת ההיגוי תפעל במתכונת זהה לפעילות ועדת ההיגוי בהחלטה מס'  1539.
ג. תכניות העבודה הנדרשות ליישום סעיפים 1(א), 3(א), 3(ב),  3(ה), 4, 5(א), 5(ב), 5(ג) יוצגו ע"י המשרדים בתוך 90 יום מקבלת החלטה זו.
ד. תקציב – הממשלה רושמת לפניה את הודעת המשרדים כי מימון ההוצאות האמורות מוסדר ומסוכם עם משרד האוצר כחלק מתקציב המדינה לשנת 2015 כמפורט בטבלה שבנספח ב' להחלטה, המפורט להלן.
ה. הרשות תהיה אחראית על המעקב, הבקרה והפרסום הנדרשים ליישום החלטה זו.
עדיפות לאומית
בהתאם לפרק כ"ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן: "החוק") בנושא אזורי עדיפות לאומית, השיקול  שביסוד החלטה זו הוא הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות, זאת כאמור בסעיף 151(ב)(5) לחוק.
בין יישובי מגזר המיעוטים לבין כלל היישובים במדינת ישראל קיימים פערים ממשיים הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בתחומים הבאים:
• היעדר תשתיות מפותחות של אזורי תעשייה ותעסוקה;
• מיעוט תשתיות תיירותיות;
• תשתיות תחבורתיות ירודות;
• חוסר בתחבורה ציבורית בתוך היישובים ואליהם.
בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור תעסוקת המיעוטים בגילאי    64-25 בשנת 2013 עמד על 74.9% לגברים ערבים לעומת 80.8% לגברים יהודים ו- 30.5% לנשים ערביות לעומת 69.7% לנשים יהודיות.
אזורי התעשייה
במגזר היהודי ישנן 168 רשויות לעומת 82 במגזר המיעוטים. סך השטח המיועד לתעשייה ומלאכה באזורי תעשייה בדונמים הינו 33,546 דונם ליהודים לעומת 1200 דונם ביישובי מיעוטים, דהיינו 96.5% מכלל השטחים המיועדים לתעשייה ומלאכה אינם במגזר המיעוטים ו-3.5% בלבד ביישובי המיעוטים. השטח הממוצע במטר רבוע עומד על כ-1.01 פר תושב ביישובי המיעוטים  ועל כ- 6.18 פר תושב ביתר היישובים במדינת ישראל. ממוצע חיוב ארנונה בשטחים המיועדים לתעשייה ומלאכה לתושב ביישובים שאינם במגזר המיעוטים עומד על 359 ש"ח לעומת 45 ש"ח בלבד ביישובי המיעוטים.
עוני
על פי דוח העוני והפערים החברתיים שפרסם המוסד הביטוח לאומי לשנת 2012, שיעור המשפחות העניות (כהגדרת מונח זה בביטוח הלאומי) במשפחות המיעוטים הינו 59.2% לעומת 25.9% ביתר האוכלוסייה.
תחבורה ציבורית
קיים פער ניכר בשירות התחבורה הציבורית בין יישובי המיעוטים לבין יתר היישובים במדינת ישראל, אשר הולך ונסגר בעקבות מאמצים ממשלתיים בשנים האחרונות. בשנת  2005 ניתן שירות ל-81 יישובי מיעוטים (מתוך 157 יישובים באותו מועד, לרבות 19 לא מוכרים ולא כולל ערים מעורבות) על ידי 3,677 נסיעות אוטובוס ביום חול. בשנת 2011 גדל מספר הנסיעות ב-53% והגיע ל- 5,655 נסיעות ביום חול, המשרתות 102 יישובים. בשנת  2014 מספר היישובים שלהם ניתן שירות כבר עומד על 138 יישובים. יחד עם זאת, הפער עדיין גדול – רק 7% מתקציב הסובסידיה השנתית מיועד לקווים המשרתים את אוכלוסיית המיעוטים (לא כולל ערים מעורבות), בעוד היא מהווה 15.3% מהאוכלוסייה.
תשתיות תחבורה
קיים פער תשתיתי ניכר בין יישובי המיעוטים ליתר היישובים במדינת ישראל  הבא לידי ביטוי בין היתר במספר תאונות הדרכים ביישובי המיעוטים. כ-34% מההרוגים בתאונות דרכים הינם בני מיעוטים, בעוד שחלקם באוכלוסייה עומד על כ- 15.3%.
קיים חוסר בפיתוח עורקי תחבורה והרחבת עורקים קיימים, בתשתיות לתחבורה הציבורית ובביצוע פרויקטים בטיחותיים.
יישובי המיעוטים ויישובי התוכנית
חלק מרכיבי התוכנית, לרבות רכיבי אלו הנוגעים לאופן הקצאת תקציבים ממשלתיים בתחומים הרלוונטיים, מתייחס לכלל יישובי המיעוטים. זאת ועוד, סעיפים 3(א) ו-(ב) להחלטה, שעניינם סיוע ברמת הפרט בתחומי הפיתוח הכלכלי-תעסוקתי מתייחסים לכלל בני המיעוטים.
רכיבים אחרים בתכנית ניתנים ל"יישובי התוכנית" אשר פורטו בנספח א', ואשר כוללים את כל יישובי המיעוטים אשר אינם נכללים בתכניות פיתוח ייעודיות נפרדות שנקבעו בהלימה למאפייניהם (בהתאם להחלטות הממשלה מס'  1052 מיום 15.12.2013, מס' 3211 מיום 15.5.2011, מס' 2861  מיום  13.2.2011 ומס' 3708 מיום 11.9.2011).
נצרת
נצרת היא העיר הערבית הגדולה ביותר בישראל. נצרת מהווה מוקד עלייה לרגל היסטורי ומוקד דתי של הדת הנוצרית בעולם כולו, ומצויים בה אתרים נוצריים בעלי שם עולמי. על כן העיר היא בעלת פוטנציאל תיירותי משמעותי שאין דומה לו בשאר יישובי התוכנית או ביישובי המיעוטים בכלל, והסיוע לה בהקשר זה ניתן על בסיס שיקולים מקצועיים רלוונטיים.
סעיף 6(ה), שעניינו הארכת תוקף סעיף 34 להחלטה מס' 1539, ייושם רק ביישובים שנכללו בהחלטה האמורה בלבד, ומן הנימוקים המפורטים בסעיף 45 לה ותוקפו מוגבל עד לאישור מסקנות הצוות לטיפול בסוגיות דיור במגזר המיעוטים אשר אוזכר לעיל או עד ליום 31.12.2015, המוקדם מביניהם.
נספח א': רשימת יישובי התוכנית

*בעיינה הינו חלק מהיישוב בעיינה-נוג'ידאת. בעיינה הינו יישוב ערבי. נוג'ידאת הינו יישוב בדואי אשר מקבל מענה בהחלטה 3211

יישובי מיעוטים הכלולים במועצות אזוריות יהודיות:

נספח ב': טבלת תקציב: