פיתוח יישובי הקבע של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון וקידום המעבר לבתי הקבע

בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1633 מיום 2.5.2010 (להלן: "החלטה מס' 1633") והחלטת הממשלה מס' 438 מיום 23.6.2013 (להלן: "החלטה מס' 438"), ולאור הודעת הקרן הקיימת לישראל (להלן: "קק"ל") בדבר העמדת תקציב בסך 100 מיליון ₪ לטובת פיתוח סביבת מבני ציבור, הקמת שצ"פים ופיתוח תשתיות ביישובי קבע של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון (להלן: "המפונים"), להסב את התקציב בסך 80 מיליון ₪, אשר הוקצה לטובת פיתוח סביבת מבני ציבור במסגרת החלטה מס' 438 (להלן: "תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438"), לטובת השלמת יישובי הקבע של המפונים, סיוע למעבר משפחות המפונים המתקשות לבתי הקבע ופינוי אתרי הדיור הזמני של המפונים עד לסוף שנת 2014, לרבות המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בהם.
הממשלה, באמצעות ועדת השרים לעניין הסיוע למתיישבים והסדרת ההתיישבות החלופית בגין ביצוע תוכנית ההתנתקות (להלן: "ועדת השרים"), שמה לנגד עיניה את חשיבות סיום הליך היישוב של המפונים תוך מציאת פיתרון של קבע למשפחות המפונים המתקשות מחד, ואת ההכרח ביצירת סופיות להליך זה ובפינוי אתרי הדיור הזמני מאידך, ועל כן מוסב תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, בסך 80 מליון ₪, בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, לשימושים כמפורט בהחלטה זו להלן: 
א. השלמת הליך מעבר המשפחות לבתי הקבע
1. להטיל על משרד הבינוי והשיכון (להלן: "משהב"ש") להתאים למשפחות המפונים המתקשות במעבר לבית הקבע, פיתרון להסדר של קבע, שיועמד לפרק זמן קצוב, על בסיס הזכויות והמשאבים הכלכליים העומדים לרשותן (להלן: "מתווה הפעולה"). 

2. הפתרונות שיילקחו בחשבון במסגרת יישום מתווה הפעולה הינם, בין היתר: בניית בית קבע בבניה עצמית, העתקת מבנה יביל אל מגרש הקבע בהתאם להחלטה מס' 1633 (למפונה שהגיש בקשה במועד), העמדת מבנה מתועש למכירה או להשכרה על מגרש הקבע, כאמור בסעיף ב' להחלטה זו, מכירת מגרש הקבע לצורך רכישת בית מגורים ביישוב אחר, ופתרונות כלליים העומדים לרשות כלל אזרחי המדינה, כגון בתחום הדיור הציבורי ובתחום מתן המשכתנאות.     

3. משהב"ש יפעל לכך שתוך 3 חודשים ממועד קבלת החלטה זו יסתיים יישום מתווה הפעולה, באופן שיוחלט מהם פתרונות הקבע העומדים לרשות כל משפחה, בהתאם לזכויותיה ולאמצעים הכלכליים העומדים לרשותה.  

4. א) משהב"ש יודיע בכתב לכל משפחה מהו הפיתרון או הפתרונות העומדים לרשותה, בהתאם לזכויותיה ולאמצעים הכלכליים העומדים לרשותה (להלן: "הודעת משהב"ש בדבר פתרון הקבע").
ב) על המשפחה יהיה להודיע למשהב"ש בכתב על הפיתרון הנבחר על-ידה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת משהב"ש בדבר פתרון הקבע (להלן: "תקופת מתן ההודעה").
ג) משפחה המתגוררת בדיור הזמני שהועמד על-ידי המדינה (להלן: "הדיור הזמני"), אשר לא תודיע על הפיתרון הנבחר על ידה בתקופת מתן ההודעה, תצטרך לפנות את הדיור הזמני בתוך 90 ימים מתום תקופת מתן ההודעה. אם לא תעשה כן, יחולו עליה ההוראות הבאות:
1. תישלל זכאותה לקבלת המענק לפי סעיף 8 לסיכום הדברים שנחתם ביום 22.4.2007 (להלן: "סיכום הדברים") או לקבלת ההלוואה לפי סעיף 9 לסיכום הדברים, לפי העניין, בהתאם לקבוע בסיכום הדברים ולהסכמה שתושג בין משהב"ש לבין משרד האוצר (להלן: "הסכמת המשרדים"), בכפוף לאישור הגורמים המוסמכים בממשלה לאשר פשרות.
2. המדינה, באמצעות מינהלת פינוי האתרים הזמניים באגף החשב הכללי, משרד האוצר (להלן: "מינהלת פינוי האתרים"), תנקוט באמצעים העומדים לרשותה על-פי כל דין על מנת להביא לפינוי הדיור הזמני על ידי המשפחה כאמור (לרבות סילוק של בנייה בלתי חוקית שהוקמה בצמוד או בסמוך למבנה המדינה שבו היא מתגוררת, ומבנים בלתי חוקיים שהוקמו על-ידה באתר הדיור הזמני), וכן תפעל לגביית דמי שכירות על השימוש במבנה, בהתאם להסכמת המשרדים.
ד) למשפחה שתודיע על הפיתרון הנבחר על-ידה במהלך תקופת מתן ההודעה, ייקבעו לוחות זמנים להשלמת הפעולות הנדרשות על-ידה לשם השלמת יישום הפיתרון, ומשהב"ש יערוך, מדי 30 ימים, בקרה לגבי עמידת המשפחה בלוחות הזמנים שנקבעו. משפחה שלא תעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, תחול עליה הוראת סעיף 4(ג) לעיל.
ה) בתום תקופת מתן ההודעה כאמור בסעיף (ב) לעיל, יודיע משהב"ש למינהלת פינוי האתרים אם התקבלה הודעת המשפחה, ומה הפיתרון שנבחר על-ידה.  

5.    א)  להטיל על משהב"ש עם החשב הכללי במשרד האוצר, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועל-פי החלטות ועדת המחירים במשהב"ש, לגבש מתווה להסדרת המגורים בדיור הזמני של המדינה, למשפחה שתודיע במועד שנקצב לכך על הפיתרון הנבחר על-ידה, כאמור בסעיף 4 לעיל. המתווה שיגובש יאפשר את הסדרת המגורים בדיור הזמני לתקופה מוגבלת, וזאת כפועל יוצא של פעולות המשפחה הנדרשות לשם יישום הפיתרון שנבחר על-ידה, ובהתחשב בלוחות הזמנים שנקבעו להשלמתן, הכל בהתאם להסכמת המשרדים.
ב)  משהב"ש יביא לאישור ועדת השרים את המתווה שגובש על ידו כאמור בסעיף 5(א) לעיל.  
6. המדינה, באמצעות מנהלת פינוי האתרים, ובשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה הרלבנטיים והרשויות המקומיות שהדבר בתחום אחריותן וסמכותן, תפעל לפינוי אתרי הדיור הזמני, ובכלל זאת המבנים הבלתי חוקיים שהוקמו בשטחם, בהתאם לאמור בהחלטה זו ועל-פי כל דין.

ב.  העמדת מבנים למכירה או להשכרה על מגרש הקבע של משפחות שטרם החלו בבניית בית הקבע 
1. להטיל על החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית (להלן: "החט"ל") להקים על מגרשי הקבע של מפונים שיופנו אליה על ידי משהב"ש, לאחר שאושרה זכאותם בהתאם לאמור בסעיפים 2 ו-3 להלן, מבנים מתועשים יבילים (להלן: "מבנים מתועשים"), כמפורט בסעיף 4 להלן. מפונים שיוצבו על מגרשי הקבע שלהם מבנים מתועשים כאמור, יהיו רשאים לרכוש אותם בהתאם לכללי החט"ל החלים בעניין זה ולאמור בהחלטה זו. למפונים שלגביהם אפשרות הרכישה אינה אפשרית או רצויה, יועמדו המבנים המתועשים להשכרה, בהתאם לאמור בהחלטה זו.

2. הזכאות של מפונה להעמדת מבנה מתועש על מגרש הקבע כאמור בסעיף 1 לעיל תיקבע על ידי משהב"ש בהתאם לכל התנאים הבאים:
א) המפונה זכאי להצטרף להסכם העתקה לפי סעיף  85  לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה – 2005 (להלן: "החוק") או על פי החלטת הוועדה המיוחדת.
ב) למפונה הוקצה על-ידי רשות מקרקעי ישראל מגרש מגורים ביישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית כהגדרתו בסעיף 1 לתוספת השניה לחוק (להלן: "מגרש הקבע").
ג) אין למפונה זכויות בדירה, מלבד המגרש שהוקצה לו ביישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית; "זכויות בדירה", לעניין זה – מעל 50% מהזכויות בנכס, ולרבות זכויות במגרש שייעודו למגורים.
ד) המפונה טרם החל בבניית בית הקבע.
ה) המפונה חתם על כתב הסכמה להעברה לחט"ל של הכספים המגיעים לו ממשהב"ש, כאמור בסעיף 7 להלן.
ו) במקרה שבו המפונה מתגורר בדיור הזמני  – המפונה חתם על התחייבות שלפיה בתוך 30 ימים מקבלת החזקה במבנה המתועש, הוא יעבור להתגורר בו, יפנה את הדיור הזמני (לרבות סילוק של בנייה בלתי חוקית שהוקמה בצמוד או בסמוך למבנה המדינה שבו הוא מתגורר, ומבנים בלתי חוקיים שהוקמו על-ידו באתר הדיור הזמני) וישיבו למדינה כשהוא נקי מכל חפץ או אדם. כמו כן יתחייב המפונה להעמיד ערובות להבטחת פינוי הדיור הזמני והמבנים הבלתי חוקיים כאמור, כפי שייקבע על-ידי מינהלת פינוי האתרים בתיאום עם משהב"ש.
3. א) אישור משהב"ש בדבר העמידה בתנאים המפורטים בסעיף 2 לעיל יינתן על-ידי שני עובדי משהב"ש אשר ימונו לצורך זה על-ידי מנכ"ל משהב"ש. 
ב) במקרה שבו התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף 2 לעיל, מלבד התנאי האמור בסעיף 2(ג), תהיה הוועדה המיוחדת במשהב"ש מוסמכת לאשר, לפנים משורת הדין, זכאות להעמדת מבנה מתועש על מגרש הקבע כאמור בהחלטה זו, בנסיבות מיוחדות, בהן נוכחה הוועדה כי הזכויות בדירה לא יוכלו לשמש מקור למימון בניית בית קבע על ידי המפונה.
ג) מקום שבו נדרש המפונה להעמיד בטוחות להבטחת פינוי הדיור הזמני ו/או מבנים בלתי חוקיים, לא יינתן אישור זכאות לפי ס"ק (א) ו-(ב) לעיל, אלא לאחר העמדת בטוחות כאמור.
ד) מאחר שהמסגרת התקציבית ליישום פיתרון העמדת מבנה מתועש על מגרש הקבע הינה מוגבלת, יינתן האישור על הזכאות כאמור בס"ק (א) ו-(ב) לעיל, לאחר שיתברר אם ניתן להעמיד מבנים לכל הזכאים שהגישו במועד בקשה כאמור בסעיף 8 להלן. ככל שיימצא שלא ניתן לעשות כן, יינתן האישור על הזכאות כאמור רק לאחר בחינת הזכאים לפי אמות המידה שייקבעו על-ידי משהב"ש כאמור בסעיף 11 להלן.
4. הצבת המבנים המתועשים על מגרשי הקבע של מפונים שמשהב"ש אישר את זכאותם בהתאם לסעיפים 2 ו-3 לעיל, תבוצע על ידי החט"ל בהתאם לכל התנאים הבאים:
א) היקפי השטח במ"ר של המבנים המתועשים שאותם ניתן יהיה להציב על מגרשי הקבע בהתאם להחלטה זו ייקבעו על-פי כללי החט"ל. משהב"ש, לאחר התייעצות עם החט"ל, יקבע את אמות המידה שלפיהן יוחלט איזה גודל מבנה יוקצה לכל מפונה.
ב) המבנה המתועש יוצב על מגרש הקבע בכפוף לדיני התכנון והבניה.
ג) המבנה המתועש יוצב בתחום קווי הבניין של המגרש, על פי היתרי בניה כדין.
5. רכישת המבנה מהחט"ל תיעשה בהתאם לשוויו השמאי במועד הרכישה, ולפי הכללים המקובלים בחט"ל בעניין זה. רכש המפונה את הזכויות במבנה כאמור, לא יהיה רשאי להעביר את זכויותיו בו לגורם אחר במשך תקופה של 5 שנים ממועד רכישת הזכויות במבנה.

6. במקרה שבו יושכר המבנה המתועש למפונה יחולו הכללים הבאים: 
א) המפונה יחתום מול החט"ל על הסכם שכירות (המתחדש מדי שנה) ביחס למבנה המתועש, ויפקיד בידי החט"ל בטחונות בהתאם לתנאים המקובלים בחט"ל. תנאי השכירות ייקבעו בהתאם לכללים הנהוגים בחט"ל, ובלבד שייקבע במסגרתם כי המפונה לא יהיה רשאי להסב לאחר את זכויותיו וחובותיו לגבי המבנה.
ב) גובה דמי השכירות עבור המבנה המתועש ייקבע מעת לעת על ידי ועדת המחירים במשהב"ש. בקביעת גובה דמי השכירות תביא ועדת המחירים בחשבון, בין יתר השיקולים, את העובדה שהמגרש עליו יוצב המבנה המתועש שייך למפונה ואינו מהווה חלק מהנכס המושכר.
ג) המפונה לא יהיה רשאי למכור את מגרש הקבע במשך כל תקופת השכירות, ותירשם הערה מתאימה (הערת אזהרה, שעבוד או כתב התחייבות) ברשות מקרקעי ישראל, רשם המשכונות או לשכת רישום המקרקעין, לפי העניין.  
ד) במהלך תקופת השכירות תעמוד למפונה אופציה לרכישת המבנה המתועש שהוצב על מגרש הקבע שלו, בהתאם לכללי החט"ל החלים בעניין זה ולאמור בסעיף 5 לעיל. 

7. א) בגין כל מפונה שיופנה לחט"ל לפי החלטה זו ויחתום על המסמכים הנדרשים לצורך העמדת המבנה המתועש על מגרש הקבע שלו למכירה או להשכרה, לפי העניין, יעביר משהב"ש לחט"ל את הכספים המגיעים למפונה ממשהב"ש ושאין מניעה להעבירם, למעט פיצויים לפי פרק ג' ופרק ד' לחוק (או תשלום מיוחד שניתן בוועדה המיוחדת חלף הפיצויים האמורים), בניכוי חובות של המפונה למשהב"ש וחובות בגין הדיור הזמני, ככל שישנם (בכפוף לאישור מינהלת פינוי האתרים) (להלן: "סכום הפיקדון").
ב) במקרה של רכישת המבנה מיד לאחר הצבתו במגרש הקבע, ישמש סכום הפיקדון שיועבר לידי החט"ל כתשלום ראשון עבור המבנה. במקרה של השכרת המבנה ישמש סכום הפיקדון לתשלום חלקי של דמי השכירות המגיעים עבור המבנה המתועש. הכללים להפחתת סכום דמי השכירות החודשיים בהתאם לסכום הפיקדון, לרבות התקופה לפריסת התשלום מתוך הפקדון ושיעור ההיוון לביצוע התחשיב, ייקבעו על-ידי החט"ל יחד עם משהב"ש.
ג) לעניין יישום סעיף 8 לסיכום הדברים, תיחשב הצבת מבנה מתועש על מגרש הקבע כבניית בית למגורים.

8. א. על מפונה המבקש כי יוצב על מגרש הקבע שלו מבנה מתועש    למכירה או להשכרה בהתאם להחלטה זו, להודיע למשהב"ש במהלך תקופת מתן ההודעה, ולהגיש בקשה בנוסח שייקבע על-ידי משהב"ש במועד שייקבע על-ידי משהב"ש. 
ב. על מפונה שטרם החל בבניית בית הקבע ואינו זכאי, או אינו מעוניין, בהצבת מבנה מתועש למכירה או להשכרה על מגרש הקבע שלו, להודיע בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעת צוות היישום כאמור על כוונתו לבנות על מגרש הקבע שלו בית בבנייה עצמית או לחלופין למכור את מגרש הקבע. על מפונה שלא יעשה כן תחול הוראת סעיף א(4)(ג) לעיל. 

9. א. להקצות לחט"ל סך של עד 36 מיליון ₪ לצורך רכישה והצבה של מבנים יבילים בהתאם להחלטה זו (להלן: "תקציב המבנים להשכרה"), וזאת בהתאם לחלוקה הבאה:
1. סך של 27.55 מיליון ₪ יוסט מתקציב מבני הציבור לפי החלטה 438.
2. סך של 8.45 מיליון ₪ יוסט מעודפי התקציב שהוקצה לטובת פרויקט הצבת מבנה מגורים יביל על מגרש הקבע, כאמור בהחלטת הממשלה מס' 1633 ומתווה היישום שאושר מכוחה.
ב. משהב"ש יקצה לחט"ל סכום של עד 7% מתקציב המבנים להשכרה לטובת עלויות ההפעלה והניהול של הפרויקט (להלן: "תקציב התפעול").
ג. תקציב המבנים להשכרה, בניכוי תקציב התפעול, יוקצה לחט"ל בהתאם למספר היחידות לביצוע בפועל.
 
10. משהב"ש יהיה רשאי, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועם החט"ל, להקצות סכומים נוספים לצורך רכישה והצבה של מבנים יבילים בהתאם להחלטה זו, ממקורות תקציביים ייעודיים, ככל שיהיו קיימים.

11. במקרה שבו מספר הזכאים שביקשו במועד הצבת מבנה מתועש למכירה או להשכרה, יעלה על מספר היחידות המתוקצבות בהתאם לסעיפים 9 ו-10 לעיל, יהיה מספר הזכאים שלגביהם ייושם הפיתרון על-ידי החט"ל כמספר היחידות המתוקצבות כאמור. משהב"ש יחליט מהן אמות המידה שעל בסיסן ייקבע סדר הקדימות ביישום הפיתרון.

12. להטיל על משהב"ש, בתיאום עם החט"ל, הרשויות המקומיות הרלבנטיות וועדות התכנון הרלבנטיות, לגבש הצעה ללוחות זמנים ליישום פתרון הצבת מבנה מתועש להשכרה. ההחלטה תובא לאישור ועדת השרים בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.

13. הצבת המבנים המתועשים על מגרשי הקבע בהתאם למפורט בפרק זה, תושלם, לכל המאוחר, עד לסוף שנת 2014.

ג. הקמת עוגני קליטה ביישובי הקבע של המפונים 

ג1. הקמת מגורים זמניים שישמשו עוגן קליטה ביישוב הקבע 
1. להסב מתוך תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, סך של עד 7 מיליון ₪ אשר יוקצה לחט"ל לצורך הקמת מבנים מתועשים יבילים ביישובי קבע של המפונים שייקבעו כמפורט בסעיף 2 להלן, שישמשו לצורך מגורים זמניים של משפחות מפונים הבונות את בית הקבע שלהן ביישוב ולצורך מגורים זמניים של משפחות אחרות השוקלות בניית בית קבע ביישוב (להלן: "בקו"ם").
 
2. קביעת היישובים שבהם יוקמו הבקו"מים ומספר המבנים שיוקמו בכל יישוב תיעשה על-פי הנהלים המקובלים לעניין זה בחט"ל, ובשים לב, בין היתר, לשיקולים הבאים: 
א. היות היישוב יישוב חדש שהוקם במסגרת יישום תוכנית ההתנתקות לטובת קליטת מפונים. 
ב. היקף פוטנציאל ההתרחבות העתידי של היישוב (מספר המגרשים הזמינים המיועדים לשמש להתרחבות עתידית של היישוב).
ג. המידה שבה נדרש הבקו"ם כדי להאיץ את התפתחות היישוב.
ד. המיקום הגיאוגרפי של היישוב.
ה. מספר המפונים הבונים את בית הקבע ביישוב הרלבנטי.
ו. המידה שבה יהיה בהקמת הבקו"ם כדי לסייע לפינוי אתרי הדיור הזמני של המפונים.
ז. זמינות קרקע ותשתיות ביישוב הקבע לצורך הקמת הבקו"ם.
3. הקמת הבקו"מים בהתאם לסעיפים 1 ו- 2 לעיל תיעשה בכפוף לדיני התכנון והבנייה ולקבלת אישור הרשות המקומית שבשטחה יוקם הבקו"ם. 
 
4. א) ניהול הבקו"מים, ובכלל זאת אכלוס המבנים וגודלם, ייעשה בהתאם לכללים החלים בעניין זה בחט"ל, ובלבד שבמסגרת הסכם השכירות שייחתם עם המפונה ייקבע כי הוא לא יהיה רשאי להסב לאחר את זכויותיו וחובותיו לגבי המבנה.  
ב) במסגרת אכלוס המבנים המתועשים שבבקו"ם תינתן עדיפות למפונים הבונים את בית הקבע שלהם ביישוב הרלבנטי והמתגוררים באתרי הדיור הזמני של המפונים. לעניין זה, "מפונים הבונים את בית הקבע שלהם ביישוב הרלבנטי" – מי שהגישו בקשה להיתר בנייה ביחס לבית הקבע הנבנה על-ידם.
ג)  הכללים שלפיהם ייערך אכלוס המבנים יתואמו עם משהב"ש. 
ד)  גובה שכר הדירה שייגבה ייקבע בהתאם לכללים החלים בעניין זה בחט"ל, ובהתאם להחלטת ועדת המחירים במשהב"ש בקביעת גובה דמי השכירות ב-18 החודשים הראשונים למגורי המפונים במבנים תביא ועדת המחירים בחשבון, בין יתר השיקולים, את מחירי השכירות שהיו נהוגים ביישובי גוש קטיף עובר ליישום תוכנית ההתנתקות.

5. א) במקרה שבו המפונה מתגורר בדיור הזמני, לא יינתן לו אישור להתגורר במבנה יביל מתועש במסגרת הבקו"ם אלא לאחר שהוא חתם על התחייבות שלפיה תוך 30 ימים מקבלת החזקה במבנה המתועש, הוא יעבור להתגורר בו, יפנה את הדיור הזמני (לרבות סילוק של בנייה בלתי חוקית שהוקמה בצמוד או בסמוך למבנה המדינה שבו הוא מתגורר ומבנים בלתי חוקיים שהוקמו על-ידו באתר הדיור הזמני) וישיבו למדינה כשהוא נקי מכל חפץ או אדם. כמו כן יתחייב המפונה להעמיד ערובות להבטחת פינוי הדיור הזמני והמבנים הבלתי חוקיים כאמור, כפי שייקבע על-ידי מינהלת פינוי האתרים בתיאום עם משהב"ש.
ב) במקרה שבו המפונה תפס חזקה שלא כדין במבנה הדיור הזמני או טרם הסדיר את התשלום עבור מגוריו במבנה – בנוסף לאמור בס"ק (א) הוא יידרש להסדיר את התשלום עבור מגוריו בדיור הזמני, החל ממועד תפיסת החזקה ועד מועד הפינוי בפועל.

6. להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל להביא לדיון במועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה בדבר מתן הרשאה לחט"ל לטובת הקמת בקו"מים ביישובי הקבע של המפונים, בפטור ממכרז לפי תקנה 3(19) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, וכן בדבר התנאים לאישור הקמת בקו"מים בשטחים שהוקצו על-ידי רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית.  

7. להטיל על משהב"ש, בתיאום עם החט"ל,  הרשויות המקומיות הרלבנטיות וועדות התכנון הרלבנטיות, לגבש הצעה ללוחות זמנים להקמת הבקו"מים. ההצעה תובא לאישור ועדת השרים בתוך 30 ימים ממועד החלטה זו.

8. א) משהב"ש יקצה לחט"ל סכום של עד 7% מהתקציב האמור בסעיף 1 לעיל (להלן: "תקציב הבקו"מים") לטובת עלויות ההפעלה והניהול של הפרויקט (להלן בפרק זה: "תקציב התפעול").
ב) תקציב הבקו"מים, בניכוי תקציב התפעול, יוקצה לחט"ל בהתאם למספר היחידות לביצוע בפועל.

9. משהב"ש יהיה רשאי, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועם החט"ל, להקצות סכומים נוספים לצורך הקמת מבנים יבילים בבקו"מים בהתאם להחלטה זו, ממקורות תקציביים ייעודיים, ככל שיהיו קיימים. 

ג2. הקמת מבנה למתן שירותים קהילתיים ומבנה תעסוקה
1. להסב מתוך תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, סך של עד 12 מיליון ₪ אשר יוקצה לחט"ל לצורך הקמת מבנים ביישובי הקבע שייקבעו בהתאם לסעיפים 2 ו-3 להלן, כמפורט להלן:
א) מבנה יביל רב תכליתי למתן שירותים קהילתיים, שגודלו יותאם למספר המפונים ביישוב הרלבנטי (להלן: "מבנה קהילתי").
ב) מבנה תעסוקה לצורך השכרה לעסקים זעירים, בגודל של עד 675 מ"ר (להלן: "מבנה תעסוקה"). 

2. א) תנאי להקמת מבנה קהילתי או מבנה תעסוקה כאמור הוא כי לא קיים ביישוב מבנה המספק את השירותים הרלבנטיים, לפי העניין (ואף לא הוחל בבנייתו).
ב) מבנה תעסוקה יוקם רק ביישובי הקבע הנמצאים בנגב או בגליל, כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991, ובחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, לפי העניין.

3. קביעת יישובי הקבע שבהם יוקמו המבנה הקהילתי ו/או מבנה התעסוקה כאמור  תיעשה על-פי הנהלים המקובלים לעניין זה בחט"ל, ובשים לב, בין היתר, לשיקולים הבאים:
א. צרכי יישוב הקבע.
ב. היתכנות הקמת מבנים כאמור על-ידי יזמים פרטיים.
ג. הצורך במתן מענה לעסקים שנדרש פינויים מאתר המגורים הזמני.
ד. המיקום הגיאוגרפי של יישוב הקבע.

4. הקמת המבנים כאמור לעיל תיעשה בכפוף לדיני התכנון והבנייה ולקבלת אישור הרשות המקומית שבשטחה יוקמו המבנים. 

5. ניהול המבנים, ובכלל זה ניהול השכרתם, ייעשה בהתאם לכללים החלים בעניין זה בחט"ל.

6. א) להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל להביא לדיון במועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה בדבר מתן הרשאה לחט"ל לטובת הקמת מבני קהילה, כאמור בסעיף 1(א) לעיל, ביישובי הקבע של המפונים, בפטור ממכרז לפי תקנה 3(19) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, וכן בדבר התנאים לאישור הקמת מבנים כאמור בשטחים שהוקצו על-ידי רשות מקרקעי ישראל לרשות המקומית. 
ב) להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל לגבש, בתיאום עם משהב"ש, הסדר להקצאת קרקע ביישובי הקבע של המפונים בנגב ובגליל לטובת הקמת מבני תעסוקה כאמור בסעיף 1(ב) לעיל. ההסדר שיגובש יובא לדיון במועצת מקרקעי ישראל.  

7. א) משהב"ש יקצה לחט"ל סכום של עד 7% מהתקציב האמור בסעיף 1 לעיל (להלן: "תקציב המבנים") לטובת עלויות ההפעלה והניהול של הפרויקט (להלן בפרק זה: "תקציב התפעול").
ב) תקציב המבנים, בניכוי תקציב התפעול, יוקצה לחט"ל בהתאם למספר היחידות לביצוע בפועל.

ד. השלמת תשתיות למגורים ביישובים שבי דרום ופלמחים

בהמשך להחלטות הממשלה מס' 1153 מיום 27.12.2009, מס' 2812 מיום 3.2.2011 ומס' 3559 מיום 31.7.2011 (להלן: "החלטות הממשלה בנושא שבי דרום"):

1. להנחות את משהב"ש לתקן את ההסכם שנחתם מכוח החלטות הממשלה בנושא שבי דרום, באופן שהמסגרת התקציבית שהועמדה לטובת השתתפות בפיתוח תשתיות עבור מפונים זכאים ביישוב שבי דרום, תוגדל בסך של 2.5 מיליון ₪. משרד האוצר יסב מתוך תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, את הסכום האמור, אשר יועמד למשהב"ש לצורך תיקון ההסכם כמפורט לעיל.

2. להמליץ לשר הבינוי והשיכון לאשר, מכוח סמכותו על-פי סעיף 85 לחוק והחלטת הממשלה מס' 27 מיום 14.4.2013, תיקון להסכם ההעתקה לפלמחים שנחתם ביום 13.6.2011, באופן שהמסגרת התקציבית שהועמדה לטובת השתתפות בפיתוח תשתיות עבור מפונים זכאים בפלמחים, תוגדל בסך של 4.5 מיליון ₪. משרד האוצר יסב מתוך תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, את הסכום האמור, אשר יועמד למשהב"ש לצורך תיקון ההסכם כמפורט לעיל.  

3. משהב"ש רשאי לקבוע תנאים להעברת כספי תוספת התקציב הנ"ל, לרבות לעניין גמר חשבונות וויתור על דרישות ותביעות.

ה. השלמת מבני ציבור ביישובי הקבע 

1. להסב מתוך תקציב מבני הציבור לפי החלטה 438, סך של 26.45 מיליון ₪ אשר יוקצה למשהב"ש לטובת השלמת מבני ציבור נחוצים לרבות פיתוח סביבת מבני הציבור ביישובי הקבע של המפונים, בהתאם למפורט להלן (הסכומים הם באלפי שקלים חדשים):

משהב"ש יהיה רשאי לאשר הסטת תקציבים בין שימושים שונים באותו יישוב.

2. הסכום המיועד ליישוב נווה ים בהתאם לטבלה שבסעיף 1 לעיל, מותנה בחתימת קבוצת המפונים שהצטרפה להסכם ההעתקה והמפרק שמונה לאגודת נווה ים, תוך 30 ימים, על הסכמה לתנאים המעודכנים של הסכם ההעתקה, כפי שנקבעו על-ידי משהב"ש. 

3. בהתאם להחלטת הממשלה מס' 4184 מיום 26.1.2012, להנחות את משהב"ש לפעול לקבלת התחייבות מהרשויות שבתחומן הוקמו מבני ציבור לטובת ישובי הקבע של המפונים, שלפיה הרשות לא תעשה שימוש במבני הציבור למטרה שונה מהמטרה שלשמה הוקמו המבנים או לטובת קהילות אחרות שאינן הקהילה שבגינה הוקצה התקציב להקמת המבנה, בשים לב לכך שמבני הציבור הוקמו חלף מבני הציבור ששמשו את המפונים ביישובים מהם פונו. משהב"ש יכין  נוהל ליישום האמור, באופן שיבטיח שהעברת התקציבים ומסירת המבנים והזכויות בהם יותנו בקבלת התחייבות כאמור.

4. משהב"ש רשאי לקבוע תנאים להעברת כספי תוספת התקציב הנ"ל, לרבות לעניין גמר חשבונות וויתור על דרישות ותביעות.

5. עם השלמת בניית מבני הציבור ביישובי הקבע של המפונים יפונו מבני הציבור הזמניים שהוקמו באתרי הדיור הזמני.

6. הממשלה רושמת לפניה את הודעת קק"ל בדבר העמדת סך של 100 מיליון ₪ לטובת השלמת פיתוח תשתיות ופיתוח סביבת מבני הציבור, הקמת שצ"פים והקמת מגרשי ספורט ביישובי קבע של המפונים. 

ו. ביטול סעיף י' בהחלטת הממשלה מס' 438

סעיף י' שכותרתו "העמדת תקציב לצורך השלמת פיתוח סביבת מבני הציבור ביישובי הקבע" בהחלטת ממשלה מס' 438 – בטל.   

ז. תיקון סעיף ח' בהחלטת הממשלה מס' 438

בסיום סעיף ח', שכותרתו "מענק עבור פינוי מבנים יבילים מאתרי הדיור הזמני של המדינה" בהחלטה מס' 438, יתווסף הסעיף הבא:

"8. המענק האמור בפרק זה ישולם לרשויות הקולטות רק בהתייחס לפינוי מבנה יביל כהגדרתו בסעיף 1 לעיל, שמינהלת פינוי האתרים הודיעה לרשות שיש לפעול לשם העמדת האפשרות לפינויו והרשות עשתה כן". 

ח. תקציב

1. העברת תקציבים לפי הוראות סעיפים ב(9), ב(10), ג1(1), ג1(9) ו-ה(1) להחלטה זו תיעשה בהתאם להוראות חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

2. משהב"ש, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועם החט"ל, יהיה רשאי להסיט סכומים בין התקציבים האמורים בפרקים ב, ג1 ו-ג2 להחלטה זו.